השבוע התקיים מסע רבני 'תורת הארץ הטובה' בכל רחבי הארץ. חשובי רבני הציונות הדתית הגיעו למקומות רבים בישראל כדי להפיץ בציבור את החשיבות של קיום שמיטה כהלכתה והצטרפות למיזם 'אוצר הארץ'. הרב יעקב אריאל הגיע לישיבת ההסדר ברמת השרון, הרב דוד חי הכהן לראש העין, והרב דב ליאור לקריית גת ולשדרות. "שנת השמיטה קרבה, קרבת שנת השבע, וכעת אנחנו כמו ביום שישי אחרי צהריים, מכינים עצמנו לשבת", אומר ל'בשבע' הרב יעקב אריאל. "האם כל אחד מוכן לשמיטה? האם הוא יודע מה הוא יצרוך הוא ואיך יצרוך, או שהוא רק סומך שיהיה בשוק? אדם צריך להתכונן. יותר מכך, הצרכנות היא בעיה משנית. אדמת ארץ ישראל היא של כולנו, ולכל יהודי יש בארץ נחלה. זה שהוא לא יודע איפה הנחלה שלו לא אומר שהוא יכול להיפטר מכך, שלא יהיה לו אכפת שנחלתו מעובדת בשנת השמיטה באיסור. גם אם היא מעובדת על ידי גויים, על פי הנצי"ב הוא צריך למנוע זאת אם הוא יכול, כי במציאות שהאדמה מעובדת באיסור כולנו עוברי עבירה. כך למשל, אם אדמת הנגב נחרשת בשנת השמיטה העבירה היא של כל עם ישראל".
בעיני הרב אריאל הפתרון ההלכתי למציאות המורכבת שתיאר בשנת השמיטה הוא 'אוצר הארץ'. "שנת שמיטה פירושו שהאדמות לא שלך, הן הפקר, לכן אי אפשר מעשית שכל אחד יקטוף את הפירות. בניגוד לעבר, קטיף הפירות נעשה בצורה מכנית ובהיקפים אדירים ולא בקטיפת יד, אז איך עושים זאת בשנת השמיטה? אם ממנים את החקלאי כשליח בית דין, לא כאדם פרטי, נחתם מולו חוזה שבשנה הזאת הפירות אינם שלו, והוא מתחייב בשמנו ובשליחותנו לקיים את המינימום הוראות שיש. הכול מתוקצב מראש, נותנים לו החזר הוצאות לפי דונם ובעצם אנחנו כאוצר בית דין, שמתווכים בין הצרכן לחקלאי".
המסר של הרב אריאל לציבור הוא קיום שמיטה כהלכה. "בואו נהיה אחראים לקיים את המצווה כהלכה ונחזק את החקלאים שמעוניינים ויכולים לשמור שמיטה כהלכה ולא זקוקים להיתר המכירה. במקום שזקוקים ובמקום שצריך, ניתן פתרון אחר. אבל אוצר הארץ הוא הפתרון האידיאלי. ובעצם, על ידי מינוי לאוצר הארץ אנחנו ממנים את החקלאים כשליחים והם יספקו את תוצרת שנת השמיטה".
למה שהחקלאים לא יעשו קרן השתלמות או שנת שבתון כמו המורים?
"האם אנחנו יכולים להבטיח שכל החקלאים יכולים לעשות זאת? לא. כוונת הפסוק במילים 'ושבתה הארץ' היא שאנחנו לא בעלי בתים, הפרי לא שלנו, לכן אסור לזרוע ולחרוש, כי זה לא שלנו. אבל אי אפשר למנוע מהפרי שיגדל. העצים צומחים וזקוקים להשקיה וטיפול הכרחי, אך בניגוד לשנה הרגילה החקלאי לא יכול לקטוף בעצמו את הפירות הללו אלא רק על ידי אוצר בית דין. כדי שכל העסק יפעל כשורה הוא מחייב היערכות מעכשיו, ולכן כל אחד מישראל ראוי להתכונן לכך על ידי שיתקשר עם החקלאים בעזרת 'אוצר הארץ', ישלם להם בעבור כל ההוצאות וימנה אותם שליחים לקטוף לו את הפירות ובכך הוא יפצה אותם על הפסדיהם. אם לא עשה זאת, מה יאכל בשנת השמיטה?"
אפשר לאכול יבול מחוץ לארץ.
"ומה תעשה עם הפירות בארץ? תפוח העץ גדל אם תרצה או לא תרצה. שיירקב על העצים? זה מה שהתורה רצתה? שכל הפירות של החקלאים שנטעו בשנה השישית יירקבו או יושמדו ואנחנו נקנה בחו"ל? לזה התורה התכוונה?! התורה אמרה 'שבת הארץ לכם לאוכלה', היינו שאסור להפסיד את הפירות. לפי הרמב"ן חייבים לאכול אותם, ולפי הרמב"ם מצווה שהפירות ייאכלו על ידי עם ישראל".
