להשפיע במוקד ההכרעה

על רקע הרצון להפוך את הציונות הדתית לגורם פוליטי שישפיע יותר על מוקדי השלטון, קם בשנה האחרונה 'פורום ציון וירושלים'

ניצן קידר , כ"ד בתמוז תש"פ

עדי מאמו, אביטל לוז, אביחי בוארון ודורון ניר-צבי על חורבות היישוב עמונה
עדי מאמו, אביטל לוז, אביחי בוארון ודורון ניר-צבי על חורבות היישוב עמונה
צילום: מירי שמעונוביץ

הבחירות האחרונות הצביעו, עוד יותר ממערכות קודמות, על זליגה של קולות רבים ממפלגות הציונות הדתית אל הליכוד. אין זו מגמה חדשה, אלא מציאות מתמשכת, שבבחירות האחרונות כבר הפכה לעובדה מוגמרת של ממש.

להצטרפות והתפקדות: פורום ציון וירושלים

על הרקע הזה פועל כבר שנה שלמה 'פורום ציון וירושלים' - קבוצה של מתפקדי ליכוד המבקשת להשתלב במפלגת השלטון, במטרה להשפיע על מהלכיה בשנים הקרובות. אין זה הניסיון הראשון שנעשה במטרה לייצר השפעה משמעותית של הציבור הדתי־לאומי בתוך הליכוד, אך הוא נראה שונה מקודמיו.

עשרים ושבעה חברים ייסדו את הפורום, וכבר הצליחו הן לטעת שורשים בליכוד, והן לפקוד למפלגה למעלה מאלף מצטרפים חדשים.

כינסנו לשיחה ארבעה מראשי הפורום: המייסד, עו"ד אביחי בוארון, מפעילי ההתיישבות המוכרים ביותר, שהוביל את המאבק הציבורי למניעת פינוי עמונה והקמת היישוב עמיחי, מו"ל המגזינים 'פנימה' ו'אותיות וילדים'; היו"ר המשותף, עו"ד דורון ניר־צבי, פעיל התיישבות העוסק בגאולת קרקעות ביהודה ושומרון; עדי מאמו, בעלים ועורכת ראשית של אתר 'כיפה', ולשעבר פעילה בבית היהודי; ואביטל לוז, חברה ותיקה בליכוד המשמשת גם כחברת ועדת החוקה של המפלגה.

אנחנו מבקשים מבוארון להסביר קודם כול את הדרך שעבר מהתמודדות בבחירות המקדימות של הבית היהודי לפני כמה שנים ועד להכרה שמקומו בכלל בליכוד.

"התמודדתי בפריימריז בבחירות 2015 בבית היהודי, וערב הסיבוב הראשון של הבחירות באפריל 2019 נקראתי לדגל על ידי חברי בצלאל סמוטריץ', לעזור במשא ומתן ובקמפיין. במוצאי אותן בחירות, כשראיתי איך הימין החדש נמחק מהמפה לגמרי והציונות הדתית כולה מתנקזת לחמישה מנדטים, ואת שמחת העניים, נפל לי האסימון. הקוטן הזה וקרן הזווית הזו לא מכבדים אותנו ואת המשנה ומסכת האידיאלים הענקית של הציונות הדתית, שאותה אנחנו רוצים להנחיל לעם ישראל במדינת ישראל".

והדרך היחידה היא באמצעות הליכוד?

"הגיע הזמן שנוביל את המשנה הזו דרך מפלגת השלטון. לא יכול להיות שנהפוך לסרח עודף של מדינת ישראל ושל קואליציית הימין, עד כדי כך שבקדנציה הנוכחית מפלגות הציונות הדתית הקלאסיות מחוץ למשחק. כדי להיות באופן מובנה סביב שולחן מקבלי ההחלטות, כדי שהערכים שלנו יהיו שם, אנחנו חייבים להיות חלק ממפלגת השלטון. זו הנקודה שבה החלטתי שאני הולך לקרוא לחברים לעשות מעשה ולהוביל בתוך מפלגת השלטון קבוצה שלא מתמקדת בערך מסוים, אלא בכל משנתנו הערכית - תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל, או במילים אחרות: יהדות, חברה והתיישבות.

