קבינט הקורונה האזרחי
קבינט הקורונה האזרחיצילום: דוברות

חברי קבינט הקורונה האזרחי בראשות יו"ר ימינה נפתלי בנט התארחו הבוקר (ראשון) במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), והשתתפו בסיעור מוחות עם חוקרים בכירים של המכון בראשות האלוף במיל' עמוס ידלין.

בסיכום הדיון נמסר מקבינט הקורונה האזרחי: "אנו במצב חירום רפואי, חברתי וכלכלי הקשה מאז הקמת המדינה. מספר הנשאים המאומתים בשבוע האחרון הוא הגבוה ביותר בכל שבוע מתחילת המגפה, בפער גדול. מספר החולים קשה הוכפל בתוך עשרה ימים, וסך כל הנשאים הפעילים הוא הגבוה ביותר מתחילת המגיפה. אחוז האבטלה בפועל הוא הגבוה שנרשם אי פעם ומגזרים שלמים במשק קורסים כלכלית ברגעים אלו ממש.

"ממשלת ישראל נקטה מספר צעדים הכרחיים: הופעלה תכנית מגן אבות ואימהות, בזכותה בין היתר התחלואה הקשה עולה בקצב של 2% ולא 3%. הורחבה ההתוויה לבדיקות, הופעלו כלים דיגטליים לאיתור מגעים ולאחרונה הוגבלו אירועים גדולים. בנוסף, ניתנו תמיכות והקלות מסוגים שונים. אך צעדים אלו אינם מספיקים בשום אופן להגן על חייהם, בריאותם ופרנסתם של אזרחי ישראל, בשל כשלים חמורים שטרם זכו למענה".

קבינט הקורונה האזרחי ממליץ לבצע במהירות את הפעילויות הבאות:

1. הקמת מטה קורונה חירום כלכלי בריאותי, חיצוני למשרד הבריאות שאחראי למימוש מדיניות הקבינט.

2. הקמת מערך לאיתור נדבקים ולקטיעת שרשרת ההדבקה, עם כ-2500 חוקרים, 100,000 בדיקות ליום.
- קיצור משך הזמן בממוצע מהפניית חשוד כנשא לבדיקה ועד לקבלת תשובה;
- שיפור איכות ומהירות תחקור המגעים, ואכיפה מתאימה על סרבני תחקור;
- הקטנת שיעור הנשאים המאומתים המצויים בבידוד בית, במקום בידוד במלוניות ייעודיות;

3. גיבוש ופרסום מידי של תוכנית לאומית להתמודדות עם המגפה.

4. פרסום תוכנית חירום כלכלית המטפלת במענה קיומי בסיסי למובטלי הקורונה ולעסקים שנפגעו.

5. שמירה על הציבור המבוגר והפגיע, תוך דאגה לצרכיו.

6. הקמת גוף הסברה אחד, הסברה לציבור בנוגע למהות הסיכון, אמצעי ההגנה מפניו ומשמעות הצעדים שנוקטת הממשלה;

7. טיפול באוכלוסיות מיוחדות כגון: עובדים זרים, שוהים בלתי – חוקיים, מורים בקבוצות סיכון ועוד;

עוד נמסר מקבינט הקורונה האזרחי כי "מטרתו של הקבינט האזרחי להציע פתרונות, מדדים, מסרים וכלים להתמודדות עם האתגרים הנזכרים ואלו שעוד יתגלו. בתקופה קשה זאת נעמוד כל הציבור הישראלי יחד, ונעשה כל שביכולתנו. יחד ננצח את הקורונה ונשמור על פרנסת אזרחי ישראל".

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף (במיל) עמוס ידלין: "הקורונה ואיראן הם שני הנושאים המרכזיים שבהם צריכה לעסוק הממשלה על כל משאביה. אנחנו לא גוף פוליטי ובכך גם טמון היתרון המובהק שלנו. אנחנו מייעצים בימים אלו לגופים שונים - למל"ל, למטכ"ל, לשרים ומקווים שישתמשו בחכמה בהמלצותינו עליהן עמלו בכירי חוקרי ה inss".

ידלין הוסיף: ״מה שקורה בשטח מטריד - ישראל שילמה מחיר כבד לכופף את הגרף, קנתה זמן ולא עשתה איתו הרבה. הציבור מצד אחד איבד את האמון במערכות ומצד שני גם את הפחד מהנגיף.

״המאבק בקורונה צריך לשלב שיקולי בריאות וכלכלה. אסור להגיע להתפרצות מעריכית של המחלה מחד גיסא אך הרס הכלכלה איננו הדרך לעצור את המגפה. זאת מערכה מורכבת, ארוכת טווח שמחייבת תכנון אסטרטגי, גישה דיפרנציאלית, החלטה ממוקדת ובהירה ומעל הכל מנגנוני ביצוע - במערכת הבריאותית, במערכת הכלכלית ובאמון הציבור״.