קהילה סגורה

הסגרים הכמעט־אוטומטיים על ערים חרדיות, יחד עם אכיפה מוגברת ופיזור אלים של הפגנות, הביאו את הציבור החרדי לתסיסה אדירה

שילה פריד , כ"ד בתמוז תש"פ | עודכן: 17:56

האלימות המשטרתית העמיקה את תחושת האפליה. הפגנות החרדים בי-ם, השבוע
האלימות המשטרתית העמיקה את תחושת האפליה. הפגנות החרדים בי-ם, השבוע
צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

המהומות השבוע בשכונת רוממה בירושלים ובביתר עילית היו קצה הקרחון של התחושות בציבור החרדי כלפי הממשלה והמשטרה מאז תחילת משבר הקורונה.

הבערת הצמיגים ופחי האשפה, ההתפרעות וזריקת החפצים על שוטרים - את כל אלה היה צריך לצפות מי שתידרך נגד המגזר החרדי, ובחר באופן סלקטיבי אזורי מגורים מסוימים שבהם יוטלו מגבלות ייחודיות בשל נתוני תחלואה גבוהים.

הסגר שהוטל על בני ברק בשיאו של הגל הראשון השיג את תוצאתו ולא גרר מחאות אלימות. הוא נעשה בשיתוף פעולה עם המשטרה, קציני הצבא והעיריות הסמוכות. מאז עברו החרדים דרך משמעותית. כל חנות במאה שערים מתנה את הכניסה אליה בחבישת מסכה, ובתי כנסת רבים נשארו סגורים למרות שראש הממשלה ושר הבריאות התירו לשוב ולהתפלל בהם. אך למרות כל זאת, הסגרים הנקודתיים פוגעים שוב ושוב דווקא בריכוזים של המגזר החרדי.

כבר לפני שלושה שבועות, כשהוטל סגר על העיר אלעד, אמר ראש העיר ישראל פרוש בוועדת הקורונה של הכנסת כי פנה למשרד הבריאות בבקשה להוציא את החולים מהעיר למלונית ובקשתו נדחתה. הוא גם הוסיף בנאומו כי נציגים מעיריות שכנות אמרו לו שראשי ערים שידעו עם מי ניתן לשוחח במשרד הבריאות, הצליחו למנוע סגר.

לכל אלה הצטרפו גם תמונות שצפו בשבועות האחרונים ברשתות החברתיות ובהן שוטרים אוכפים את הנחיית חבישת המסכות בירושלים ובבני ברק. אנשי תקשורת חרדים טענו כי מדובר באכיפה בררנית וקפדנית יותר מבשאר חלקי הארץ. השיא היה כאשר בתיה גטר, ילדה חרדית בת 13, קיבלה דוח אחרי שלטענת המשטרה הורידה את המסכה מפניה ברחוב. בסרטונים שהופצו מאוחר יותר נראה היה שגטר בסך הכול הסירה את המסכה כדי לשתות, ובשאר הזמן כן הקפידה על עטייתה. בציבור החרדי החלו סרטונים מן הסוג הזה לעבור שוב ושוב בקבוצות הווטסאפ, ועוררו תחושה שמדובר באכיפה סלקטיבית.

"מדיניות איפה ואיפה"

הרושם בציבור הגיע עד לנבחריו. חבר הכנסת משה גפני דרש מיושב ראש הכנסת יריב לוין למנות ועדת חקירה לנושא, ואמר כי "התיעודים והעדויות אינם משאירים מקום לספק כי קיימת מדיניות איפה ואיפה בקרב האזרחים. בעת הזו האכיפה הלא מידתית המדוברת מצטרפת למקרים נוספים שבהם נקטה המשטרה אמצעים מופרזים ושימוש בכלים שונים ובשיקול דעת שונה בגישתם לטפל בבעיות הנוגעות לציבור החרדי".

