זירת הפיגוע שביצע מפארג'ה בגן שמואל
זירת הפיגוע שביצע מפארג'ה בגן שמואלצילום: פלאש 90

"לצערי, הספקתי בשלושים ושלוש שנותיי על האדמה להיות בסיטואציות מחרידות ומזעזעות. אבל עדיין, שום דבר לא הכין אותי ליציאה היום מאולם בית המשפט", כך תיאר עו"ד דוד פטר, בציוץ שפרסם בטוויטר, את המפגש בין משפחות נפגעי הטרור לעורכי הדין של ארגון 'עדאלה' בפתח אולם הדיונים של בג"ץ.

המשפחות הגיעו לבית המשפט כדי להביע את מחאתן נגד הבקשה שעליה נסב הדיון - עתירת ארגון עדאלה למנוע משר הפנים את סמכותו על פי חוק לשלול אזרחות מפעילי טרור. אחת המפגינות הייתה כרמלה בוחבוט, שבנה נפצע קשה בפיגוע דריסה שביצע עלאא זיוד - שבשמו עתר הארגון.

"בסיום הדיון אנחנו צועדים החוצה", מתאר עו"ד פטר, "המשפחות עוד נסערות מהדיון, ועורכי הדין של עדאלה פשוט מחייכים חיוך בוטה אל מול המשפחות, בזחיחות מופגנת. זה היה מזעזע. מצטער, אבל אלו לא אנשים שרואים ערך בזכויות אדם. אלה אנשים שמזדהים אותנטית עם המאבק הפלשתיני".

על מי מרחמת השופטת ברק־ארז

אקורד הסיום המקומם של הדיון בבג"ץ על סמכותו של שר הפנים לשלול אזרחות ממחבלים, שהתנהל ביום שלישי בשבוע שעבר, השתלב היטב במנגינות הצורמות ששמעו המשפחות לאורך כל הדיון. זה התחיל בעמדת המדינה, שנקבעה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה אין לשלול זכויות סוציאליות ממחבלים כלל, והמשיך בהתבטאויות חסרות רגישות של השופטים, כמו השופטת דפנה ברק־ארז שתהתה: "השר התחיל מדיניות חדשה, ואני מבינה שתמיד יש מקרים ראשונים שבוחרים, אבל למה בחרתם דווקא את מפארג'ה? הרי הוא היה בחור צעיר".

מפארג'ה המדובר, מושא רחמיה של ברק־ארז, הורשע בהטמנת מטען חבלה עמוס ברגים באוטובוס בתל אביב, שגרם לפציעת עשרות בני אדם. פסק הדין בבג"ץ צפוי מראש כמעט לחלוטין, והוא יינתן ככל הנראה לקראת סוף הקיץ. בתזמון מושלם ניתן השבוע פסק דין אחר, הרחק באירופה הנאורה והליברלית, שעשוי להעמיד באור מביך את היועץ המשפטי לממשלה ואת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, כמו גם את פסק הדין הצפוי של השופטים. נחזור לכך בהמשך.

חוק האזרחות, שנחקק כבר בשנות החמישים, מסמיך את שר הפנים לשלול את אזרחותו של אזרח ישראלי שהפר אמונים למדינת ישראל. בכלל הפרת האמונים נמצאת כל מעורבות בפעילות ריגול או טרור לטובת האויב. במשך השנים בוצעו תיקונים בחוק, ונקבע כי במקרים שבהם למפר האמונים יש אזרחות חלופית או אפשרות להשיג מעמד בישות מדינית אחרת, השר יכול לשלול את אזרחותו ללא קושי. מצב מסובך יותר הוא אם האזרח עלול להישאר חסר מעמד, ואת זאת החוק מנסה למנוע. הוא מחייב את השר לתת לאזרח רישיון ישיבה זמני, אך אינו מגדיר בדיוק מה פרטיו וזכויותיו.