"אני חושב שזה בא לידי ביטוי במסרים שלנו מאז שהתחלנו לפעול. יותר מאלף חברים כבר התפקדו ל'פורום ציון וירושלים', כי גם הם רוצים להיות חלק מהדבר האמיתי. אנחנו לא רוצים לשים למישהו יד על ההגה, אלא להיות חלק מהיד שנוהגת בהגה".

בוארון מספר לנו על הנקודה שבה הבין שקבוצות כמו זו שהקים משפיעות על החלטות היסטוריות: "כשישבנו במדרשה בעפרה אחרי הגירוש מעמונה, פעלנו במלוא העוצמה והכוח למימוש ההבטחה של ראש הממשלה להקים את היישוב החדש עמיחי. אני זוכר את אותו לילה, כשהיינו בלשכת ראש הממשלה ואמרתי שאם עמונה תיפול אנחנו נדרוש להקים יישוב חדש. האנשים שהיו איתי בחדר, אנשים מההתיישבות, הסתכלו עליי במבט אמפתי ואמרו שזה חסר סיכוי, כיוון שהמדיניות היא נגד יישובים חדשים ביהודה ושומרון - שלושים שנה לא קם יישוב חדש. אמרתי להם שאם ראש הממשלה רוצה הוא יכול לשנות מדיניות, ובאמת, ראיתי אותו הולך נגד המדיניות השלטת בשלושת העשורים הקודמים, ומקים בפועל יישוב חדש. מבחינתי זה היה נדבך נוסף בהבנה ששינוי מדיניות לא קורה דרך מפלגה סקטוריאלית אלא רק דרך מפלגת שלטון.

"הבנו שאם רוצים לשנות מדיניות ישראלית - אם ביחס ליהודה ושומרון, אם ביחס לחוק ההסדרה, אם ביחס להעלאת יהודי אתיופיה - הכול קורה דרך מפלגת השלטון, ולא מהסקטורים. אנחנו צריכים להשפיע את השפעתנו במקום הנכון, ודאי במציאות הפוליטית של היום".

גם עדי מאמו עשתה כברת דרך מהבית היהודי לליכוד. "הבחירות האחרונות הוכיחו שאין לנו מה לעשות בחוץ, ואם אנחנו רוצים להשפיע זה רק מבפנים, מתוך מפלגת השלטון. אין טעם למפלגה ציונית־דתית שתשב בחוץ ותחכה לפירורים כאלה ואחרים. אנחנו באים לשנות ולהשפיע".

עו"ד דורון ניר־צבי מוסיף נדבך נוסף שהוביל להקמת הקבוצה: "אנחנו צריכים לשמש כוח מאזן לליכודניקים החדשים, שהם אנשי שמאל מוסווים שפוקדים בהמוניהם לליכוד. אם אנחנו רוצים שהליכוד יישאר בראש המחנה הלאומי, כדאי שניתן להם פייט".

לדבריו, יש משמעות לקבוצה חזקה. "אמר לי פעם פוליטיקאי בכיר בליכוד שמי שבעצם בוחר את ראש הממשלה זה לא עם ישראל בקלפיות, אלא מתפקדי הליכוד. יש 100,000 מתפקדים, 60,000 מתוכם באים להצביע, ורוב - כ־30,000 - הם אלו שבוחרים בפועל מי יכהן בתפקיד המשמעותי, וגם את הרשימה. אנחנו רוצים להיות חלק ממי שישפיעו הן על זהות ראש הממשלה והן על הרשימה.

"הרי גם ראשי הבית היהודי וימינה מחזרים אחרי הליכוד, אז אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? מעבר לכך, הוכח לנו בבחירות האחרונות שזו לא מפלגה של הציונות הדתית, אלא ניסיון להדביק רסיסים למפלגה אחת. אם אנחנו רוצים כוח, צריך שכולו ילך לכיוון אחד, ולא כל אדם דוחף לכיוון שלו", הוא מוסיף.