השמיטה היא מדרבנן. אכילת פירות כל כך חשובה מבחינה הלכתית?
"גם לאכול מוקצה ולאכול עוף עם חלב זה דרבנן. האם בגלל זה שמענו היתר לבשל?" עונה הרב בחריפות. "מצווה דרבנן רק מאפשרת היתרים בספקות להקל, כמו דברי פאת השולחן להתיר זריעה בבית ולא בשדה. חשוב לומר: מצוות השמיטה היא מהמצוות החשובות, מלבד זאת שאי אפשר לזלזל במצווה דרבנן, ובפרט פה שאנחנו מקווים שיום אחד תהיה דאורייתא. ואם תגיע שמיטה דאורייתא, מה נעשה? נעמוד בפני שוקת שבורה? צריך להתכונן לקראת כך ולהביא בחשבון מציאות של שמיטה דאורייתא".
כאן לא סינגפור
הטיעון הפרקטי המרכזי של הרב אריאל אל מול יבוא של יבול חקלאי מחו"ל הוא שהשבתה של חקלאות למשך שנה בדורנו תמוטט את החקלאים. "יש כאלו שלא אכפת להם שחקלאי ארץ ישראל יאבדו פרנסתם ונהיה כאן סינגפור. זו תפיסה יהודית? מה עם אדמות ארץ ישראל? מה עם אדמות עוטף עזה, הנגב והגליל? הבדואים יהיו הבעלים, זה מה שהתורה רוצה? חייבים לדאוג לחקלאים אחרי השמיטה, כי חקלאי ששנה אחת המשק שלו לא עובד אין לו מה לעשות עם המשק אחר כך. אם הוא לא מייצא כל הייצוא שלו הולך לאיבוד, אי אפשר להשבית לגמרי את הכול".
לדברי הרב אריאל על מצוקת החקלאים מצטרף צדוק רן, חקלאי מהיישוב נווה. "השוק קשוח וקשיח, חקלאי שיצא מהסבב יהיה לו מאוד מאוד קשה לחזור", הוא מתאר את המצב. "בין אם זה שוק מקומי או יצוא, מי שלא נמצא בתוך זה כל הזמן לא סופרים אותו אחר כך ויהיה לו מאוד מאוד קשה לחזור. במבט הענייני יהיה קשה לחזור לשווקים וללקוחות שגידלנו להם שש שנים. הפסקה של שנה יכולה למוטט את החקלאות שלנו באגודה. מלבד זאת שבסוף אנחנו נמצאים קרוב לגבול ויש ערך לחקלאות כמחזיקת הקרקע באזור שלנו".
מדוע בחרת באוצר הארץ ולא בהיתר המכירה?
"כי אוצר הארץ מאפשר לנו לעבוד בשמיטה בצורה הכי מהודרת ומחמירה, וכי כמובן אנחנו לא לוקחים באופציה יבול נוכרי, חס ושלום, מתנגדים לכך נחרצות. לגבי אוצר בית דין והיתר המכירה הדבר תלוי בגידולים: היתר המכירה אנחנו עושים יותר בחממות, בירקות ובעלים, ואוצר בית דין במטעים ובגידולי שדה. מורכב להסביר מדוע בצורת הגידול לא אפשרי בירקות עלים לעשות אוצר בית דין, אבל אומר שאצלנו הכול בתיאום עם הרבנים של מכון התורה והארץ. כך למשל אנחנו מקיימים היתר המכירה ובתחום עולי בבל, המקום שבו אנחנו נמצאים, אז ההיתר הוא יותר קל".
למרות כל המורכבות, החקלאים בנווה לא מפחיתים בכמות הגידולים. "אנחנו משתדלים לא לרדת בהיקף, אבל תלויים בלקוחות בקצה. אם המהלך של אוצר הארץ לא יצליח הכול ירד לטמיון כי אנחנו מכוונים ללקוחות של אוצר הארץ. יש פה מערכת שלמה של חקלאי ולקוח, כרוך אחד בשני ולא יעזור אם מכון התורה והארץ ידברו אם אין בקצה לקוח שקונה. מבחינתנו לא מרפים מהחקלאות ונחים לעצור, גם אם אנחנו סופגים הערות כמו 'אבל אתם דתיים'. אנחנו מחכים כבר שייבנה בית המקדש ותהיה שמיטה מדאורייתא".
