הרב חגי לונדין - איש פסימי מאוד

חז"ל מספרים לנו שבלעם היה יודע לכוון לשנייה שבה א-לוהים "זועם" בכל יום. במילים אחרות, אדם מבריק, ביקורתי ופסימי שיודע לזהות נקודת חולשה בכל רגע נתון.

בלעם יודע "לקלל, לחרף ולקוב": "קללה" - מלשון ק.ל - להסביר בציניות כיצד הכל קליל וחסר ערך; "לחרף" - מתוך ניתוח שכלי חריף להקטין את כולם; "לקב" - מלשון נקב - לחורר ולהוציא את האוויר למי שעומד מולו.

ישנם כיום אנשים שהמקצוע שלהם הוא לקלל. אנשים מאד מוכשרים ומאד שנונים, בעלי יכולת ביטוי מבריקה ונוצצת - שהמסר שלהם הוא שהחיים רעים - שכולם שקרנים, ושכולם רמאים; בעלי ראייה פסימית שהעולם הולך לאבדון.

הקולות הללו מתגברים בזמן בו העולם מצוי במצוקה.

אסור להקשיב להם!

אסור להקשיב להם לא בגלל שהם מדברים שטויות. הם יודעים לזהות בעיות נכונות, אולם מרוב עצים הם מאבדים את היער.

בסופו של דבר בלעם מודה בעל כורחו "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" - האוהלים הטובים של עם ישראל, הצניעות הפנימית - הם אלה שמנצחים. בעת בה משקיפים על "ראש הצורים" - מתחברים לראש הצור, לשורש החזק של החיים; כאשר מביטים על תינוק קטן, על צמח שצומח - מתמלאים באופטימיות ובאמונה.

בסופו של דבר, כל אחד מרגיש עמוק עמוק בלב שהעולם אינו רע. למרות כל הקשיים, למרות כל האכזבות - יהיה טוב. יש מישהו שם למעלה.


הרע יעבור.
הטוב יתגבר.
בעזרת ה'