אבינועם הרש
אבינועם הרשעצמי

נוסע באוטובוס. שומע דו שיח בין אבא לילד המתבגר שלו:

אבא: "אז איך היה בבית ספר?"

ילד: "סבבה".

אבא: "היה משהו מיוחד?"

ילד: "לא"

אבא: "איך הולך לך בלימודים?"

ילד: "בסדר"

אבא: "ועם החברים, איך הולך לך איתם?"

"ילד: "סבבה"

אבא: "תגיד, אתה מסוגל לענות לי ביותר פירוט חוץ מאשר 'סבבה' ו'בסדר'?"

ילד: "סבבה".

אבא: "תאמין לי הדור שלכם לא מסוגל לחבר ברצף שני מילים. אתם מדברים רק באימוג'ים"

ילד: "אבא, אתה באמת רוצה לדעת איך היה בבית הספר או שאתה סתם שואל כדי לצאת ידי חובה?"

אבא: "ברור שאני באמת רוצה לדעת"

ילד: "אז שתדע שהיה לי הבוקר ריב נוראי עם יוגב"

אבא: "ויוגב זה...?"

ילד: "החבר הכי טוב שלי, אבא"

אבא: "הא, אוקי"

הנייד של האבא מצלצל. האבא מסמן לילד שימתין רגע ואז הוא עונה: "כן כן, תשמע, אנחנו לא יכולים לאפשר לו את זה". הילד מסתכל על האבא מתוסכל. השיחה ממשיכה.

אני יורד בתחנה וחושב לעצמי: מה בדיוק חושבים ההורים שמתוסכלים מכך שהילדים שלהם לא מסוגלים לצרף שתי מילים ביחד לשאלות שלהם, אם הם לא מסוגלים כהורים לצרף שני רגעים ביחד בכדי לשמוע אותם ולהיות שם בשבילם.

*

והשיחה הזו הזכירה לי שיחה אחרת ששמעתי בקניון שבה אמא אחת אמרה לחברה שלה:

"שיו, החופש של הילדים מגיע, הלך עליי. איך אצליח לשחק אותה כל כך הרבה זמן תחת העיניים שלהם?".

כי מה באמת מפחיד כל כך אותנו ההורים בחופש אם לא החדירה של הילדים היקרים שלנו לפרטיות ולמרחב האישי:

עד עכשיו דאגנו למלא את התפקיד עד שהלכו לבית הספר ומהרגע שהם הלכו היינו אדונים לעצמנו ועכשיו פתאום מבקשים מאיתנו להיות בתפקיד גם בשאר הזמן... חתיכת כאב ראש.

ואם נוסיף לעובדה עד כמה שהילדים חכמים ונבונים ויודעים מעצמם להקיש דבר לדבר תוך כדי חשיפת החולשות שלנו, נגלה שיש כאן דילמה אמיתית וחשש מוחשי ביותר לבואו של החופש ובעיקר לשהייה המשותפת של ההורים והילדים.

*

אז קבלו ארבעה טיפים קצרים שיעזרו לכם לצלוח את התקופה של החופש בשלום

1. להפסיק לחיות בסרט ולהתחיל להסתכל למצב בלבן של העיניים.

אפשר תמיד לנהוג כבת יענה, להכחיש ולהדחיק את המצב ולהמשיך ולנהוג בשגרת יומנו אבל כולנו יודעים שתכלס זה לא באמת יעזור לקדם את המצב.

כן, הילדים כאן וכן הם רואים הכול ולא הם לא מטומטמים ויודעים בדיוק מה אנחנו עושים ומה הם עכשיו ראו.

עד עכשיו הם היו בבית הספר ועכשיו הם כאן בבית, בשביל להישאר. והמציאות הזו מצריכה מאתנו היערכות שונה והרבה יותר מדויקת כי אנחנו בתפקיד ההורים והילדים מסתכלים עלינו, מחקים אותנו ולומדים כל דבר מאיתנו. זה המצב אלו העובדות וכדאי שנכיר בהם כמה שיותר מוקדם.

2. תכנון יומי – לפרק את המוקשים שבדרך

פשוט לקחת דף ועט ולהתחיל ולצבוע את הזמן שבו הילדים הולכים להיות איתנו ואז לראות איפה האזורים המועדים ביותר לחיכוך: נניח בשעה עשר אנחנו רוצים לראות סדרה שלא בטוח שעולים ממנה מסרים חינוכיים שהיינו רוצים שיעברו הלאה לילדים שלנו. אז נוכל להקליט ולראות אח"כ, נוכל להחליט שאנחנו הפעם לא רואים ונוכל לראות אבל אם זהירות ומודעות הרבה יותר גדולים למה שאנחנו רואים כי הילדים מסתכלים. סופו של דבר גם כאן הסוד טמון בתכנון. כל מה שנצליח להגיע מוכנים לקראתו, כך נחסוך אי נעימות מיותרת בהמשך.

3. להבין מה הילדים שלנו צורכים

שמעתי כל כך הרבה הורים שמזלזלים בתוכניות הטלוויזיה של הילדים שלהם וקוראים להם 'זבל' וכל מיני כינויים. דבר שמצד הילדים נתפס ויש לומר ובצדק כהתנשאות:

אם מעולם לא צפיתם בתוכניות הללו, מאיפה אתם יודעים שזה באמת זבל? לכן דווקא עכשיו, בחופש הגדול, זה הזמן לשריין זמן ולהתחיל ולראות איזה תוכן הילדים שלכם רואים. פשוט שבו וצפו איתם ביחד בתוכניות. מעבר לחוויית הבילוי הזוגי ביחד, כך תוכלו לראות מכלי ראשון ממה מורכב התוכן של העולם שמעסיק את הילדים שלכם ועל הדרך תקבלו גם מושג עם איזה תכנים הם מתמודדים.

4. אל תפסלו לפני שתציעו אלטרנטיבה.

אחד מהמשפטים שהכי מעוררים מלחמות בין הורים לילדים הוא: "אולי תפסיק כבר לראות כל כך הרבה טלוויזיה, לך תעשה עם עצמך משהו אחר"

העניין הוא שלמרות שהמשפט הזה יכול להיות נכון, הוא לא באמת מציע שום בשורה חדשה. אי אפשר לצפות מילד לעזוב את ההרגלים הקודמים שלו לפני שמציעים לו משהו אחר.

נכון, לא תמיד האלטרנטיבה תהיה מרגשת קופצנית עם בומים לפנים כמו הסדרה או הסרט שהופק במיליוני דולרים ובכל זאת, ברגע שמציעים לילדים תחלופה אחרת, התגובות שלהם כבר יהיו שונות ומכילות יותר.

אז במקום להטיח בהם "אולי תפסיק כבר לראות כל כך הרבה טלוויזיה" אפשר לנסות: "רציתי כבר הרבה זמן לדבר איתך, מה אתה אומר, אולי תעזוב קצת את הטלוויזיה ונשב ונפטפט קצת, רק אתה ואני".

כללו של דבר, הכי חשוב לזכור שאין באמת וואקום. ואם אנחנו מבקשים מהילדים להפסיק עם משהו אחד, אז מאוד כדאי שנציע להם משהו אחר במקום.

שתהיה לנו חופשה נעימה ומוצלחת!