נדב שרגאי: נוכחות יהודית בכותל - יותר מאלף שנים

העיתונאי והחוקר נדב שרגאי מספר לערוץ 7 כיצד המוסלמים מנסים לשנות את הנרטיב של שייכות הכותל והר הבית לעם היהודי וסותרים את עצמם.

ניצן קידר , ח' באב תש"פ

רחבת הכותל המערבי, הערב
רחבת הכותל המערבי, הערב
צילום: אלרון זבטני/TPS

נדב שרגאי, חוקר בכיר ב'מרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה' ועיתונאי בישראל היום, פרסם לקראת תשעה באב מאמר ובו שורה של עובדות נשכחות אודות הכותל המערבי, שהמוסלמים מנסים להשכיח באופן מכוון.

"העובדות הלא ידועות המרכזיות שאני מזכיר הן אלה: שבניגוד לשיח הרווח שהכותל הוא עניין של 400 או 500 שנים ויהודים לפני כן לא התפללו בו, המצב שונה", אומר שרגאי בראיון לערוץ 7.

לדבריו, "יהודים מתפללים במקום התפילה המוכר לנו כיום רק מהמאה ה-16, בעקבות רעידת אדמה שהתרחשה במקום הזה בשנת 1546 ומוטטה שורת מבנים שנשענה על הכותל ופינתה סמטת תפילה קצרה עבור היהודים והשלטונות העותמאניים העניקו להם זכות להתפלל במקום הזה, אבל יותר מאלף שנים לאחור יהודים התפללו לאורך מקומות אחרים בכותל המערבי".

"ראשית, ידוע לנו על בית הכנסת המערה, שלפי המחקרים היום ההשערה היא שהוא שכן בחללו של שער 'וורן' - שער יהודה הקודם – שקבוע בכותל המערבי. את השער הזה פרץ הרב גץ ב-1981 בחיפושיו אחרי כלי המקדש וקודש הקודשים ובזמנו מנחם בגין הורה לאטום אותו. היהודים בחרו במקום הזה לבית הכנסת המערה גם כי היה שם שער להר הבית וגם הוא היה קרוב מאוד למיקום המשוער של קודש הקודשים", מוסיף שרגאי.

לדבריו, הנרטיב שמנסים המוסלמים לייצר סובל לפעמים מ'תזוזות הסטוריות'. "המוסלמים מנסים שנשכח ולשם כך הם מכחישים ומבחינתם כל הכלים כשרים. הם טוענים שלא רק שבית המקדש שקרי ואין ליהודים שום זיקה להר הבית וירושלים, גם הר הבית הוא אתר מוסלמי בכלל שאין לו קשר לעם היהודי, משום שמדובר במקום שבו קשר מוחמד את סוסו הפלאי 'אל בוראק' ומשם עלה לשמיים".

"צריך לציין שמקום הקשירה של אותו סוס כפי שהמוסלמים האמינו, היה קודם לכן בכותל המזרחי, אחר כך בכותל הדרומי ורק יותר מאוחר – כאשר הכותל המערבי התגבש כמקום תפילה מרכזי של יהודים – המוסלמים קיבעו את הזיהוי של מקום הקשירה בכותל המערבי. היה כאן סיפור של 'קדושה נודדת'".

בספר שהוציא לאחרונה, 'טרור אל אקצא – מעלילה לדם', מייחד שרגאי פרק שלם להכחשה של שייכות הר הבית ליהודים.

רבים מהמחבלים שביצעו או שניסו לבצע פיגועים בשנים האחרונות ('השהידים של אל אקצא') שאבו לגיטימציה למעשיהם מהטענה שהולכת וקונה לה אחיזה בעולם המוסלמי של ימינו, ולפיה זיקת היהודים להר הבית שקרית ומזוייפת.

לצד מקורות היסטוריים - יהודים, מוסלמים, נוצרים ופגאניים, וממצאים ארכיאולוגיים רבים - בהם צילום של מקווה שהתגלה מתחת למסגד אל אקצא לאחר רעידת האדמה שמוטטה את המסגד ב-1927 או מטבעות אומאיים שעליהם הוטבעה תבנית מנורת המקדש - נחשפים בספר שורה של מחקרים חדשים בעלי משמעות.

מחקרים אלה מלמדים, שהיהודים חנכו ו'חפפו' את המוסלמים בהר הבית, בראשית ימי האסלאם שם, והכירו להם את המקום ואת גבולות אבן השתיה. מחקרים נוספים מלמדים כי בימי הבראשית של האסלאם, התקיימו קווי דמיון רבים בין טקסי הפולחן שנערכו על ידי המוסלמים בהר הבית, לבין אלה שנהגו במקדש.

"כבר עשרות שנים שהמוסלמים מכחישים באופן טוטאלי וגורף ואומרים שישראל המציאה סיפור ושהמקדש מעולם לא עמד במקום הזה. אני מביא שורה של היסטוריונים ואנשי דת מוסלמים לאורך מאות השנים האחרונות, שכולם מזהים כמשיחים לפי תומם, את הר הבית כמקום מקדש שלמה, בניגוד מוחלט לטענות החדשות של המוסלמים כיום", מספר שרגאי.

הוא מציין שאפילו "המועצה המוסלמית העליונה, בימיו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני שהוא אבי עלילת 'אל אקצה בסכנה' ואפילו במדריכי תיירות בודדים שהודפסו עד שנת 2000 ברמאללה מזוהה הר הבית כמקום מקדש שלמה".

"לצד כל העדויות הללו מהצד האיסלאמי יש כמובן הרבה מקורות היסטוריים יהודיים ואחרים שמזהים חד משמעית את המקום כמקום המקדש. מה שיותר מעניין הוא שהיהודים חנכו למעשה את המוסלמים בהר הבית, כשהם הגיעו לשם לראשונה אחרי הניצחון על הביזנטים.

״מהמחקרים הללו עולה דימיון מובנה של האיסלאם ליהדות. אנחנו יודעים על כתובת שחשפו ארכיאולוגיים בת למעלה מאלף שנה שהתגלתה במסגד סמוך לחברון והיא מעידה על כך שבראשית התקופה האסלאמית נקראה כיפת הסלע: בית אל-מקדס – על שם בית המקדש. המוסלמים בעבר ראו את עצמם כמחדשי המסורת של מקדש שלמה הקודם שאת קיומו הם מכחישים כיום מכל וכל", מסכם נדב שרגאי.