ארגון 'תורת המדינה' ביקש להצטרף כ'ידיד ביהמ"ש' לדיון בדנג"ץ הבוגדת

"אם בית המשפט קיבל את שדולת הנשים כחלק מההליך אני מקווה שיקבל גם אותנו", הסביר הרב יאיר קרטמן העומד בראש הארגון.

יהונתן גוטליב , ה' באב תש"פ

בית המשפט העליון
בית המשפט העליון
צילום: יהונתן ולצר/TPS

ארגון 'תורת המדינה' ביקש בסוף השבוע שעבר להצטרף במעמד של "ידיד בית המשפט" לדיון הנוסף (דנג"ץ) ב"בג"ץ הבוגדת" שיתקיים בעוד כשבועיים.

"'בג"ץ הבוגדת' עוסק בארבעה נושאים מרכזיים", הסביר הרב יאיר קרטמן, ראש ארגון 'תורת המדינה' לערוץ 7. "בנתינת לגיטימציה לניאוף, בפסיקות בג"ץ כנגד חוק יחסי ממון, בלקיחת ממון שלא כדין, ובכיפוף בתי הדין הרבניים".

לדבריו, "כל אחד מהנושאים הללו צריך להדאיג כל אחד בישראל. זו הסיבה שאנו רוצים להצטרף להליך".

בבקשה שהגיש ארגון תורת המדינה הוסבר כי מדובר בדיון נוסף בבג"ץ "שמעצם מהותו עוסק בשאלות כבדות משקל, שיש להן השלכה והשפעה על מספר רב של מקרים. ישנה חשיבות בפריסת מבט רחב בסוגיות שעולות בדיון זה, סוגיות אלו עקרוניות ומשליכות על חיי המשפחה וחוסנה בכלל החברה הישראלית וחורגות מהמקרה הפרטי של הצדדים להליך".

הפרשה נוגעת לפסק דין של בית הרבני הגדול משנת 2017, אשר קבע כי דירת מגורים שהגיעה לרשות בעל מירושה תישאר ברשותו בעת הגירושין. הבעל הביא כטענה מסייעת לכך שלא התכוון להעניק זכויות בדירה לאשה לו ידע את דבר בגידתה של אשתו בו במהלך נישואיהם. בדברי אחד מהדיינים, נאמר כי אכן קיומה של בגידה מסייעת (אך לא מכריעה) להוכיח כי אין רצון מצד הבעל להעביר את רכושו לאשתו על אף נישואיהם.

יש לציין כי על פי החוק בישראל, נכס המתקבל בירושה לידי אחד מבני הזוג, אינו נכס בו שותפים בני הזוג באופן אוטומטי עם בואם בברית נישואין. בית הדין הרבני הגדול פסק, כאמור, על פי לשון החוק.

האישה עתרה לבג"ץ על מנת לבטל את פסק הדין, כשעמדתו של הדיין שהתייחס לבגידה כמרכיב בחלוקת הרכוש, עומדת במוקד הפניה. בג"ץ, ברוב של שני שופטים מול אחד, אשרר את פסק הדין בעיקר מטעמים של נתינת מקום לאוטונומיה השיפוטית של בתי הדין הרבניים וכיבוד האוטונומיה של היחיד ביחס לרכושו.

האישה עתרה שוב לבג"ץ על מנת לקבל דיון נוסף ולבטל את פסיקת בג"ץ. אל הבקשה לדיון הנוסף הצטרפו ארגוני נשים, שאף הגישו בקשה להצטרף כידידי בית המשפט בהליך עקב משמעותו הרחבה.

לדברי הרב קרטמן, "דנג"ץ הבוגדת יכול להשפיע על המשפחה של כל אחד מאיתנו. לדוגמה: בשעה טובה אתם תחת החופה, ומתפללים, כי המשפחה שתקימו תהיה מלאה באהבה, כבוד ונאמנות. אם מישהו היה לוחש לכם באוזן, האמת שהנישואים שלכם אינם כוללים נאמנות זה לזה, הייתם מסתכלים עליו בתדהמה. ואם הוא ניגש לרמקול ואומר, רבותי שימו לב, כל אחד מהם יוכל לעשות עם גופו מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה, זה כבר היה מוציא את החשק אפילו לאורחים לאכול ולרקוד. דנג"ץ הבוגדת הוא ניסיון להכרזה של בג"ץ: נאמנות במשפחה היא לא חלק מההגדרה של משפחה. הבגידה מותרת. זוכרים את עשרת הדברות? הדיבר השביעי אומר לא תנאף, אז בג"ץ מוחקים לנו את ה'לא', תנאף".

הרב קרטמן אמר הופתע מהחלטת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לקיים דיון נוסף לאחר שבג"ץ קיבל את פסיקת בית הדין הרבני הגדול. "האישה עתרה לבג"ץ, כדי לכופף את בתי הדין הרבניים. במקרה, היא נתקלה בשני שופטים שמרניים, שאמרו שדווקא יש הגיון בדברי בית הדין", הוא אמר. "למרות זאת החליטה הנשיאה חיות לקיים דיון נוסף בבג"ץ בהרכב של תשעה שופטים, אל הדיון מצטרפים ארגונים כמו מרכז רקמן ושדולת הנשים".

ארגון תורת המדינה מבקש לטעון ארבעה טיעונים מרכזיים ב'דנג"ץ הבוגדת'. "א. הנאמנות, היא ליבת הנישואין על פי התורה, על פי הטבע האנושי, ובנוסף היא קונצנזוס של הציבור הישראלי", אמר הרב קרטמן". "ב. 'השיתוף הספציפי' שהמציא בג"ץ מנוגד לחוק . ג. 'השיתוף הספציפי' מעביר ממון מאדם לשני, בניגוד לרצונו של הבעלים, יש פה גזל וחוסר כבוד לרצונותיו של האדם. ד. המחוקק העניק לבתי הדין הרבניים סמכות לדון עפ"י התורה וכך גם הייתה הפסיקה בבג"ץ והנוהג בפועל בישראל במשך 45 שנה. הקביעה של השופט אהרון ברק כי אסור לבתי הדין לדון עפ"י התורה היא חריגה מסמכות ועלינו לבטל אותה".

לפני כשבועיים הגישה תנועת "בוחרים במשפחה" בקשה להצטרף כידידי בית המשפט ב'דנג"ץ הבוגדת'. כעבור יומיים דחתה הנשיאה חיות את בקשת התנועה ללא נימוקים. הרב קרטמן מקווה שאתם בקשתם הנשיאה תראה לנכון לקבל.

הנשיאה חיות דחתה את בקשת 'בוחרים במשפחה'
צילום: ללא

"בקשת הצטרפות היא תהליך מקובל בהליכים משפטיים שיש להם השלכה ציבורית", אמר. "שדולת הנשים לדוגמה ביקשה להצטרף להליך, כשחלק מהטיעונים שלה, הם הרצון לאסור נאמנות, אפילו על בני זוג, שאומרים מפורשות שהם רוצים שהבסיס של הנישואין שלהם יהיה אמון. מעבר לטיעון היהודי והמוסרי מדובר בכפיה פרוגרסיבית מהסוג המאיים ביותר".

לדבריו, "אם בית המשפט קיבל אותם כחלק מההליך, אני מקווה שגם את מי שמייצג את המשפחה היהודית הוא יקבל. אנחנו גם פונים לציבור הרחב להצטרף אלינו בהליך, ההצטרפות לא מחייבת עמידה בבית המשפט, אבל היא יכולה בהחלט להעניק גב ציבורי משמעותי".