משרתות אג'נדה

דרישת המלש"ביות להשתלב בסיירת מטכ"ל עלולה לגבות מחיר ביטחוני

אסף משניות , ב' באב תש"פ

למצולמים אין קשר לידיעה
למצולמים אין קשר לידיעה
צילום: אביר סולטן, פלאש 90

הפרק הנוכחי במאבק על שירות חיילות בתפקידי לוחמה היה אמור להגיע לשיא השבוע.

לפי התכנון המקורי, משרד הביטחון וצה"ל היו אמורים להגיש את תשובתם לעתירה שהגישו ארבע מועמדות לגיוס על כך שנמנע מהן, בצורה לא שוויונית, לשרת בסיירת מטכ"ל, מבלי לבדוק האם יש להן היכולות הפיזיות לשרת ביחידה המובחרת. אלא שהמשיבים ביקשו הארכה עד ל־13 באוגוסט, בטענה שישנם נתונים רבים שצריך לבדוק בטרם תינתן התשובה.

העתירה הנוכחית היא האחרונה בשורה ארוכה של עתירות שהוגשו לאורך השנים במטרה לפתוח את כל יחידות הצבא בפני נשים. פעם אחר פעם צה"ל השיב כי יש מקום לפתוח את המסלול הנדרש בפני נשים, למרות התנגדות עזה של שורת גורמים, אזרחיים וצבאיים כאחד. אלא שבעוד בפעמים הקודמות עמדת צה"ל הייתה ברורה וידועה מראש, בסבב הנוכחי הן התומכים והן המתנגדים לשילוב הנשים אינם יודעים לנחש במי יצדד הצבא. הסיבות לכך הן ניסיון שילוב השריונריות שלא צלח, מסלול קרקל שהשיג תוצאות אחרות ממה שציפו ממנו בתחילה, וכן התנגדות מפורשת של שר הביטחון בני גנץ למהלך בזמן כהונתו כסגן הרמטכ"ל.

ההתנגדות הבולטת למהלך נובעת מהחשש שהכנסת החיילות ליחידות המובחרות תוביל להורדת הרמה המבצעית של הכוחות. אם בעבר החשש היה תיאורטי בלבד, ניסוי השריונריות אישש אותו: כבר בינואר השנה הודו בצה"ל כי ניכר פער ניכר בין היכולות הפיזיות של החיילים לעומת החיילות בשריון. כמו כן ציינו בצה"ל כי אחוז הפציעות בקרב חיילות גבוה משמעותית מאשר בקרב החיילים.

"יש הבדל רלוונטי בין החוזק הפיזי של נשים לחוזק הפיזי של גברים, והוא זה שמונע מנשים להיות אפקטיביות לתפקידי חי"ר מסתער", אומר חבר הכנסת אל"מ (במיל') מתן כהנא. "הרצון לייצר שוויון בין נשים לגברים - עיקרון שאני בעדו, וגם קידמתי אותו בחיל האוויר בצורה נרחבת - לא יכול לבוא על חשבון המבצעיות של הצבא. אי אפשר בשם אג'נדות לכפות שוויון במקום שהוא לא אפשרי ורק ייצור נזק הן ללוחמות והן ליחידה שבה ישרתו".

מה ההבדל בין טיס, שם אתה קידמת בעצמך חיילות לתפקיד טייסות, לבין יחידות חי"ר מסתערות?

"בטיס, הלוחמים והלוחמות הטובים לא נמדדים לפי החוזק הפיזי שלהם. זה חלק חשוב, אך פחות רלוונטי. העיקר הוא יכולות אחרות. בכל שנה מחפשים את 35 הלוחמים הטובים ביותר ללוחמה בכלי טיס, שיעמדו ברחבת המסדרים, ואם יש שם נשים - מה טוב, כי אלה הלוחמים והלוחמות המתאימים ביותר. לעומת זאת, בחי"ר המסתער יש משמעות אדירה לחוזק הפיזי של הלוחמים. אגב, זה לא משהו שמישהו מסתיר".

פחות כוח, יותר גיוון

מצידן של העותרות מסבירים שאין המטרה להוריד את הדרישות הצה"ליות לתפקיד, אלא רק לאפשר לנשים להתמודד עליו לפי אותם קריטריונים כמו גברים. "אין שום כוונה שיגויסו ויוכשרו נשים שאינן עומדות ברף הנדרש של כושר מבצעי. הבקשה שלנו מצה"ל היא לאפשר לנשים לעבור ימי סיירות וגיבוש לפי אותם קריטריונים ודרישות. יעברו את הגיבוש - יתקבלו. לא יעברו - לא יתקבלו", אומר עו"ד ינור ברטנטל ממשרד ויינברגר־ברטנטל המייצג את העותרות.