הרב יעקב אריאל לא לבד. חשובי רבני הציונות הדתית החברים בארגון 'רבני תורת הארץ הטובה' שותפים לו בקריאה להצטרפות לאוצר הארץ. בין השאר ניתן למנות את הרב חיים דרוקמן, הרב דוב ליאור, הרב חיים שטיינר, הרב זלמן מלמד, הרב צפניה דרורי, הרב אליעזר ולדמן, הרב יעקב פילבר, הרב איסר קלונסקי, הרב יעקב שפירא, הרב מרדכי שטרנברג, הרב דוד חי הכהן, הרב אליקים לבנון, הרב שמואל אליהו והרב מיכה הלוי. אליהם ניתן להוסיף את חברי בית הדין של מכון התורה והארץ, כמו הרב אליעזר איגרא, הרב יהודה עמיחי והרב אהרן בוטבול, ראש בית ההוראה 'יביע אומר' וחתנו של הרב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
"האמביציה שלנו לפעול היא בגלל המצווה לשמוע לדברי חכמים", מספר הרב משה שחור, ר"מ בישיבת ההסדר בשדרות ומצעירי רבני תורת הארץ הטובה. "זה עצמו כותרת שלא הייתה שגרתית בציבור ציוני־דתי. אם בעבר ניסינו לשכנע את הציבור, הפעם המוטו שלנו הוא לשמוע לדברי חכמים. זקני הרבנים חברו יחד בוועדת השמיטה של רבני תורת הארץ הטובה ואמרו בצורה הכי רצינית: ברגע שרבבות עמך ישראל רוכשים מנוי לאוצר הארץ, אז בעצם הם חיזקו את החקלאי היהודי שקיבל על עצמו לעבוד על פי הוראת בית הדין. השייכות פה במצווה היא של הציבור גם מפתח תקווה, פדואל ושדרות. חשוב לומר: הציבור לא תורם כסף. אם הוא שילם 650 שקל, הוא מקבל אותם בדמות פירות וירקות בחנויות אוצר הארץ. הוא בעצם מקבל את הכסף שלו, הרבנים לא מבקשים מהציבור תרומה. אם רכשת מנוי, אמרת כן לחקלאות היהודית, אמרת כן לגדולי הרבנים שנותנים את ההוראות ההלכתיות לחקלאים ואמרת כן לרשתות ולחנויות שהלכו עם המהלך".
"אילו הרב קוק היה חי – היה תומך באוצר הארץ"
הרב שחור מציין כי בכל הישיבות נפתחות בפניהם דלתות. "בירוחם קיבלו בחום את המהלך, במעלה אדומים הרב אלישע אבינר הכניס את אוצר הארץ לישיבה, והרב סבתו ממצפה יריחו הוא מגדולי התומכים במהלך", אומר הרב שחור. יחד עם זאת, שאלנו את הרב יעקב אריאל, הרי זהו לא סוד שיש רבנים בציונות הדתית שסוברים שבמציאות כיום היתר המכירה עדיף על אוצר בית דין, ובעיניהם אוצר בית דין הוא לא הפתרון האידיאלי. ביניהם ניתן למנות את רב העיר ירושלים הרב אריה שטרן, רב היישוב ברכה וראש הישיבה הרב אליעזר מלמד, הרב יהושע בן מאיר - לשעבר ראש ישיבת 'שבות ישראל', והרב ינון ויסמן מישיבת מרכז הרב בדעת הגר"א שפירא זצ"ל.
"אל תקשה עליי מרבנים יחידאים", עונה הרב אריאל. "אני הולך על הזרם המרכזי של רוב רבני ישראל. היתר המכירה לא נועד לחקלאי שיש לו פירות ורוצה לשמור שמיטה כהלכה, אלא לדגנים שאי אפשר לזרוע. הרב קוק דיבר על מקום שאין פתרון לחקלאים, בעיקר בדגנים, ועל זה אין ויכוח, במקום שאין ברירה. אבל אם מרן הרב קוק זצ"ל היה חי היום הוא היה עושה אוצר הארץ, אין לי ספק בכך. תלמידו המובהק הרב ישראלי, גדול הפוסקים בארץ בענייני מצוות התלויות בארץ, כך הבין את הרב קוק. מישהו חולק עליו? דווקא בנושא של אוצר בית דין הייתה הסכמה בין תלמידי הרב קוק לתלמידי החזון איש. הדרך המעשית היחידה לתרגם את התורה הלכה למעשה היא הדרך של אוצר הארץ. לא מדובר על הערמה אלא להפך, זו הדרך היחידה לקיים את המצווה כהלכתה. חקלאי בגולן שרוצה לשמור שמיטה כהלכה, יש רב בעולם שאומר לו לא לעשות זאת?"
