יוליוס קיסר, ראשון הקיסרים הרומאים, ניצח בקלילות ממלכה אסיאתית קטנה, ואזי שיגר לסנאט הרומאית איגרת שחצנית שכללה את שלשת המילים "באתי, ראיתי, ניצחתי" ('וני, וידי, ויצ'י).
מעולם לא נוסחה במדויק יותר עמדת הנפש האלילית, מלאת ההיבריס וההישגיות המיידית. ממשפטים מעין אלו התרקם החלום לבן המאה ה21, המשופע בטכנולוגיות ובמשאבים אדירים, להשיג כל דבר באופן מוחץ וללא מאמץ – 'ניצחון בנוק-אאוט' – בהשאלה מזירת האגרוף.
ניצחונות בנוקאאוט יש רק בסרטים או בחלומותיהם של הישראלים שבטוחים ש'הם היו משיגים את הרכב בחצי מחיר'. בעולם האמיתי אין חצי מחיר ואין מתנות חינם. בעולמו של אלוהים מנצחים בנקודות! ניצחונות קטנים שמלווים גם בנסיגות קטנות, תנועה סולידית וזורמת. גרף רציף של עלייה מתונה. בלשון חז"ל מכנים זאת בביטוי 'קמעא קמעא'.
זוהי משמעות הפסוק "דומה לצבי או לעופר האיילים" - הקדוש ברוך הוא נמשל דווקא לצבי, בעל חיים המדלג באצילות ובקלילות מעל מהמורות החיים.
קיצוניות בכל תחום היא ביטוי מנוגד לתפיסה הזו. המעבר החריף בין אופוריה ('ניצחנו את הקורונה לפתוח את הכל ומייד'), לבין ייאוש ('המדינה קורסת') – אינה מועילה.
העולם אינו מגיע לסופו מחד; ואין מה להיתפס לשאננות מאידך.
אנו הולכים כעת לדרך ארוכה של התמודדות ושינוי שיצמיחו אותנו; זה מתרחש כבר עכשיו. הכל יעבור. פרופורציה.
אומץ. תקווה. אמונה.
הרע יעבור.
הטוב יתגבר.
בעזרת ה'