התחרות נותנת מוטיבציה ללמוד

מיזם חדש בשיתוף הצ'ייסר, מתכנית המרדף בערוץ כאן 11, מנסה להביא את חדרי הבריחה אל תוך בתי הספר, ובכך לשנות את חוקי המשחק בכיתה

אריאל פייגלין , כ"ג בתמוז תש"פ

איתי הרמן - הצ'ייסר
איתי הרמן - הצ'ייסר
צילום: שלומי יוסף

"אני שמח את השמחות האינטלקטואליות" מספר איתי "אבל הפרויקט הזה של צחי הוא גם שמחה ברמה לאומית".

איתי, הלוא הוא איתי הרמן המכונה "הצ'ייסר", היה שותף של צחי כהן בשני חדרי בריחה מצליחים, וכשצחי עבר אל המיזם הבא, זה היה רק טבעי שגם איתי ימשיך איתו.

"צחי הרים פה איזו כפפה" אומר איתי, "ראינו את האווירה בחדרי בריחה, את התחרותיות והמוטיבציה, והיה ברור שאפשר לעשות פה משהו גדול. זה היה באוויר, אנשים דיברו על זה, ואז צחי הגיע עם הרעיון הפרקטי וזה היה וואו, פצצת אטום. הכל היה נורא נכון, נורא הסתדר. מעבר לבידור, שזה דבר חשוב, כשאתה מצליח לעשות משהו שהוא בעל משמעות זה מאוד מרגש".

מבחינת צחי המעבר לתחום החינוך, והקמת החברה שלו "למידה בעולם חדש" הייתה טבעית. "הזיקה שלי לחינוך, לעולם החדש הזה שאנחנו שואפים אליו, קיימת כבר מגיל קטן. ובאמת כשראיתי בחדרי בריחה איך דרך תחרות וסביבה נכונה אפשר להעביר אנשים תהליכים, ישר ידעתי שזה צריך להיות מועתק לבתי ספר".

איתי וצחי
באדיבות המצולמים

צחי שם לו למטרה לחבר למידה מתוך אתגרי יצירה, חידונים ומשימות - לפלטפורמה מעולמות המשחקים והשעשועונים, ובכך לתת לילדים את האפשרות למצות את מלוא היכולות שלהם, הדמיון, התבונה והסקרנות.

"מגיע לילדים האלה להרגיש אחרת, להחכים, לגרות את שרירי הסקרנות. מגיע להם לחזור מבית ספר מוארים כי דיברו איתם בשפה שלהם, כי לימדו אותם בטכניקות מעולמות ה-2020 ולא מהעולמות של 1960".

"המפתח ללמידה נעוץ ברצון - ורצון מגיע מתוך סקרנות ומשיכה, עמידה באתגרים ותחושת סיפוק המביאים להנאה. כשהמרכיבים האלה נמצאים, אפשר לגרום לכל ילד לצלול לתוך עולמות תוכן שבצורה אחרת היה מתקשה לגלות בהם עניין. על העיקרון הזה בדיוק מושתתת שיטת הלימוד שלנו".

"אני נחשפתי לצחי ולפרויקט שלו במקרה" מספרת שרון רוטר, מוזיקאית ו"אמא שאכפת לה" כהגדרתה, "ופשוט התאהבתי. לפני כמה חודשים, כשהתחיל הסגר, פניתי אליו והצעתי לו להרחיב את המדיום מבתי ספר גם לבתים פרטיים, והוא בלי להסס אמר לי יאללה. מאז אנחנו עובדים ביחד".

גם אצל שרון, כמו אצל צחי, הזיקה לתחום קיימת כבר מגיל קטן. "ההורים שלי חלמו לשנות את חוקי המשחק בכיתה, להתאים את הבית ספר למציאות בזמנו, אבל הם נפלו מול הבירוקרטיה של משרד החינוך. צחי, לעומת זאת, הוא כמו שור שמנפנפים מולו סדין אדום, והוא פשוט הולך בכל הכוח, וב"ה כבר יש שיח עם משרד החינוך והם רק מחכים שנסיים".

"את הניסוי הראשון עשינו בבית ספר של הילד שלי" מספר צחי, "ואת מה שהיה שם אתם יכולים לראות בסרטון שהפקנו".

"הדרך ארוכה בין הרעיון לביצוע", מסכם איתי, "וכשאחרי שנתיים של עבודה אתה פתאום רואה ילדים קטנים שפוגשים את 'מלך הצורות' או פותחים 'תיבת אוצר', רואה את השמחה שלהם, זה מרגש. נכון שהיינו בטוחים שזה יעבוד, כי זה טוב ונחמד ואין סיבה שלא יעופו על זה, אבל לראות את זה מתגשם במציאות, זה פשוט סיפוק אדיר".

תמונות של "למידה בעולם חדש"



טוען....