אנחנו נמצאים בשבעה שבועות שנקראים 'שבעה דנחמתא', שבעה שבועות שבהם קוראים בהפטרה של שבת עניין נחמה. אחרי החורבן בתשעה באב, הקב"ה מנחם את עם ישראל שעוד יגיעו הזמנים הטובים והיפים בגאולה השלמה.

ה'שפת אמת' זיע"א (ויצא, תרנ"ח) שואל איך בדיוק הקב"ה ינחם את עם ישראל?

והוא עונה, שהנחמה זו ההבנה שלעולם ה' יתברך לא התרחק מאיתנו, ולעולם אנחנו לא התרחקנו ממנו.

בזמן הגאולה, הקב"ה יראה לנו איך תמיד היינו קרובים אליו ושתמיד הוא אהב אותנו, שמר ודאג לנו. 

לפעמים אנו מרגישים בגלות, בהסתר פנים, לא רואים בוודאות את אור פני ה', אבל בגאולה השלמה שאז תהיה הארת פנים, הקב"ה יראה לנו איך כל מה שארע לנו, הכל היה לטובה. כל דבר שיהודי עבר בחיים הפרטיים שלו, היה מושגח בהשגחה פרטית לטובתו הנצחית.

כך מפרש רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א בליקוטי מוהר"ן (חלק א, סימן כ"א) את דברי דוד המלך בתהלים (פרק קכו) "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה". אז - בגאולה העתידה, כשהקב"ה יראה לנו איך כל הזמן הוא היה איתנו, שמר עלינו ועשה הכל לטובה, אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה.

יהודי יסתכל על העבר שלו, ברגעים שהיה עצוב, ממורמר, דואג ומתלונן, ויבין שזו הייתה טפשות מצידו להגיב כך למציאות, כי יבין שהכל היה לטובתו.

לכן, בשבועות אלו, עיקר הנחמה היא בעיקר להחדיר בתוכנו אמונה גדולה בה' יתברך שכל מה שהוא עושה, הוא עושה לטובה. לבקש ממנו אמונה ולהתפלל על הגאולה השלמה.

הכותב מטפל ומאמן אישי