ניסוי השריונריות הראה שיש פערים ביכולות ושצריך להתאים את הדרישות עבור החיילות כדי שיוכלו לעבור. למה אתם חושבים שהמצב יהיה שונה ביחידות מובחרות?

"ישנה מחלוקת לגבי הפיילוט בשריון. המפקדים הישירים שהכשירו את החיילות טוענים שהן עמדו בכל הקריטריונים, ובחלק גדול מהמקרים היו טובות מהגברים. מעבר לכך, מפקד סיירת מטכ"ל שסיים את תפקידו בשנת 2019, וכן מפקדים רבים מיחידות שבחוד החנית המבצעית של צה"ל ושירותי הביטחון האחרים בישראל, גורסים שאי־גיוסן של נשים ליחידות מובחרות הוא שפוגע בכושרו המבצעי של צה"ל, כיוון שהחיילות מביאות איתן גיוון, שונות ואיכויות נוספות הדרושות לתפקוד יחידות מיוחדות שחוסנן נשען על חשיבה יצירתית, יכולת אלתור, חוסן נפשי ועוד. שילוב של יכולות פיזיות, מנטליות וקוגניטיביות אלו הוא נדיר, ולכן פסילה מראש של נשים, שהן מחצית מכוח הגיוס לצה"ל, מצמצמת את היצע כוח האדם האיכותי והמתאים לצרכים אלו בחצי".

"כשמסתכלים על כשירות מבצעית, יש כמה וכמה נתונים שיוצרים מכלול שלם", אומר האלוף (במיל') ניצן אלון, לשעבר ראש חטיבת המבצעים, אלוף פיקוד המרכז ומפקד סיירת מטכ"ל. "בהחלט יכול להיות שבפרמטרים מסוימים חיילות מגיעות לרמת ביצועים פחות טובה מאשר גברים, ואילו בפרמטרים אחרים הן עולות עליהם. בגלל זה אני חושב ששילוב נשים בתפקידים אלה רק יעלה את רמת הכשירות של היחידות".

באיזו צורה שילוב חיילות בתפקידים האלה יתרום לרמת הכשירות?

"בבסיס, ברגע שיש לך עוד כוח אדם שמגיע להתמיין, אתה יכול לבחור את הטובים ביותר, וכלל לא משנה אם מדובר בגברים או בנשים. הרצון שלנו הוא שהחיילים הטובים ביותר יגיעו למקומות הללו, וככל שיש יותר מבחר, כך הטובים יותר מתקבלים. באופן מעשי, נשים יכולות לתרום הרבה מאוד בתכנון מבצעים עם קווי חשיבה שלרוב גברים פחות יעלו על דעתם, וגם יכולות התכנון שלהן עולות לא פעם על היכולות של גברים. גם בכל הקשור לחוסן נפשי נשים חזקות יותר. אלה דוגמאות לתרומה לרמת המבצעיות".

לעומת אלון, שמסכים שאכן יש פער בחוזק הפיזי בין גברים לנשים, אלא שהוא מצטמצם על ידי כישורים אחרים, פרופ' יגיל לוי, שהצטרף לעתירת המלש"ביות כעמית בית המשפט, מודה שאכן יצטרכו להתאים את הדרישות הפיזיות לנשים, אלא שזה מחיר שכדאי לשלם: "ועדת שגב, שדנה בנושא בזמנו, קבעה במפורש שצריך לשים בתפקיד את האדם הנכון - ללא הבדלי מגדר. זאת הנקודה החשובה שצריכה להנחות אותנו. ברור שאני מעוניין שלפני שעושים התאמות בדרישות ייתנו לחיילות להתמודד לתפקיד לפי הסטנדרטים הקיימים היום לגברים, כפי שעושים במארינס האמריקני וביחידות המיוחדות בבריטניה. יחד עם זה, בהחלט יש מצבים שצריך לבחון מחדש את הסטנדרטים ולהתאים אותם מגדרית".

הורדת הסטנדרטים נעשתה כבר בקרקל, שם נאמר שפשוט לא צריך את הסטנדרטים הגבוהים. אבל ביחידות המיוחדות כן דרוש סטנדרט גבוה. איך אפשר לומר שהתאמת הסטנדרט לא תפגע במבצעיוּת?