החשיבות של איגוד הרבנים התומכים יחדיו באוצר הארץ היא בראש ובראשונה כדי ליצור כוח קנייה משותף. "אנחנו צעירי רבני תורת הארץ הטובה רוצים לתת כוח קנייה למה שהרבנים אמרו", מתאר הרב שחור את המציאות. "בשמיטה שעברה, למשל, רשת שקנתה היתר המכירה בירושלים, לא נתנו לה הכשר. מבחינת הרבנות בירושלים לא היה כשר, ולמרות שהרב שטרן ניסה להתערב הוא לא הצליח להכניס את היתר המכירה בגלל שהיה להם כוח קנייה וכוח רבני גדול. הם הכתיבו את המהלך של כל השוק, וכך החקלאי הרגיל נפל בשמיטה יותר משנה רגילה. צריך להקים כוח קנייה דתי־לאומי שמבין את הפתרון המהודר שהרבנים סמכו עליו. בעיניי זה מפתח להרבה נושאים של כוח קנייה דתי־ לאומי בהמשך".
הרב שחור רואה באיחוד הרבנים גם ערך נוסף. "מדובר על שנה ראשונה שיש שיח בריא ואיכותי בין הרבנים ובאופן עמוק", מתאר הרב. "זו הברכה של רבני תורת הארץ הטובה, שאחרי שנה שיש לך עשרות שעות של דיונים משותפים בין הרבנים ונותנים כבוד זה לזה, מיד שעלה הנושא של השמיטה הוא הגיע על קרקע פורייה של שיתופי פעולה. אני לא זקן אבל אני לא מכיר כמותו בימי חיי".
אוצר הארץ פועל השנה זו הפעם הרביעית. "אוצר הארץ זו השמיטה הרביעית מקיים שמיטה ישראלית תוך שמירה על הזהות היהודית וחקלאות עברית", אומר איתן מאיר, מנכ"ל אוצר הארץ ותושב היישוב קידה. הוא מסביר את החלוקה הפרקטית בגידול: ירקות בערבה, פירות בגולן, ו"מצעים מנותקים גם יש לנו, אבל לא המון". מבחינת ההיתרים ההלכתיים זה קצת יותר מורכב. "יש מקומות למשל כמו עוטף עזה, מדרום לנחל צין, שהם נחשבים גבול עולי מצרים ועל זה מלבישים את היתר המכירה לחומרא. בכל אופן, בשלב הראשון ירקות כמו בצל וגזר נזרעים בשנה השישית. כל השאר, החל מראש השנה, כמו מלפפון, עגבנייה, פלפל, חציל, קישוא וקולרבי, זה אוצר בית דין. נזרע בשישית, נקצר בשביעית וקדוש בקדושת שביעית".
אם בימי קדם הייתה חקלאות ביתית לכל אחד, כיום החקלאות מתועשת ומתוחכמת, ולמרות האפשרות שיש לכל אחד לנסוע לצפון כדי לקטוף ענבים ודובדבנים או לדרום כדי לקחת ירקות, בפועל אפשרות זו אינה מעשית ואינה כלכלית. לכן מאיר מדגיש כי הם משלמים לחקלאי הוצאות אלו לפי כמה עולה המוצר, ולא לפי ערכו בשוק. "אנחנו משלמים לו מחיר קבוע, על הגידול, ההובלה והשיווק. כל הסחורה מגיעה למרכז הלוגיסטי של אוצר הארץ, שחברת השיווק שלה היא בכורי שדה דרום. 150 משאיות ו־50 קבלני משנה שידאגו להביא את הסחורה ממטולה ועד אילת, והרכישה של הציבור תתבצע בחנות באמצעות אפליקציה מתקדמת. ככה שלא יצטרכו שוברים שיכולים ללכת לאיבוד או להירטב".
האם יש חשיבות לחתום דווקא עכשיו על אוצר הארץ או שאפשר גם באמצע שנת השמיטה?
"כאשר אני מסתובב כמנכ"ל אוצר הארץ בשם בית דין, אני בחיל ורעדה חותם על עסקאות וצריך לדעת היום שיש איתי ציבור, האם רק לאלפים קטנים או לעשרות אלפים. אני נלחם בכל מקום שאוצר הארץ תהיה חנות מרכזית. לפי כמות החתימות אני אומר לחקלאים, למשל, תעשו אוצר בית דין מאה דונם או אלף דונם, כי אני יודע שיש עוד אנשים שעושים מנוי לאוצר הארץ. יכול להיות מצב שאנשים בשנת השמיטה יגידו 'אנחנו רוצים' ואילו אנחנו נגיד 'אין סחורה'. לכן צריך לדעת מראש. לפני שאתם יוצאים לחופשה בארץ בואו תיתנו חיזוק למצווה של האחיזה שלנו בארץ. אנחנו מתאמנים על יבש לקראת שנת השמיטה שתהיה דאורייתא".