תיירות בגליל
אופטימיות היא שם המשחק

את התלונות של בעלי העסקים בתקשורת וברשתות החברתיות קשה לפספס, אך כשיורדים לשטח, שומעים קולות קצת אחרים

אריאל פייגלין , ח' בתמוז תש"פ

יקב הרי גליל
יקב הרי גליל
צילום: ישי חובב

2020 הייתה אמורה להיות השנה של יקב הרי גליל.

היקב, ששוכן בקיבוץ יראון שבגליל העליון, חגג השנה עשרים שנים להיווסדו, אבל הקורונה שיבשה את כל התכניות.

על ביטולים ומצוקות של עסקים דיווחנו פה לא מעט בחודשים האחרונים, ולכן הנימה העליזה בקולה של פרדריק, המדריכה במרכז מבקרים, הייתה בהחלט מפתיעה. "הקורונה הכריחה אותנו לשנות גישה" היא מספרת, "וזה שינוי לטובה שכנראה שיישאר".

 "כחלק מהכניסה לשגרה החדשה" מסבירה דנה, מנהלת השיווק, "בחרנו ביקב לערוך התאמות כדי לאפשר למבקרים להמשיך וליהנות תחת מגבלות משרד הבריאות. כחלק מהשינויים אנו מציעים סיורים פרטיים המאפשרים אינטימיות מרבית, בראנצ'ים גליליים בימי שישי באוויר הפתוח ומארזי פיקניק עם גבינות ויין".

"בנוסף, הארכנו את שעות הפעילות בימי חמישי כך שניתן להגיע ולצפות בשקיעה המדהימה בליווי יין טוב וגבינות איכותיות. אנחנו שמחים לראות את הגליל פורח ומלא במטיילים ומקווים שזה רק ימשיך ככה".

דברים דומים, אם כי מעט יותר מאופקים, אנחנו שומעים גם 500 מטר נמוך יותר, בשדה אילן שבגליל התחתון. "ההזמנות מהקייטרינג ירדו כמעט לאפס" מספרת לנו פנינית היימן, "אז פשוט נאלצתי להמציא את עצמי מחדש".

היימן, בעלת הקייטרינג 'אירועים וטעמים בחותם אישי', עברה מקייטרינג לאירועים המוניים להכנת מארזים אישים וזוגיים והגשת בראנצ'ים אצלה בפטיו. את הרעיון, היא מספרת, היא קיבלה מחברה שביקשה מארז מתוק לבידוד.

מארז של ארוחה ישראלית
צילום: פנינית היימן

"בגלל הקורונה אנשים מחפשים דברים קצת שונים, גם את הסטריליות, גם האינטימיות. לא ללכת למסעדה גדולה עם הרבה אנשים. בכללי, הקורונה הכניסה אנשים לפרופורציות, כמו החתונות שהצטמצמו, ככה גם ההצטמצמות לחצר, לטבע. לא רק אני הייתי צריכה לצאת מהמסגרת ולהשתנות, אלא כולנו היינו צריכים לחפש דברים שהם אחרים".

פרדריק, המדריכה מהיקב, מסכימה שמדובר בשינוי, אך לדעתה הקורונה חשפה רק את קצה הקרחון, והשינוי עצמו התגבש מתחת לפני השטח בתהליך ארוך שנים.

"יין ואוכל טוב נהיו לאט לאט יותר מיינסטרים, לכן בהדרגה העברנו את הדגש מהליך הייצור אל טעימות היין". גם היא מסכימה שהקורונה שינתה את הרגלי התיירות שלנו, ושהדגש עבר הרבה יותר לאינטימיות, הסטריליות והיחס האישי. מושלם ליקב.

ומבחינה כלכלית? ברוך ה', אין תלונות.

"מבחינת מספר לקוחות, יש לנו את אותו מספר מהעונה הזהה בשנה שעברה ואפילו יותר. נכון, אין תיירות חוץ, אבל תיירות הפנים בשיאה. אנשים היו כלואים בבתים שלושה חודשים, והם פשוט מתים לצאת. אין אופציה לטוס לחו"ל, אז הם באים אלינו, לגליל".

הכרמים של יקב הרי גליל
צילום: רינה נגילה

קולות דומים אנחנו שומעים מחבורת טועמי היין העליזה שבשולחן לידנו, שמשיחה קצרה מתברר כי הם מלצרים במסעדה של חוות בת יער הסמוכה. הם באו לטעום יינות, לפני שיגישו אותם לסועדים, וכן, הם בהחלט אופטימיים.

"המסעדה מפוצצת יותר מאי פעם" מספרת אחת. "אנשים רוצים לפצות על כל הזמן שהיו תקועים בבית" אומר אחר. 'וזה מכסה על ההפסד מהחודשים בהם המסעדה הייתה סגורה?' אני שואל. "עדיין לא מכסה" אני מקבל תשובה זהירה מהבוסית, "אבל אנחנו בהחלט אופטימיים".

"אני אוהבת לראות את הטוב שבכל דבר" מסכמת לנו פנינית, "ואני חושבת שהאמפטיה והרצון של האנשים לעודד את העסקים שנפגעו הוא מאוד משמעותי, לפחות פה בגליל".

למרות כל רעשי הרקע, לפחות בגליל, אופטימיות היא שם המשחק.