מהומה בבית המשפט הצבאי
מאסר עולם למחבל שרצח את אברהם חסנו בפיגוע דריסה

בני משפחת חסנו ניסו לפגוע במחבל בבית המשפט והורחקו מהמקום. "לחץ על דוושת הגז וגרר את אברהם לאורך 37 מטרים כדי לגרום למותו".

חזקי ברוך , י"ד בתמוז תש"פ | עודכן: 10:28

בית המשפט הצבאי במחנה עופר גזר היום (שני) מאסר עולם על המחבל סחבאן אלטיטי שרצח את אברהם חסנו הי"ד לפני חמש שנים בפיגוע דריסה סמוך לחברון.

בית המשפט הרשיע את המחבל בהריגה בכוונה תחילה, עבירה המקבילה לרצח.

בני משפחת חסנו ניסו לפגוע במחבל בבית המשפט והורחקו מהמקום. האלמנה, רותי חסנו, התעלפה בבית הדין הצבאי ולמקום הוזמן צוות מד"א.

לדיון הגיעו בני משפחתו של חסנו ועו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו. בלייכר אמר לערוץ 7 לפני תחילת הדיון, "מדובר במחבל שפשוט ראה הזדמנות לרצוח יהודי וניצל אותה. המצב הזה שיהודי בארץ ישראל הולך ובעצם יש הרבה מחבלים פוטנציאלים שמסתובבים ומחכים לרגע לרצוח אותו הוא מצב בלתי אפשרי".

בלייכר הסביר מדוע לדעתו יש להחמיר בעונשו של המחבל, "דווקא מחבל כזה שהוא בא בלי תכנון מוקדם אלא פשוט ניצל הזדמנות דווקא הוא צריך לקבל עונש קשה וחמור כדי להרתיע שיבינו שכל אחד שפוגע בישראלי בגלל שהוא ישראלי לא יוכל לצאת מזה בשקט".

"אנחנו חושבים שהמחבל צריך לקבל עונש מוות אנחנו מודעים לזה שהתביעה לא ביקשה את זה כי היום זה עדיין לא מקובל ואנחנו מצפים למאסר עולם שישב כל החיים שלו בכלא והשאיפה שלנו שמחבלים מהסוג הרצחני הזה בעתיד יקבלו גם עונשי מוות".

אברהם חסנו הי"ד נרצח לפני כחמש שנים בדרום הר חברון. חסנו הותקף באבנים סמוך לצומת אל פאוור, ויצא מרכבו כדי לנסות להימלט מההתקפה. אז דרס אותו המחבל אלטיטי במשאית בה נהג, ונמלט מהמקום. בתחילה הואשם אלטיטי בהריגה בלבד, אולם בעקבות מחאה חריפה של בני משפחת חסנו הוחמר האישום להריגה בכוונה תחילה, עבירה המקבילה לרצח בה הוא הורשע.

לקראת הקראת גזר הדין סיפרה לאה חסנו, בתו של אברהם, על התמודדות המשפחה עם האובדן. במכתב אישי תיארה לאה: "מה מרגישים כשהאדמה נופלת מתחת לרגליי, כשהמשפחה מתפרקת לרסיסים, רסיסי כאב, חוסר ודאות".

לאה סיפרה כי אמה, רותי חסנו, נאלצת להחזיק לבדה 7 ילדים ו-13 נכדים והוסיפה, "הכאב שמפלח את ליבי כשאני רואה את בני ישן עם תמונה של סבא, אחרי ארבע וחצי שנים. כל תורתו ודרכו היא דרך החסד והאהבה. לא למדנו לשנוא, זה משחית את הנפש.. שום שנאה לא תמלא את ליבנו".

לגבי גזר הדין כתבה לאה: "אם יפסק גזר דין שהוא לא מוות - נערער ולא נשקוט, עד שנדע שהוא ישלם על השנאה והרוע שבליבו".