דנה ורון:
התבטאתי נגד הלהט"ב והם איימו על חיי, חטפתי מהם קשות

דנה ורון פרידמן מפרסמת סרטונים שחורכים את הרשת, אשר מזכים אותה באהדה רבה מחד ואיומים קשים על חייה מאידך.

אבנר שאקי , ט"ו בתמוז תש"פ | עודכן: 18:55

דנה ורון
דנה ורון
צילום: גרשון אלינסון

נעים להכיר

"דנה ורון פרידמן, 42, נשואה ואם לחמישה, תושבת ביתר עילית, אשת תקשורת ופובליציסטית".

מבצעים מיוחדים

"נולדתי ברמת אביב להורים חילונים. אמא שלי חזרה בתשובה כשהייתי בכיתה ב', וזה היה הטריגר לגירושים של ההורים שלי. כשהייתי בכיתה ב' אמא עברה לבני ברק, וגרנו שם שנתיים. אמא הייתה גרושה ובעלת תשובה, ולכן לא קיבלו אותנו שם כל כך יפה אז חזרנו לתל אביב. למדתי בבתי ספר דתיים לאומיים, אבל אחרי הלימודים עשיתי מה שבא לי.

"אבא שלי לא היה דתי, וכשהייתי אצלו זה היה מאוד מבלבל. בכיתה י"א התחלתי ללמוד תקשורת ועיתונאות, והציעו לי לשרת בגלי צה"ל כמפיקת מבצעים מיוחדים. ויתרתי על התפקיד בגל"צ לטובת שירות לאומי, כי רציתי לעשות משהו יותר פנימי עם עצמי. בסופו של דבר הצטערתי על זה, חשבתי שוויתרתי על משהו מאוד גדול, אבל האמנתי שלה' יש את התוכניות שלו בשבילי. מאוד התחזקתי בשירות לאומי, ואחרי שסיימתי שם חיפשתי מדרשייה, ואז הכרתי את הרב יוסי גינצבורג שליח חב"ד ברמת אביב ובעזרתו מאוד התקרבתי.

"התחלתי להכיר את חב"ד יותר לעומק, ובמקביל פגשתי מישהו שהציע לי להכיר מישהו שלפי הבטחתו יהיה בעלי. הבטחתו אכן התגשמה. התחתנתי בגיל 19, ועברנו לביתר עלית. הייתי אמא מאוד צעירה, וברוך ה' הבאנו חמישה ילדים מקסימים לעולם. עבדתי בכל מיני עבודות במהלך השנים, ולפני עשור התחלתי לחזור לחלום של התקשורת. בהתחלה זה היה דרך כנס של נשות חב"ד, אחר כך בתוכנית רדיו ב 'קול חי', בשלב ראשון כמחליפה של שדרנית ולאחר מכן בתוכנית ילדים, והשאר היסטוריה. לפני שמונה שנים התחלתי להגיש במוצאי שבת תוכנית עם בעלי ב 'רדיו ירושלים', ולפני שנה וחצי הצטרפתי לרדיו 'קול ברמה' שם אני מגישה את 'דנה בסוגייה', תכנית העוסקת בתכנים נשיים ואקטואליים".

אהבה של אמא

"התפילה היא דבר מאוד חשוב בחיי, אבל מודה שלקח לי זמן להתחבר אליה. בתור ילדה הייתי מתפללת כ'מצוות אנשים מלומדה', במיוחד בגלל התקופה הלא נעימה שלנו בבני ברק. המפנה שלי בעניין הזה קרה רק אחרי החתונה. עד אז לא כל כך התחברתי לתפילה ולהבדיל לקברות צדיקים, אבל זמן קצר אחרי שהתחתנתי חברה לקחה אותי לרחל ושם נפתח לי הלב. שם נוצר הקשר המחודש שלי עם התפילה וקברות צדיקים. היום העניין הזה הרבה פחות זר לי, ויותר קרוב ללבי".

