למרות הקורונה: צעדת ליל תשעה באב

תחת הכותרת "ריבונות כתיקון לחורבן" צעדו עשרות בני אדם סביב חומות העיר העתיקה. שרים, ח"כים ואישי ציבור שיגרו ברכות.

ערוץ 7 , ט' באב תש"פ

מייצגים את האלפים. צעדת ליל תשעה באב
מייצגים את האלפים. צעדת ליל תשעה באב
צילום: גרשון אלינסון

צעדת ליל תשעה באב של תנועת 'נשים בירוק' התקיימה הלילה תחת מגבלות הקורונה כאשר הותרה השתתפותם של חמישים צועדים בלבד.

בתנועה הדגישו כי חמישים הצועדים מייצגים את אלפי הצועדים שהקפידו להגיע מכל רחבי הארץ בכל ליל תשעה באב ב-25 השנים האחרונות.

הצעדה, שנפתחה בקריאת מגילת איכה, משמרת מסורת יהודית עתיקה שנגדעה בתקופת המנדט הבריטי וחודשה בשנות התשעים על ידי תנועת 'נשים בירוק', ומאז צברה קהל הולך ומתרחב של אלפי משתתפים מכל רחבי הארץ.

בפתח הצעדה נשאה דברים עורכת הדין נילי נאורי, יו"ר ארגון Israel is Forever שקשרה בדבריה בין בכיו של עם ישראל לאחר חטא המרגלים לקשר הכרחי בין עם ישראל לארץ ישראל כיום: "כעונש על חטא המרגלים בני ישראל שהו במדבר 40 שנה עד שמתו כל בני אותו דור. האם הפקנו לקח? לא! במשך 53 שנה בדקנו אם חלקי ארץ ישראל ששחררנו במלחמת ששת הימים שווים. האם נחליף אותם תמורת שלום מדומה, האם לא ניתן אותם לעם שלא קיים ומורכב מאוכלוסייה טרוריסטית. שוב שכחנו שה' נתן לנו את הארץ הזו, שוב שכחנו שיהודה ושומרון, והר הבית הם מקור זכותנו על הארץ כולה. עלינו לשמוע לקול של כלב בן יפונה 'עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה'. עלינו לשמוע לקול של יהושע בן נון, הרמטכ"ל הראשון של ישראל ולהתנהג כמו ריבון. עלינו להפסיק לבכות ב- 9 באב, עלינו לפעול".

דברים נשא גם לוחם הלח"י עזרא יכין שכרך את סיפור החורבן עם סיפור חורבן גוש קטיף וחבל ימית בימינו אנו. בקול נרגש סיפר על תחושותיו הקשות ותקוותיו לביטול גזירת חורבן הישובים. בדבריו ביקר את גישת השפלה, כהגדרתו, המסתפקת בגוש דן וסביבותיו ואינה חותרת וצופה להתעלות מעלה אל ההר.

כמדי שנה, הוביל את הצעדה ההיסטוריון אריה קליין והביא מסיפורי ההיסטוריה המיוחדת של ירושלים בתחנות שונות לאורך הצעדה, כאשר הראשונה שבהם היא גן העצמאות שבמרכז ירושלים שם, בסמוך לגן, נמצאת בריכת המים הגדולה שסיפקה מים למאות אלפי העולים לרגל. קליין תיאר את מחנה האוהלים הענק של העולים לרגל, מחנה שבשנות המצור והלוחמה שכפו הרומאים על ירושלים כבר לא היה.

לאורך תחנות הצעדה הוקרנו דברי ברכה ששלחו לצועדים אישי ציבור שונים שנבצר מהם להשתתף בצעדה. חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק התייחס בדבריו לאותם שאינם שוכחים את ירושלים ואינם מפנים לה את גבם. בעוד עם ישראל אומר איכה ישבה בדד, אומר להם הקב"ה 'אייכה', היכן אתם, אמר גליק והוסיף כי גאולתה של ירושלים תלויה בעם ישראל שעליו לחתור ליום המלכת ה' על העולם כולו. די לבכות, רוצים לבנות, הכריז.

בכיכר צה"ל סיפר אריה קליין לצועדים את סיפור בניית חומת העיר בידי אגריפס והוסיף גם אודות תגלית ארכיאולוגית שנחשפה עם בניית הקמפוס החדש של בית הספר לאמנות 'בצלאל'. החפירות במקום גילו בסיס חומה ענק ומולה 85 אבני קלע רומאיות המספרות את סיפורו של הקרב הגדול שהתרחש בנקודה זו בשנת החורבן, כאשר הצבא הרומי חדר את קו החומה וכבש את חלקה העליון של ירושלים.

