מה היה "רקוב" בגוש קטיף?

במענה לשאלת תלמיד, אמר הרב יוסף קלנר כי החוסר בהשקפת העולם של אנשי גוש קטיף הוא "שלא הייתה פנייה אל העם".

יהונתן גוטליב , ח' באב תש"פ

הרב יוסף קלנר אמר כי הסיבה שההתיישבות בגוש קטיף לא הצליחה היא כי תושביו "לא עסקו ברוח העם".

לדעת הרב קלנר, אם ישנו דבר בעולם שלא מתקיים, שהוא "נרקב", כלשונו, זה מעיד בדיעבד כי מלכתחילה היה בו משהו "רקוב".

בשיעור שמסר לתלמידיו השיב הרב קלנר לשאלת תלמיד "מה היה רקוב בגוש קטיף". הוא אמר כי בגוש קטיף "היו האנשים הטובים בעולם, צדיקים שהלוואי שאזכה להיות תחת כפות רגליהם בעולם הבא. מוסרי נפש על התורה, על קדושה, על טהרה, על ארץ ישראל, על עם ישראל".

"ומכל מקום", אמר. "לא הייתה תודעה ולא הייתה במבחן התוצאה כוונה לרומם את העם. לא הייתה פנייה אל העם".

"זו הייתה נחשוניות שרצה קדימה ומסרה נפשה וחיה שם בניסי ניסים", הוסיף. "אין לך ילד שגדל בגוש קטיף שאין לו רסיסים מעל המיטה שלו, וזה מפליא באופן יחסי כמה מעט נפגעו לעומת כמות האש שהם ספגו. הם היוו השכפ"ץ של מדינת ישראל בגופם. הם נשיהם וטפם מסרו נפשם למען העם הזה, אבל לא עסקו ברוח העם הזה, ולא עסקו בחינוך העם הזה".

"כשהתחילו לעסוק זה כבר היה מאוחר מידי", אמר. "כשהאש ליחכה שם את הבתים אז התחילו לצאת להסברות, אבל זה כבר היה מאוחר מידי".

הרב קלנר הדגיש, "צריכים לדעת עם כל זה שהלוואי שנזכה להיות אוחזים בשולי בגדיהם של הצדיקים והקדושים האלה, במפעל שלהם ובמוכנות הנפשית. אבל בפעם הבאה, כשעכשיו אנחנו הולכים לעשות את המפעל שלנו, אנחנו צריכים לדאוג שהעם יהיה איתנו ולעסוק גם בחינוך".