"אף אחד לא העלה דרישה לפגוע בכושר המבצעי של הצבא בשביל לאפשר לנשים להתגייס ליחידות חוד. כל הדרישה היא שבמקום שאפשר לעשות את ההתאמות מבלי לפגוע ברמת הכשירות, יעשו את ההתאמות. המטרה היא לאפשר שירות שוויוני, וצריך למצוא את האיזון בין הדברים כך שלא תיפגע הכשירות מחד, ומאידך חיילות יוכלו להגיע לכל התפקידים".

צה"ל הוא המקום לקדם אג'נדות אזרחיות? הרי התפקיד של צה"ל הוא להגן על מדינת ישראל.

"מה שאתה קורא לו אג'נדה אזרחית הוא למעשה אבן יסוד בצה"ל מהקמתו. כבר ב־48', כשהוחלט שהצבא יהיה צבא חובה, הבינו שהוא צריך להיות שוויוני. זאת הסיבה שלמרות שצמרת הצבא רצתה להתאמן בשבתות, כמו כל צבא אחר בעולם, בן גוריון החליט שלא יתאמנו בשבת, כדי שחיילים דתיים יוכלו לשרת בו. זאת לא פגיעה מבצעית? בוודאי שכן, אבל זה מחיר שברור לכולנו שצריך לשלם כדי שכולם יוכלו להתגייס לצה"ל".

איך אפשר להשוות בין הדברים? הרי חייל דתי יילחם גם בשבת בזמן מלחמה או מבצע, אבל הדרישות שהותאמו לנשים לא ישתנו במלחמה.

"חלק חשוב מחוסנו ומעוצמתו של צה"ל הוא בעובדה שכל חייליו מחויבים לשרת בו. בלי מתן אפשרות לנשים לשרת ביחידות המסתערות, זה יתמסמס ויהפוך למחלוקת ציבורית. כבר היום יש קולות שקוראים לבטל את גיוס החובה בגלל שנשים לא יכולות להגיע לכל תפקיד. זה רק ילך ויגבר, וצה"ל ייחלש בעקבות זה".

"המבחן הוא כשיש תקלות"

"הניסיון לטשטש את המשמעויות של המהלך מסוכן ומתעלם מהמציאות שבטח", אומר ח"כ כהנא. "לא כל מה שמתאים למקומות אחרים מתאים גם ליחידות המסתערות. ההכשרה לתפקידים האלה מורכבת משורה של יכולות קרביות בלתי נפרדות מהיכולת הגופנית. גם אם יש חלקים שבהם לא צריך את כל היכולות הקרביות, בפועל חייל במקומות הללו חייב אותן. נכון, יש מבצעים שבהם אם הכול עובד בדיוק כמו שתוכנן לא נדרשים בעקבות כך ליכולות פיזיות גדולות. אבל המציאות כפי שכולנו מכירים מלמדת שבקלות מתרחשות תקלות, ושם היכולות הפיזיות הן שיכריעו אם החיילים יצאו חיים או לא. הורדת הדרישות תפגע ביכולת המבצעית של הכוחות".

העותרות מסבירות שהן לא רוצות להוריד את הרף, אלא רק שיאפשרו להן להתמודד עם אותן הדרישות.

"כבר היינו במקום הזה, ואנחנו יודעים בדיוק איך זה עובד. ככה התחילו בקרקל, ואז גילו שכמות הפציעות עצומה, חיילות הורסות לעצמן את הגוף ואת החיים, והן לא עומדות בעומס הפיזי. לכן התחילו לקצץ בדרישות, וזה דבר נהדר שעשו, כי הבינו שלוחמות ולוחמים בקרקל לא זקוקים ליכולות הפיזיות שנדרשות מלוחמי גבעתי. אבל בחי"ר המסתער הדרישות הללו הכרחיות. שלא תבין אותי לא נכון, אני מלא הערכה לארבע הבנות שהגישו את העתירה, ומאושר מזה שהן רוצות לתרום ברמה הכי גבוהה למדינת ישראל. ועדיין, הן לא יכולות להיות ביחידות הללו".

בצידה של רמת המבצעיות, נמצאת הפגיעה הצפויה בחיילים הדתיים. כיום בכל יחידות החי"ר המסתער נמצאים מאות ואלפי חיילים דתיים אשר לא יוכלו להמשיך לשרת בתפקידם אם יוכנסו לוחמות לתפקידים אלה, בגלל בעיות צניעות. לא מדובר בחשש נטול בסיס; זה בדיוק מה שקרה לגיוס בני הישיבות לתותחנים, שהופסק בעקבות כניסת לוחמות לסוללות. החשש הוא שהדבר יחזור על עצמו ביחידות החי"ר.