לפעמים להדליק לפעמים להרגיע

"ההכנות שלי לפני צילום הסרטונים בדרך כלל מאוד קצרות. אני רואה סיטואציה שמקוממת אותי ומיד רוצה להגיב עליה. אני יושבת לכתוב את הטקסט בפתקים בנייד, לפעמים זה יכול להיות עניין של 4-5 דקות, ואז נכנסת לרכב ומצלמת. הרבה פעמים דברים שאני מצלמת נראים לי לא כל כך מוצלחים, אבל אחרי שהם מתפרסמים אני מופתעת מכמה שהם תפסו והפכו וויראליים. ויש גם מקרים הפוכים – אני בטוחה שמשהו יעוף והוא לא מתרומם.

"בתוך כך, יש סרטונים שאני כן מתעכבת עליהם. למשל יש מקומות שבהם יש עניין של דקויות של מילים. בסערת המכנסונים האחרונה כתבתי את הטקסט כמה פעמים, ועשיתי בו עוד ועוד שינויים. אני אומרת את הדברים כאילו בנונשלנט על הדרך, אבל כל מילה לא במקום יכולה להדליק מלא אנשים ולכן מאוד חשוב לי להדק את הטקסט. לכל מילה יש את ההקשרים שהיא מעוררת. לפעמים אבחר במילה מסוימת ולא באחרת כדי להדליק ולפעמים כדי להרגיע. גם אם אני כותבת מהר אני עוברת על הטקסט כי מאוד חשוב לי שהדברים לא יצאו מהקשרם. אני פשוט משתדלת למזער נזקים".

לא חרדית מחמד

"אני משלמת מחיר אישי לא פשוט על הסרטונים שאני מצלמת. למשל, אנשים מוציאים לא פעם דברים שאמרתי מהקשרם, וטוענים שאמרתי דברים שלא רציתי להגיד. זה מאוד קשה לקחת תכנים עמקים ולהפוך אותם לסרטונים של 200 מילה. יש בזה משהו מאוד יומרני. אני רוצה להגיע לקהלים יותר גדולים, אבל בגלל כמה דברים שאמרתי, או דברים שחושבים שאמרתי, הרבה דלתות נסגרו לי. לא באתי לתקשורת על תקן של חרדית מחמד. אני יכולה לספר למשל שערוצים 12 ו-13 נסגרו בפניי. כשהם שמעו שמדובר בדנה ורון מבחינתם אין בכלל דיון. היו מקרים שבהם רצו להזמין אותי להתארח, כי שמעו שאני מעניינת, ואז כשהם הבינו במי מדובר ונזכרו שראו דברים שלי – ביטלו את ההזמנה.

"יש תקרת זכוכית שאני לא מצליחה לפרוץ בגלל הדעות שלי. לפעמים אני חושבת שאולי הייתי צריך לדבר על דברים אחרים, או לדבר בצורה אחרת על נושאים שדיברתי עליהם, אבל בגדול אני שלמה עם הדברים שעשיתי. הסרטונים שלי מעוררים שיח משמעותי ברשתות החברתיות, ואני מאמינה שאם איצמד לאמת שלי אמשיך להצליח. וכן, אני מוכנה לשלם את המחירים על מה שאני אומרת, למרות שהם ממש לא פשוטים.

"אחרי שפרסמתי סרטון מסוים קיבלתי איומים על חיי. כמובן שהתלוננתי במשטרה. זה היה סרטון על הקהילה הלהט"בית. הגיעו גם איומים לפגיעה במקומות העבודה שלי. קללות. הופצו תמונות שלי עם היטלר. קיבלתי הודעות שבהן איחלו לי שהילדים שלי ימותו במיתות משונות. מעבר לתלונה במשטרה גם היה לי מאוד חשוב לבקש מבזק שיוציאו את הכתובת והטלפון שלי מ-144. לא ידעתי לאיפה זה יגיע. יש בקהילת הלהט"ב צדדים מאוד מיליטנטיים, וחטפתי מהם קשות. גם כלכלית. גם שלום הבית שלי התחיל להתערער. בעלי אמר שהוא לא יודע אם מתאים לו כל הסיפור הזה. בתקופה ההיא ההתקפות הגיעו גם אליו.

