רבני בני ברק: עד 40 איש בבית הכנסת

ראשי ישיבות ורבנים מרכזיים בבני ברק ערכו כינוס שבו ביקשו לשמור על ההנחיות כדי למנוע התפרצות גדולה של קורונה בעיר.

ערוץ 7 , ט' בתמוז תש"פ

כינוס הרבנים
כינוס הרבנים
צילום: דוברות

כינוס מיוחד של ראשי הישיבות וגדולי ההוראה בבני ברק נערך תחת הכותרת "בנפשנו הדבר" וכלל שורה של החלטות ביניהן הגבלת מספר המתפללים בבתי הכנסת ל-40.

את הכינוס פתח הרבי שמעון בעדני שדיבר על חומרת המצב. "בא אלי הורה ואמר כי בישיבה של בנו הורו שאפשר לשבת בשיעור ללא מסכה, אמרתי לו באופן ברור: אתה חייב להוציא את בנך מהישיבה. זה זלזול בדיני נפשות ואין שום היתר לזה. שמעתי על יהודי ירא שמים שנטל סנדקאות אך ללא מסכה, מי יכול להתיר דבר כזה? מי יכול להקל בדיני נפשות? הלא דאורייתא הוא! הוא אינו חושש? אבל התורה הקדושה חוששת".

ראש ישיבת אורחות תורה, הרב ברוך דיסקין הוסיף, "באנו הנה לזעוק. אנשים צריכים לדעת שכל מי שהולך ללא מסכה זו אחריות על כל עולם התורה. אנו מגיעים ח"ו למצב שנצטרך לסגור את כל מוסדות התורה ובתי הכנסיות, האם הציבור אינו מבין שח"ו אנו צועדים למקום זה? יהודי אחד המזלזל שיידע בנפשו כי זו אחריות על כל עולם התורה, על בתי מדרשות, תלמודי תורה וישיבות, מי יכול לקחת על כתפיו אסון כזה? על זה התכנסנו היום לומר דבר זה שייך לכל יהודי מאמין איזה היתר או אמירת 'שלום עלי נפשי' שייך בזה? "צריך לדעת כי כאשר ח"ו נגיע למצב של סגר, ייתכן שלא נוכל להתנגד כי יהיה זה אכן מצב של פיקוח נפש. ח"ו אנו בידינו יכולים להביא על עצמנו מצב כזה".

רב העיר, הרב חיים יצחק אייזיק לנדא דיבר על חובת הזהירות בבתי המדרש. "אנשים לפעמים חשים רפיון, אך צריך לדעת שקולא בזה היא איום על הכלל, על בתי המדרשות".

הרב שבח צבי רוזנבלט רב העיר הרחיב על חובת האחריות. "יחד עם חובת התפילה הראויה לשעה זו כאשר ישראל נתונים בצרה, צריך לדעת שאין מקום להקל בדברים אלו ובתקנות, מסכה בוודאי קשה ואינה נוחה, אך הינה מגדרי שמירת הגוף ואין מי שיוכל להקל בזה. המקל בזה הוא אחראי באופן ברור להכניס אחרים לבידוד וכל הנזק הנורא הנגרם בזה לגוף ונפש, הכל שייך לאותו אדם בזלזול שלו".

את כנס החירום סיים האלוף (במיל.) רוני נומה שמתנדב לסייע לעיר בתקופת החירום. הוא הציג בפני המשתתפים החשובים את הנתונים הפנימיים של קצב ההדבקה והתחלואה.

מן הנתונים שהוצגו בכינוס הסגור עלתה דאגה רבה ועיקרה בשל הזינוק החד משמעי של תחלואה במקומות מרובי קהל וריכוזים צפופים במיוחד, ולמרבה הצער מנתוני ההדבקה במוסדות התורה והחינוך, בתי כנסת ובתי מדרש ואולמות אירועים.

את הנתונים סיכם מנהל החמ"ל העירוני אריק אדלר: "אם לא ינקטו מעשים מיידיים לבלימת ההתפשטות, קצב ההדבקה עלול להיות גבוה בהרבה לדבריו המיפוי של הרחובות הבעייתיים והאזורים שמוגדרים אדומים מצביע באופן וודאי על כך שבכל איזור בו זוהתה התרופפות בשמירה על הוראות הבריאות, בכינוסי ציבור ומוסדות, מזוהה התפרצות של תחלואה".

