יוצאים בראש מורם, מחכים לחזור ליו"ש

מפקד סיירת צנחנים מספר בראיון מיוחד לערוץ 7 על התעסוקה המבצעית הייחודית שביצע עם חייליו בחודשים האחרונים תחת משבר קורונה.

תגיות: צה"ל צנחנים
ניצן קידר , ג' באב תש"פ

לוחמי סיירת צנחנים בפעילות מבצעית
לוחמי סיירת צנחנים בפעילות מבצעית
צילום: דובר צה"ל

סיירת הצנחנים סיימה השבוע תעסוקה מבצעית משמעותית באוגדת יהודה ושומרון, במהלכה פעלו במקביל בכל האוגדה כדי לסכל פיגועי טרור שתכננו מחבלים פלסטינים נגד ישראלים.

מפקד סיירת צנחנים, רס"ן אליהו אסבן, מספר בראיון לערוץ 7 כי היקף הפעילות היה שונה מהרגיל. "עשינו עתודה אוגדתית, משהו שלא ביצענו כבר הרבה שנים. בתעסוקה האחרונה הגענו למקום שהיינו צריכים להיות רלוונטיים לאוגדה, שזה שונה לגמרי מלהשתייך לגזרה ספציפית.

"הגענו לכמה מקומות שלא היינו מגיעים אליהם בדרך כלל בהיבט היוזמות. גם בפעילות ההתקפית יצרנו מצב שהיינו הכי פעילים ביו"ש. אין חטיבה בכל האזור שלא היינו בה בארבעת החודשים האחרונים".

אסבן מנסה להדגים מדוע התעסוקה היתה יוצאת דופן. "אביא כדוגמה את המערכה בשטחי C: זה תחום שמעסיק מאוד את המח"טים ואת מפקדי הגזרות, אך גדוד גזרתי לא יכול לעסוק בזה. הוא עסוק בהגנה השוטפת".
"בתקופת הקורונה העבירו את המשקל המרכזי לכלים חכמים שדורשים פחות מגע עם הפלסטינים. כשירד האיום המשמעותי, חזרנו לפעילות שגרתית. וכשהיה יעד שנחשב כמסוכן, גם בימי הסגר, יוצאים לעצור אותו"

"כאן מצטרף אליך כוח איכותי, של סיירת צנחנים, שיודע לבוא ולתת מענה. באזור כרם רעים היו מחצבות שנבנו בשטחי C. עשינו תצפית של קרוב לשבועיים כדי להבין לעומק מה קורה שם ואז הגענו באחד הלילה כשמונים חיילים, תפסנו בחשאי עמדות והחרמנו על הבוקר עשרות כלים כבדים, שמפריעים לריבונות שלנו בשטח הזה. אנחנו סייענו לאכוף את החוק, במקום שקשה מאוד לאכוף אותו. זה הרי לא כמו במקומות אחרים שיש משטרה, אלא המנהל האזרחי לא מצליח להגיע להכל והצבא מתחבר כאן, כשהוא מביא כוח צבאי איכותי שיכול לתת מענה לבעיה", הוא מוסיף.

לדבריו, "היתה חווה באזור חלמיש שהוגדרה כמוקד איום אוגדתי, ליד הכפר כובאר. ברגע שהבנו את זה, החלטנו לתת לזה מענה, למרות שכביכול זה לא היה בגזרה שלנו. במשך חודשיים וחצי החזקנו מארבים על החווה הזו".

משבר הקורונה לא פסח על צה"ל, אבל מפקד סיירת הצנחנים מסביר כי השינוי שנצרך בפעילות היה רק לטובה.

"מבחינה אחת הערכת המצב של המפקדים משתנה – ובתקופת הסגר ההגנה הופכת להיות מרכזית על היישובים כי התושבים בבתים. זאת בניגוד לשגרה שבדרך כלל העבודה המרכזית היא הגנה על צירים כי נוסעים בהם באופן שוטף ואינטנסיבי. לקחנו את היישובים נחליאל, חלמיש וכרם רעים והחזקנו שבועיים מארבים סביב היישובים האלה כדי לאתר נתיבי חדירה מכפרי האזור. זה משהו שבשגרה לא היינו עושים".

