"אקדמיה כשרה למהדרין עם תורה בגובה השמיים"

ב'מכללה ירושלים', חלוצת המכללות בישראל, נערכים לשנת לימודים חדשה בצל משבר הקורונה

ניצן קידר , ב' באב תש"פ

מצוינות אקדמית לצד רמה תורנית גבוהה
מצוינות אקדמית לצד רמה תורנית גבוהה
צילום: באדיבות 'מכללה ירושלים'

לציבור הדתי והחרדי קמו בשנים האחרונות מוסדות לימוד אקדמיים רבים, אבל אחד מהם נותן מענה ייחודי להגדרה 'מוסד אקדמי תורני'.

מדובר ב'מכללה ירושלים', ותיקת המכללות בישראל, שלא מתביישת בפנייתה לציבור 'תורני' יותר, שנע על הגבול שבין דתי־לאומי, חרדי־לאומי וחרדי, ומשלבת אקדמיה מצטיינת ברמה הגבוהה ביותר.

המכללה נוסדה בשנת תשכ"ה (1964) כמכללה להכשרת מורים, על ידי הרב ד"ר יהודה קופרמן זצ"ל, במטרה להקים מוסד אקדמי תורני ראשון. בשנת תשל"ז (1976), קיבלה המכללה הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה כמוסד תורני אקדמי להכשרת מורות, הראשון מסוגו במדינת ישראל, והייתה הראשונה לקבל אישור להעניק תואר מחוץ לאוניברסיטאות.

פרופ' יעקב כץ, נשיא המכללה, חושף את הנדבך הבסיסי שהופך את המוסד למיוחד כל כך: "אנחנו מבחינים בינינו לבין המכללות הדתיות האחרות בכך שאנחנו הולכים על הצד התורני היותר שמרני - החרד"לי והחרדי, כשהמטרה שלנו היא לשלב באופן מושלם לשלב בין הדתיים־הלאומיים התורניים לחרדים, ואנחנו מתמידים בזה שנים, גם בצד הנשים וגם בצד הגברים".

לדבריו, "ראינו שהלימוד המשותף מפרה את הסקטורים האלה, כי הסטיגמות השונות המוכרות בציבורים השונים מתבררות כלא נכונות לאור המפגש האישי. אנחנו רואים את עצמנו ככור היתוך לכל אדם תורני־אמוני שרוצה ללמוד באווירה שונה ממסגרת חילונית, שכופה עליו, בשל היותה כזו, דברים שאינו מעוניין בהם. אצלנו יש הפרדה מגדרית מרצון, כי התלמידים מעוניינים בזה".

פרופ' כץ מדגיש כי הקהל המבקש ללמוד במכללה רב מאוד. "אנחנו נותנים פתרון הרבה יותר טוב למי שמחפשים את האווירה התורנית החרד"לית והחרדית האמונית. כ־65% מהסטודנטים והסטודנטיות שלנו הם מהציבור הדתי־לאומי, וכ־35% מגיעים מהציבור החרדי. אנחנו נותנים פתרון אמיתי, לכתחילה, גם לציבור חרדי אדוק, שלא ניתן באף מקום אחר.

"אני מלמד בתוכנית לתואר שני, ובשיעורים אני צריך להיות ממוקד באותה מידה מול בוגר ישיבת הסדר ומול בוגרי ישיבת חברון ופוניבז'. יש חפיפה של 99% בתפיסה הדתית של שני הציבורים האלה, שנפגשים אצלנו למרות השוני כביכול בנראות החיצונית. גם בתפיסה הציונית הדברים מיטשטשים מאוד; החרדים אינם נמצאים בדיוק בריבוע שפעם חשבנו שהם בו, גם הדתיים־הלאומיים אינם עונים להגדרה של פעם, יש הרבה סקטורים ותת־סקטורים, והכול הרבה יותר מכיל. אחד מכיל את השני כאן, יצרנו סינתזה חברתית. יש גם ויכוחים, אבל הם לשם שמיים", מוסיף כץ.

יראת שמיים לצד מצוינות אקדמית

'מכללה ירושלים' הפכה לשם נרדף לבית היוצר של מיטב המחנכות והמחנכים בישראל. לבוגרי המכללה עדיפות מוכחת בקבלת משרות הוראה, בזכות רמתם המקצועית והתורנית. לצד זאת, בוגרות ובוגרים רבים מהמכללה ממשיכים ללמוד לתארים מתקדמים באוניברסיטאות, ומשמשים כחוקרים וכמרצים במוסדות אקדמיים. כמו כן מפעילה המכללה תוכניות מגוונות ללימודי המשך לאחר התואר הראשון, הן לתואר שני בתחומים שונים והן בתחום הטיפול, פיתוח החשיבה, האימון (קואוצ'ינג) וחקר השואה.

