מאה אלף הילדים של מכון פוע"ה

במהלך השנים הצליחו במכון פוע"ה לעזור ל־65,000 זוגות להביא לעולם ילדים בריאים ושלמים.

יוסף ארנפלד , י' באב תש"פ

משפחת ראובני
משפחת ראובני
צילום: באדיבות המשפחה

תוצאותיה של סקירת המערכות השגרתית נפלו על מני ומורן ראובני כרעם ביום בהיר. הם היו זוג תל אביבי מאושר ונטול דאגות, הורים לילדה קטנה, עד שבסיומה של בדיקה שנערכה במהלך החודש החמישי להריונה השני, נאמר למורן כי עליה לגשת לבית החולים לבדיקה מעמיקה יותר.

"לא התרגשנו מההפניה, חשבנו שהציוד בבדיקה היה מיושן ושכשנלך לבדיקה בבית החולים נגלה שהכול בסדר", מתאר מני. "הצעתי למורן להתלוות אליה לבדיקה, היא אמרה שאין צורך. 'זו בסך הכול בדיקה שגרתית'. אבל בתום בדיקה מקיפה שנערכה בבית חולים במרכז הארץ על ידי מנהל המחלקה, מורן התקשרה אליי והתחילה לבכות. אמרו לה שיש מום בעובר ושצריך לעשות הפלה, אבל היא לא הבינה על מה ולמה".

האבחון של הרופאים היה חד־משמעי: בקע סרעפתי ימני חמור. "הייתי בהלם מדברי הרופאים", משתפת מורן, "האפשרויות שנתנו לי היו להפיל את העובר כמה שיותר מהר - או לטוס לחו"ל ולערוך שם ניתוח מסובך ויקר. שתי האפשרויות לא נשמעו לי הגיוניות. אמרתי לעצמי שאם ה' שם את הדבר הזה בבטן שלי, אז או שירפא אותו - או שיוציא אותו לבד. לא יכולתי להעלות על דעתי לקבל החלטה כזאת בעצמי".

בעקבות המצב המסובך שנוצר, פנה מני אל שליח חב"ד באשדוד, שעימו עמד בקשר, וביקש שימצא לו רב שיתיר את הפסקת ההיריון. "הוא שאל אותי מה קרה, אבל לא כל כך ידעתי מה להסביר לו. השליח הציע שאפנה אל מכון פוע"ה, ואם אכן לא תהיה ברירה, הם ידאגו להיתר הלכתי להפלה.

"עד אותו רגע לא שמעתי בכלל על מכון פוע"ה, אבל בכל זאת הרמתי טלפון. ענה לי הרב פופר. הוא ביקש שאשלח לו את המסמכים במייל. אחרי כמה דקות הוא חזר אליי ואמר שהרופא שבדק את מורן הוא אחד המומחים בארץ, ואם הוא קבע שיש בקע סרעפתי ימני חמור - האבחון שלו מדויק. שאלתי אותו מה זה אומר, והוא ענה שמדובר במום נדיר שהסיכוי לצאת ממנו בחיים קטן מאוד, 'אלא שיש רופא אחד בארץ שמטפל במקרים כאלה, קוראים לו ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי, ואני ממליץ שתפנו אליו'". בעזרת הרב פופר, כבר למחרת נפגשו הזוג ראובני עם ד"ר גיאלצ'ינסקי, שאישר את האבחנה והמליץ לערוך את הניתוח.

"תחום רפואת העובר הוא חדש יחסית, וכיום ניתן להציע טיפולים ולהציל חיים של עוברים שבעבר לא היה ניתן", מרחיב ד"ר גיאלצ'ינסקי, מנהל המרכז לרפואת העובר בבית החולים בילינסון. "הדבר דומה לרפואת פגים - בעבר תינוקות שהיו נולדים לפני הזמן היו נפטרים, אך עם הזמן למדו לאבחן כי בעיות של פג שונות משל אדם בן 80. כך גם לגבי עוברים, אנחנו לומדים יותר את ההתפתחות התקינה שלהם וכיצד לטפל בהם במקרה הצורך, למשל לתת מנות דם לעובר, לערוך ניתוח תוך־רחמי בין תאומים זהים שיש להם קשרי דם לא תקינים, תיקון עמוד שדרה של עובר, צנתור בלב עובר וכן הלאה.

