קשת של הנאות

כולם מכירים את רמה"ג של הקיץ, אבל האזור הזה מתאים לחופשה בכל עונות השנה. בית ההארחה בקשת מציע חופשה שכוללת תוכן וטיולים

עפרה לקס , ח' באב תש"פ

גן אריה טיילת הרימונים
גן אריה טיילת הרימונים
ללא קרדיט צילום

הקיץ קורא לישראלים לעלות לרמת הגולן, לשטוף את העיניים ואת הגוף במימי הנחלים והמעיינות, וליהנות מלילות נעימים, צוננים הרבה יותר מאלה שחווים במרכז הארץ הקודח. השנה יותר מתמיד, אנשים מחפשים להתאוורר מהמציאות הלוחצת והבלתי צפויה שמביאה איתה מגפת הקורונה. לכך נוספת העובדה שהשמיים סגורים לטיסות, ואם כן נראה שגם מי ששכח איך נראה צפון הארץ שלנו מקרוב - יעשה את חופשתו השנה כאן, בישראל. תיירים ישנים־חדשים כאלה מוזמנים אפילו יותר ליהנות מהארץ הטובה, ומי יודע, אולי יחליטו שגם בשנה הבאה הם נשארים כאן, כי אין באמת בשביל מה לנדוד.

השנה, חודש לפני שפרצה הקורונה לחיינו, עלינו לקשת שברמת הגולן, בהזמנת בית ההארחה. רמת הגולן? בחורף? מתברר שכן. עד אז לא ניסינו, אך מאז החוויה ההיא אנחנו יודעים לספר שרמת הגולן היא מקום להיות בו לאורך כל השנה: קיץ וגם אביב, סתיו ואפילו חורף.

בתוך הערפל שכופה עלינו הקורונה, אולי כבר הספקנו לשכוח לאיזו ברכת שמיים זכינו השנה. תש"פ הייתה שנה גשומה במיוחד, שהגיעה אלינו אחרי שנה מבורכת בפני עצמה.

ביום שישי ערך לנו בית ההארחה סיור מיוחד בין הנחלים והמפלים של הרמה. חזינו ב'מאגר בני ישראל', שגדל והתרחב עד כדי כך שהשלט המזהיר מפני מים עמוקים וסכנת טביעה, שלט שהיה נטוע לגמרי ביבשה, עמד עכשיו עמוק בתוך המים. המאגר, הגדול במאגרי המים בגולן, נשק לגדר הכחולה שסובבת אותו.

כשהגענו ל'עין מוקש', מעיין אהוב ומוכר, ראינו שמכל המדרגות שיורדות אליו בצבצה רק אחת, בקושי, מותחת את ראשה אל מעל גובה פני המים. בסיור המיוחד הזה חזינו גם במפל סער ניתך מגובה רב, בזרימה מרשימה. רמת הגולן של חורף מרשימה ומרתקת לא פחות מזו של הקיץ.

אז היינו וראינו, ופגשנו מעט מאוד מטיילים שהיו משוגעים, כמונו, לצאת מהרכב במזג האוויר הזה. יש להניח שמי שיעלה לרמה בימים האלה, ימצא מעט יותר מבקרים משאנחנו ראינו... אבל רשמו לעצמכם ביומן: רמת הגולן שווה גם בחורף.

את הנסיעה שלנו לפנינות החן השונות באזור עשינו באוטובוס, כשאת הסיור מנחה ומלווה מדריך הטיולים אביתר ליכטמן, מדריך הבית של בית ההארחה בקשת. ליכטמן הנעים את הדרך בחידות, הרטיט את הלב בסיפורי מורשת קרב עם האנדרטאות שנמצאות בכל פינה, וגם הרחיב את הדעת בנושאי אוכלוסיית הרמה, הפיתוח שלה, וכמובן, איך לא, טבע ומשאבים. הטיולים שמציע בית ההארחה הם גם למשפחות וגם לאנשים שרוצים לשמוע יותר, "מיטיבי קשב" קוראים לזה. ליכטמן האיר לנו נקודות עלומות שלא רבים מכירים, ופתח לנו חלון רחב לרמת הגולן אחרת.

השבת הייתה נהדרת. החל מחדרים מותאמים למשפחות - כן, גם למשפחה שיש לה יותר משני ילדים, בית כנסת מרווח עם עזרת נשים (שנזכה לחזור במהרה) ותוכנית שליוותה את השבת ומילאה אותה בתוכן. הצוות המארח הוא מאיר פנים ודואג לרווחת האורחים (ולא רק לרווחתנו העיתונאים, גם לשאר המתארחים). גם על העסקת הילדים חשבו שם: מקלט ובו משחקים ונערות שהשגיחו על הילדים כדי שהמבוגרים יוכלו להשתתף בהרצאה או בערב שירה, חדר סמוך לבית הכנסת שבו המתוקים שיחקו בעת שאנחנו היינו בתפילה. חוץ מזה הם הספיקו ליהנות גם ממגרש הכדורסל, מהמדשאות ומהספסלים הפזורים במתחם.

קשת, שמייסדיה קבעו דה־פקטו את גבולות הנסיגה מקונייטרה, היא סיפור ציוני בפני עצמו, שאפשר ללמוד ממנו על עקשנות והגשמה. אבל אם מדברים על אירוח למשפחות או לקבוצות, בית ההארחה בקשת הוא בהחלט אופציה טובה, ולא רק בגלל זכות הוותיקים, אלא לגמרי בזכות המקום האנשים והשירות.