במכללה גאים במיוחד בחוגי המדעים, המתמטיקה והאנגלית. פרופ' כץ מספר: "רמת הקבלה שלנו היא בין הגבוהות, ובחמש השנים האחרונות רמת הקבלה אצלנו הייתה בין שלוש המכללות המובילות. הסטודנטים שלנו שמסיימים תואר ראשון במתמטיקה או במדעים מתקבלים לתואר שני באוניברסיטאות ללא צורך בהשלמות רבות, כפי שקורה בדרך כלל במעבר מאוניברסיטה לאוניברסיטה, ולא ממכללה לאוניברסיטה. יש לנו קשרים עם מחלקות מקבילות באוניברסיטאות, בזכות העובדה שחלק מהמרצים שלימדו ומלמדים אצלנו באים מאותם מוסדות.

"אכן, במקצועות המתמטיקה, המדעים והאנגלית יש ריכוז גדול של תלמידים. הרבה מאוד תלמידים באים מהציבור החרדי ועושים שנת הכנה, ורבים מהם ממשיכים לתואר שני. פעמים רבות אנחנו נותנים דחיפה לאנשים שבשום מקום אחר לא היו מנסים בכלל להגיע לתואר אקדמי".

לדברי כץ, "אנחנו האלטרנטיבה הכשרה למהדרין לכל מי שרוצה את האווירה הזו. אנחנו לא פוליטיים, אין לנו זיקה לאף מפלגה, לא לחרדיות, לא לדתיות ולא לאחרות. אולי יגידו שזה לרועץ וזה מונע מאיתנו לדרוש דברים שמכללות אחרות יכולות, אבל אנחנו מאמינים בדרכנו. העיקר הוא שהחזון של הרב ד"ר יהודה קופרמן זצ"ל שייסד את המכללה יישמר. הוא קבע שהמקום יתנהל על פי 'אמונת חכמים' ומתוך 'יראת שמיים' לצד האיכות האקדמית הגבוהה ביותר שאפשר לשאוף אליה".

משהו שונה בלימודי הקודש אצלכם?

"בלימודי הקודש אנחנו לא שונים בתוכן, אלא בגישה. יש מקומות שבהם הגישה היא 'תורה בגובה העיניים'. אצלנו הגישה היא 'תורה בגובה השמיים'. אנחנו הולכים לאור פשוטו של מקרא, אל הראשונים והאחרונים היותר שמרנים והפחות חדשניים. אין לנו שום דבר נגד 'תורה בגובה העיניים', אלא שאנחנו מציעים משהו ייחודי. בחברה התורנית יודעים את זה, ובגלל העניין הזה באים אלינו. אין לנו תחרות עם המכללות הדתיות האחרות, כי לכל אחד ישנה הנישה שלו. אנחנו חיים זה לצד זה, ואף משתפים פעולה בעניינים אקדמיים, אך כל מכללה והחזון שלה".

במכללה מדגישים כי הנחת היסוד שלהם כמוסד אקדמי היא "אמונה בתורה מן השמיים ואמונת חכמים, וכן שמירת מצוות, קלה כחמורה".

לצד לימודי הקודש, יש דגש משמעותי על מחקר בכל היבטיו. "רמת המחקר המדעי אצלנו גבוהה. יש אנשים שמפרסמים בכתבי עת בינלאומיים בחינוך, בלימודי קודש ובתחומים נוספים במדעי החברה. אנחנו מקצים לזה הרבה מאוד משאבים פרטיים משלנו", מציין פרופ' כץ. "כל סטודנט לתואר שני, מעבר לעבודות הסמינריוניות, מכין עבודת סיכום מחקרית שבדרך כלל זוכה לפרסום או להצגה בכנסים שונים. אנחנו דוחפים את התלמידים להציג את העבודות שלהם. יש מספר בוגרים שסיימו תואר שני אצלנו ולומדים לתואר שלישי במוסדות אחרים, ובדרך כלל אנחנו עושים את החיבור כדי לסייע. אני עצמי מנחה דוקטורנטיות בוגרות המכללה, ששתיים מהן חברות סגל אצלנו. אנחנו עושים מאמץ גדול לקדם את המחקר אצלנו ואת הבוגרים שלנו".

"הסטודנטים בהתמחות הופכים להיות חלק ממערכת החינוך"

ד"ר צילה ארן, ראש החוג לחינוך, היא בעצמה בוגרת תואר ראשון של המכללה בכימיה. אחרי הלימודים שימשה במשך שנים כמורה והגישה תלמידים לבגרות, ובמקביל המשיכה לתואר שני ושלישי באוניברסיטה העברית בהוראת הכימיה. החזרה ל'מכללה ירושלים' כחברת צוות אקדמי הייתה עבורה בחירה ברורה מאוד.