החלטות הכינוס:

א. החל מהיום ליל חמישי לפרשת בלק ועד לשבת הבאה (פר' פנחס), מנייני התפילה בבתי המדרשות והיכלי התורה, יהיו במנייני תפילה של עד ארבעים מתפללים ולא יותר, הן בחול הן בשבת.

ב. בהתניה כפולה ובהן קודם ללאו, מנייני התפילה יתקיימו בהקפדה ברורה על שמירת מרחק ועטית מסכות באופן מלא על ידי כל המתפללים ללא יוצא מן הכלל, הן בחול והן בשבת ללא שום הוראת היתר.

ג. חובת עטיית מסכה היא בעטייה מלאה כנדרש בכיסוי מלא כהוראות הרופאים, לא במגיני שקף, ולא בלבישה לחצאין. מי שאינו מסוגל בזה – לא יבוא לבית הכנסת. חס ושלום עוון בידו ואינו מצטרף לתפילת הרבים.

ד. הרשות לקיים מניין גדול יותר, הינה אך ורק בשטח פתוח וברחובה של עיר, בהקפדה ברורה על כל הנ"ל, כי לא שיננו הוראתנו אלא במספר המתפללים בלבד.

ה. תושבי העיר בני שבעים שנה, יזהרו בזה באופן כפול ומכופל ויעדיפו מניין במקום פתוח. על גבאי בתי המדרשות שיש בהם מתפללים בגיל זה, לדעת כי זלזול בהוראות ובתנאים שכתבנו, הינו חס ושלום סכנת חיים וגורם לסכנת נפשות, וחס ושלום עוון תלוי בראשם ה"י.

ו. כל מי שאינו חש בטוב בכל צורה שהיא (אף שלא בתסמינים הנ"ל), חייב לשהות בביתו בכל חומר הדין עד שיהא ברור ללא חום וללא כל התסמינים הידועים.

ז. כל מי שחש באחד מהתסמינים, חייב לשהות בבידוד מלא ומוחלט בהפרדה מכל בני ביתו, ללא יציאה מהבית גם לא לרגע אחד.

ח. מי שאחד מבני ביתו שוהה בבידוד בשל חשש חולי, אם אינו שוהה בחדר נפרד – אסור לכל בני הבית לצאת, ודינם כדינו שלו.

ט. חוב ברור להתפנות למלונית במקום חולי בהתאם להנחיות הרבנים, בכדי שח"ו לא יהא הוא גורם ברעתם של אחרים.

י. על כל בתי החנוך, תלמודי התורה והישיבות להקפיד על כל הכללים בהקפדה כפולה ומוכפלת, כי אחריות לשום רבים על ראשם, ומי שאינו מסוגל לעמוד בזה – אסור לו ללמד לרבים ולפתוח את מקום הנ"ל.

יא. יוקם מערך של פיקוח הדוק על כל הישיבות, בשותפות רופאים וראשי הקהילות, ומוסד וישיבה שלא יעמדו בזה, ייסגרו בכאב רב אך באחריות לחיי נפשות רבות.

יב. אנו שבים בקריאה ואזהרה לבעלי שמחה, לקיים הכל באחריות ועל פי כל הכללים, בעטיית מסכות ומיעוט מספר המשתתפים. ללא ריקודים בלחיצת יד וכו – כי סכנה ברורה היא, ולא בשמחה זו חפץ ד'. ושמחה שהיא בגדרי הזהירות יש בה סייעתא דשמיא ויזכו לשלום וברכה באהלם.

יג. קשישים ומבוגרים, ישתדלו שלא לצאת לשמחות שלא לצורך והכרח. ובשמחת צאצאיהם, ישהו בריחוק גדול ובהקפדה וזהירות ברורה.

יד. יוקם צוות מיוחד בין מורי ההוראה ומומחי רפואה, לדון בשאלות למעשה הנוגעות למעשה וענייני הלכה כרוכים בהם.

טו. הננו תפילה ותחינה לעם ד' כי יפילו תחנונים לפני שוכן מעונה, כי חוס על דל ואביון ונפש יושיע, ויסר מעלינו דבר ומגפה ואך שלו' ישכון באהלינו.