"מודל של המשפחה הלוחמת", נחי אייליהונתן גוטליב

משפחת אייל מפסגות מצאה את עצמה בחודש האחרון מוקד לסדרת פוסטים המהווים מעין "תחקיר" בדף הפייסבוק של ארגון השמאל הרידיקלי "כרם נבות".

בארבעה פוסטים מסוגננים, הואשמה משפחת אייל בנפוטיזם, דאגה למקורבים, קבלת תפנוקים מכספי ציבור ועוד.

אבי המשפחה, נחי אייל, יחד עם בניו אמוץ ויותם ועם אחיו משה, הוצגו בדף הפייסבוק של הארגון כ"עסקנים כבדים בעלי מערך קשרים מתוחזק היטב עם פוליטקאים מהימין הקיצוני-מתנחלי".

בסדרת הפוסטים הוצגו שלל העמותות שהקימו נחי אייל ובני משפחתו לאורך השנים כקריירה של הקמת עמותות לצורך פרנסת בני המשפחה.

בשיחה עם ערוץ 7 מספרים בני המשפחה, נחי ובניו אמוץ ויותם, על מארג העמותות שהקימו לאורך השנים וקוראים לימין להקים "צבא של עמותות".

לדבריהם, דווקא המודל הזה, של הקמת שלל עמותות העובדות יחד בשיתוף פעולה ובתיאום, יכול להוות את הקרקע למשילות אמיתית של הימין במדינת ישראל.

"יש פה בהחלט מודל משפחתי", אמר נחי אייל לערוץ 7. "מודל של המשפחה הלוחמת, מודל לגאווה, שבו כל אחד מהשותפים תורם את חלקו והידע שלו למאמץ המלחמתי המשותף לנו, למען עם ישראל וארץ ישראל, למען הציונות, למען ערכים ואני מאוד מאוד גאה בכך".

אמוץ אייל, מייסד סוכנות הידיעות תצפית, זוכה פרס מוסקוביץ' לציונות ובנו של נחי אייל, אמר כי לא ברורה הסיבה לפתיחת המתקפה מצד "כרם נבות" עליהם. "אנחנו לא בטוחים שאנחנו יודעים מה הטריגר הספציפי", אמר. "אבל אין ספק שאנחנו משפחה מעניינת, אם מדברים על הציבוריות הפרו-ישראלית בארץ ובעולם".

"כנראה מישהו שם הפריעה לו ההשפעה והעבודה המשותפת שיש פה, וניסה להשחיר אותנו עם כל מיני נתונים ומספרים שחלקם הגדול בכלל לא נכונים. אני לא חושב שזה פוגע בנו, זה רק מראה שמישהו מפחד שם", הוסיף.

אמוץ אייל בהרצאה במרכז הבינתחומי הרצליה
אמוץ אייל בהרצאה במרכז הבינתחומי הרצליהצילום: קובי ריכטר

נחי אייל, פעיל ימין מוכר, מנכ"ל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, חבר דירקטוריון בקק"ל ומי שחתום על הקמת עמותות ופרויקטים רבים לקידום מדיניות ימין, העלה סברה למה דווקא עכשיו נזכרו ב"כרם נבות" לתקוף את משפחתו.

"אני חושב שאני יכול לנחש איזו סיבה אקטאולית", אמר. "אני דירקטור בקק"ל ודירקטור בהימנותא, חברת בת של קק"ל, ואנחנו מנהלים מאבק על מבנה בעיר דוד, בית סומרין, הבית שייך להימנותא. בית המשפט כבר פעמיים החליט שזה שייך להימנותא והמשפחה צריכה להתפנות. ארגוני השמאל בארץ ובעולם נרתמו לסייע למשפחה להישאר במבנה הזה והם מנהלים מאבק".

"ומכיוון שאני נמצא בחזית המאבק הזה בהימנותא", הוסיף. "כנראה שמישהו מנסה לשים איזה טיקט, ומתוך זה ללכלך על כל מה שסובב אותי. כמובן שזה מקרין גם על הילדים ועל המשפחה. יכול מאוד להיות שזה הטריגר".

