עלייה באחוז הבדיקות החיוביות
עלייה באחוז הבדיקות החיוביותiStock

פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן למדע שוחח היום (ראשון) עם אראל סג"ל ויריב אופנהיימר ב-103FM על הנתון לפיו 6.5% מבדיקות הקורונה נמצאו חיוביות.

"זה מספר גבוה", אמר פרופ' סגל אך הזכיר כי בשיא הגל הראשון "היינו ב-8% בדיקות חיוביות בממוצע שבועי, בימים האחרונים היינו על 5% אתמול 6.5%".

לדבריו, "צריך להבין שיש מצב בו אנחנו כרגע הרחבנו את מדיניות הבדיקות ובודקים אנשים ללא תסמינים, והסיבה היא רק בגלל שבאו במגע עם חולה מאומת. ברוב המקרים לא תהיה הדבקה ולכן רוב הבדיקות יוצאות שליליות".

"כשזה קורה, זה אומר שיכול להיות שיש חסם שנובע ממדיניות הבדיקות. אם בסך הכול יש 30,0000 בדיקות לבצע ביום, זה שם חסם של 2,500 נדבקים שאנחנו יכולים לאתר ביום", ציין פרופ' סגל.

פרופ' סגל המשיך ותיאר את התרחיש המטריד אותו, "יכול להיות שבימים הקרובים נראה שאנחנו מתייצבים במספר הנדבקים, במספר שאנחנו מאתרים ליום, והוא יעמוד על 2,000 בצורה יציבה. נחשוב שאנחנו בסוג של בלימה במגיפה כשבפועל הסיבה שאנחנו רואים יציבות זה רק בגלל אותה מגבלה של הכמות שאנחנו יכולים לאתר ביום, אבל בפועל ממשיך אותו גידול מעריכי. זה בלתי נשלט". הוא הוסיף כי אם התרחיש אכן נכון, נגלה את זה בעוד שבועיים-שלושה "כשנראה שמספר החולים קשה עולה בקצב יותר גדול ממה שאנחנו רגילים לראות".

אראל סג"ל פנה לפרופ' סגל ואמר כי אין קורלציה בין המאומתים לקשים, ולכן יש אנשים שחשים כי הסיכוי להידבק גבוה אך הסיכוי לחלות נמוך. על כך השיב: "זה בפירוש לא נתמך בנתונים, בגל הראשון 3% מהנדבקים הפכו לחולים קשים, בגל השני זה עומד כרגע על 2%". לטענתו, הסיבה לכך היא האופי של המאומתים אשר השתנה. "המבוגרים שומרים יותר על עצמם, הייתה הדבקה יותר גדולה של הצעירים, ולכן זה מסביר חלק מהעניין. אם עושים ניתוח לפי גילאים, רואים שאותו אחוז של אנשים מעל גיל 60 שבסופו של דבר הפך לחולה בגל הראשון, הופך לחולה קשה גם בגל השני. אין שום עדויות שהנגיף נחלש או שמשהו השתנה בסיכוי להפוך לחולה קשה. השינוי נובע גם ובעיקר משינוי באופי האנשים שנדבקו כרגע".

"הנגיף הזה הוא בפירוש לא שפעת"

הבוקר (א') חשפו גולן יוכפז וענת דוידוב בתוכניתם כי בבית החולים מעיניי הישועה בבני ברק התגלו 10 אנשי צוות כחולי קורונה, אך בית החולים בחר לא לעדכן את היולדות שייתכן ונדבקו ולא את הציבור הרחב. פרופ' סגל הודה כי "זה מטריד, ומה שיותר מטריד זה שאנחנו נמצאים עכשיו כמה חודשים לתוך האירוע של הקורונה ואין לנו עדיין הבנה של מהם המקומות בהם קורות הדבקות באופן סטטיסטי ורחב. כשאין את המידע הזה אז על סמך מה אפשר לקבל החלטות איזה פעילויות להגביל ואיזה לא?"

הפתרון לטעמו של פרופ' סגל הוא תיעוד, שכן בכל יום נשלחים אלפי אנשים לבדיקה רק כי באו במגע עם חולה מאומתת, "אם היינו רושמים את אופי המגע - בגלל מפגש בבית כנסת, בית קפה, מסעדה, חתונה או בבית, אם זה היה מתועד בצורה ממוחשבת, היינו עושים סטטיסטיקה על 100,000 אנשים שעברו בדיקה, היינו יודעים מה המגע בגינו עברו בדיקה, והיינו רואים איזה אחוז מכל אחת מהפעילויות השונות גרם להדבקה, כך תדע את מי כדאי לתעדף לבדיקה".

פרופ' סגל התייחס לסוגיית הטעויות בבדיקות לגילוי קורונה והסביר כי "ברגע שמישהו יוצא חיובי התוצאה הזאת היא ברמת אמינות מאוד גבוהה. ברגע שמישהו יוצא שלילי אז יש אחוז לא מבוטל שאנחנו לא בוודאות יודעים שהוא שלילי. יש סיכוי שלא ייצא חיובי מכל מיני סיבות, גם טכניות וגם מסיבות ביולוגיות, יכול להיות שכמות הנגיף שהתפתחה אצלו בזמן הבדיקה לא הייתה מספיק גבוהה, אבל יום לאחר מכן דווקא כן".

כיום, טען הפרופסור, המידע אודות הנגיף "באמת לא קיים. זה משהו חדש, זה נגיף חדש שלא חקרנו בעבר. הוא יוצר מחלה שפעם ראשונה אנחנו רואים אותה. הרבה מאוד מחקר נעשה עכשיו בקצב מאוד גדול בעולם, יש הרבה תובנות שאנחנו מייצרים ומתקדמים בהבנה, אבל זה נכון שעדיין ישנם הרבה דברים אותם אנו לא יודעים. רב הנסתר על הגלוי, אין ספק".

למרות זאת, הוא ציין כי "אנחנו יודעים שהנגיף הזה הוא בפירוש לא שפעת, וכמות האנשים שבסופו של דבר הופכים לחולים קשים ולצערנו נפטרים בגלל הנגיף הרבה יותר גדולה מזו של שפעת. אנחנו יודעים ויש על זה עדויות שההשפעות של הנגיף הזה ארוכות טווח, ויש אנשים שגם אם הייתה להם מחלה קלה ולא הפכו לחולים קשים הם מושכים עמם את התסמינים אחר כך לתקופות אפילו מאוד ארוכות".