דיסלקטים ולמידה מרחוק – אתגר של ממש

לימוד מקוון מרחוק הוא משימה לא פשוטה עבור כל תלמיד. עבור ילדים בעלי קשיי למידה וריכוז זה אתגר מורכב פי כמה, אבל אפשר להתמודד.

שמעון כהן , ח' באב תש"פ

למידה מרחוק
למידה מרחוק
צילום: Chen Leopold Flash90

שנת הלימודים מתקרבת ואיתה גם ההיערכות ללמידה מרחוק שמקשה על כלל המורים והתלמידים, אבל מקשה במיוחד על ילדים עם לקויות. ד"ר רינת גרין, מייסדת עמותת 'קול קורא' למען ילדים עם דיסלקציה ולקויות למידה ואם לילדים המתמודדים עם קשיי למידה, מספרת על ההתמודדות ועל דרכי הפתרון שעל מערכת החינוך להיערך דרכן.

"מדובר בנושא שלא מקבל מספיק חשיפה בתקשורת, אבל מדובר בכמאתיים אלף תלמידים במערכת החינוך עם לקויות למידה ושפה למיניהן", אומרת ד"ר גרין. "הם נמצאים בכיתות רגילות אבל מרגישים שהם לא בקצב של הכיתה, מגיעים ללימודים ומרגישים שהלימודים לא מדברים אליהם, שהמורה מדבר אבל זה לא נוגע אליהם".

"הקמתי את העמותה אחרי שראיתי שהילדים הללו נופלים בין הכיסאות של מערכת החינוך למרות שהם מאוד חכמים ועם אינטליגנציה תקינה", היא מספרת ומדגישה כי המיומנויות הנדרשות בכיתת הלימודים הרגילה הן בדיוק נקודות הקושי של ילדים אלה, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, ביטוי שפתי וכיוצא באלה.

"המעבר לילד נורמטיבי לכיתה המקוונת היה מאוד קשה וקל וחומר לילדים האלה. כשהמורה נמצא דרך מחשב הרבה יותר קל להם להתחבא כי מאוד קשה להם", מבהירה גרין את הקושי המיוחד בלמידה מרחוק.

כשמדובר בילדים עם קשיי למידה, אומרת גרין, "המקום של המורה בחיי התלמיד הרבה יותר משמעותי. המורה צריך להבין את הקושי שיש לילד ואיך להתחבר ואיך לעבוד עם הילד בשיטה נכונה ולעזור לו להיות חלק מהכיתה. בלמידה מרחוק דרוש עוד יותר הקשר הטוב וההיכרות עם מיקומו המדויק של הילד בלימודים, ושהילד ירגיש שהוא יכול להביע את הקשיים".

עם זאת היא מציינת כי בלמידה מרחוק לעיתים יש יתרונות מסוימים עבור בעלי קשיים: "יש בלמידה מרחוק גם יתרונות ודברים חיוביים, השיעורים קצרים, לפעמים הם מוקלטים ואפשר להקשיב להם שוב כשנוח יותר. זה שהוא לא מול כיתה שלמה יכול מצד אחד לעזור אבל הוא גם רואה את כל הכיתה והדבר מסיח את דעתו".

מול האתגר הזה "הקשר עם המורה מאוד חשוב. אפשר לקיים שיחות הכנה עם הילדים המתקשים, אפשר להקליט לפני השיעור את הנקודות המורכבות של השיעור, חשוב שבין המורה והילד יהיה תיאום ציפיות ושגם הדברים הטכניים יהיו ברורים כמו הזזת שעות וכו', כל אלה מקלים על הילד לעבוד בקצב שלו".

אבל האם למערכת החינוך יש את היכולת להעניק למורים את הגב הארגוני והכלכלי לאותה תוספת נדרשת לשיעורים? ד"ר גרין סבורה שאם קיים רצון ניתן להגיע להישגים. "זה תלוי בנכונות של המורה. ראינו מורים מאוד יצירתיים בדרכים שלהם לחזק את הקשר עם התלמידים, לעזור לתלמידים בקבוצות קטנות. הדברים תלויים בנכונות המורה. מעבר לזה חשוב לתת למורה את הכלים לעשות זאת, ובזה משרד החינוך צריך להשקיע יותר מאמץ. כל מורה רוצה שהתלמיד שלו יצליח, אבל יש קושי מאחר ואין להם את הכלים כדי להוציא את זה לפועל. צריך גם לעודד את המורים ולזה צריכים להיות שותפים גם ההורים".

על הנכונות במשרד החינוך להיענות לבקשות ולהכיר את מצוקות התלמידים בעלי קשיי הלימוד נאלצת ד"ר גרין להודות שהמענה מעט מאכזב. "הייתי רוצה לראות הרבה יותר נכונות מצד משרד החינוך, בעיקר כשמדובר בילדים עם לקויות למידה. הם נראים נורמאטיביים וקל להתעלם מהקושי שהם חווים. היום הורים עוברים עוד ועוד ועדות כדי לקבל זכאות לסיוע מינימאלי". לדבריה המערכת אינה פועלת די כדי לזהות את הילדים עם הקשיים כבר בגיל הגן, וזאת למרות מחקרים המוכיחים כי זיהוי מוקדם היה מאפשר פתרונות מוקדמים שהיו מקלים על ההשתלבות בשלבי ההמשך של מערכת החינוך.