לדברי עו"ד יותם אייל, מנהל הפעילות של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ובנו של נחי אייל, "אנחנו משפחה שמאוד פעילה בתחום העמותות הציבוריות במדינת ישראל. יש פה תקשורת, יש פה את הפן המשפטי, הימנותא ברמת הקרקעות ועזרה ליישובים ביו"ש. כל אחד ואחד מהם יכול להיות טריגר לטובת הדבר הזה, אבל ברור שמזהים בנו איזה משהו מאיים".

עו"ד יותם אייל
עו"ד יותם איילצילום: באדיבות המצולם

כשאני מבקש מהם לעשות בשבילי סדר ולהסביר על כל העמותות שמשפחת אייל הקימה לאורך השנים, פורץ צחוק גדול. "בא לא נגזים", הם אומרים בהומור. "לא נצליח לעבור על כל הארגונים והעמותות". בהמשך יכתב כאן על פעילות העמותות המרכזיות של משפחת אייל, אך כעת אני מבקש מהם לספר לי מה בוער בהם להקים מספר עמותות גדול כל כך.

אם המשפחה, רחלי אייל, מוסיפה: "כשהילדים היו קטנים הם היו אומרים, כשלאבא משעמם הוא קם בבוקר ומקים עמותה. בתוך זה הם גדלו. בשולחן שבת דיונים והכל סביב הנושאים הפוליטיים ואיך אנחנו משנים ומה עושים. כל חמשת הגדולים היו חברים בנוער תקומה".

בנה אמוץ מציין כי "תמיד היה פה את הנושא של אם יש בעיה פשוט תפתור אותה".

בתו של נחי, שלהבת אייל, אומרת: "זה לא שאבא היה בא ואומר לנו 'יאללה חבר'ה בואו נקים את העמותה הזאת ונלך לפרויקט הזה'. זה פשוט שחונכנו שאם אתה רואה בעיה תפתור אותה".

רחלי הוסיפה: "אתה לא יכול לחנך ילדים למעורבות חברתית ואכפתיות ואחר כך כשמגיע זמן האמת להגיד להם לעצור. זאת התורה על רגל אחת".

לדברי אמוץ, "יש פה משפחה שלקחה משימה לאומית והפכה אותה למשימה משפחתית. אנחנו עושים עבודה משותפת כי ככה גדלנו ואנחנו יודעים לעבוד ביחד. הראש שלנו כל כך שמה. קמים בבוקר ואומרים איך אנחנו משנים את העולם למשהו יותר טוב. יש לנו הפריה הדדית בתור משפחה וכל אחד מביא משהו אחר".

עו"ד יותם אייל: מה הסיבה שהימין לא מושל?יהונתן גוטליב

צבא של עמותות

כזכור, משפחת אייל קוראת להקים "צבא של עמותות" ימין. על אף שיכולה להיות מעין תחרות בין העמותות, אייל מדגיש כי הדבר הוא מבורך. "אנחנו צריכים שיהיה לנו בימין צבא של עמותות שיכנס לזירות", אמר. "בזירה שאתה נמצא בה קורים דברים. נכנסת לזירה, אתה הופך להיות שחקן פעיל, אתה לאט לאט מתמקצע, אחרים מכירים אותך ויודעים שאתה הופך להיות פקטור בעניין. ואז לפעמים אתה מנצח ולפעמים אתה מפסיד. במשחק שאתה לא משחק בו - הפסדת מההתחלה".

"אני עקרונית בעד ריבוי עמותות", הוא שב והדגיש. "עמותה זה דבר שמתמקצע, שהוא הופך להיות משפיע במערכת שלו, גם אם זה לוקח זמן, אבל ככל שיש יותר שחקנים שמכוונים עם התפיסה האידאולוגית הנכונה, יש סיכוי לתפיסה האידאולוגית הזאת לנצח".

אמוץ מוסיף ומדגיש את הפער שהספיקו לצבור "עמותות השמאל" לעומת עמותות הימין. "ארגוני השמאל קמו סביבות המהפך", הוא אמר. "ארגוני הימין קמו כשאבא השלי התחיל ב-2004. יש לנו פה פער של שלושים שנה. הזירה הזאת הייתה חד צדדית. היו פה רק ארגוני שמאל שעבדו קשה כדי לגדל את הדור הבא. זה אבא שלי זיהה והקים. הוא היה הארגון האקטיביסטי הימני הראשון".