"מני ומורן הגיעו אליי עם בקע סרעפתי. פירוש הדבר שיש חור בסרעפת - השריר שעוזר בנשימה ומפריד בין איברי הבטן לאזור בית החזה", הוא מסביר. "כשיש חור - איברי הבטן עולים לתוך בית החזה, וזה מייצר שתי בעיות: האחת - האיברים נמצאים במקום שהם לא צריכים להיות, כך שצריך להחזיר אותם ולסגור את השריר. השנייה והחמורה יותר - הריאות לא מצליחות לגדול. רוב התינוקות במצב כזה מתים בלידה, כי אין להם ריאות לנשום איתם".

ד"ר גיאלצ'ינסקי הציע לזוג טיפול מיוחד המיועד לתינוקות עם בקע סרעפתי קשה. "מי השפיר שעוטפים את העובר מורכבים מהשתן שלו ומנוזלים שהריאות מפרישות. בניתוח תוך־רחמי, מחדירים ומתקינים בלון קטן שסוגר את כלי הנשימה, ואז הנוזלים שמופרשים נשארים שם, וגורמים לניפוח הריאות ולהתפתחותן. אחרי שישה שבועות מבצעים ניתוח תוך־רחמי נוסף כדי להוציא את הבלון. אחרי הלידה מנתחים את התינוק, מתקנים את הבקע הסרעפתי ומחזירים את האיברים למקום".

מרוויחים ילד

חשוב להבין כי על אף הניתוח המורכב, החשש עדיין גדול. בלי הניתוח הסיכויים לשרוד עומדים על 10%, ועם הטיפול הסיכוי עולה ל־30%. "מורן שאלה את הרופא מה הוא היה עושה, והוא ענה: 'הפלה - זה רגשי אשמה לכל החיים. אבל 30% - אם תצליחו, הרווחתם ילד לכל החיים. תעשו את השיקול שלכם'. לא חשבנו הרבה, והחלטנו שהולכים על זה. הרב פופר ליווה אותנו לכל אורך הדרך", מציין מני.

"צריך להכין את ההורים לכך שמדובר בתהליך ארוך, שלא בטוח שהעובר יצליח לעבור, אבל בהחלט ישפר את הסיכויים שלו לחיות", מסביר ד"ר גיאלצ'ינסקי. "ההורים צריכים להיות חדורי אמונה כדי להיות מוכנים להיכנס לתהליך הזה. ראיתי כאן הורים שלקחו על עצמם את הדבר הזה, שמו את עצמם בצד ואת הילד במרכז. התמיכה של הרב פופר ומכון פוע"ה נתנה להם הרבה כוח", הוא מעיד.

"עם כל יום שעבר בין הניתוחים הייתי במתח נוראי. כל רגע יכולתי לאבד את הילד חלילה", משחזרת מורן. "אבל ברוך ה', שני הניתוחים עברו בהצלחה". הגיע זמן הלידה, וההמלצה הרפואית הייתה לערוך ניתוח קיסרי, שנקבע, בתיאום בין בית החולים בלינסון לבית החולים שניידר הסמוך, ליום הראשון של חול המועד סוכות השנה. "בלידה יש מתח עוד יותר גדול, אבל היא עברה בשלום".

"העברנו את התינוק ישר לפגייה, וראינו שהריאות התפתחו מאוד יפה, בזכות הטיפול שעשינו לו בתוך הרחם", מציין ד"ר גיאלצ'ינסקי. "החמצן שנספג הספיק לו. אחרי שהמצב שלו התייצב, היה אפשר להתקדם לניתוח לתיקון הבקע, שהצליח גם הוא. התינוק פקח עיניים. ראיתי ילד חזק שנלחם על החיים שלו. תחושת הסיפוק שיש כאן היא עצומה".

