לא עונים אמ"ן

אחרי כמעט עשור של מאבקים, השבוע נעשה הצעד המשמעותי ביותר עד היום לקראת המעבר של קריית המודיעין לדרום

אסף משניות , כ"ד בתמוז תש"פ

קריית המודיעין בנגב, הדמיה
קריית המודיעין בנגב, הדמיה
צילום: משרד הביטחון

שנתיים בדיוק אחרי שיצא לדרכו, ביום שני השבוע הוכרז כי חברת שיכון ובינוי בע"מ זכתה במכרז להקמת קריית המודיעין החדשה של צה"ל בצומת ליקית שליד באר שבע. ההכרזה על הזוכה היא הצעד החשוב ביותר בשלב הבא של אחת התוכניות השאפתניות ביותר של צה"ל בשנים האחרונות: העברת רוב בסיסי הצבא לנגב.

ההכרזה על הזוכה היתה אמורה להגיע כבר בפברואר האחרון, אך היא נדחתה בצל התפרצות הקורונה. אלא שלמרות צירוף התאריכים, הסיבה האמיתית לדחייה בפתיחת המעטפות לא נבעה מהמגפה העולמית, אלא דווקא מתוך התנגדות עצומה למהלך בתוך צה"ל, ובמיוחד מצד העומד בראשו, רא"ל אביב כוכבי.

כבר מכניסתו לתפקיד, לפני שנה וחצי, נתפס הרמטכ"ל כמי שמתנגד לפרויקט המעבר לנגב, במיוחד בכל השייך למעבר אגף המודיעין לקריה החדשה בליקית. חודש לאחר כניסתו לתפקיד שלח כוכבי מכתב לראש הממשלה נתניהו ובו ביקש לבחון מחדש את המעבר של האגף שבראשו עמד בעבר. הבקשה נשלחה חצי שנה לאחר שנפתח המכרז, ועוררה כעס רב הן בתוך משרד הביטחון והן בקרב ראשי הרשויות בנגב.

החשש הגדול בתוך צה"ל הוא שהמעבר לדרום יוביל לנהירה החוצה של אנשי הקבע מיחידות המודיעין השונות, ובראשן 8200 היוקרתית. כיום רוב המשרתים באגף המודיעין נמצאים בבסיס גלילות שבמרכז הארץ. המעבר דרומה, אומרים בצבא בגלוי, יוביל לכך שחלקים נרחבים יעדיפו לעזוב לחברות ההייטק הפרטיות, שם הם מבוקשים במיוחד. כבר היום צה"ל נאבק על מנת להשאיר אצלו את המוחות הללו, ולא פעם מפסיד לכסף הגדול של החברות. מעבר לדרום, כך סוברים בצה"ל, יהיה מכת מוות למאמצים להשאיר את אנשי הקבע בשירות.

בצה"ל תופסים את כוח האדם כנשק המרכזי של אגף המודיעין, כזה שבלעדיו היכולות המודיעיניות של ישראל ייפגעו בצורה משמעותית. מעבר לדרום יפגע בכוח האדם, וממילא ביכולת המודיעינית של ישראל.

הרכבת תקועה בתחנה

המחלוקת המרכזית כעת היא סביב סוגיית אמצעי התחבורה לבסיס החדש. על פי התכנון המקורי, קו הרכבת המוביל לבאר שבע היה אמור להתארך עד לקריית המודיעין כדי להקל את ההגעה למקום. אלא שבעת הזאת הארכת הקו אינה בתכנון, ובצה"ל אומרים שהמדינה למעשה לא קיימה את התחייבותה.