אחת הקריאות המפורסמות המסמלת שלב של התעוררת בימין לפעול בזירות נוספות מלבד זו הפוליטית ומפעל ההתיישבות היא קריאתו של אורי אורבך "הטובים לתקשורת". מאמרו המפורסם שכתב אורבך בשנת 1987 בכתב העת "נקודה", בו קרא לצעירי הציונות הדתית להתגייס ולהשפיע דרך התקשורת.

לדברי נחי אייל, "אורי אורבך היה גם כן אחד ההוגים שזכיתי לעבוד במחיצתו. הוא היה העורך של אותיות. אורי היה איש חזון, אבל לא היו לידו אנשי מעשה שתרגמו את החזון לתכל'ס"

נחי אייל והשגריר האמריקאי דוויד פרידמן באזכרה לפיגוע 9/11 באנדרטת קק"ל
נחי אייל והשגריר האמריקאי דוויד פרידמן באזכרה לפיגוע 9/11 באנדרטת קק"לצילום: באדיבות המצולם

השיעור מגוש קטיף

הפעילות של נחי מתחילה עוד מוקדם יותר, אך תקופה זו בה אנו מציינים 15 שנה לגירוש מגוש קטיף מהווה מבחינתו תאריך סמלי. "כשהתחילו לדבר על גירוש גוש קטיף, המאבק נגד הגירוש התנהל ב-2 חזיתות מרכזיות. האחת זה במחאות ובהפגנות והשנייה זה הערוץ הפוליטי. הפעילו לחצים בתוך הכנסת והממשלה להגיע לאנשים הרלוונטיים כשהאיש הכי רלוונטי אז היה אריק שרון. אותו אריק שרון שתמיד עבד עבור המתנחלים, היה פתאום זה שהוביל את המאבק נגדם ונגד ההתיישבות".

לכן, "נשאר רק הערוץ של המחאות ושל ההפגנות. אני תהיתי למה אנחנו לא פעילים בניסיון למנוע את המהלך הזה (הגירוש מגוש קטיף, י"ג) גם בערוץ המשפטי. ושאלתי את ראשי המאבק דאז מה קורה עם הערוץ המשפטי. הם אמרו 'יש לנו עורך דין, דודו רותם זכרנו לברכה, הוא מנהל את הפן המשפטי, מה שהוא מצליח הוא מצליח ומה שלא כנראה שאי אפשר וזהו".

"דעתי לא נחה", אמר נחי. "פרסמתי מודעה במעט מן האור וכתבתי שעורכי דין שמוכנים להירתם למאבק בזירה המשפטית שיפנו אלי ונתארגן. בזמן קצר פנו עשרות עורכי דין. בפגישה הראשונה היינו כמעט שלושים עורכי דין שאמרו אנחנו מוכנים להתנדב ולסייע למאבק, ואז התחלנו את הערוץ המשפטי".

פעילות זו התפתחה לאחר מכן למשהו מאורגן יותר, עד להקמת 'הפורום המשפטי למען ארץ ישראל'. "היום מציינים כבר 16 שנה לפעילות של הפורום המשפטי", הוא אמר.

השיטה של חנן פורת

כזכור, פעילותו הציבורית החלה עוד קודם לכן, אז למד נחי את השיטה. "עד שנת 91 הייתי חקלאי", הוא סיפר. "גרתי בשדמות מחולה, עבדתי במטע תמרים. התגלגלו הדברים ככה שזכיתי לעבוד עם חנן פורת ז"ל. בהתחלה ניהלתי איתו עיתון לילדים 'אותיות', ולאט לאט נכנסתי איתו לעוד ועוד פרויקטים שהוא הוביל. לחנן הייתה שיטה. הוא אמר צריך לעשות מהלך מסוים, נניח להקים ישיבה בקבר רחל. מי שביצע את העבודה בתכלס היה אנחנו. והוא היה עובר לפרויקט הבא".

"ככה לאט לאט עם השנים צברתי לי עמותות, צברתי לי אפיקי פעולה. המרכזית והראשונה שבהן הייתה ישיבת יריחו, חנן היה הרוח החיה מאחורי זה, אבל ברגע שזה נכנס לתלם אז חנן ממשיך הלאה. הוא עבר אז בשתיים שלוש דברים במקביל והיה חבר כנסת תוך כדי".