"היינו במתח נוראי, כי אמרו לנו ש־24 השעות הראשונות הן הכי קריטיות. התפללנו המון", מוסיף מני. "אחרי 23 שעות התינוק עבר ניתוח של תיקון הבקע, שברוך ה' עבר בהצלחה. היינו בפגייה של שניידר, וכל יום שעבר היה נס מבחינתנו. הכינו אותנו לתקופת שהייה ממושכת, אבל להפתעתנו אחרי 12 יום השתחררנו הביתה עם התינוק, בריא ושלם. מכון פוע"ה היו האנשים הנכונים בזמן הנכון. בלעדיהם הייתי נשאר עם קביעת מנהל המחלקה מתחילת ההיריון, שקבע כי העובר לא יחיה ושניתוחים יש רק בחו"ל. לא הייתי מעלה על דעתי לחפש משהו שלא קיים. אם מכון פוע"ה לא היו מקשרים ביני לבין ד"ר גיאלצ'ינסקי ומספקים את כל התמיכה מסביב, כתף חמה דווקא בשעות הכי קשות - הילד הזה לא היה איתנו היום", הוא קובע.

"כמו הרבה דברים, גם לרפואת העובר לוקח זמן עד שיש מודעות. משנה לשנה יש יותר ויותר מטופלים, חלק מופנים על ידי רופאים וחלקם מגיעים דרך ארגונים כמו מכון פוע"ה", מוסיף ד"ר גיאלצ'ינסקי. "מה שמייחד את מכון פוע"ה לאורך כל השנים, הוא הרצון הכן של אנשי המכון להתעדכן ברפואה לפרטי פרטים. זה נותן תחושה טובה למערכת הרפואית, שמסתכלים על הרפואה בצורה מכבדת. הם לא מהססים לשאול שאלות, ודואגים להביא את אנשי המקצוע הטובים ביותר לכינוסים שלהם, שגם אני עצמי השתתפתי בהם מספר פעמים. מעבר לכך, בדרך כלל אין התנגשות בין ההמלצות הרפואיות להלכה היהודית, אבל במקרה שיש פער - הם מצליחים לגשר, כך שההורים לא נשארים עם קונפליקט. הם מנסים להבין את ההיגיון הרפואי וליצור את החיבור הנכון להיגיון של היהדות, וזה סוגר להורים את כל הפינות".

נאבקים על כל עובר

מכון פוע"ה הוקם לפני 31 שנה על ידי הרב מנחם בורשטין, מתוך מטרה לגשר בין עולם הרפואה והמחקר המתקדם לעולם הפסיקה ההלכתית לדורותיה בתחומי המשפחה, כדי לסייע לכל הפונים בארץ ובעולם בתחומי הפוריות, הגינקולוגיה, הגנטיקה, טהרת המשפחה ועוד. בבסיס הפעילות עומדת השאיפה להקל ולפשט את התהליכים הרפואיים וההלכתיים הכרוכים בנושא הפריון והמשפחה. עד היום הגיעו לאוויר העולם בזכות פעילות המכון למעלה מ־100,000 ילדים, לכ־65,000 זוגות.

מדי יום מתקבלות במכון כ־300 פניות, מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים, והן מקבלות מענה מ־13 הרבנים המומחים של המכון, המיומנים באבחון, בייעוץ ובהדרכה, מתוך יחס אישי והתאמה לצורכי הפונה ולסגנון חייו בכל תחומי המשפחה. "עיקר המענה הוא טלפוני, וכשיש שאלה מורכבת יותר מבחינה הלכתית, רפואית או רגשית - בדרך כלל הזוג יוזמן למכון לפגישה פרונטלית", מתאר את הפעילות האינטנסיבית הרב דב פופר, מרבני המכון ב־11 שנים האחרונות. את קירות המכון מעטרות אינספור תמונות של ילדים שנולדו בזכותו, "לפעמים אפילו בזכות עצה קטנה שהצילה", והמקום כבר צר מלהכיל.