אביטל לוז היא הליכודניקית הוותיקה מבין הארבעה. כפעילה במפלגה שנים רבות, בעיניה חבריה הבינו מאוחר מאוד את מה שהיא עצמה הבינה מזמן. "אני בליכוד מגיל 15, והבנתי כבר אז מה משמעותה של מפלגת שלטון. כל ההחלטות מתקבלות בה. היכולת שלנו לקדם מדיניות שאנחנו רוצים בקרב חברי כנסת שכבר נבחרו היא רק דרך השפעה במפלגה דמוקרטית - וזו הליכוד. מדובר בהשפעה ארוכת טווח, לא רק בנקודת הזמן של הבחירות אלא גם לאחריהן. ראינו את זה בעמונה, גם אם לא הצלחנו מספיק טוב, ואנחנו כאן בין היתר כדי שלא תהיה עוד עמונה".

לוז מספרת שכבר כשפגשה לראשונה את בוארון, ניסתה להסביר לו מדוע לא יוכל להשפיע דרך הבית היהודי: "פגשתי את אביחי בעמונה וניסיתי לחבר קבוצות של הליכוד למאבק. שאלתי אותו היכן הוא פוליטית, וכשענה לי 'הבית היהודי', אמרתי לו שהוא לא במקום הנכון שבו אפשר להשפיע. מוקדי ההשפעה לא היו שם אף פעם. אם רוצים לקדם נושאים שחשובים לציבור הדתי, צריך לבדוק מה המקום האופטימלי. המשחק הזה עובד בצורה של קידום, והציבור צריך להבין את זה. להיות אאוטסיידרים זה נחמד, אבל צריך גם להשפיע, ואם אנחנו רוצים להשפיע על תוכנית טראמפ, על מניעת עמונה וגוש קטיף 2 - לא נוכל לעשות זאת מבחוץ", היא מסבירה.

"אמירה בכל הנושאים החשובים"

אחת השאלות המרכזיות העולות בשיחה היא איזו בשורה מביאה הקבוצה. בליכוד קמו לאורך השנים מספר קבוצות שביקשו לייצג את הציבור הדתי־לאומי, אך בעיקר סביב נושאים מסוימים, כמו ההתיישבות. לאותן קבוצות יש כוח במוקדי ההשפעה בליכוד, והשאלה היא למה בעצם צריך עוד קבוצה, במקום לחזק אחת שכבר קיימת.

ניר־צבי מסביר: "יש קבוצות ותיקות, שמיצו את פוטנציאל ההתרחבות שלהן. אין כאן תחרות, אנחנו פחות ממוקדים בגזרה מסוימת כמו האחרים, ויותר פונים לפריפריה ולמקומות אחרים. אנחנו מקווים שכולם יצליחו. אנחנו מנסים לעשות את זה עם פנים חדשות, כולל מי שהתאכזבו מאפשרויות אחרות".

יש גם רצון 'לפרוץ' את המסגרת של קבוצות ממוקדות התיישבות?

"להתמקד בהתיישבות זה חשוב, אבל מתאים בעיקר לעבר", אומרת מאמו. "הציונות הדתית נוגעת במגוון רחב מאוד של נושאים, יש לה אמירה בתחומים מגוונים, וזה הייחוד שלה. יש גם משהו מיוחד בלהצטרף למשהו חדש, שיביא דעות ופרצופים חדשים לליכוד".

לוז מוסיפה: "הייתי בעבר בקבוצות אידיאולוגיות אחרות בליכוד, ואחת הבעיות בהן הייתה שהן ממוקדות סביב נושא אחד, או סביב כמה נושאים הקשורים זה לזה. הרבה מאוד קבוצות לא ייגעו בנושאים של כלכלה או מסתננים. לדעתי, אי אפשר להשאיר את מדינת ישראל בלי להגיד את דעתנו בשלל נושאים נוספים שמעבר להתיישבות ביהודה ושומרון. האם אין לנו אמירה לגבי ההתיישבות בנגב? לגבי ההשתלטות הבדואית? לגבי נושאי דת ומדינה? אין לנו אמירה ערכית לגבי נושאים כלכליים ליברליים?