כוכבי עצמו נדרש לסוגיה בשבוע שעבר, בעת ביקור בבסיסים שכבר עברו לנגב. במהלך הביקור אמר הרמטכ"ל כי "המעבר לנגב הוא חזון לאומי, ולצה"ל יש בו תפקיד מרכזי. צה"ל עבר בעשור האחרון בחלקים נרחבים לנגב, וימשיך לעבור. אמ"ן כבר העביר 2,000 חיילים לנגב, והוא יעבור כולו. זאת החלטה שהתקבלה. אלא שכחלק ממימוש ההחלטה הזאת אנחנו צריכים לדאוג לסידורי תחבורה עבור המשרתים. אנחנו רוצים שזה יקרה, ויש פתרונות שאפשר לממש אותם בלוחות זמנים סבירים ובעלויות סבירות".

בצה"ל מעריכים כי אם תהיה על הפרק נסיעה של חצי שעה ברכבת, שבמהלכה יוכלו אנשי המודיעין לנוח, לקדם משימות פרטיות או להתקדם בעבודה, משרתי החיל יוכלו לבלוע את הצפרדע ולהגיע לדרום. זאת לעומת נסיעה של שעתיים וחצי ברכב פרטי, שתעמיד אותם במבחן בלתי אפשרי אל מול ההצעות למשרות בתנאים מפליגים בחברות ההייטק שסמוכות לביתם. הגם שברור לכולם שחלק יעזבו בעקבות המעבר, הקמת קו רכבת ישיר ויעיל תוכל למזער את הנזקים משמעותית.

גם במשרד הביטחון מודים שהמחסור בדרכי תחבורה לבסיס החדש עשוי להוביל לעזיבתם של משרתי קבע רבים. ראש חטיבת התכנון במשרד הביטחון תא"ל עודד בסיוק אמר בדיון בתחילת השבוע כי "על פי הסקרים שאנחנו עושים, אנחנו לא משוכנעים שרבים יעברו להתגורר בנגב, אף שיש לנו עניין שזה יקרה. ואם אנחנו לא ניתן להם מענה, זה לא יקרה". הסקרים שביצע משרד הביטחון מעלים תמונה מטרידה הרבה יותר: כ-40% מאנשי הקבע באמ"ן צפויים לעזוב אם המעבר לליקית יתרחש במתכונת הנוכחית.

דחיינות כרונית

בין הפתרונות שהציעו בצבא נמצאת תוכנית להעתיק את הבסיס החדש, שטרם החלו העבודות לבנייתו, לצידה האחר של באר שבע, שאליו כבר מגיעה הרכבת. אלא שהרעיון נתקל בקושי רב עקב גודלו העצום של הבסיס המיועד - כ־2,500 דונם בסך הכול. כדי להעביר את הבסיס לשטח חדש יצטרכו לדחות שוב את המעבר ולתכנן את הבסיס מחדש. יש לציין שעד כה המעבר של אמ"ן לדרום נדחה פעמים רבות מסיבות שונות.

בתחילה האגף היה אמור לעבור לנגב בשנת 2015, יחד עם רוב בסיסי ההדרכה של צה"ל שעברו לעיר הבה"דים שבסמוך לצומת הנגב. אלא שבעוד הבסיסים החלו לעבור במאי 2015, מעבר אגף המודיעין, המסובך מבין ארבעת שלבי הפרויקט, נתקע בשל הבעיות הרבות שצצו בפרויקט. השלב הראשון של הפרויקט, העברת בסיס חיל האוויר בלוד לנבטים, הושלם בהצלחה כבר בשנת 2010. אלא שחלק זה היה הקל בתוכנית. החלקים האחרים נתקלו בהתנגדויות מצד גורמים בתוך צה"ל, ובעיקר מצד משרד האוצר. המחלוקות עם משרד האוצר הובילו את שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון לעצור את הפרויקט בסוף שנת 2014. בתחילת 2015 התקבלה החלטת ממשלה על המשך המעבר של מחנות צה"ל לנגב. בהתאם, תאריך מעבר אמ"ן נדחה לשנת 2018.