כך הוא המשיך ממעבר מפרויקט לפרויקט, "כשכל זה עבר על הצד החיובי של איך תורמים לעם ישראל, איפה מוסיפים עוד דברים, עד לשנה שנגזרה גזרת ההתנתקות. בשנה הזאת אצלי נפל אסימון. חל שינוי. ראיתי איך כל הדברים הטובים שאנחנו בונים שנים על גבי שנים, שבאו לידי ביטוי הכי מובהק בהתיישבות המפוארת שהייתה בגוש קטיף, בשישה ימים הכל נהרס".

"מאיפה היה את הגיבוי להרס הזה? מהתקשורת", הוא אמר. "הפמפום כל הזמן בתקשורת, שאמרו כל הזמן חייבים לצאת מעזה, וממערכת המשפט, שלא הסכימה לתת סעד ולסייע לאותם תושבים שהיו שמה, למרות שהיה ברור שהם הולכים להיזרק ובלי פתרונות, ואין להם לאן ללכת".

נחי אייל, ניר ברקת ואמוץ אייל בכינוס הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית
נחי אייל, ניר ברקת ואמוץ אייל בכינוס הוועד הפועל של ההסתדרות הציוניתצילום: באדיבות המצולם

"והעתירות שהוגשו לבית המשפט בעניין הזה? בית המשפט אמר, חזקה על המדינה שאם היא מפנה היא יודעת מה היא עושה ויהיה בסדר. על היהיה בסדר הזה יש תושבים שעד היום עוד גרים בקרוואנים, ולקח הרבה מאוד שנים עד שרוב התושבים הצליחו להגיע לבית חדש משלהם", אמר אייל.

"ואז הבנתי", הוסיף. "אנחנו בונים בהר אבל הם הצד השני משתלט על השפלה. משתלט על תחנות הרדיו, משתלט על התרבות, על ההצגות, ג'נין ג'נין, על הסרטים, כל מה שרוב הציבור נחשף לו, הוא מגיע מלמטה ולא מלמעלה, ואנחנו הפקרנו את הזירה. התיישבנו על ההר והפקרנו את השפלה".

"זה דבר שאסור לעשות, ואנחנו חייבים להיכנס חזרה לתוך כל המערכות שהן לא היו בראש מעיינינו. וזה התקשורת, זה מערכת המשפט, זה תרבות, זה איכות סביבה וכן על זה הדרך. כל מקום שהוא בעל כוח השפעה, שם אנחנו צריכים להיות. מתוך הבנה שזו זירה שהיא משפיעה על דעת הציבור והיא זאת שמחר נותנת את הגיבוי, או לא נותנת את הגיבוי, לממשלה שמחליטה לפעול בצורה כזו או אחרת. שם אנחנו חייבים להיות, ומתוך זה בא הרציונל של הקמת עמותות נוספות", ציין אייל.

הפורום המשפטי למען ארץ ישראל

יותם אייל, כאמור מנהל העבודה בפורום המשפטי למען ארץ ישראל, הרחיב על פעילות העמותה. "הפורום מונה באזור 450 עורכי דין מתנדבים, ששמו לעצמם מטרה לתקן את מערכת המשפט בארץ ולפעול באמצעים משפטיים כדי להבטיח אינטרסים ציוניים ולאומיים במדינת ישראל".

"יש לנו לא מעט הישגים", אמר. "אנחנו יזמנו את הקמת גוף הביקורת על הפרקליטות, שזה הגוף היחיד שקיים ומבקר את הנושא הזה. אנחנו חשפנו את הפרוטוקולים של הוועדה למינוי שופטים ובין השאר גם פעלנו לטובת אי אפליה ביו"ש. פעלנו נגד פעילי BDS בארץ, כדי להעיף אותם מפה. הכנו ניירות עמדה מפורטים בנוגע לשחרור מחבלים".

עו"ד יותם אייל בסבב הרצאות בארה"ב
עו"ד יותם אייל בסבב הרצאות בארה"בצילום: הפורום המשפטי למען ארץ ישראל

על הפעילות השוטפת הוא הרחיב: "יש בעמותה עורך דין אחד שעובד, ושאר עורכי הדין באים מזמנם החופשי לוועדות בכנסת, מכינים ניירות עמדה ומשקיעים שעות על גבי שעות, מייצגים את הפורום המשפטי בעתירות השונות בבתי המשפט, כל זה עבודה התנדבותית כשהצוות בתוך המשרד מתפעל אותה".

