​​​​​​​כל הכישרונות אצל אדם אחד

היצירה של מתי שריקי לציון חמש עשרה שנים לגירוש, היא מופת ויזואלי ומוזיקלי גם יחד. טור מוזיקה.

עוזיאל סבתו , י"ב באב תש"פ

פני אדמה | מתי שריקי | קליפ

העולם שלנו אינו עולם הוגן, אין מה לעשות.

לא כולם נולדו שווים וגם מינוני הכישרונות והכישורים משתנים בין אדם לאדם, מי יותר ומי פחות, מי בתחום כזה ומי בתחום אחר. החלוקה אינה הוגנת, היא לא יכולה להיות כזו. האפליה הטבעית הזו יוצרת לעתים מצבים קיצוניים, כמו בסיפורו של מתי שריקי.

שריקי הוא זמר כובש. קולו נקי, משכנע, ישראלי. הוא גם כותב מוכשר, שימו עין למילות שיריו, לליריקה, לכאב, לכנות, ללחן. שריקי מלחין בחסד. הוא לא צריך מנגינות זרות וכותבים אחרים, הוא יודע למדוד טקסט לצלילי גרונו, ובראותו כי טוב, לתפור מנגינה מהודקת. הוא גיטריסט, הוא פסנתרן, הוא נגן מעולה. בחלוף הקורונה, שימו לכם בצ'ק ליסט צפייה לפחות פעם אחת בשריקי מופיע. פה ושם שלח שריקי את ידו גם למחוזות הגרפיקה והאנימציה, אצל אמנים מפורסמים ואצלו.

עם זאת, 'פני אדמה', הקליפ שמלווה לחדשיר שיצא היום, הוא לא עוד 'קליפ' של גיבוב דמויות ואלמנטים מסטוקים חינמיים, 'פני אדמה' הוא יצירת אמנות נוספת בתחום האנימציה והעריכה של שריקי עצמו. קליפ מופת ששריקי עבד עליו למעלה משנה. ליטש, דייק, שכלל, ייפה.

כל פריים הוא ציור, הוא דיוק לצליל הנכון, לתחושה הנכונה ולהבעת הצער של שריקי, בזיכרונותיו שלו ובזיכרונות שלנו, הצופים והמאזינים, מאחת מנקודות השפל הלאומיות של העשורים האחרונים, גירוש היהודים מגוש קטיף ומצפון השומרון.

עם לב גדול וכישרון עצום, שריקי מגייס, חמש עשרה שנה אחרי חורבן ההתנתקות, את כל הכלים שהקב"ה העניק לו ומחבר, מלחין, שר, מאייר, עורך, מציג ומשמיע את אחת מהבלדות היפות שנכתבו על הגירוש, שלצד הכאב והעצב שיש בה, יש בה גם תקווה וזריחה, אור חדש.