אלא שמאז חלה דחייה נוספת, הפעם לשנת 2022, יחד עם המעבר הצפוי של קריית התקשוב החדשה לנגב. המכרז לקריית התקשוב יצא לדרך כבר בשנת 2013, אלא שרק בסוף נובמבר 2018 נחתם החוזה עם החברות שנבחרו להקים את הקריה. התנגדות צה"ל למעבר אמ"ן לנגב ללא הפתרונות התחבורתיים הוביל לכך שהמכרז כולו התעכב, ותאריך היעד החדש למעבר האגף לליקית נדחה לשנת 2026. עלות הקמת הבסיס מוערכת בכחמישה מיליארד שקלים. עלות הפרויקט כולו עמדה במקור על 29 מיליארד שקלים. עד היום עברו כ־30,000 חיילים ואנשי קבע לבסיסים בנגב, והיעד הוא שעד 2026 כשליש מכוח האדם של צה"ל ישרת בדרום.

זאת הקורונה

מצידו השני של העימות בנושא נמצא ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ. כבר בימיו כרמטכ"ל תמך גנץ במעבר צה"ל לנגב ודחף את הפרויקט כמיטב יכולתו. עם כניסתו לתפקיד הבינו בצמרת הצבא שהפרויקט שנדמה היה שמוקפא, או לכל הפחות נדחק מסדר יומה של הממשלה, יחזור לשולחן.

בסיור שערך בשבוע שעבר בליקית, אמר גנץ כי אין מחלוקת עקרונית על הצורך של צה"ל לעבור לדרום: "צה"ל, כולל הרמטכ"ל וראש אמ"ן ששוחחתי עימם, אני וכל מערכת הביטחון, רואים בנגב את המקום הנכון להתפתח בו". גנץ הוסיף בדבריו כי המעבר לדרום פותח בפני אגף המודיעין יכולות טכנולוגיות שלא קיימות כיום בגלילות.

גנץ לא התעלם מטענות הצבא בדבר הבעיות התחבורתיות במעבר. "אנחנו רותמים כבר היום את כל הגורמים בממשלה כדי להביא את המעטפת האזרחית והתשתיתית, ובראש ובראשונה פתרון תחבורתי הולם ותמיכה וקידום של התשתית האנושית שמגיעה לכאן כחלק מהביטחון הלאומי". מקורבי גנץ מוסרים ל'בשבע' כי צוותים בין־משרדיים עם משרד האוצר ומשרד התחבורה הוקמו, ובימים אלה כבר מתנהלים הדיונים על יצירת פתרונות תחבורתיים לבסיס החדש.

אלא שהמשבר הכלכלי בעקבות הקורונה עלול למנוע מציאת תקציב להארכת קו הרכבת - תוכנית שכבר קיימת אך לא נמצא לה מימון. גורמים שונים המעורים בפרטים מסבירים שזאת הסיבה המרכזית למחלוקת בין הצדדים לגבי המשך קידום הפרויקט. כוכבי סבור שאין להמשיך בשלבי בניית הבסיס החדש בטרם נמצא המקור התקציבי לפתרונות התחבורתיים. מנגד, גנץ סבור שהיות שתאריך היעד למעבר הינו עוד חמש וחצי שנים, יהיה די זמן למצוא את המקורות התקציביים הנדרשים. יחד עם זה, דחייה נוספת של התחלת הבנייה תעכב את המעבר במספר שנים נוספות.

בניגוד לחשש שאנשי הקבע יעזבו במקרה של מעבר לדרום, בצה"ל לא חוששים שמעבר החיילים הסדירים יפגע במוטיבציה להתגייס ליחידות המודיעין השונות. זאת הסיבה שקמפוס הטר״צים (קורסים טרום־צבאיים) של אגף המודיעין, שנועד לאחד את כלל הקורסים הטרום־צבאיים של האגף תחת קורת גג אחת בנגב, נמצא בימים אלה בשלבי בנייה מתקדמים, ועתיד להיות מאוכלס במהלך שנת 2022.