הרב שלמה סובול
הרב שלמה סובולצילום: גיא טייב

"איך הייתה החופשה שלכם?", שאלתי חבר. "על הפנים" הוא ענה לי ופרט: "אני ממש עצבני. בארוחת בוקר לא היה מספיק מילקי". "ואיך היה חוץ מזה?" בררתי. "היה מרגש מאוד לפגוש את כל המשפחה, המסלולים היו מעולים, הנוף חבל על הזמן, והאוכל במלון גורמה, אבל המילקי..." הוא ענה.

המשנה באבות מונה הבדלים בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע. ההבדל הראשון הוא שלתלמידיו של אברהם יש עין טובה ואילו לתלמידיו של בלעם יש עין רעה.

יש שלוש רמות בעין טובה. הרמה הראשונה והפשוטה היא תופעה שיש בה גם טוב וגם רע. בעל עין טובה יסתכל תמיד על החלק הטוב, ואילו בעל עין רעה יתבונן בחלק הרע. בסיפור הפתיחה שלנו למשל, בעל העין הטובה ישמח וייהנה מהחופשה המוצלחת והמגבשת של המשפחה. לעומת זאת בעל העין הרעה יהיה עסוק כולו בחיסרון המילקי. הוא יתלונן להנהלה, יתכנן תביעה משפטית, ובכך יהרוס לעצמו את החוויה הטובה ואת הבריאות. הכל בגלל ההתמקדות בפרט הרע.

הדבר הזה מצוי מאוד. החיים שלנו מלאים כל טוב ולפעמים בגלל דבר קטן שלא הולך, אנו חיים בתחושה שהכל לא טוב. מבט כזה של עין רעה פוגע בעצמנו, במשפחתנו ובכל הסביבה שלנו. לאף אחד לא נעים להיות חבר של אדם בעל עין רעה שיראה בו, ובכל דבר, רק את הרע ולא יתמקד בטוב שקיים.

נקודה עמוקה יותר נוגעת בשורש ההבדל שבין עין טובה לעין רעה, והיא שאלת היחס הנפשי הבסיסי למציאות ולבני אדם. בעלי העין הרעה יתייחסו למציאות כשלילית במהותה. הם יטענו שהאנשים הם רעים במהותם, והעולם שלנו הוא מלחמת הישרדות שרק החזק "עם מרפקים" שורד בה, והם יטענו שמה שמנהל בני אדם זה יצרים ותאוות שליטה.

עין רעה כזאת על המציאות יוצרת בהכרח חוסר אמון, שהרי אי אפשר לבטוח בשום אדם, כי כל מה שמנהל אותו זה אינטרסים רעים. הדוגלים בשיטה זו יוכיחו את דעתם מכך שכל יום מתגלים עוד ועוד מקרים של שחיתות ופגיעות. אנשים שחשבנו שהם טובים, מתגלה פרצופם האמיתי ומגלים שהם רעים.

לעומת זאת בעלי העין הטובה, תופסים את המציאות כחיובית, והם מאמינים שבני האדם ביסודם הם אנשים טובים. הם מאמינים ש"עשה האלוקים את האדם ישר". הם מאמינים שתכונות היסוד של האנושות בכלל, ושל עם ישראל בפרט, הם טוב וחסד, שהרי האדם נברא בצלם אלוקים. הם מודעים לכך שיש רע בעולם "והמה בקשו חשבונות רבים", אך הם רואים זאת ככיסוי על הטוב. לכן, נקודת המוצא של בעלי העין הטובה היא לתת אמון בבני אדם ולבטוח בהם. הם כמובן יודעים שיש תאוות ויצרים בעולם והם נזהרים מהרע שמתגלה בעולם, אך אין זה פוגם ביחס הבסיסי שלהם לעולם שהוא יחס אופטימי ומלא תקווה בטוב שבאדם.

ילד שיגדל בעולם מתוך תפיסה של עין רעה יהיה מסכן, כי חוסר האמון הבסיסי יגרום לכך שכמעט בלתי אפשרי יהיה לפתח יחסים בין אישיים. כל אחד הוא בחזקת חשוד: הרב, הגננת, הפרטנר בעבודה, המורה, המנהל/ת וגם בן ובת הזוג. לעומת זאת עין טובה בסיסית על העולם, בשיתוף עם זהירות נדרשת, היא מפתח לבריאות נפשית, לבניית קשרים אישיים וליצירת חברה מתוקנת.

הנקודה השלישית, שמאגדת את שתי הנקודות הקודמות, היא האמונה. בעלי עין רעה לא מאמינים בהקב"ה המטיב בעולם. מבחינתם העולם הוא ג'ונגל מלא סכנות ללא השגחה. מנגד בעלי העין הטובה, תלמידיו של אברהם אבינו שהביא לעולם את האמונה בבורא עולם, מאמינים שהקב"ה בטובו ברא את העולם על מנת להיטיב לבריות ולהביא את העולם לשלמונו. זהו חלק מהותי מהאמונה בהקב"ה, שאמנם לעת עתה מתגלה בחלקיות, אך עתיד להתגלות בשלמות בגאולה השלמה.

הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון רבני ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין