הערוץ הראשון: הקרנה חוזרת של "אחד מל"ו"

במלאת שלושים וארבע שנים לפטירתו של ר' אריה לוין יקרין הערוץ הראשון של הטלוויזיה בפעם השניה את סרטו של משה אלפי "אחד מל"ו".

, ו' בניסן תשס"ג

17 קהילות ברחבי העולם מבקשות את הסרט. בימים אלה מתנהל משא ומתן להקרנתו עם מנהלת התחנות היהודיות שבהולנד, ובערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית יקרינו אותו, בפעם השנייה, במוצאי השבת הקרובה. הסרט "אחד מל"ו" של המפיק משה אלפי יוקרן במלאות שלושים וארבע שנים לפטירתו של הרב אריה לוין.

לקראת ההקרנה פגש כתבנו שמעון כהן את אלפי הנושא באמתחתו יצירות קולנוע יהודיות כ"המסע לאומן", "הבית השרוף", ים נקודה סוף" ואחרות. סרטים שזכו במשך 15 שנות יצירתו למחמאות ואף התערות בשדה הקולנוע הבינלאומי.

"את העבודה על הסרט התחלנו בעקבות בקשה של "גשר" לעשות סרטון קצר. מהר מאוד הבנתי כמפיק, שמדובר בחומר בעל פוטנציאל וחשיבות שחייבים לבוא לידי ביטוי בסרט באורך מלא", הוא מספר.

הסרט המשלב בתוכו קטעי משחק, שיחות, וקטעי ארכיון מנסה, לדבריו של אלפי, לתאר את הקשיים, צמתי המחשבה וההתלבטויות בחייו של ר' אריה לוין. "זו לא חוכמה לומר שר' אריה לוין היה אדם טוב", הוא קובע. "אדם שהוא מלאך לא ידבר לכל אחד ואחד מהצופים באופן אישי ואקטואלי. מה שעניין אותי בדמותו של ר' אריה לוין היה איך בעקבות אישיותו יוצרים אנשים ענקי קומה כמוהו".

בחיפושים אחר צמתי ההתלבטות והקשיים בחייו של ר' אריה לוין, שוזר אלפי את תיאורי הסבל והרעב שעברו עליו. רעב שהביא אף למות בנו כשעל שפתיו המילים "אבא, לחם". כל זאת בשעה שהכסף שנשלח לעזרתו מצוי במרחק שני רחובות ממנו, אצל אדם שהחליט לעכב את מתן הסכום כי "אני לא יודע אם אתה הוא האריה לוין שלו שייך הכסף".

קושי אחר המודגש בסרט הוא קושי ההתמודדות עם החברה הסובבת אותו, חברה חרדית המשמיצה את יחסו האוהב ללוחמי המחתרות ואת יחסי הקרבה ההדוקים בין ר' אריה לוין ובין הרב קוק, וקבלת תפיסת עולמו והגותו של הרב קוק.

"באחת הסצנות מספר הנכד הרב דוד לוין איך כדי להגיע הביתה משרותו הצבאי היה פושט את מדיו בתחנה המרכזית, מתלבש כיהודי חרדי לכל דבר וכך צועד לבית אביו. הסופר שמחה רז, שליווה את עשיית הסרט בדיאלוג וייעוץ מתמיד, לא אהב את הסצנה הזו. "ר' אריה אהב את חיילי צה"ל", הוא אמר לי. וזה נכון, כמובן. אבל הסביבה שבה חי ר' אריה לא אהבה את חיילי צה"ל. סצנה כזו מדגישה את הקונפליקט התהומי שבו חי ר' אריה". מספר אלפי ומרגיש בהזדמנות זו חובה נעימה להדגיש כשהוא מדבר על הסופר רז, "הוא אדם נפלא, אני חייב לו אלפי תודות על הייעוץ ושיתוף הפעולה".

לא כולם שתפו פעולה עם יוצרי הסרט. "בציבור החרדי חששו מאוד לשתף פעולה, כולל חשש של חלק גדול מבני המשפחה. המציאות החברתית בה הם חיים העלתה חשש שלא תתקבל בברכה השתתפות בסרט כלשהו שבו מסופר סיפור חייהם של ר' בנג'י ור' דוד לוין, נכדיו של ר' אריה, בפני העולם כולו". היום, לאחר הקרנתו של הסרט, מסתבר, השתנתה ההתייחסות לחלוטין, "הנכדים מסתובבים ברחבי הארץ עם הסרט ומקרינים אותו בגאווה. אפשר אפילו לספר שאחד מגדולי הציבור החרדי, שאני מנוע מלפרסם את שמו בשלב זה, ביקש לצפות בסרט".