נציגי העותרות, מצידם, מבקשים להרגיע את החשש. "אנחנו לא קובעים לצבא כיצד יתמודד עם מתן אפשרות לנשים ולחיילים דתיים לשרת בצורה מכובדת שתהלום את הצרכים. אנחנו מאמינים שבדיוק כמו שבחיל האוויר ובקורס טיס - שם משרתים טייסים דתיים לצד טייסות ונווטות דתיות וחילוניות - נמצאו פתרונות, כך יימצאו הפתרונות הנכונים והטובים ביותר בשאר הצבא. פתרונות שיאפשרו הן לחיילים דתיים לשרת לפי אמונתם, והן לחיילות לוחמות לשרת בצורה מכובדת", אומר ברטנטל.

המציאות מוכיחה שהדברים כן באים זה על חשבון זה, וחיילים דתיים לא יתגייסו ליחידות האלה.

"לצה"ל יש כל הכלים למצוא פתרונות יצירתיים ונכונים, גם אם הם דורשים השקעה. השוויוניות חשובה, ומצדיקה השקעה כספית שתאפשר את השירות של שתי האוכלוסיות לפי אמונתן וצורכיהן".

נשים על חשבון דתיים

"להגיד שצה"ל יכול וצריך להשקיע כסף כדי לאפשר לכולם לשרת לפי אמונתם זו אמירה מיתממת ולא מעשית. אנחנו גם רואים את זה בפועל. ראינו בתותחנים שבסוף צה"ל כן עושה את השיקולים ומעדיף את הלוחמות מאשר את הדתיים. חשוב להבין שאין בזה שום היגיון, כי יש הרבה פחות לוחמות מאשר לוחמים דתיים, והמשמעות היא שכוח האדם יקטן", אומר הרב אביעד גדות, מנכ"ל ארגון 'תורת לחימה'.

אם זה אכן לא הגיוני, למה צה"ל עושה זאת?

"זה הגיע מגופים חיצוניים דוגמת פרופ' לוי, המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה, שאמרו במפורש עוד בשנת 2013 שבכל מקום שיש התנגשות בין שירות נשים לשירות דתיים יש להעדיף את הנשים, גם אם המשמעות היא שהרבה פחות חיילים יתגייסו".

פרופ' לוי אינו מסתיר את עמדתו, וחוזר עליה גם בריאיון ל'בשבע': "קודם כול, טוב שנשים את הדברים על השולחן. הניסיון לעטוף את הסוגיה במניעים מבצעיים מסתיר את העובדה שהחשש האמיתי הוא מהתנגשות בין שירות דתיים לשירות נשים".

למה הפגיעה בחיילים הדתיים, שלא יוכלו לשרת ביחידות המובחרות, היא כן לגיטימית?

"מי החליט שהם לא יכולים? בוודאי שהם יכולים, אלא שהם יצטרכו לשנות חלק ממה שהם חושבים. זאת לא דרישה בשמיים. הרי כשהם יעזבו את הצבא הם יעבדו במקומות מעורבים, ילמדו באוניברסיטאות ובמכללות מעורבות, ויחיו חיים מלאים שלא מופרדים מגדרית. הם צריכים להפסיק לפחד מחלק מהרבנים שלהם שמפחידים אותם, וגם הרבנים צריכים לתת יותר אמון בתלמידים שלהם".

"הדרישה מחייל דתי לשנות את אורחות חייו ואת אמונתו היא דרישה לא מוסרית בעליל”, מגיב הרב גדות. "איך אפשר לדרוש דבר כזה? מעבר לזה, להשוות בין לימודים אקדמיים לשירות קרבי זה משהו בלתי נתפס, וגם צה"ל בעצמו מתנגד לזה בצורה רשמית. זאת הסיבה לפקודת השירות המשותף, שבעצמה היא פקודה רעה שצריכה אינספור תיקונים".

בשלב זה צה"ל טרם החליט אם לתמוך גם הפעם בשילוב לוחמות, ואינדיקציות מתוך חדרי הישיבות בצבא מלמדים שזה אכן היה התכנון המקורי. התמיכה שהביע מפקד סיירת מטכ"ל היוצא במהלך עשויה לשחק תפקיד מרכזי בהכרעה, במיוחד לאור העובדה ששאר הקצונה הבכירה עושה ככל יכולתה שלא להביע את דעתה בנושא.