קליין סיפר על המנהג להניח על ראשי חתנים אפר מירושלים, ובשלב זה של הצעדה חולקו לכל המשתתפים קופסאות קטנות ובהן עפר שהוצא מהר הבית וסונן בעמק צורים. חלוקת העפר מההר הקדוש התקבלה בהתרגשות רבה על ידי משתתפי הצעדה.

בין שולחי הברכות המצולמות היה גם השר זאב אלקין שייחל בדבריו ליום בו הצעדה תעבור בתוך העיר העתיקה בדרכה אל הר הבית, שם יעמוד בית המקדש. "גם בשנה זו של קורונה הנאמנות שלנו לירושלים נמשכת עם כל הקשיים. נדאג לפיתוחה ולריבונות שלנו בעיר העתיקה על כל חלקיה".

השר לשעבר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הדגיש בברכתו המצולמת כי ירושלים היא עניין ציבורי-לאומי ובניינה נוגע לחידוש המסגרות הלאומיות ואינו עניין פרטי. "הלאומיות החדשה שאנחנו מקוממים כאן מחורבותיה, חייבת לקחת על עצמה בנחישות רבה יותר את בניינה של ירושלים בחומר וברוח", אמר סמוטריץ.

בדבריו ציין סמוטריץ' כי במרוצת השנה כולה בה אנו מודים על הטוב שזכינו לו אך "יש יום אחד שבו אנחנו נזכרים בחוסר שבמקום מקדשנו, שאליו כל המסע הזה, שסובב את החומות ומשקף את הכיסופים לבניינה של ירושלים במובן הפנימי הקדוש והממלכתי ביותר. הכיסופים האלה הם המנוע שצריך להניע את המוטיבציות שלנו כל השנה. נתחבר לעצב ולאבל של החורבן ונשאב ממנו הרבה כוחות לבניין הארץ וירושלים כליבת הקוממיות הלאומית שלנו".

בסמוך לשער שכם תיאר ההיסטוריון אריה קליין את חרישת העיר, אחד האירועים עליהם נקבע האבל בתשעה באב. אירוע זה היה למעשה טקס רומי שהונצח על מטבעות העיר שקמה במקום ירושלים. מדובר בטקס בו מתבצע חריש של תלם סמלי וייצוגי מסביב לעיר, וזאת כביטוי לביטולה של העיר כפי שהייתה עד כה.

בשער שכם, סיפר קליין, כתובת המזכירה את שמה של העיר אחרי אותו חריש רומי, 'אליה קפיטולינה', שם שנקבע בהוראת הקיסר אדריאנוס שגם שינה את שמה של ישראל כולה מ'יהודיה' ל'פלשתינה'. כיום הערבים מכנים את שער שכם 'באב אל-עמוד' על שמו של העמוד עליו הוצבו פסליהם של הקיסרים הרומיים כביטוי להחרבתה הסמלית של ירושלים.

בהמשך דרכה של הצעדה סיפר קליין על אירועי מלחמת ששת הימים וקרבות חטיבת הצנחנים וגדודי התותחנים שלחמו סמוך לשער שכם והלאה לכיוון שר הפרחים ובהמשך מוזיאון רוקפלר. צעד אחר צעד תיאר קליין את התקדמות הלוחמים במלחמת שחרורה של העיר.

עוד סיפר על ייחודו של מוזיאון רוקפלר שהוקם על ידי הבריטים על מנת לספר את סיפור ההיסטוריה של עם ישראל, אך בניגוד לתקופות קדומות ומאוחרות יותר המתוארות במוזיאון אין בו איזכור לימי בית ראשון, בית שני ותקופת המשנה. "הבריטים עשו הכול כדי למחוק את סיפורה היהודי של ירושלים", אומר קליין.

איתמר יום טוב, נציג תנועת נוער הריבונות, הזכיר בדברים שאמר כי לפני 15 שנים נוער צעד עם דגלים כתומים כמאבק נגד העקירה והגירוש ואילו כעת הנוער צועד באמירה אחרת הקוראת לריבונות: "במקום גירוש בואו נחיל ריבונות", אמר וציין את השמחה להיות חלק מהמהלך הכללי המוביל ליעד זה של ריבונות ישראל בארצו.