אלפי שוזר בסרט את סיפור חייהם של שני הנכדים, שאיש בדרכו מצאו ביטוי להמשכיות חייו של סבם הנערץ, הרב בנימין בנ'גי לוין על ידי נגישותו כרב לכל אדם, נגישות שלמענה סירב לקבל על עצמו רבנות קבועה בכל קהילה שהציעה לו, ומעלה הצגה יחיד פרי עטו, בה הוא מחליף דמויות וחושף קונפליקטים בהוויה הישראלית. ובן דודו הרב דוד לוין שעם חזותו החרדית מלא תפקיד של סגן אלוף שהיה אחרי על משפחות הנפגעים של חיל האויר. תפקיד שהביא למפגש עולמות ברגעים קשים מאוד ל משפחות שכולות רבות, והוליד הערכה רבה והכרות בין הציבור הקיבוצי החילוני לציבור חרדי.

לתשובה לשאלה אותה הציבו יוצרי הסרט, איך הופכים להיות לאנשים כר' אריה לוין, מסתבר עולות גם בצוות שיצר את הסרט מספר תשובות לא זהות. אחת התשובות היא התורה שבו. תשובה אחרת היא נשמתו הגדולה של ר' אריה, "ר' אריה עומד בשורה אחת עם גדולי החסד הבינלאומיים במרוצת הדורות", אומר יצחק חלוצי בימאי הסרט. "תשובה נוספת היא העיסוק הבלתי נגמר של ר' אריה בייעודו בעולם", מספר אלפי אבל מותיר לצופים להכריע בין התשובות או לבחור בכל תשובה אחרת.

הסרט שמוגדר כ דוקודרמה – סרט דוקומנטרי בו משולבים קטעי משחק, הצריך את הצוות לחפש אחר שחקן שיגלם את דמותו של ר' אריה לוין. למענם אותר, בעקבות תחקיר, יהודי שהכיר את ר' אריה לוין ומידות גופו דומות לשל ר' אריה- יוסף ויטלזון מירושלים-. בסיום הצילומים ערכו משה אלפי, יצחק חלוצי הבימאי, ואלי ויסברט התסריטאי הרצת כוסית.ואלפי מספר: "בסוף המסיבה קם אותו יוסף ויטלזון היהודי ששיחק את ר' אריה לוין, אדם שבמהלך כל התקופה כמעט ולא דיבר עם הצוות ואמר 'אני מבקש להודות לכם על שזיכיתם אותי להשתתף בסרט על רבי'. לא ירדנו לסוף דעתו ואז הוא הסביר 'במשך עשר שנות חייו האחרונות של ר' אריה הייתי תלמידו ומשמשו האישי, ואחרי שפניתם אליי רעדתי מהתרגשות בכל פעם על הזכות להיכנס לדמותו של רבי'. מאותו רגע הוא התחיל לספר לנו עוד ועוד על ר' אריה כשאנחנו, שלא ידענו על הקשר הזה, יושבים, מביטים בו ועינינו זולגות דמעות".

בסרט משתתף גם אורן מס, אחיינו של מפקד הל"ה דני מס, אורן לוקח חלק בסצנת "גורל הגר"א", בה, תוך שימוש בגורל מזהה ר' אריה את גופותיהם המרוטשות של לוחמי הל"ה.

"כל אחד מאיתנו לקח מהסרט משפט אחד", מסכם אלפי, "אני לקחתי את המשפט שאמר ר' דוד נכדו של הצדיק, 'סבא שלי לא היה רק רב, הוא היה גם חכם'. חכם יודע איך שלא לנתק בין תורה לארציות ולמציאות, ואת הגישה הזו רציתי להדגיש בסרט".

הסרט, רווי הרבדים השונים, מסתיים בדברי הסופר חיים באר שמספר כי בערוב ימיו של ר' אריה פנה אליו ושאל 'ר' אריה, אתה אחד מל"ו צדיקים?'. התשובה שקיבל באר הייתה 'לפעמים כן ולפעמים לא'. שאלתי מה הכוונה, מספר באר, וממשיך בתשובת ר' אריה, "להיות ל"ו צדיקים זה לא משרה זה מינוי, אם אתה עושה מעשה טוב אתה נכנס לקטגוריה הזו ואם לא אתה יוצא ממנה ומישהו אחר נכנס, כך שתמיד יש "ל"ו צדיקים, זה משהו שנותן המון המון תקווה.

הקרנת הסרט כאמור במוצאי שבת הקרובה, פרשת מצורע ( 12/4/2003 ) הערוץ הראשון בשעה 22.00.