ר"מ בישיבה תיכונית - לא מה שחשבתם

מה היו מחפשים פעם בר"מ לישיבה תיכונית ומה מחפשים היום? מה הכישורים הנדרשים מר"מ שצריך להיות גם וגם וגם.

צביקה מור , כ"ג בתמוז תש"פ

סדרת חינוך
סדרת חינוך
צילום: צביקה מור

שינויים רבים לטובה התרחשו בעולם התורה הרבה לפני עידן הזום. רבבות של לומדי תורה בדף היומי, בבתי המדרש הפתוחים, כנסי הקיץ בתנ"ך, המדרשות לבנות, הרשתות החברתיות ואפילו דרך עלוני השבת.

גם באיכות הלימוד חלו שינויים מרחיקי לכת. המענים הניתנים בבתי המדרש, על החיים, על אמונה, על התפילה ועבודת ה' בכלל, על בינו לבינה, על התפתחות אישית והמקום שלי בעולם – נושאים שהיו פעם בגדר חלום.

גם תלמידי הישיבות התיכוניות כיום, אינם מחוקים. יש להם רצונות, צרכים ושאלות וצורך גדול במענה. בשביל זה צריך שמישהו יבין ויראה בפתיחות הזו ברכה וקרקע להצמחת עובד ה' מרצון ובחירה.

בשורות הבאות, ברצוני לשרטט את דמות הר"מ הנדרשת כיום בישיבה התיכונית לענ"ד. אך לפני שניגש למלאכה, נחזור לארכיון, ונבדוק כיצד נוסחה מודעה לחיפוש ר"מ לישיבה תיכונית לפני 30 שנה. יש להניח שהיינו מוצאים נוסח דומה לזה המוצג כאן:

דרוש ר"מ לישיבה תיכונית במרכז הארץ.

דרישות התפקיד: תלמיד חכם, בעל 15 שנות לימוד (לפחות) בישיבה גבוהה ומוסמך לרבנות. בקיאות בהלכה ובמחשבה ובעל יכולת הוראת גמרא. תעודת הוראה – יתרון.

אין כאן מילה על אישיות הר"מ, על התלמידים וצרכיהם ועל היכולות הבינאישיות של הר"מ. ומה יש כאן? פורמאליות. מלבד הכותרת, אינך יכול לדעת שמדובר בעבודה עם מתבגרים. האם 15 שנות לימוד הופכות אותו למקצוען בשיח עם מתבגרים?

הדמות הזו הייתה טובה להגדלת התורה בדור ההוא. אותם רמי"ם, דחפו לישיבות הסדר וגבוהות – מה שהגדיל את כמות תלמידי החכמים ובני התורה בציבור הדתי-לאומי לאורך השנים.

ומה נוכל למצוא במודעות הדרושים כיום?

לישיבה תיכונית באזור ירושלים דרוש ר"מ בעל אישיות חינוכיות

אוהב, סבלן ובעל לב גדול לעבודה מסורה עם מתבגרים.

מודעה כזו תפורסם על ידי מרבית הישיבות התיכוניות לרבות הנחשבות תורניות יותר.

את התלמידים של היום, ובמיוחד בט' ו-י', לא מעניין שלמדת תורה 15 שנה, התכתבת עם גדולי הדור ועשית "שימוש" ב-7 משחטות, כשהישיבה הגבוהה רחוקה, והסמרטפון כה קרוב. בנוסף, יש להם שוטנשטיין, "חברותא" או "ושיננתם" ואפליקציית "פורטל הדף היומי" שנותנות להם יותר ממה שישיבה סטנדרטית דורשת. וגם אם אתה ר"מ בישיבה תורנית יותר, גם שם בני הנוער צריכים אותך עם יכולות נוספות.

התלמידים של היום צריכים ר"מ שהוא חבר ומדריך, כמו המפקד במילואים. מצד אחד אתם אחים לנשק, ומצד שני ברור למי המילה האחרונה. כדי להיות שער לעולם התורה הגדול, לא דף הגמרא, הפלפול וההיקף ההלכתי יעשו את זה בדרך כלל, אלא הערצת הר"מ. לא באנו לבטל חלילה את "לחמה של תורה", אלא לבדוק במה להתמקד ואילו כישורים לפתח. או במילים אחרות, מה יגרום למתבגרים "הרגילים" להתחבר. בנוסף, אם בעבר השאלה הייתה "איך להיות יהודי" והתשובה הגיעה בעיקר מההלכה, הרי שכיום, השאלות הן: "למה להיות יהודי" ו"איך להרגיש יהודי" והמיקוד הוא ברצון, בנפש וברגש שאחרי השכל.

