אל תשכחו את המנהלים

סקר מגלה שמנהלי בתי ספר עוזבים את תפקידם בתוך פחות מ-4 שנים. מה גורם לשחיקה? איך מצמצמים אותה? ומה עושה הקורונה לשחיקה הזו?

שמעון כהן , י"ד בתמוז תש"פ

כוח למעניקי הכוח
כוח למעניקי הכוח
צילום: ISTOCK

כולם מדברים על צרכיהם של התלמידים וצרכיהם של המורים, אבל קצת פחות על צרכי המנהלים. היום (שני) מתקיים כנס מיוחד שתכליתו דאגה לצרכיהם של מנהלי מערכת החינוך, וזאת במגמה למנוע שחיקה בתפקידם.

מארגנת הכנס, יעל ואן-דייק, מנהלת אחת מתוכניות לפיתוח מנהלים של מכון 'אבני ראשה' וממונה על תחום בתי הספר היסודיים בחמ"ד, מספרת על הכנס ומגמותיו.

לדבריה "כגודל גדלותו של התפקיד כך גודלה של השחיקה שלו". ואן-דייק מרחיבה: "יש בתפקיד הזה מרחבים שונים שקשורים להתפתחות אישית והתמודדות עם המערכת המורכבת של ניהול בתי ספר. השחיקה גדולה כי התפקיד מאוד דינאמי שחולש על הרבה מאוד מרחבים ובנקודה הזו אנחנו רגישים שאנחנו רוצים להתפתח ולתת כוח".

ואולי, שאלנו, דווקא היות תפקידו של מנהל דינאמי וכולל מגוון רחב של תפקידים, מנושאי תקציב ועד כוח אדם, מעבודה מול ילדים ועד חינוך וניהוג בית הספר, כל אלה אמורים היו למנוע שחיקה ולייצר עניין מתחדש כל העת.

"מנהל מפתח פרקטיקות משלו כשמולו אנשי צוות עם תפקידים בתוך ומחוץ לכיתה, הרבה פעמים מדובר בכפל תפקידים, יצירת קהילות לומדות, הובלת רעיונות חדשים, נגיעה במרחב האישי הפרטני וגם במרחב המערכתי. מנהל צריך לנהל ולהנהיג והרבה פעמים אנחנו מתבלבלים בין תפיסה מנהיגותית לניהולית. אלו תפיסות שמשלימות זו את זו ואינן אותו דבר. בהקשר הזה מנהל נדרש לפיתוח שתי הפרקטיקות הללו ולא די לשם כך בהכשרתו של מנהל להיות מנהל. דברים מתפתחים תוך כדי תנועה".

"המנהל מתכלל את כל המרחבים ולכן הוא צריך להתחדש, להיות יצירתי, להביא רעיונות חדשים, לייצר חיבורים חדשים, לעשות בקרה על הדברים המתרחשים, לעשות חשיבה מערכתית ואישית. המהות הגדולה של להיות מנהל אומרת שאתה 24\7 מסביב לעניין. מנהל לא סוגר את היום והולך הביתה. כל המרחב שלך מושפע מכך שזה התפקיד שלך. השחיקה לא נובעת מחוסר יצירתיות. היצירתיות היא הדלק של חוויית הניהול. יש אינסוף צרכים ומדיניות משתנה מבפנים ומבחוץ, מרחבים שונים שמצריכים התייחסויות שונות יוצרים שחיקה".

מוסיפה ואן-דייק ומציינת כי "אחד האתגרים הגדולים שיש למנהל זהו המערך האנושי. מדובר בצוותים, הורים, גורמי חוץ, רשויות, פיקוח והקשר של המנהל עם תלמידים. זו התעסקות אינסופית מעצימה ומרגשת אבל היא גם מאתגרת ומחייבת להיות עוגן היציבות וזו הנקודה שבה מגיעים החיכוכים שמייצרים שחיקה".

מחקר שבוצע לפני כשלוש שנים הראה שמנהל פורש מתפקידו בתוך פחות מארבע שנים. ואן-דייק סבורה כי לו היה המחקר הזה מתבצע כיום התוצאות לא היו שונות באופן מהותי. לזאת היא מוסיפה כי "לא פעם מנהל עובר מזירת ניהול אחת לזירה אחרת. מדובר בתפקיד שוחק ומאתגר".

על הכנס אותו היא מובילה מספרת ואן-דייק: "בשונה מכנסים אחרים אנחנו לא מדברים על יעדים, פרקטיקות הוראה, פדגוגיה, הכלה או הוראה, אלא עושים זום-אין לחוויית הניהול של השנה הזו. מנכ"ל משרד החינוך כותב למנהלי בתי הספר שהמציאות הנוכחית מחייבת אותנו להיערך לשנת לימודים בצל קורונה ומבקש שהמנהלים ייערכו לשלושה תרחישים: סגר מלא, תרחיש משולב בין הוראה פרונטאלית למקוונת וגם לשגרת קורונה. אמירה כזו, אחרי שנה שתפסה את כולם לא מוכנים אבל עם הרבה תהליכי למידה ששידרגו את המערכת, כשצריך להכין שנה מרובת תרחישים, חשבנו שצריך לעצור ולחשוב על המנהלים ולייצר לשיח אמתי שייתן כוחות לתחנות הכוח שלנו בשטח".

"פינינו את כל הכנס הזה שהוא שנתי עם מאות מנהלים, לאנשים שעברו חוויה דומה בדיבור אישי על מקומי באירועים. הבאנו מרצים שמבינים את משמעות העצירה כדי לקבל כוח כדי שאוכל לתת כוח לכל מי שאבוא אתו במגע".