אמיר אוחנה
אמיר אוחנהצילום: Gili Yaari/Flash90

התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, בדרישה לקצוב באופן "קשיח" את משך כהונתו של מפכ"ל המשטרה הקבוע שבכוונתו למנות.

בתמועה טוענים כי המציאות הקיימת, בה מפכ"ל ממונה לתקופה מסוימת אשר בסיומה צריכה הממשלה להחליט אם להאריך את כהונתו או לא היא מציאות בעייתית שפוגעת בעצמאותו של המפכ"ל.

"הפרקטיקה של תקופת כהונה מוגדרת עם אפשרות הארכה כזו או אחרת, בשילוב עם העובדה המצערת כי בעשורים האחרונים שרים וראשי ממשלה נמצאים תחת חקירות פליליות במהלך כהונתם, יוצרת מצב בו למעשה ממונה 'מפכ"ל על תנאי' - שבמידה ויפעל באופן העולה בקנה אחד עם רצונה של הממשלה, יזכה לקבל שנת כהונה נוספת, ובמידה ויפעל להביא לחקר האמת אף פרשות הנוגעות לשרים או לראש הממשלה, ייגזר דינו ללכת הביתה", נאמר בהודעת התנועה.

בתנועה מזכירים כי בינואר 2019 דן בג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין קציבת תקופת כהונתו של מפכ"ל המשטרה. עתירה זו הוגשה לאחר שהשר לביטחון הפנים דאז, חה"כ גלעד ארדן, הודיע ברבים כי החליט שלא להאריך את כהונתו של המפכ"ל הקודם אלשיך, ולאחר שפניותיה של התנועה אל השר ואל הממשלה, בדרישה להימנע מלדון בזהות מפכ"ל חדש לאור ניגוד העניינים בו מצויים חברי הממשלה, לא נענו.

בסוף הדיון ניתן פסק דינו של בג"ץ בו נכתב: "העותרת תוכל לפנות למשיבים בנושא קיומו של עקרון קציבת כהונה קשיחה של המפכ"ל מראש... לנוכח החשיבות הברורה של הדברים המשיבים יענו לפנייה במהירות הראויה, ובלוח זמנים שיאפשר הבהרת נושא זה לפני החלטה על מינוי מפכ"ל חדש".

"השבוע, על פי הפרסומים, הכריז השר לביטחון פנים ח"כ אמיר אוחנה כי בכוונתו למנות מפכ"ל בתוך פחות מ-30 יום. למיטב ידיעתנו, הן היועמ"ש והן מחלקת ייעוץ וחקיקה טרם העבירו לשר לביטחון פנים את עמדותיהן המשפטיות בדבר קציבת הכהונה. מהחלטות הממשלה לאורך השנים בעניין מינוי המפכ"ל עולה כי למעשה, ממשלת ישראל נוהגת למנות כל פעם מפכ"ל לתקופת כהונה שונה, כשלעיתים מעוגנת אפשרות הארכת כהונה בנסיבות חריגות. כמו כן, הלכה למעשה, לעיתים גם כאשר נקבעת תקופת כהונה קצובה, בהמשך מחליטה הממשלה להאריך את כהונת המפכ"ל ללא ציון הנסיבות החריגות הרלוונטיות", הוסיפו בתנועה.

"הפרקטיקה של תקופת כהונה מוגדרת עם אפשרות הארכה כזו או אחרת, ושל כאוס ואי עקביות בהחלטותיה של הממשלה, בשילוב עם העובדה המצערת כי בעשורים האחרונים שרים וראשי ממשלה נמצאים תחת חקירות פליליות במהלך כהונתם, יוצרת מצב בו למעשה ממונה 'מפכ"ל על תנאי' –שבמידה ויפעל באופן העולה בקנה אחד עם רצונה ועם נוחיותה של הממשלה, יזכה לקבל שנת כהונה נוספת, ובמידה ויפעל על מנת להביא לחקר האמת אף פרשות הנוגעות לשרים או לראש הממשלה, ייגזר דינו ללכת הביתה לאחר תקופת הכהונה הראשונית", נטען במכתב.

"פרקטיקה זו פוגעת הן בעצמאות המפכ"ל והמשטרה, והן באמון הציבור בענייניות ומקצועיות החלטות המשטרה ופעולותיה, בכל הנוגע לחקירותיהם של שרים וראשי ממשלות. מצב בו הממשלה מצויה למעשה בניגוד עניינים בכל הנוגע לסוגיית המפכ"ל הוא מצב מתמשך, כשבכל הממשלות האחרונות היו שרים וראשי ממשלה המצויים תחת חקירות במהלך כהונתם כחברי ממשלה, ולמעשה מוטלת על אותה הממשלה מנוגדת העניינים, המשימה למנות את המפכ"ל שינהל את חקירות חבריה! מדובר בפרקטיקה בעייתית ביותר שאיננה עולה בקנה אחד עם עקרונות המנהל התקין", חתמו בתנועה.