"יש לא מעט מומים שבעבר עולם הרפואה גרס שהם לא בני־חיוּת, וההורים היו נשלחים להפסקת היריון, כי לא היה לעוברים האלה סיכוי להיוולד ולהצליח לנשום בכוחות עצמם, כמו המקרה של משפחת ראובני", מסביר הרב פופר. "עד היום ישנם רופאים כאלה. הכוח של מכון פוע"ה הוא שאנו מכירים את הניתוחים הכי מתקדמים, גם בארץ וגם בחוץ לארץ. אני מלווה עכשיו מקרה נוסף, שבו בני הזוג כנראה ייסעו לעבור ניתוח ביוסטון, טקסס. הידע הנרחב מאפשר לנו לעזור לעובר לשנות את ההגדרה ההלכתית שלו מעובר שאינו בר־חיות לעובר בר־חיות. בנקודה הזאת, מעבר לכך שאנחנו מתווכים לזוג את הרופא המומחה, אנחנו יושבים איתם ומסבירים להם את המורכבות בניתוחים תוך־רחמיים שלא בטוח שיצליחו. אנחנו עושים את כל המאמצים, אבל יכול להיות שבסופו של דבר הקב"ה יחליט אחרת. היכולת שלנו במכון פוע"ה היא לקחת את המקרים המורכבים ולדעת מי הרופאים שיודעים לבצע את הפרוצדורות בצורה הטובה ביותר, וכך בעצם לתת את המענה הטוב ביותר".

באמתחתו של הרב פופר אינספור סיפורים על מקרים של התערבות תוך־רחמית במהלך ההיריון. על אף שלא תמיד הניתוחים מסתיימים בהצלחה, החשיבות שלהם עצומה. "באחד הימים התקשר אליי רופא מאחד מבתי החולים בארץ, בנוגע לעובר בשבוע 23 שלא זז עקב אנמיה חמורה. הוא סבר שבמקרה כזה אין ברירה אלא לעשות הפסקת היריון, אבל רצה להתייעץ איתי מה כדאי לעשות במקרה כזה מבחינה הלכתית. אמרתי לו שאם אפשר לתת מנות דם לעובר דרך חבל הטבור, כדאי לנסות להיאבק עליו ולהציל אותו. במקרה הזה לצערנו לא הצלחנו, ועל אף שביצענו את הפרוצדורה, העובר נפטר בתוך הרחם אחרי מספר ימים. אבל מבחינתי נלחמנו עליו, ובוודאי לא עשינו פעולה אקטיבית של הפסקת היריון".

מאות מחטים בשביל ילד

חלק נכבד מהפונים למכון פוע"ה מגיעים בשלב מוקדם הרבה יותר - כשהם נתקלים באתגר הפוריות. "כל יום מגיעים אלינו עשרות מקרים כאלה", מעיד הרב פופר. "יש זוגות שנאלצים לעבור עשרות טיפולים פוריות עד שבסופו של דבר הם זוכים להיריון המיוחל. בשבוע שעבר השתתפתי בברית לבן של אישה בת 43, שנולד אחרי 15 מחזורים של הפריה חוץ־גופית (IVF). עשרות אם לא מאות מחטים היא הזריקה לתוך הגוף שלה. יש כאלה שאני מלווה למעלה משש שנים, הם עוברים טיפול אחר טיפול והרופאים כבר מרימים ידיים, אבל אנחנו מסרבים. כל עוד מבחינת ההורמונים הכל תקין, אנחנו לא מתייאשים, ומנסים כיוונים חדשים כל הזמן. אני לא הרופא, אבל התפקיד שלי הוא לבוא לזוג ולהגיד להם: מעבר למה שניסיתם עד עכשיו, במרכז רפואי אחר ישנו אפיק טיפול נוסף. תציעו אותו לרופא שלכם.

"מעבר למענה ההלכתי כרבנים, תפקידנו גם לתת תמיכה רגשית עם אוזן קשבת, ומעל הכול לוודא שהרופאים לא פספסו משהו", מדגיש הרב פופר. "בשבוע שעבר הגיעו אליי זוג אחרי 12 שנות נישואים, שהתחילו לשקול הליך פונדקאות. התברר שהם עברו אינספור טיפולים, אבל פספסו בדיקה בסיסית שיכלה לתת מענה לכל הבעיה. התפקיד שלנו הוא גם לבוא ולבקר או לשלוח לחוות דעת שנייה כדי לראות שלא פספסו משהו".