מפקד סיירת צנחנים, אליהו אסבן, עם חייליו
צילום: דובר צה"ל

"בתחילת התעסוקה היו לילות גשומים והרבה פעמים יש התרעות דווקא בלילות כאלה לפיגועי ירי. הצלחנו למנוע גם אירועים כאלה, בגלל שיש לנו כוח גדול יחסית ואנחנו מסוגלים להחזיק בלילה חמש נקודות ירי ומארבים. השתמשנו הרבה בקו הזה במארבי צלפים והיו מאות כאלה. במוצלח שבהם פגענו במחבל שיידה אבנים באופן סדרתי כלפי הכביש. סרקנו את האזור במשך שלושה שבועות עד שאיתרנו את האחראי וזיהינו פגיעה. אירועי הפח"ע באותו ציר ירדו בצורה דרסטית מאז הפעולה הזו".
"בזכות העובדה שכוח האדם היה מלא כל הזמן, היינו יכולים להחזיק מארבים על נקודות בעייתיות, כמו בשטחי C, גם חודשיים וחצי ויותר ברצף"

"יש לאוגדת איו"ש כלים רבים ומגוונים לסיכול טרור. בתקופת הקורונה העבירו את המשקל המרכזי לכלים חכמים שדורשים פחות מגע עם הפלסטינים. כשירד האיום המשמעותי, חזרנו לפעילות שגרתית. וכשהיה יעד שנחשב כמסוכן, גם בימי הסגר, יוצאים לעצור אותו", מוסיף אסבן.

הבחינה השנייה שבה השפיעה הקורונה היתה ברמה הרפואית. "היום כל מח"ט ומפקד שמאשר פעילות בגזרתו, הוא מחוייב בהערכת מצב לקורונה. כשנכנסים לבית, המפקד בודק לפני הפעילות איך החיילים מוגנים מפני קורונה, עד רמת חליפה לעצור ובידוד מאנשי השב"כ כדי שלא תהיה נגיעה בקפסולה. זו שפה שהיתה מאוד זרה לחיילים והיתה נראית הזויה, אבל הלוחמים נאלצו להתרגל אליה ומהר. זה הפך לשגרה".

"החיילים סגרו במהלך התעסוקה 45 ימים ללא יציאות בשל הקורונה והדבר הזה אפשר להרחיב את מרחב הפעילות, כשאתה נמצא בסדר כוח מלא כל הזמן. הרי בעיקרון בסופי שבוע יש פחות לוחמים ובזמן הקורונה כולם נמצאים ויכולנו לפעול יותר. בזכות העובדה שכוח האדם היה מלא כל הזמן, היינו יכולים להחזיק מארבים על נקודות בעייתיות, כמו בשטחי C, גם חודשיים וחצי ויותר ברצף".

אסבן נשאל האם השיח הישראלי סביב החלת הריבונות חייב היערכות או פעילות שונה. "לנו אין קשר באמת לסוגיה של החלת הריבונות וגם לא הבנו את המשמעויות באמת כי זה לא היה נושא שיח. המקום היחיד שהשיח על הריבונות השפיע הוא בחוסר התיאום עם המשטרה הפלסטינית – וזה כן היה משמעותי".

"קיים הבדל גדול אם יש תיאום או אין. אם אין תיאום ונניח, אתה נכנס לקלקיליה כדי לבצע מעצרים ונתקלים בחמוש, אתה לא יורה עליו ישר כמו שהיית עושה בשגרה עם תיאום. כשהתיאום קיים חמוש הוא יעד ומטרה. כרגע, חמוש יכול להיות שוטר שחרג מגזרתו, שהפר הנחיה של מפקדיו ונתקלנו בכאלה. כשנערכים לזה נכון, לא נוצרים אירועים מיותרים. הדבר הזה משפיע מאוד על הלוחמים בשטח. הם לא יודעים מה זה ריבונות או לא ריבונות אבל ברור להם מה קורה אם יש או אין תיאום".

לשאלה כיצד הוא וחייליו יוצאים מהתעסוקה המבצעית הזו עונה מפקד סיירת הצנחנים, "החיילים מאוד גאים בעשייה שלהם והתעסוקה הנוכחית היתה מעצימה עוד יותר בגלל ששימשו כעתודה אוגדתית ולא לקחו גזרה ספציפית".

"זה לא היה פשוט. הם לקחו כל משימה, היתה להם פעילות מרתקת, מאתגרת, להגיע לכפרים תוך מסעות ארוכים, לעשות את זה בחשאי כשהכפרים מאוד עירניים. כל לילה היתה להם פעילות התקפית, לפעמים עם יותר יעדים ולפעמים פחות. בסוף, כשהחיילים עסוקים, יוצאים מזה רק דברים טובים. הם עבדו מאוד קשה והגיעו לכושר מבצעי מאוד גבוה והם מאוד מסופקים מזה.

''כשהמפקדים באים ואומרים להם כל הזמן שהפעילות שלהם היתה תרומה מיוחדת הם גאים בכך. אחרי ארבעה חודשים החיילים סיימו עם הראש למעלה וסיפרו שהם כבר מחכים לחזור, אחרי האימון, לרמה כזו של פעילות", הוא מסכם.



טוען....