החוק הזה נותר כאות מתה בספר החוקים במשך שנים רבות, לפחות בכל הקשור לפעילות טרור, עד שבשנת 2017 החליט שר הפנים אריה דרעי לשלול את אזרחותו של עלאא זיוד, שדרס ודקר ישראלים בגן שמואל בשנת 2012. מאוחר יותר עשה זאת השר גם למחבל מוחמד מפארג'ה, שפוצץ מטען חבלה באוטובוס כאמור. על פי החוק, ההחלטה של השר צריכה לעבור ביקורת שיפוטית לפני שתצא לפועל. שני המקרים הגיעו לבתי משפט מחוזיים - שלילת אזרחותו של זיוד אושרה במחוזי בחיפה, אך שלילת אזרחותו של מפארג'ה נפסלה במחוזי בירושלים. "אין מעשה הטרור חריג או קיצוני", קבעה השופטת ורדה מרוז. על שני המקרים הוגשו ערעורים - מפארג'ה מצד המדינה וזיוד מצד ארגון עדאלה, וכאן אנחנו מגיעים לדיון בבג"ץ בשבוע שעבר.

"הערעור של עדאלה הלך על העיקרון. מבחינתם זה לא חוקתי בכלל לפסול אזרחות, והם מבקשים מבית המשפט שיפסול את הסעיף בחוק", אומר פטר, שמשמש גם כחוקר בפורום קהלת. "הם רוצים לנתק את זה מחומרת הפעולה שעשה המחבל, ולומר שזו פגיעה לא מידתית בזכויות אזרח. לטענתם, לא תיתכן במשטר דמוקרטי סנקציה כזאת".

לקראת הדיון התבקשה המדינה לפרט את עמדתה בנושא. על אף שהיא שונה מעמדת עדאלה וחולקת על העיקרון של פסילת האפשרות לשלול קטגורית אזרחות, באופן מעשי מסרסת עמדת המדינה את האפקטיביות של הסנקציה, ומותירה את המחבלים עם כל הזכויות הסוציאליות שאזרחות ישראלית מקנה להם. "נציג היועץ המשפטי בדיון אמר שאומנם השר יכול לשלול אזרחות, אבל במקום האזרחות צריך לתת לו מעמד א/5, מה שנקרא רישיון ישיבת עראי", מסביר פטר. "המשמעות היא שהמחבל מקבל את כל הזכויות הסוציאליות ללא יוצא מן הכלל, רק שלא יוכל להצביע בבחירות, ואולי ייקח לו יותר זמן עם הדרכון. החשש שם הוא ממציאות של חוסר מעמד, אבל הם ממש מתרחקים מזה".

העמדה הזו של היועץ המשפטי, שהוצגה כעמדת המדינה, היא למעשה עוד אקט בריוני של הדרג המשפטי כלפי נבחרי הציבור. בשולי הדברים, וגם זה לאחר מאבק, ציינו נציגי המדינה כי לשר דרעי עמדה אחרת. "שבוע וחצי לפני הדיון אריה דרעי שולח עמדה שונה מהיועץ המשפטי לבית המשפט, וטוען כי בסמכותו לתת במקום האזרחות גם מעמד שהוא פחות מא/5. הוא מסביר בהרבה היגיון שאין כאן חשש לחוסר מעמד, כי זה כלול בהגדרת החוק 'מי שיש לו אפשרות לרכוש מעמד בישות מדינית אחרת'. הרי המחבלים אזרחי ישראל מקבלים קצבאות בכלא, ולאחר השחרור מקבלים משרה מהרשות הפלשתינית. ‘השתכנעתי שיש להם זיקה ואפשרות לרכוש מעמד במקום אחר’, הוא כתב להם. דרעי, בשפה רכה, יוצר בידול בין עמדתו לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. הוא גם הצהיר שהוא עומד לתקן את חוק האזרחות כך שייקבע מעמד חדש לטרוריסטים, שיש בו רק אישור ישיבה וזכויות פחותות".

סיכה בבלון זכויות האדם

כאמור, השבוע ננעצה סיכה בבלון הדאגה לזכויות האדם שניפחו היועץ ומחלקת הבג"צים. בית הדין האירופי לזכויות אדם, מוסד שנמצא בראש החץ הפרוגרסיבי, התיר לשלול את אזרחותם של אזרחי צרפת שהורשעו בקשירת קשר לביצוע מעשי טרור ובעברות ביטחוניות. "זה היה תא טרור שבית המשפט בצרפת הרשיע, ושר הפנים הצרפתי שלל את האזרחות שלהם", מספר פטר. "הייתה עתירה לבית הדין האירופי לזכויות אדם, שהוא מוסד ששייך לאיחוד האירופי. טענו שם טענות דומות למה שנטען בישראל: יש כאן סכנה לחוסר מעמד וגירוש מהמדינה, אין להם אופציות אחרות, זו פגיעה בזכויותיהם. אומנם יש הבדל מסוים, שבמקרה הזה כבר יש להם מעמד במדינה אחרת. אבל הרציונל הוא דומה, כי גם בארץ שר הפנים טוען שיש להם אפשרות לרכוש מעמד במקום אחר, וזה ברור לכולם".

