מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים: "מוקדם מדי לתת דחיפה למשק"

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים מתייחס בראיון לערוץ 7 להשפעות התוכנית הכלכלית הממשלתית על המשבר שגרמה הקורונה.

ניצן קידר , א' באב תש"פ

ויקטור בהר
ויקטור בהר
צילום: ענבל מרמרי

הממשלה הציגה תוכניות כלכליות למגזר העסקי וגם למשקי הבית כדי לנסות ולסייע במשבר הקורונה אך קשה לדעת האם הדבר יניע את המשק, שנמצא בדרך למיתון עמוק.

ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, אומר לערוץ 7 שהתוכניות העוסקות במתן כסף לעצמאים או לאזרחים, הם בגדר סיוע נדרש אך לא יניעו את גלגלי המשק.

"בזמן שהמשק נמצא בסגר, אתה יכול לתת כסף לאנשים, אך הם לא יכולים לצרוך אותו. אם נחלק את הכסף למי שידו כן משגת הוא לא יצרוך אותו, כי יש עדיין חושש להגיע לקניונים ולא יכול לנסוע לחו"ל. אתה יכול להציע כסף לעסקים אבל לא בטוח שהם ישקיעו את הכסף כי אי הודאות גבוהה מאוד".

"אני חושב שזה מוקדם מדי לתת דחיפה למשק. כעת צריך בעיקר לנסות לגרום למשקי הבית ולעסקים פשוט לשרוד את התקופה הקשה הזו. זה שונה ממצבים אחרים של מיתון שבהם המדיניות צריכה להיות אנטי מחזורית – שהממשלה מנסה לחלץ את המשק ותשלומים לכל האוכלוסיות באופן אוניברסלי יכולים לעזור", אומר בהר.

"אני בספק עד כמה אפשר להניע את גלגלי המשק בטווח הקצר, אבל כמדינה שבה יש סולידריות חברתית לעזור לאוכלוסיות מוחלשות, זו בהחלט מטרה ראויה. יש אוכלוסיות שנופלות בין הכסאות ואי אפשר להגיע עליהן. לא מדובר בעסק אבל גם לא ביציאה בחל"ת וקשה לפצות אותן. גם מתן מענקים זה לא פתרון רע במצבים כאלה ואפשר פשוט לגרום להם להיות דיפרנציאליים עד כמה שניתן", הוא מוסיף.

בהר מעריך כי נכון לעכשיו אין שום נתון שיכול להצביע אפילו על התחלה של יציאה מהמשבר הכלכלי. "אני מעריך שאנחנו בכלל לא שם. ההתאוששות ברמת הפעילות הכלכלית היא פונקציה של משתנה אחד בלבד: ההגבלות. ברגע שנפתחו ההגבלות בחודש מאי, ראינו זינוק מסויים בפעילות הכלכלית. מעסיקים החזירו עובדים מחל"ת, ראינו עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי. ברגע שאתה מטיל הגבלות מחדש – הכל חוזר אחורה. יש תקרה שמגבילה את רמת הפעילות הכלכלית".

"ניקח לדוגמה את ענף התיירות. תיירים לא נכנסים לישראל וזה אובדן תוצר של אחוז וחצי במינימום. כל עוד השמיים סגורים והציבור לא מרגיש בטוח להסתובב בקניונים וחושש להשקיע בפרוייקטים חדשים, הפעילות הכלכלית תהיה מוגבלת. לצערנו הרב זה לא כל כך תלוי בנו, אלא במגבלות שהן חישוב ארוך טווח בין עלות הבריאות ובין הנזק הכלכלי".

הוא מתייחס לירידת מחירי הדירות בחודשי המשבר ומספק את ההסבר הכלכלי. "מחירי הדירות באמת ירדו בשני הסקרים האחרונים בסך הכל ב-0.8% ומדובר בתקופה של מיעוט עסקאות כך שצריך לקחת את הנתונים הללו בזהירות. אני חושב שהנתונים מאפיינים מצבי משבר. בחודשים הקרובים, כל עוד הציבור באמת יושב על הגדר וקשה לי לראות אנשים חוזרים ומתנפלים על שוק הדיור, סביר מאוד שנראה המשך ירידה במחירי הדירות".

משבר הקורונה מתאפיין בחוזקה של השקל אל מול המטבעות האחרים ואנחנו מבקשים מבהר הסבר למצב הזה. "יש גירעונות ענק בכל העולם ואמנם בנק ישראל מדפיס כסף בעקיפין כדי לממן את הגירעון של הממשלה, אך גם הבנקים בחו"ל עושים אותו דבר. המצב שלנו היה אמור להחליש את השקל, אבל ברגע שכל העולם נמצא באותו מצב והמטבעות משקפים חוזקה או חולשה יחסית של הכלכלה, מול מי השקל ייחלש? מול הדולר שמדפיסים אותו הרבה יותר בתקופה קצרה? זה עניין של חוזקה יחסית. בישראל, המצב ביחס לעולם, נראה פחות גרוע".

"גם בהיסטוריה, תקופות מיתון מחזקות את השקל בטווח הקצר. זאת בגלל שהייבוא יורד באופן חד והירידה שלו גורמת להתחזקות השקל. גם באפיזודה הקצרה שראינו בחודש מארס כשראינו פיחות חד בשקל, הוא לא נבע ממצב המשק אלא מירידות השערים בבורסה. ברגע שהמחירים בשוקי ההון בעולם יורדים, המוסדיים נוטים לרכוש יותר מט"ח. אם נראה את הבורסה מתהפכת ועוברת לירידות שערים, ייתכן שנראה את השקל נחלש", הוא מסכם.