לפני 15 שנה עולם האומנות שתק

גם אני מאמינה שבלי תרבות ואומנות, איכותית! עם אמירה! מעוררת מחשבה! אין לנו עתיד ועדיין לא רואים אותי בהפגנות בלפור.

אלישבע רזווג , י' באב תש"פ

אלישבע רזווג
אלישבע רזווג
צילום: חזקי ברוך

אני אומנית. גם לי הקורונה חנקה את כל ההופעות שתוכננו.

גם אני נאבקת, עושה חזרות מתכננת, ויודעת שמחר הכל יכול לרדת לטימיון. גם אני נאבקת על כל פירור של תקציב, עובדת בחינם, מוציאה כספים אישיים על הפקת הופעות.

גם אני מאמינה שבלי תרבות ואומנות, איכותית! עם אמירה! מעוררת מחשבה! אין לנו עתיד. גם אני בתחתית תחתית תחתית תחתית שרשרת המזון... ועדיין לא רואים אותי בהפגנות בלפור.

למה? אולי כי אני הייתי זאת שהורידו מהאוטובוסים בדרך להפגנה דמוקרטית לפני 15 שנה. ועולם האומנות שתק. אולי כי שילחו בי פרשים כאילו אני איום המדינה. ועולם האומנות שתק.

אולי כי סגרו אותי עם עוד עשרות אלפים ללא יכולת לצאת ולחזור הביתה גם לו רציתי, מסוגרת בשרשרת חיילים וגדרות למשך ארבעה ימים. ועולם האומנות שתק. אולי כי בכיתי עם אנשים שקמו ועזבו את ביתם כדי למנוע קרע בעם והתקשורת גידפה אותם והפכה אותם לאויבי העם. ועולם האומנות שתק.

אולי כי שהיתי עם אותם פליטים, שלא היה להם עתיד והיו צריכים להתחיל את כל חייהם מחדש.. ועולם האומנות שתק. אולי כי פינו גם אותי מבית לפני תשע שנים, ללא סיבה משפטית מוצדקת ומתוך מניעים פוליטיים. ועולם האומנות שתק.

אז אני אומנית, כדי שבפעם הבאה עולם האומנות לא ישתוק כשזה לא באגנדה שלו... ואחרי שכתבתי את כל זה. הגיע הזמן להבין שאומנות זה החמצן לרוח שלנו. ובלי רוח אין חיים- חייבים להחזיר את הנשימה לאומנות.