"אני מחפשת קבוצה שתהיה לה אמירה לגבי כל הנושאים של מדינת ישראל. אני חושבת שאביחי מוביל פורום שמטפל במגוון רחב, ואני מקווה שנשמיע את דעתנו בנושאים האלה. זו הבשורה הכי חשובה של הקבוצה הזו - לצאת מהנישה ולגעת בכל הקשת".

בוארון מציין שאחד מהרציונלים שמובילים אותו ואת חבריו הוא רצון להיטמע בליכוד ולהשפיע מלמטה למעלה.

"אנחנו ביחסים טובים עם קבוצות אחרות, ואף יידענו אותם שאנחנו נכנסים למשחק. בקבוצות אחרות אין שאיפה מובהקת להכניס מועמדים לכנסת, אלא להוות קבוצת לחץ בלבד. בשונה מהקבוצות הללו, אנחנו רוצים להכניס אנשים נאמנים ואידיאולוגיים לרשימת הליכוד לכנסת, וברבות השנים גם לקדם אותם הלאה. אנחנו כאן לא לרגע, אלא לדרך ארוכה מאוד, במטרה להגיע הכי רחוק שאפשר. אגב, בהקשר הזה אנחנו דומים לליכודניקים החדשים, שמנסים לגנוב את הליכוד לצד שמאל ולפגוע בזהות היהודית. אנחנו בפעילות שלנו מהווים תנועת נגד לפעילות שלהם. הם פקדו עד היום כ־9,000 חברים - אנחנו חייבים להגיע למספר הזה ולעבור אותו.

"בשונה מקבוצות אחרות, אנחנו לא באים לעשות 'תרגיל', אלא באמת להשתלב בתוך הליכוד, מתוך כבוד למי שנמצא שם הרבה שנים, ולאט לאט להתקדם ולהגיע למקומות הראויים שלנו. כציבור דתי־לאומי אנחנו ראויים להנהגה - לא לאותו מקום אזוטרי שבו נמצאת הפוליטיקה הציונית־דתית כרגע", הוא מוסיף.

ברור לכם שזה יבוא על חשבון מפלגות הציונות הדתית. המהלך שלכם רומז שזמנן עבר?

ניר־צבי: "אני לא חושב שאין מקום למפלגה דתית־לאומית. יש מקום, ומי שרואה את מקומו שם יצביע עבורה. זה שאנחנו נכנסים לליכוד לא מבטל את הצורך במפלגה כזו. כשהייתי בצבא הלכתי לשירות כללי ולא לפלוגת ביני"שים, וכך צריך גם בפוליטיקה.

"אנחנו לא לוקחים מצביעים. כל אדם מחליט מה טוב לו, לסביבתו ולמגזרו. התהליך הזה כבר קורה. יש יישובים דתיים מובהקים שההצבעה לליכוד הולכת וגוברת שם בלי קשר למה שאנחנו עושים. אנחנו מוכנים להיות חתומים על היטמעות הציונות הדתית בליכוד, אבל לא על פגיעה בבית היהודי".

מאמו מוסיפה, "אם אנשים כבר מצביעים לליכוד ונמצאים שם, אנחנו מעוניינים לדרבן אותם להיכנס לפעילות ולייצר עוד השפעה".

"פרשת דרכים פוליטית"

עניין בולט בהתנהלותו של יו"ר הליכוד, ראש הממשלה נתניהו, הוא החלטות שמנותקות לעיתים מהמקום האידיאולוגי של הליכוד. הקמת מדינה פלשתינית, לדוגמה, אינה נמצאת על סדר יומה של המפלגה. מנגד, שינויים במערכת המשפט נמצאים על סדר היום, אך מטורפדים. ראש הממשלה גם פעל בעצמו כדי למסמס נושאי הסדרה שהיו באחריותו.

האם ניתן באמת להשפיע על המהלכים, כשנראה שראש הממשלה מקבל החלטות לבדו?