לדבריו, ישנו צורך במערך עורכי דין שכזה. "המדינה לא תמיד יודעת לייצג את עצמה", הוא אמר. "כשהגיע פעיל BDS במסווה של פעילות של שלום, אנחנו הלכנו כידידי בית המשפט והבאנו ראיון וחוות דעת בינלאומיות למה הוא לא צריך להיות פה. הראנו לבית המשפט מה הזכות של מדינת ישראל להעיף אותו מכאן. בסופו של דבר זה הגיע לבג"ץ והצלחנו להוציא אותו מפה".

סוכנות הידיעות תצפית וירוק עכשיו

לפני שהפכה למה שהיא כיום, סוכנת הידיעות תצפית הייתה בעבר יחידת צילום בתוך "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל". נחי: "במאבקים על גוש קטיף הקמנו בפורום המשפטי יחידת צילום. גייסנו מצלמות מהעולם כדי לתעד את המאבקים הציבוריים. פעמיים; פעם אחת בשביל שהחומר הזה ישמש תיעוד בבית משפט בשעת הצורך, ופעם שנייה כדי שהיה אפשר לפרסם בשעת הצורך. המצלמות האלה היוו בסיס למה שאמוץ אחר כך לקח והפך אותו לתצפית".

"עוד לפני זה הקמנו את ירוק עכשיו", אמר. "זאת עמותה שעוסקת בתחום איכות הסביבה. באופן מסורתי אין ארגוני סביבה ימניים, או לפחות כאלה שפועלים ביו"ש. כך היה עד שהתחלנו לפעול. לא מעט פעמים ארגוני הסביבה ניסו למנוע התפתחות של התיישבות".

הוא הסביר את החשיבות הנוספת בהקמת ארגון איכות סביבה. "לארגוני סביבה יש נציגים בוועדה האזורית לתכנון ובניה", אמר. "והם משמיעים את העמדות שלהם שם, ומשפיעם על החלטות הוועדה. אמרתי, למה שלא יהיו ארגוני סביבה ימניים בתוך הוועדות האלה וישפיעו גם הם מהצד השני? ואז עלה הצורך הזה של הקמת ארגון סביבתי, ויזמתי הקמה של ארגון שנקרא 'ירוק עכשיו' שפעיל מאז ועד היום הזה".

"לעבוד יותר ביחד", אמוץ אייליהונתן גוטליב

אמוץ סיפר איך המצלמות מגוש קטיף הוסבו לצורף תיעוד מפגעים סביבתיים. "משמה לקחנו את המצלמות הישנות והתחלנו לעבוד בעניין תיעודיים. זה התחיל מתיעוד של מפגעים סביבתיים, ולאט לאט התחלנו להרחיב את התיעוד לכל יהודה ושומרון. בשנת 2012 הפכה תצפית להיות עמותה עצמאית שהתמקדה הרבה יותר בעניין התקשורתי מאשר בעניין התיעודי משפטי".

בשנת 2015 הפכה תצפית למה שהיא כיום לאחר שבוצעה השקה מחדש למותג שנקרא 'TPS', ועתה היא עמותה בינלאומית כשהפוקוס המרכזי, כאמור, הוא בהכנת ידיעות לתקשורת העולמית בדרך מקצועית.

"תצפית היא הסוכנות ידיעות הישראלית היחידה", סיפר אמוץ. "יש לנו מנויים בכל העולם, יש לנו כתבות שיוצאות על בסיס יומי לעשרות כלי תקשורת ברחבי העולם, שמעלים את הכתבות AS IS ועוד גופים שונים שלוקחים את החומרים, את התמונות ואת הוידאו".

את סוכנות הידיעות הוא הקים "מתוך הבנה שעד שבאנו כל המידע העולמי הגיע או מסוכנויות זרות כמו רויטרס ו-AP שסיפקו כמעט את כל החומרים מישראל, או מהסוכנויות הפלסטיניות, יש תשע סוכנויות פלסטיניות שחלק מהן ממונות על ידי הרש"פ או החמאס. 90% מהמידע העולמי מגיע מסוכנויות ידיעות. הרי רוב הכתבות שתראה ב-'ynet' או ב'הארץ' מחו"ל זה לא שהיה להם שם כתב".