"אמרתי בסרטון שאני נגד המאבק בעד זכויות הלהט"ב, נגד נישואים חד מיניים, אימוץ חד מיני, המצעד וכו'. המצעד הזה פשוט רומס את ערכי היהדות בארץ. הייתי הראשונה והיחידה שאמרתי את הדברים האלה בלי לפחד. אנחנו בארץ הקודש, ארץ ישראל, לא באנגליה, בלגיה או צרפת. הגענו לכאן מכוח התורה, וצריך להיות כאן תיעדוף לערכים יהודיים. אחרי כל גל עכור כזה הייתי מחכה את הזמן הדרוש כדי שיהיה לי שוב כוח לפרסם דברים. בתקופת הרגיעה לא יכולתי להציף סוגיות בוערות כי הייתי חייבת שדברים ירגעו. אמנם חיכיתי עם דברים, אבל זה לא הגיע למצב שבו החלטתי לגמרי לוותר על משהו כי פחדתי מהתגובות".

מחשבים מסלול מחדש

"בהתחלה חשבתי שרוב הסרטונים שלי משכנעים את המשוכנעים אבל הופתעתי ואני עדיין מופתעת מהודעות שמבהירות לי שיש אנשים שהדברים שאני אומרת ממש משנים להם את החשיבה. אפילו היו כמה אנשים שכתבו לי שהם שוקלים מחדש את הדעות שלהם לגבי זכויות של בעלי נטיות חד מיניות. אני מפרסת סרטון ולא יודעת מה יקרה איתו. הדברים שקורים בזכות הסרטונים מפתיעים אותי כל פעם מחדש".

מחוץ לתחום

"מתוקף היותי אישה חרדית שמתיימרת לייצג חרדים יש דברים שלא אעסוק בהם. יש הרבה מרחב, ובהמון דברים אני נוגעת, אבל יש דברים שהם מחוץ לתחום. בנוסף לכך, יש דברים שלא אגע בהם כי הם מורכבים והיריעה קצרה מדי. מקרה נוסף אפשרי הוא שלפעמים אני מרגישה שיש סוגיות שהדעה שלי לא מספיק ברורה בעניינן. מעבר לזה, לפעמים לא מתאים שאעסוק בנושא מסוים מטעמי צניעות, רכילות ולשון הרע, ולפעמים פשוט יש לי דעה פרטית על משהו אבל אני לא רואה לנכון להביע אותה בציבור כי חוששת לפגוע. מעטות הפעמים שצנזרתי את עצמי מלפרסם סרטונים על דברים שרציתי לעסוק בהם, אבל זה אכן קרה".

שיח קוצני

"לפעמים אנשים אומרים לי שסרטונים כמו שאני עושה בעיקר מלבים את אש המחלוקת בעם ישראל, אבל לדעתי זה לא נכון. אני חושבת שהמחלוקת היא דבר נתון. עכשיו השאלות הן האם יהיה שיח או לא, ואיזה שיח יהיה. לדעתי עדיף שהדברים יקרו בדרך שמאפשרת כבוד הדדי. הסרטונים שלי מאפשרים סוג של שיח מכבד. הקושי קיים, יש מחלוקת בחברה הישראלית, והניסיון לטייח את זה מוליד את האלימות ותחושת הקיפוח.

"כשמדברים, גם כשלא מסכימים, אפשר להגיע למסקנה שאנחנו חלוקים בדעות אבל לא בלבבות. אבל כשצד אחד מרגיש שהוא מושתק, ושהשיח לא הוגן, המחלוקת יכולה להתדרדר למקומות פחות טובים. יכולתי לדבר על תכנים שיש עליהם קונצנזוס, להיות דתייה מחמד, אבל אני מרגישה שיש מספיק כאלה. התקשורת היא מיעוט שמאלני קיצוני חילוני שמחזיק את העם כבני ערובה. אני חושבת שמישהו צריך להגיד את הדברים, ולהביע דעות שלא כל כך שומעים. וכמובן שבצורה עניינית ומכבדת".