מתוך כך, נסקור את יכולות הר"מ הנדרשות לענ"ד לדורנו:

יכולות אישיות נדרשות של הר"מ

גמישות - כדי להיות חבר ומדריך למתבגרים, עליך למתוח את גבולות נושאי השיחה שלך. שכח מהשיחות השטוחות שהיו לך עם הר"מ לפני 20 שנה, אם בכלל היו. עליך להבין שעכשיו מדברים על הכל, כולל נושאים שפעם לא היו בתפריט. בנוסף כדאי שישמעו ממך ולא ממקורות זרים וטמאים.

הכרת התרבות העכשווית – אם טרם עיכלת, אתה בעיקר מדריך ולא "מגיד שיעור". עליך להכיר היטב את עולמם, שהוא בוודאי רחוק מאד מעולמך. אינך צריך להיות בקיא בנטפליקס, אך עליך להיות בקיא בתבניות החשיבה ובעולם הרגשי שנבנה אצלם בעקבות החשיפה לתכנים הללו. אינך צריך ואסור לך למצוא חן בעיניהם, להתפנפן שגם אתה יודע ומכיר, אך עליך להיות בקיא מהם במסרים הגלויים ובמיוחד הנסתרים של התרבות והסדרות הנערצות עליהם, כדי שתוכל לצעוד איתם קדימה.

תהליכיות – אם הנושא הוא פיתוח הרצון ולא "דתיות", עליך להיות אלוף בליווי תהליכים ארוכים על ידי סבלנות ענקית, חמוש באמונה ובכלים מקצועיים לסייע לתלמידיך לצלוח אתגרים ופיתויים יחודיים לדור הזה. אתה עומד מול כיתה אז אתה "מנחה קבוצות" וזה מקצוע שלם שכדאי ללמוד אם זה מה שאתה הולך לעשות במשך שנים.

שפת הלב - עליך להיות מכיל ואמפתי ללא שיפוטיות, ולא להתמכר לצורך בהצלחה חינוכית מיידית. ההצלחה הגדולה תהיה בשיח התמידי, במלחמה על הביחד ובקשר שלא ינותק מצדך גם כשתרווה אכזבות לרוב. למד לדבר מהלב ובעיקר להקשיב. כיוון שאתה עוסק בהשפעה על אנשים ובפיתוח הרצון, כדאי שתלמד את "שפת ההשפעה" ולא תהיה פחות מאיש מכירות בקניון. כשלב פוגש לב – משהו מתחיל ללבלב. גם בחברות, ארגונים ואפילו בצבא הבינו שזו השפה כדי לרתום ולהניע אנשים, ולכן הם משתלמים תמידית בבניית תקשורת כזו. תם העידן של מנכ"ל, מנהל ומפקד קרים ומרוחקים. לא יכול להיות שמוסדות החינוך ובכללם הישיבות התיכוניות יישארו מאחור. לראות את האדם שבפנים, לאהבו "באשר הוא שם" ולהבין את הצורך שמאחורי הצרחה והבקשה שמאחורי התלונה.

חיבור בין עולמות – התורה נתפסת אצל רבים מבני הנוער כמשהו שלא הולך עם החיים ואפילו מפריע להם. כשאתה שקוע בתרבות ההיא, אכן התורה מאד "מפריעה". אך אם התלמידים פוגשים ר"מ שמשדר חיות, אנרגיה ושמחה, יש לו רוחב דעת, שליטה והבנה במה שמתרחש בעולם ודעתו מעורבת עם הבריות וכל זה עם דקדוק במצוות, תפילה מהלב ועמל תורה – הם רואים שהתורה עושה את החיים ערכיים, חזקים ורחבים יותר.

משמעות בלימוד – מי משקיע כיום בלימוד גמרא? מי שאוהב אתגר חשיבתי (גם גויים), מי שנכנע ללחץ חברתי ומי שיש לו יראת שמים. בגדול, נערינו לא מחפשים אתגרים חשיבתיים וגם אם הסביבה שלהם בעד תורה, לרוב היא לא רואה בה בסיס לכל ויראת השמים שלהם עדיין בתהליך בניה. אבל אם הר"מ יצליח לגזור משמעויות לחיים מלימוד הגמרא, ולאחר השיעור ייקח, למשל, את הסוגיה של ביצה שנולדה לדיון על בפועל ובכוח, שאיפה ומימוש – זה כבר נוגע מאד לחיים שלהם ושווה להקשיב לזה ולמצוא חיים בגמרא.

אם ר"מ בישיבה תיכונית, הוא מדריך ומלווה בוגר, לא די בשיעור מבחן ואפילו לא ארבעה. עליו להיבחן ביכולות של תקשורת בינאישית, ליווי, הנחיה, פתרון משברים וגישור. הגדלות בתורה ויכולת מסירתה ודאי חשובות, אך הצדדים האנושיים, אישיים, רגשיים ונפשיים – הם אלו שיקשרו את נפשם של התלמידים בנפשו. אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.