פטר מסביר את המשמעות של פסק הדין הזה לתיק אחר שתלוי ועומד בבג"ץ. "אחד הדיונים המרכזיים בבג"ץ היה בהשוואה לדין הבינלאומי. זה הזוי אומנם, כי יש חוק ברור בעניין בישראל, אבל זה הראש של שופטי בג"ץ. למעשה יש רשימה ארוכה של מדינות מערביות ששללו אזרחות עוד לפני פסק הדין הזה, כמו בריטניה, צרפת, אוסטרליה ואחרות. בבריטניה, למשל, נשלל מעמדם של הרבה אזרחים שהצטרפו לדאעש. שם שוללים אפילו אם אין מעמד אחר. השבוע ראינו כיצד בית הדין האירופי מאשר את הרציונל הזה, שאם יש לך אפשרות לרכוש מעמד במקום אחר - אפשר לשלול אזרחות. זה חשוב לא כי אנחנו כפופים לו, אלא כי הטענה שאין לזה בסיס וזו מדיניות פשיסטית, כפי שטענו עדאלה, היא שקר. בית הדין לזכויות אדם הוא סמן קיצוני־פרוגרסיבי, אם שם יש הכשר אז כל שכן כאן אצלנו".

המשפחות השכולות ונפגעי הטרור ראו חשיבות בהגעה פיזית לדיון, כמו גם לדיונים על הריסת בתי מחבלים, כדי להבטיח שלא יצטרפו אליהן חלילה בעתיד משפחות נוספות. מעבר לצביעות שנחשפת וכיפופי הידיים בין פוליטיקאים לפקידים, שלילת אזרחות היא כלי שיחד עם אמצעי הרתעה נוספים נועד להציל חיים. "האיום על המחבל הפוטנציאלי הוא בעל משקל גבוה מאוד", אומר עו"ד מוריס הירש, לשעבר פרקליט אוגדת יהודה ושומרון בפרקליטות הצבאית, שמופיע בבג"ץ לא פעם בדיונים על הריסת בתי מחבלים. "הזכויות הנלוות לתעודת זהות כחולה הן עצומות: הצבעה לכנסת, ביטוח לאומי, תשלומים סוציאליים, קופות חולים, תנועה חופשית. מחבלים בהחלט מביאים בחשבון שישתחררו מהכלא ויחזרו לחיים, הם מכירים את המציאות ומתכננים את החיים שאחרי. מלבד זאת יש בזה גם ממד הצהרתי, שמדינת ישראל לא תסבול את מי שמנסה לפגוע בה".

בתוך פסקי הדין שניתנו בזמנו בבית המשפט המחוזי, מוזכרת חוות דעת סודית של השב"כ, שקובעת כי שלילת אזרחות היא צעד אפקטיבי. בחוות הדעת מתוארות חקירות מחבלים שמהן התברר כוחו של האיום בשלילת אזרחות.

בן אברהמי, ששימש בעבר בעיריית ירושלים כחלק מהמערך המטפל במזרח העיר, מבין בדיוק על מה מדובר. "הנושא של תושבות וזכויות סוציאליות מטריד מאוד את תושבי מזרח ירושלים. רבים מהם מנהלים חיים במקביל בערים פלשתיניות, או מתניידים במידה מרובה. הרצון שלהם בתושבות גורם להם להתאמץ מאוד להחזיק כתובת קבועה בירושלים ולהוכיח כל הזמן שהם עומדים בקריטריונים. זה בהחלט דבר שהוא בראש סדר העדיפויות של תושבי מזרח העיר, ומכאן אתה יכול לקחת את זה לאיזה כיוון שתרצה".