צנוע, אבל ללכת

"לפעמים אני תוהה עם עצמי האם נכון שאישה חרדית תהיה בפרונט כמוני, או שזה כורח הנסיבות. בארסנל המתנות שקיבלתי מבורא עולם יש כמה כישורים שבעזרתם אני יכולה לפעול בזירה התקשורתית, ולדעתי זה משהו שאני לא יכולה להשאיר רק לעצמי. ובתוך כל זה, אני משתדלת לנתב את העשייה שלי לטובת קידוש ה'. אם אני כבר פה, אז לעשות את זה כמו שצריך. אם כבר יש חוסר צניעות, אז לפחות שנרוויח ממנו את דבר ה'.

"לפני שחזרתי בתשובה הייתי מיועדת לגלי צה"ל, בהמשך רצו אותי בערוץ הילדים, ובגדול ייעדו אותי לדברים הרבה פחות צנועים. יכול להיות שלפי פרמטרים של אנשים מסוימים מה שאני עושה היום הוא לא צנוע. ואולי לפי המודל היהודי הסטנדרטי זה לא צנוע. יש חרדים ודתיים שאומרים לי: 'את לא מייצגת אותנו'. ואני באמת לא מתיימרת לייצג אף אחד. אני משתדלת לעשות את ההכי טוב שאני יכולה עם הנתונים שה' נתן לי. גם הפיזיולוגיים וגם השכליים. לעשות בהם שימוש מושכל לשם שמיים.

"בדרך כלל כשאומרים לי שמה שאני עושה הוא לא צנוע אני אומרת שהחומרים שלי לא מיועדים לציבור החרדי אלא לקרב רחוקים. ולכן דנה ורון מתלבשת ומדברת לפי כללי ההלכה. כמו שאני לא אמנע מללכת ברחוב, לא אמנע מלפעול בעולם התקשורת. התקשורת היא סוג של רחוב ציבורי, אז אני משתדלת ללכת בו. ללכת צנוע, אבל ללכת".

מה הסיפור שלך?

"הרבה אנשים לא מבינים למה אני מעלה הרבה פעמים סטוריז ודברים כאלה ברשתות החבריות, אבל אני עושה את זה כי אני מנסה לג'נגל בין העולמות. הרשת היא מקום שמושך אליו הרבה אנשים צעירים שאינם שומרים תורה ומצוות ואני מרגישה צורך בלדבר את השפה של הרשת. אני רוצה לקרב אנשים לא רק דרך הצד המטיף והצדקני אלא גם דרך החיים הפשוטים, ההומור, הדברים הקלילים, הפילטרים המצחיקים. זה מחבר ביני לבין העוקבים שלי, ועושה את הדמות שלי יותר עגולה. זה נותן הבנה שאין פה עסק עם בוטים. שגם אנחנו חיים. גם אנחנו אנשים עם כוחות, תשוקות, רצונות.

"והשיתוף הזה באמת מאפשר את המקום הזה. כי אם הדיבורים לחוד והחיים של הבן אדם לחוד אז לא מרגישים ולא רואים איך הוא באמת. הדברים היומיומיים שאני עושה הם מכנה משותף מאוד רחב עם ציבורים גדולים, ואלה המקומות שאני פתאום משחררת את הדעת. אם בן אדם הוא כמו כולם, נורמלי, חי, ופתאום הוא מחזיק בדעות כמו שאני משמיעה, אז כנראה שיש מקום גם לדעות כאלה. ויש מקום לדון בדעות האלה. הן לא שייכות לאנשים מעבר להרי החושך".

חלק באימפריה

"לארגון הידברות יש לי קשר כבר המון שנים, והערכה רבה. זה הערוץ היחיד והראשון ששידר תכנים מקצועיים מבחינה טלוויזיונית, אבל בקדושה. מאוד התרשמתי מהם, ולכן שמחתי כשהגיעה ההצעה לעבוד איתם. דרך העבודה המשותפת עם הארגון נחשפתי לפעילות הענפה שלהם. לא ידעתי שהידברות הוא ארגון חובק ארץ ועולם בסדר גודל כזה, וזה בהחלט מרשים אותי. אני שמחה לקחת חלק באימפריה".

לכל התכנים של אבנר שאקי לחצו כאן

באדיבות אתר הידברות – תכני יהדות, זמני כניסת שבת, הכרויות לדתיים בחינם, פרשת השבוע, לוח זמני היום ועוד