לדברי אמוץ, "אחד הדברים שבעולם היהודי לא הבינו, זה באמת איך התקשורת עובדת כשמפרסמים את ישראל. זה אולי קצת מצחיק. רק בחודש האחרון פרסמו כתבה ב-'ynet' על איך העולם סיקר את המשפט של בר רפאלי. ואתה רואה שהם מראים שהכותרות אותו דבר. מה שהם לא שמו לב זה שגם הקרדיט היה אותו דבר. כל הכתבות הגיעו מ-AP, אז הם עשו לזה העתק הדבק. זה לא העולם, זה AP סיקרו את זה ככה ואת זה כולם פספסו".

"זה שאין סוכנויות ידיעות, זה לא רק אבסורד זה מחדל מאוד משמעותי", אמר. "אני חושב שהעולם היהודי משקיע עשרות אם לא מאות מליונים בהסברה. ומה זאת הסברה? זה להגיב למה שאנשים יודעים, למה שכבר פורסם. אם אין לך את הבנאדם בשטח שתיעד וכתב והוציא את הכתבה הראשונה, אתה תצטרך לעשות כל כך הרבה יותר עבודה והרבה פחות יעילה רק כדי להילחם במשהו לא נכון. במקום זה תהיה הראשון, תוציא את זה נכון, ותשלוט בסיפור".

חתימת הסכם באזרבייג'ן על שת"פ עם TPS
חתימת הסכם באזרבייג'ן על שת"פ עם TPSצילום: אזרטג

אמוץ הביא דוגמאות לפעילות שלהם. "אנחנו חשפנו שרשת אומנות שקיבלה מיליונים מאירופה הייתה בעצם רשת של החזית העממית. זה דבר שחשפנו ובעקבותיו נעשו מעצרים. חשפנו את הסיפור שמאחורי הקמפיין של ג'רמי קורבין (פוליטיקאי בריטי, הפסיד בבחירות באנגליה בשנת 2019 כשעמד בראש מפלגת הלייבור, י"ג) יש מפעילים מהחמאס בעזה. זה תפס כותרות באנגליה ובכל העולם שבוע לפני הבחירות שם".

"כמעט בכל פיגוע אנחנו ראשונים", סיפר. "היה פיגוע שהאשימו את החיילים ששתלו סכינים בידיים של הערבים אחרי שפגעו בהם. אנחנו הצלחנו להראות תמונות של הסכין כשהיא תקועה בתוך החייל. במבוא דותן, אחרי פיגוע שמחבלת דקרה חיילי צה"ל, אחמד טיבי כתב מאמר שחיילי צה"ל מונעים טיפול במחבלים שיורים בהם, ואף אחד לא פרסם את המאמר שלו כי התמונות שלנו שיצאו משמה הראו שהמחבלת מקבלת טיפול מהחיילים".

הפעילות בסוכנות הידיעות היא על פי סדר מסוים. "אנחנו בנויים על מערך מתנדבים בקבוצות אזוריות", אמר אמוץ ."ברגע שיש אירוע אנחנו ישר מוציאים עדכון בקבוצה אזורית ובודקים מי הכי קרוב . בדרך כלל אנחנו הראשונים בכל אירוע. כמעט בכל אירוע אתה תראה תמונות שלנו, לפעמים חצי שעה לפני אחרים שמגיעים. ברגע שהחומרים מגיעים, יש לנו את הדסק שלנו שמאמת את הדברים וכותב את הכתבה".

משם הם מתרגמים את החומרים לכ-10 שפות ושולחים את זה למנויים בכל העולם. "במשך שנים החרימו אותנו כי אנחנו ישראלים", ציין "ובשנה שעברה הזמינו אותנו בפעם הראשונה לכנס סוכנויות ידיעות העולמי שהתרחש בבולגריה".

הקרן לעצמאות ישראל

זאת עמותה שלא צלחה והיא כמעט ואיננה פעילה כיום, אך הרקע להקמתה הוא חשוב. "יום אחד נחשפנו", אמר נחי, "שיש מסיבת פרישה לשופט שתכנית המשפטנים מארגנת, כי השופט הזה התחיל את דרכו בתכנית. ואז, אחרי טיפה מחקר, גילינו שיש תהליך מאוד ברור".