במכון פוע"ה מכירים את כל המומחים בכל תת־נושא. כך למשל, מקרה קלאסי שמגיע למכון כמעט בכל יום: "לא פעם מגיע זוג מאותגר פוריות, ואחרי בדיקה מתברר שהבעיה נמצאת אצל הגבר. ישנם שלושה-ארבעה סוגי ניתוחים שיכולים לפתור את הבעיה. אם הם יפנו לבית חולים מסוים, אפילו לא יספרו להם שיש שיטות אחרות. היכולת שלנו היא לתכלל את המקרים ולדעת אם יש פרוצדורה טובה יותר בשביל מקרה כזה, כי אנחנו מעודכנים במחקרים הכי עדכניים, משתתפים בכנסים וכותבים מאמרים. אפילו מבחינה כלכלית - אנחנו יכולים להפנות לרופא מסוים כי הוא נמצא באותה קופת חולים של המטופלים ויכול לקבל אותם חינם. אם יפנו לרופא אחר - זה יעלה להם הרבה מאוד כסף. אנחנו פורשים את היריעה הרפואית, מה הן השיטות השונות. לפעמים ישנם שיקולים הלכתיים שמכריעים על שיטות מסוימות".

דוגמה נוספת למקרה שבו לזוג לא היו ילדים בריאים ללא התערבות מכון פוע"ה היא משפחה עם בעיה גנטית שנקראת 'איקס שביר', שגורמת להתפתחות שכלית מוגבלת. רק לאחר שנולדו שני ילדים חולים, התברר שהאם נשאית של המחלה. במקרים כאלו, בדרך כלל מפנים להפריה חוץ־גופית שבה בודקים את העוברים לפני שמחזירים אותם לרחם (PGD). אך חלק מתסמיני המחלה הם שמבחינת פריון, גופה של האם בת ה־25 מתפקד כמו גוף של אישה בת 43. "היא עברה טיפול אחר טיפול, והרופאים כבר הרימו ידיים והמליצו על תרומת ביצית, שמותרת הלכתית רק כשאין שום סיכוי. הצעתי לזוג לפנות לרופא מסוים שמבצע את טיפול ה־IVF בפרוטוקול שונה. הם עשו זאת, וברוך ה' יש להם היום שלושה ילדים בריאים".

בני הזוג פלדמן הגיעו עם אורי להודות לרב פופר, השבוע בירושלים
צילום: מיקי לנגנטל

אתגר משולש

בניגוד לזוגות רבים, שאתגר הפוריות נפל עליהם כרעם ביום בהיר, אצל מתניה ותהילה פלדמן ממצפה יריחו נורות האזהרה נדלקו עוד לפני החתונה. השניים נשואים זה 13 שנה, אך עוד בשלב האירוסין התוודעה תהילה לכך שייתכן שיצטרכו לעבור טיפולי פוריות כדי להביא ילדים לעולם. השניים החליטו בכל זאת להתחתן, ולצלוח יחד את האתגר, אם וכאשר יגיע. "ידענו שהדברים עלולים לקחת זמן. הכינו אותנו לחכות שנתיים לפני שפונים לרופא, ובינתיים לנצל את הזמן לביסוס הנישואים והזוגיות", משתפת תהילה.

השנתיים הראשונות חלפו במהרה, וההיריון המיוחל עדיין לא נראה באופק. "המשפחה של מתניה המליצה לנו לפנות אל מכון פוע"ה, שמתמחים בתחום. שם שיקפו לנו את המצב שלנו. ההמלצה שלהם הייתה לפנות לרפואה הציבורית, כדי להקל את ההוצאות הרבות. פנינו לרופא שבדק אותנו והמליץ על הפריה חוץ־גופית (IVF), תוך כדי ליווי צמוד, רפואי והלכתי כאחד, כמו למשל בטיפולים שנקבעו לשבת או לפני טבילה". מתניה ותהילה נכנסו לסחרחרת של טיפולים, ללא אור בקצה המנהרה. "מכון פוע"ה הפכו להיות סוג של משפחה עבורנו. מישהו שסוף סוף מבין מה אתה עובר. זה משהו שזוג חייב לשמוע, בתקופה מורכבת כל כך".

