תוך עשור תמוגר צהבת נגיפית

5% מעולי חבר העמים, כ-45,000 איש, הם נשאי הנגיף. כ-17% מנשאי הפטיטיס – עלולים להיות חולים במצב קשה בקורונה.

ערוץ 7 , ז' באב תש"פ

Hepatitis C
Hepatitis C
צילום: ISTOCK

ועדת העלייה והקליטה שבה ודנה היום (שלישי) בטיפול בנשאי צהבת נגיפית (הפטיטיס C).

ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח''כ תהילה פרידמן (כחול לבן), ציינה כי בישראל חיים 900,000 עולים ממדינות חבר העמים, ושכיחות הפטיטיס C בקרבם היא 5%, כ- 45,000 איש.

ואולם, חולים רבים אינם מודעים למחלתם ואינם מטופלים, והעדר טיפול עלול להוביל להתדרדרות המחלה לשחמת הכבד, סרטן הכבד ואף לצורך בהשתלת כבד. בישראל אין מאגר אחד המרכז את המידע על כלל החולים בהפטיטיס C חריפה או כרונית, ואין נתונים מדויקים במשרד הבריאות נתונים על מספר חולים בהפטיטיס כרונית בישראל.

פרידמן הוסיפה כי קיים קשר בין נגיף הקורונה ומחלת הכבד. נגיף הקורונה גורם לנזק חריף לכבד, והתמותה בקרב המאושפזים עם מחלת כבד כרונית שנדבקו בנגיף הקורונה הגיעה ל-16.7%. עמותת חץ, הארגון הישראלי לבריאות הכבד בישראל מציעה לבצע בדיקות דם לעולים חדשים שמגיעים מארצות שמוגדרות כקבוצת סיכון להפטיטיס C והדבר יאפשר מיפוי האוכלוסייה. כמו כן, קופות החולים לא מבצעות פילוח לפי ארצות מוצא - דבר המקשה על איתור חולים ופניה יזומה על ידי קופת החולים לחולים שמבוטחים בה.

יוזם הדיון ח''כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) ציין את חשיבות הבדיקות המוקדמות, ואת מימושה של התכנית הלאומית שגיבש משרד הבריאות. "ככל שנגביר את מודעות הציבור, כך ניתן לגלותה בשלב מוקדם – ולמנוע הדרדרות". הוא הדגיש את ההכרח לפרסם ברוסית, וכן דרך הרשויות המקומיות – ייעודיות לקהל היעד.

רוני בלנק, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת הוסיף, כי אין כיום חיסון נגד המחלה, אך טיפולים תרופתיים חדשים עם מעט תופעות לוואי, ולדברי משרד הבריאות שיעורי ההחלמה של המטופלים בהן קרובים ל-100%. ביולי 2016 הכריזה ישראל כי תקדם תכנית לאומית למיגור המחלה. אולם, נכון להיום ,ארבע שנים לאחר ההכרזה, טרם החל יישומה. על-פי הערכת משרד הבריאות ב-2018 ,כ-2% מאוכלוסיית ישראל נשאי הנגיף, כלומר כיום מדובר ב כ-184 אלף איש. לפי פרסום של החברה הישראלית לחקר הכבד במאי 2020, בישראל 70-60 אלף נשאים של הנגיף המתאימים לטיפול.

בלנק הוסיף כי שאלה מרכזית ביישום התכנית, היא מספר המבוטחים הרדומים במערכת, כלומר מספר האנשים שקיבלו אבחנה טרם כניסת הטיפולים החדשים לסל התרופות בשנת 2015, וכמה מהם קיבלו טיפול לאחר כניסת הטיפולים החדשים. מהנתונים שמסרה קופת חולים מאוחדת עולה כי בראשית 2015 היו בקופה 6,740 רדומים במערכת, ועד סוף הרבעון הראשון של 2020 ,כ-71% מהם ביצעו לפחות בדיקת הפטיטיס אחת, וכ-18% מאלו שנבדקו לפחות פעם אחת - הגיעו לטיפול.

מנתוני לאומית שירותי בריאות עולה, כי בראשית 2015 היו 4,252 רדומים במערכת בקופה. עד סוף הרבעון הראשון של 2020 ,כ-56% מהרדומים ביצעו לפחות בדיקה אחת להפטיטיס C, וכשליש מהרדומים שנבדקו לפחות פעם אחת הגיעו לטיפול. מהנתונים שנמסרו לכנסת מהקופות עולה כי רוב הרדומים (כ-71% במאוחדת וכ-56% בלאומית) הגיע להיבדק, אך נמצא פער בין שיעור הנבדקים בשתי הקופות. כמו כן, מהנתונים שנמסרו על מספר מקבלי הטיפול, קשה לקבוע האם מדובר בשיעור מספק, שכן מהנתונים לא ניתן ללמוד כמה מהרדומים הוגדרו חולים וכמה מהם היו זקוקים לטיפול.

ד"ר יובל דאדון, מנהל התכנית הלאומית למיגור הפטיטיס במשרד הבריאות, הבטיח כי המחלה תמוגר כיוון שהתרופות המצויות יעילות ביותר. לדבריו, למרות העיכוב, ישראל תעמוד ביעד הבינלאומי, שהוא חיסול המחלה עד 2030. "הקורונה שינתה מעט את סדרי העדיפויות, אך אנו דבקים בתכנית, הגשנו בקשה להקמת מרכז מידע לאומי (רשם לאומי), וקיימנו עבודה משותפת עם שרות בתי הסוהר, ועם קופות החולים להפעלת המרפאות בהם יש ריכוז גבוהה של נשאים".

לדברי פרופ' זיו בן ארי, מומחית בתחום במרכז הרפואי תל השומר, העדר תסמינים למחלה גורמים לנשאים שלא להיבדק בשלב מוקדם דיו, אך הגברת הסיכון לחולי קורונה הוא הזדמנות להגברת המודעות. ד"ר שלומית ירון, נציגת קופת חולים כללית, סיפרה על פניה יזומה לנשאי הנגיף המבוטחים, ועד סוף השנה כמעט כל המבוטחים יקבלו טיפול.