יונתן יוסף, חבר מועצת עיריית ירושלים, השתתף גם הוא בצעדה וסיפר על ישיבת התכנון שהתקיימה היום במועצת ירושלים ועל מקומות רבים בירושלים שעדיין יש לבנות בהם כדוגמת עטרות, גבעת המטוס ומקומות נוספים, "בכל מקום שיהודים לא מתיישבים באים אחרים ותופסים את הקרקע", הזהיר והבטיח לפעול לבנייה אמתית של ירושלים ומתוך כך את הארץ כולה.

הצעדה הסתיימה בדרך המובילה אל שער האריות, שם התקיימה עצרת הסיום של האירוע כולו. יהודית קצובר ונדיה מטר נשאו דברים על חשיבות הצעדה כביטוי לריבונות ישראל בכל חלקיה של ירושלים, תיקון לאבדן הריבונות, שהביטוי הממשי לה הוא חורבן בתי המקדש והיציאה לגלות.

עוד הזכירו השתיים בדבריהן את בכי חטא המרגלים שאירע בתשעה באב וביטא את הקושי של עם ישראל בהבנת מהותה של ארץ ישראל המחברת את עולם המעשה אל עולם הרוח, ארץ שבה היצירה, הבניה, החקלאות ואפילו הפוליטיקה הם קודש המקרב את עם ישראל לייעודו הריבוני בארץ ישראל.

סגן ראש עיריית ירושלים, אריה קינג, הזכיר את 1950 השנים שחלפו מאז החורבן, שנים בהן אבניה של ירושלים מצפות שעם ישראל ירצה בהן וישתוקק אליהן יותר. "כל אחד מאתנו צריך לחשוב מה הוא עשה בשנה האחרונה כדי שנזכה לראות את המקדש בנוי בימינו. אין סיכוי שזה יקרה אם לא נגלה את ההשתוקקות והאהבה לכל אבן, שיח ועץ שנמצאים באדמת ארץ הקודש". בכך מצא קינג קשר ישיר לבכי הראשון בתשעה באב על חטא המרגלים.

קינג הזכיר את דבריו בעצרת השנה שעברה כאשר הציג בפני באי העצרת והצועדים את שלטי האבן שקבעה ממשלת טורקיה בצד הדרך כבעלי בתים. מאז הוסרו השלטים וקינג קורא להמשיך ולנהוג מנהג בעלים ריבוניים בירושלים. בדבריו ביקר קינג בחריפות את התנהלות ראש הממשלה המסרב, לדבריו, לאפשר בנייה בירושלים ולדבריו הוא האחראי למציאות בה רק 61 אחוזים מתושביה של ירושלים הם תושבים יהודים. "ריבונות מסתיימת בהר הבית אבל היא מתחילה בגולן, בנגב, בערבה, ביהודה ושומרון וברצועת עזה תיבנה ותיכונן".

הרבנית רבקה שמעון, פעילה מובילה למען הנוכחות היהודית בהר הבית, נשאה גם היא דברים בעצרת הסיום ותיארה את השינוי התודעתי המתחולל סביב הר הבית בגיבוי משטרת ישראל ובעקבות עבודה מאומצת ועקבית של פעילים ופעילות. "אם אנחנו רוצים לרפא את העולם ואת עם ישראל אנחנו יכולים להתחיל בהקטרת קטורת, במעשה שיראה לעולם כולו שה' מלך ומלכותו בכל משלה".

דברים נוספים הובאו גם משרת התחבורה מירי רגב שהביעה התרגשות בראיית התפתחותה של ירושלים ושגשוגה כהתגשמות חזון הנביאים. "ירושלים מקרינה מקדושתה על העולם כולו. ממשלת ישראל תעשה הכול לחיזוק מעמדה הבינלאומי של בירתנו המאוחדת והנצחית", אמרה השרה.

ראש מועצת גוש עציון, שלמה נאמן, שיגר גם הוא דברי ברכה והדגיש את הקריאה לריבונות ולמקדש כביטוי לתיקון הדרוש לחורבן עליו מתאבל עם ישראל.

ראש עיריית ירושלים, משה לאון, ציין בברכתו כי הצעדה מבטאת את כיסופי הדורות לבניין המקדש. "הצעדה מבטאת גם את העמקת שורשי העם היהודי בירושלים", אמר ובירך את הצועדים והמארגנים בתקווה לבניין המקדש בשנה הבאה ולהגעת המונים מכל העולם "להתברך בתפארתה ובקדושתה".

כמדי שנה נחתמה הצעדה בשירת 'התקווה' ו'אני מאמין' והצועדים עשו את דרכם לתפילה וקינות ברחבת הכותל המערבי.