אחרי שבע שנות נישואים, שכללו אינספור טיפולים אינטנסיביים, נכנסה תהילה להיריון ראשון בשעה טובה, ובסיומו נולד בנם הבכור נועם, בניתוח קיסרי. אבל ההמשך היה לא פחות מאתגר. "אחרי שנה חזרתי לטיפולים בליווי המכון, ובטיפול הראשון נכנסתי להיריון. היינו בעננים שההיריון השני מגיע במהירות כזאת, הרגשנו חלום שמתגשם. אבל אחרי שבוע התחילו לי דימומים, וגילו שהעובר מתפתח בצלקת של הניתוח הקיסרי. הרופאים הכריעו חד־משמעית: או שאפסיק את ההיריון - או שאני אלך יחד עם העובר, כך שלא נותרה הרבה ברירה מלבד להפיל. די מהר התאוששתי, אפילו במכון פוע"ה נדהמו מהמהירות, אבל ידעתי שאנחנו רוצים הרבה ילדים בעזרת ה', והשעון הביולוגי שלי מתקתק".

ארבע וחצי שנים נוספות של טיפולים מפרכים חלפו עד שנולדה שוהם. "כבר לא ידענו מה יהיה. בשלב מסוים אפילו התחלנו לשקול אימוץ. שנינו אנשים בריאים, והבדיקות הגנטיות שלנו יצאו תקינות, רק העניין של ההפריה החוץ־גופית משום מה לא צלח. נועם היה שואל אותנו כל הזמן, 'למה אין לי עוד אחים?'. הסברנו לו שאבא ואמא עושים הכול כדי שיהיו לו עוד אחים. הוא פשוט גדל עם הציפייה שלנו לעוד ילדים". בשלב מסוים הבין הזוג שעליהם לחשב מסלול מחדש. בהתייעצות עם מכון פוע"ה, החליטו לעזוב את הרפואה הציבורית ולפנות לרופא פרטי. "השליח שלנו היה ד"ר מיכה באום, שהציע טיפול אחר. יחד עם מכון פוע"ה, הם נתנו לנו המון כוח ואמונה שנצליח, וזה מה שעזר לנו להמשיך".

אחרי חמישה חודשים בלבד מאז הלידה, פנתה תהילה לרב פופר ממכון פוע"ה והודיעה לו: "אני חוזרת". "אבל רק ילדת", הוא התפלא. "אמרתי לו, 'אף אחד לא מבטיח לי מתי זה יקרה', והוא ענה לי, 'את משוגעת. אין לי מה להגיד. לכי על זה'. בשנה שעברה השתתפתי בשבת השנתית של מכון פוע"ה. עמדתי מול כולם וסיפרתי את הסיפור שלי, ושיתפתי אותם שאני בדיוק אחרי טיפול, ומתפללת שהוא יצליח ושבשנה הבאה אחזור לשם עם הנס הגדול שלנו. אותו טיפול באמת הצליח, ולפני שלושה חודשים ילדתי את אורי, הבן השלישי שלנו". בגלל הקורונה השבת השנתית לא יוצאת לפועל, אבל תהילה מבקשת לנצל את הבמה הזו כדי לפרסם את הנס המשולש שלהם.

הרב מנחם בורשטין, העומד בראש המכון, רואה בטכנולוגיה את מתנת הקב"ה לעידן המודרני. "במאה ה־19 היו אנשים שהקב"ה גזר עליהם שלא יהיו להם ילדים כלל. זכינו ואנו חיים בדור המשופע טכנולוגיות ופתרונות נפלאים ההולכים יד ביד עם ההלכה ולא סותרים אותה. במכון פוע"ה אנו מבינים שהכי חשוב הוא שיצא ילד בריא.

''בסופו של דבר, בכל התחומים שבהם עוסק מכון פוע"ה - מיילדות, פוריות, גנטיקה - מה שעומד לנגד עינינו הוא זוג ההורים המצפים כל כך, וכמובן בריאותם ובריאותו השלמה של העובר. לכן אנו לא מהססים להשתמש בכל האמצעים האפשריים לשם הצלחת ההיריון. בימים אלו יוצא מכון פוע"ה בקמפיין על מנת לשכלל את היכולות של המכון ולהצליח לסייע למשפחות נוספות להצליח להביא ילדים לעולם".