נחי אייל
נחי איילצילום: באדיבות המצולם

הוא הוסיף, "אף פעם לא הצלחתי להבין איפה כתוב בתורה שעתירה של הימין דינה להדחות ועתירה של השמאל דינה להתקבל. מה הסתבר? שיש מעגל סגור. יש עתירה לבג"ץ של אחד מארגוני השמאל, שבמקרה גם נתמך על ידי הקרן החדשה לישראל. העתירה מגיעה לפרקליטה מטעם המדינה שצריכה לענות, שבמקרה היא בוגרת של התכנית למשפטנים שממנת הקרן החדשה לישראל, וביחד זה מגיע לדיון אצל השופט שבמקרה גם הוא בוגר תכנית של המשפטנים ואז השאלות נמוגות מאליהן".

הקרן לעצמאות ישראל הייתה ניסיון להקים קרן שתוכל לתמוך במספר רב של ארגוני ימין ולממן הכשרת משפיענים בתחומים שונים המאמינים בדרכו של של הימין בישראל. הקרן קיימת כיום באופן רשמי אך לא הצליחה להתרומם ולהתפתח למה שקיווה נחי כשיזם את הקמתה.

מאמינים במשטרה, תדמית ולביא

"תכנית מאמינים במשטרה היא תוצר של עמונה", סיפר נחי אייל. "בעקבות הפציעה של יחיעם בני, הוא נפצע בעמונה קשה מאוד והיה בסכנת חיים. אחרי שהוא החלים אמרנו שאסור שדבר כזה יקרה שוב ואנחנו צריכים להחזיר למשטרה. חיפשנו דרכים להתנקם במשטרה. הדרך שלנו הייתה פגיעה במעמד הציבורי שלה על ידי חשיפה של אלימות משטרתית ופעילות הסברתית נגד המשטרה. עד שיום אחד אמרנו, אבל לאן כל זה מוליך? המשטרה תהיה טובה יותר בגלל זה?".

התחלתי לעבוד על הקמת מכינה קדם משטרתית", אמר. "זה לא הצליח מכל מיני סיבות. אז החלטתי לנסות עם חבר'ה אחרי צבא. בניתי עם המשטרה מסלול מיוחד לבחור מהציונות הדתית שרוצה להתגייס למשטרה, עם ליווי תורני והגעה ליחידות הליבה של משטרת ישראל. כך נולדה התכנית. יש היום כמאה שוטרים במשטרת ישראל שהם בוגרי התכנית. היום המשטרה מפעילה את התכנית בכוחות עצמה. הרב רמי ברכיהו נכנס להיות רב המשטרה והוא מפעיל את התכנית".

תדמית. "תדמית עסק בבדיקות לתקשורת", אמר נחי. "הובילה אותו חני לוז. היא נהלה את המדור תדמית, שעסק בנושא ביקורת התקשורת. היא ניטרה תכניות ואמירות לא ראויות. עיקר המוקד היה גל"צ והעובדה שזאת תחנת רדיו פוליטית ולא תחנת רדיו של חיילי צה"ל".

לביא עולמי. "אני דירקטור בקק"ל מכוח תפקידי במוסדות הלאומיים, שהוא פועל יוצא מהיותי יו"ר עמותת לביא עולמי", הוא אמר. "לביא עולמי הוקמה כדי לפעול בשני צירים. במישור הציוני יהודי ברחבי העולם, הוצאת שליחים לחו"ל ומלחמה בהתבוללות, והצד השני זה הפעילות הפוליטית בתוך המוסדות הלאומיים. ככל שארגון במוסדות הלאומיים צובר יותר פעילות ויותר כוח, אז יש לו יכולת להשפיע יותר על מה שקורה בתוך המוסדות הלאומיים".

לסיכום מבקשת משפחת אייל, כאמור, לצאת בקריאה ו"להקים צבא של עמותות" שיקדמו אג'נדות ימין ויעבדו יחד. לדבריהם, ההפריה ההדדית ושיתוף הפעולה בין עמותות שונות ומגוונות יכול להיות המפתח למשילות אמיתית של הימין במדינת ישראל.

שלהבת אייל (שלישית משמאל), שליחת לביא עולמי לשנת תש"פ לאמסטרדם, הולנד
שלהבת אייל (שלישית משמאל), שליחת לביא עולמי לשנת תש"פ לאמסטרדם, הולנדצילום: באדיבות המצולמת