גם שר הפנים ויושב ראש ש"ס אריה דרעי העלה לסדר היום בישיבת הממשלה את תחושותיהם של רבים מבני המגזר שהוא מייצג, ודרש כי הסיבות להטלת סגר אזורי יפורסמו באתרי האינטרנט הממשלתיים כך שהציבור יוכל לשפוט אם ישנה אפליה או אכיפה קפדנית יותר נגד ערים חרדיות.

במקביל, התסיסה ברחוב החרדי הבשילה לכדי הפגנות בירושלים ובביתר עילית. בהפגנות הסוערות עצרה המשטרה עשרות מפגינים. שוטר מג"ב אחד הודח מתפקידו אחרי שהטיח ארצה את הצלם החרדי מאיר קקון, שוטר נוסף צולם במוצאי השבת כשהוא מכה בערת מכשיר הקשר שלו מפגין שהעיר לו על המסכה, ובביתר עילית תקפו השוטרים באלימות במהלך ההפגנה את עקיבא וייס, עיתונאי 'כאן 11' וחרדי בעצמו. בקטע הווידאו שצילם וייס עצמו אף נראה שוטר מרים נשק לעבר המפגינים.

כל אלה רק העמיקו את תחושת ההתנכלות שחווים החרדים מצד משטרת ישראל. "התחושה היא שהמאמצים להשתלב ולהיות חלק בחברה הישראלית תמיד יעלו בתוהו", אומרת ל'בשבע' ציפי, אישה ואם חרדית מירושלים. "כאילו שלא משנה מה נעשה, בסוף בכל מקרה יהיו צעדים שיינקטו נגדנו. מה נאמר עכשיו? שסאטמר צדקו, ויהודי חרדי לעולם לא יכול להיות אזרח שווה במדינת ישראל?".

השבוע ניסו במשטרה להרגיע את הרוחות. מפקד תחנת לב הבירה, ניצב משנה שימי מרציאנו, והרב הראשי למשטרה, ניצב משנה הרב רמי ברכיהו, נפגשו עם הנערה בתיה גטר ומשפחתה אחרי שכבר הפכה לאחד מסמלי המחאה. מרציאנו הסביר לגטר, הפעם ברוך, כי "בתקופה האחרונה הוטלה עלינו המשימה לשמור גם על בריאות הציבור, על מנת למנוע את התחלואה ולוודא שכלל הציבור עוטה מסכה. אני רוצה שתדעי שהשוטרים הם אנשים טובים, ששומרים על הציבור ודואגים לו, ואני מקווה שתצאי מכאן היום מחייכת ועם הרגשה טובה". גם אביה של בתיה, מר יהושע גטר, אמר: "אני רוצה שמכאן יצא מסר של קידוש ה', ושעם ישראל צריך אחדות. אני רוצה שנתאחד, נתפייס ונמשיך הלאה". אבל נראה שגם מעמד הפיוס הזה נעשה מאוחר מדי. תחושת הקיפוח והאפליה נגד הציבור החרדי הוטמעה עמוק מכדי שתמונת נערה חרדית עם שוטרים תרפא את הפצע.

חרדי כן, ערבי לא

חבר הכנסת יצחק פינדרוס מיהדות התורה, תושב ירושלים בעצמו ועד לא מזמן ממלא מקום ראש העירייה בבירה, אומר בשיחה עם 'בשבע' כי "השוטר שבשטח מושפע מהאווירה הכללית. כאשר בתקשורת מראים תמונות של חרדים גם כשהידיעה היא על הידבקות בקורונה בחוף הים או בתיכון הגימנסיה בירושלים, אז זה מה שאנשים חושבים על חרדים. זו מציאות שגורמת לשוטרים לראות בעובר אורח חרדי פצצה מתקתקת. להוציא בלשי משטרה לעצור נשים וילדים חרדים זה חמור מאוד. חבל שמול גנבי רכב לא מתנהגים ככה. ליד הבית שלי בשער יפו אני רואה בעצמי איך שוטרים עוצרים חרדי שהולך בלי מסכה, בעוד ערבי בלי מסכה הולך בחופשיות.