בוארון משיב כי "אחד התפקידים של הפורום יהיה להתהוות לכדי פקטור פוליטי. המטרה היא שהמשנה שלנו תבעבע בלשכות השרים בליכוד. חברי הכנסת בליכוד הם לא גמדים. בחוק ההסדרה, לולא 27 מחברי הכנסת של הליכוד היו חותמים על דרישה לקדם את ההצעה, זה לא היה קורה. נתניהו ניסה לטרפד את זה פעם אחר פעם. אנחנו רוצים להוות כאן עוד גורם משמעותי וכוח חיובי".

"מבחינתי, איך שאני רואה את נתניהו, יש נטייה בציבור שלנו לדבר על כך שהוא לא סופר אותנו", אומרת לוז. "אני רואה בנתניהו ברומטר של עם ישראל כולו, ולא רק של הימין. נתניהו לא מתייעץ רק עם הימין, אלא מסתכל על המפה הפוליטית ובוחן את ההחלטות שלו לפי הקונסטלציה הפוליטית. כרגע יש לנו שר משפטים שאינו מהמפלגה. מי אשם בזה? נתניהו? הציבור אשם. אם הציבור יהיה מנותק, שום דבר לא ישתנה".

ניר־צבי מחדד את הנקודה. "על כל ראש ממשלה ניתן להשפיע. יש במפלגה הרבה תחנות של השפעה. בין אם זו בחירת היורש ובין אם אלו פריימריז - אנחנו נהיה שם כדי להשפיע".

בוארון מוסיף, "בניגוד להרבה מפלגות אחרות, חברי הכנסת של הליכוד נבחרים על ידי המתפקדים. ניתן למצוא בליכוד כאלה שדעותיהם לא מתכתבות עם מנהיג המפלגה. אנחנו נערכים גם ליום שבו יתחלף יו"ר התנועה".

לדבריו, התגובות שמתקבלות עד כה במפגשים רבים פנים אל פנים, מלאות בהתלהבות. "יצאנו למהלך ציבורי רחב וקראנו לאנשים שחולקים איתנו את סל הערכים לבוא ולהתפקד. אנחנו מקבלים תגובות נהדרות מהשטח, אנשים תומכים בנו ומתפקדים בפועל. רבים בציבור נמצאים בפרשת דרכים שבה הם צריכים לבחור את דרכם הפוליטית, והם עושים את הבחירה".

אתם פונים רק לציבור דתי כדי שיצטרף?

"מטבע הדברים מצטרפים אנשים שמאמינים בערכים שאנחנו מובילים, אבל המטרה היא לא לבנות 'שטייטעל' בתוך הליכוד, אלא להיות חלק, להשתלב ולהתערבב. אנחנו חלק מעם ישראל וזה מה שעומד בבסיס תפיסתנו".

"מה שיפה בפורום הזה זו גם הרעננות של אנשים צעירים, אבל גם ואולי בעיקר היכולת לבוא ולהיות חלק ממשהו צומח", אומרת מאמו, "להיות באמת במקום של השפעה".

לוז מספרת כי יש כבר פניות לא מועטות לשיתופי פעולה עם קבוצות אחרות בליכוד. "יש המון קבוצות בליכוד, שעל חלקן לא ידענו, ויש רבות כאלה שכבר פנו אלינו ורוצות לרוץ איתנו יחד, כי הן מזהות משהו אמיתי שקורה ומתחיל. לא מעט קבוצות קטנות אחרות כבר פנו אלינו בניסיון לייצר שיתופי פעולה עתידיים".

שני יושבי הראש, אביחי בוארון ודורון ניר־צבי, מסכמים בקריאה משלהם. "להתפקד זה כוח. כוח לשמור על המסורת והזהות היהודית של המדינה, כוח להתיישבות ולריבונות, כוח לעם ישראל בספר ובפריפריה, כוח לציונות הדתית.

"במהלך השנה האחרונה עבדנו קשה ופקדנו לשורות הליכוד קרוב לאלף חברים. אחר כמעט שנה של פעילות שקטה, במטרה להרחיב את השורות ולצרף עוד אלפי חברים ומתפקדים חדשים, אנחנו מתחילים מהלך ציבורי רחב - רק כך נגבש כוח משמעותי ונהיה חלק מובנה ובלתי נפרד מתהליכי קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות בשלל נושאים", הם מסכמים.