כיום היא מובילה במסגרת תפקידה תוכניות חינוכיות שמשלבות בין הצורך של הסטודנטים והסטודנטיות בהתמחות ובין צורכי הקהילה. "אנחנו מפעילים מודל התנסות שנקרא 'אקדמיה־כיתה' ומשתמשים לשם בכך ב'מד"ף הדיגיטלי' הבנוי משלוש מערכות: ליווי הסטודנט, משוב לסטודנט ואפשרות לתת רפלקציה מסודרת. כך הסטודנט יכול לייצר לעצמו מערך התנסות אישי, והוא מתקדם בכל צעד ומקבל מידע ביחס להתקדמות.

"לצד זאת אנחנו פועלים בשיתוף עם מיטב בתי הספר בירושלים, ששמחים לקבל את הסטודנטיות שלנו ומחכים להן. אחרי שסיימנו את השנה המיוחדת הזו בצל הקורונה, דיברתי עם כל המנהלים, והם רק ביקשו שהן יבואו עוד", מוסיפה ארן.

זו סיטואציה שבעצם כולם יוצאים ממנה נשכרים.

"זה יוצר שותפות של הסטודנטיות, שהופכות להיות חלק מהמערכת, וזו סיטואציה שבה כולם מרוויחים. הסטודנטיות מקבלות מקום להתנסות, ובית הספר מקבל עוד כוח הוראה ברמה טובה, שמתלמד ושותף לכל המערכת הבית־ספרית".

ד"ר ארן מספרת על פרויקט מוצלח נוסף: "בשנה שעברה התחלנו בפיילוט למיזם חדש בשכונת קריית משה, שנקרא 'אקדמיה־שכונה'. מדובר בפרויקט מעניין שמשולבים בו גם עיריית ירושלים וגם משרד החינוך, ומטרתו לבחור שכונה ולהזמין אליה סטודנטים, מרצים ואת כל הידע שהאקדמיה יכולה לנתב לשכונה. התושבים אמורים לחוש את כל העושר שהאקדמיה יכולה להעניק.

"השנה נבחרה שכונת הר חומה. בשלב ראשון פנינו לגנים כדי שהסטודנטיות שלנו ישתלבו בהם, פנינו לבתי ספר והן יהיו בהם. מה שמייחד את הפרויקט הזה הוא שבוחרים יעד אחד והוא מתבצע ברמה הכי גבוהה. היעד שנבחר הוא מיומנויות חברתיות. מחקרים הראו שילד שהמיומנות החברתית שלו לא טובה, הדבר רק מתעצם בהמשך, ועלול לגרום לו לנשירה ממערכת החינוך. המגמה שלנו בתוכנית היא לאתר, לסייע ולהביא את הכישורים של המיומנות החברתית לחזית המערכת - שהשיח יהיה על זה, עם ההורים ועם הילדים".

ארן גם נותנת דוגמה ליישום הפרויקט בפועל: "בגנים, למשל, התחלנו לקיים פרויקט שנקרא 'משכין שלום' - במטרה להסביר איך מתמודדים עם ויכוחים וריבים, עם דחייה, עם מערכת חברתית שעובדת פחות טוב. כמובן שהפרויקט הזה מלווה במחקר".

אחרי השנה הנוכחית ולקראת השנה הבאה, ששתיהן חוסות בצל משבר הקורונה, פעלה ד"ר ארן לייצר הכשרה להתמחות בלמידה מרחוק, שהפכה לדומיננטית יותר מתמיד. "הקמנו צוות חשיבה של למידה מרחוק, איך עושים את זה, מה הנקודות הרגישות, למה מורה צריך לשים לב, מה הקשיים של התלמיד, אילו בעיות משמעת יש בזום, איך מזהים ילדים מתקשים, איך מזהים ילדים שיש להם בעיות חברתיות, איך מגיבים למצב שהתלמידים נמצאים במצב של חוסר ודאות וכן הלאה.

"בנינו מודלים שיאפשרו לנו להכשיר את הסטודנטים והסטודנטיות שלנו לתת תחושה של ודאות בתנאי האי־ודאות. זאת לצד כלים טכנולוגיים שיסייעו לתלמידים להתפתח. צריך להכין את הסטודנטים והסטודנטיות להתנסות בשנת הלימודים המיוחדת שאנחנו צפויים להתחיל בה.

"המכללה בשבילי היא בית ומקום נפלא. אפשר גם ללמוד בו, גם להכיר אנשים. זה מקום אקדמי ותורני ברמה הכי גבוהה, וההכשרה לחינוך היא ברמה מקסימלית", היא מסכמת.