"בתקופה האחרונה נוצר חוסר סנכרון בין השטח לבין היושבים במגדל השן במשרד הבריאות", הוא ממשיך ומאשים. "הקצר הזה בתקשורת פוגע באוכלוסייה החרדית, ופוגע בכלל ביכולת להיאבק בהתפרצות נגיף הקורונה. במשרד הבריאות קודם מחליטים על סגר באזור מסוים, ואחר כך חושבים ומחליטים מה לעשות באותו אזור. את הבדיקות והוצאת החולים צריך לתכנן לפני הטלת הסגר. מה שעושים עכשיו בשכונות האדומות רק מחמיר את המצב, כי במקום להוציא את החולים, פשוט סוגרים אותם עם עוד 50,000 איש, וכך מסכנים את כולם בהדבקה. הסיפור כולו מנוהל באופן לא ברור. בגלל שאלו תקנות שעת חירום שמיועדות למלחמה, אין שום פרוטוקול מסודר, אין שקיפות בהחלטות הממשלה וכך גם אין פיקוח סביר על ההתנהלות".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו דוחים את הטענות. סגרים נקבעים רק בהחלטת ממשלה ועל ידי נתוני תחלואה אובייקטיביים ושקופים לכלל הציבור. אין הבדל בין המגזרים, ויש ערים חילוניות ודתיות כאחד שהוטלו עליהן מגבלות".

במשטרה אמרו בתגובה לפניית 'בשבע': "אנו דוחים בכל לשון את הטענה לאכיפה בררנית. ברור שמשרד הבריאות דורש נוכחות משטרתית מוגברת באזורים שבהם ישנה התפרצות של נגיף הקורונה, ואך הגיוני הדבר שבאזורים אלו יהיו יותר סיורים ויותר פעילות הסברתית ואכיפתית של משטרת ישראל. לעומת זאת יש נתון שנבדק במשטרה, ולפיו חצי אחוז ממספר הדוחות על אי־עטיית מסכה חולקו בערים המוכרות כחרדיות".

בנוגע לטענות על אלימות משטרתית נגד המגזר החרדי אמרו במשטרה: "כחלק מהמאמץ הלאומי להציל חיים בימים אלו, כשהאופק לסיומה של המגפה אינו נראה, המשטרה עומדת בחזית המאבק ככוח הצלה לאומי שמסייע למשרד הבריאות לצלוח את גל התחלואה עם מינימום חולים ונפטרים. שוטרי משטרת ישראל נתקלים בהפגנות רבות שמתקיימות בכמה מוקדים ברחבי מדינת ישראל, והשוטרים המוצבים במקום שומרים על הסדר הציבורי, מונעים אלימות ומתעלים את הזעם למחאות שאינן מזיקות לרכוש. לצערנו ישנם מקרים בודדים, שאינם מעידים על הכלל, של טעויות בשיקול הדעת של השוטר בשטח. בכל פעם שיש טעות בשיקול הדעת של השוטר, המשטרה מטפלת בכך בנחישות. במידת הצורך, כאשר ישנו חשד לפלילים, האירוע מועבר על ידי המשטרה למח"ש ולטיפול משמעתי. השוטרים מודרכים יום יום להפעיל שיקול דעת כדי למנוע מצבים לא נעימים לשני הצדדים".

ביום שלישי יצאו תושבי שכונת רוממה הוותיקים וביקשו מהמוחים להרגיע את הרוחות ולחזור לבתיהם, אחרי כמה ימים של מחאה סוערת ואלימה. נראה כי גם הם הבינו שהדרך היא בהידברות וכי רצונן של הרשויות, גם אם נעשות טעויות בדרך, הוא בסך הכול לשמור על כולם בריאים.