הממשלה אישרה את מפת הדרכים

ממשלת ישראל אישרה את תוכנית מפת הדרכים. 12 שרים הצביעו בעד, 7 נגד ו- 4 נמנעו. בהצעת החלטה נוספת, שללה ממשלת ישראל את שיבת הפליטים. מועצת יש"ע קבעה שהחלטת ממשלת ישראל לאמץ את מפת הדרכים, תיזכר לדיראון עולם בתולדות מדינת-ישראל.

, כ"ג באייר תשס"ג

בתום ישיבה מתוחה וסוערת שנמשכה שעות ארוכות אישרה ממשלת ישראל את "מפת הדרכים", הקובעת את הצעדים שאמורים להוביל להקמת מדינה פלסטינית בשנת 2005.

הישיבה נמשכה למעלה משש שעות, מאז 9 בבוקר, ולוותה בחילופי דברים סוערים. כמעט כל השרים רצו להביע את דעתם, וראש הממשלה שרון נאלץ לבטל את פגישתו המיועדת עם נשיא המדינה בשל התארכות הדיון.

שרון ביקש משריו שוב ושוב לאשר את המסמך, שגם הוא הודה כי אינו מספק אותו - ונתקל שוב ושוב בבקשות לצרף הסתייגויות להחלטה.

בפתח ישיבת הממשלה התייחס שרון למחיר שתיאלץ ישראל לשלם במסגרת התוכנית. "מי שמכיר את ההתיישבות היטב", אמר, "יודע שכל מה שהגענו אליו כאן, מקביעת גבולות המדינה ועד הקמת כוח המגן העברי, תחילתם במפעל התיישבות".

מועצת יש"ע קבעה שהחלטת ממשלת ישראל ביום א', לאמץ את מפת הדרכים, תיזכר לדיראון עולם בתולדות מדינת-ישראל.

זמן קצר לאחר ישיבת הממשלה, בה תמכו רוב השרים באימוץ מפת הדרכים, יצאה מועצת יש"ע בהודעה, כי מדובר בהחלטה המתנכרת "לזכותנו ההיסטורית על ארץ-ישראל ובהחלטה הפוגעת באינטרס הלאומי והביטחוני של מדינת ישראל".

מוקדם יותר קיימו ראשי מועצת יש"ע משמרת מחאה מול משרד ראש הממשלה, בתקווה ששרי הימין לא יתמכו באימוץ מפת הדרכים.

הממשלה, כאמור, קיבלה את מפת הדרכים ולהלן נוסח ההחלטה:

הממשלה בישיבתה היום דנה בהודעת ראש הממשלה בנושא מפת הדרכים והערות ישראל לאופן יישום המפה. בתום הדיון החליטה הממשלה ברוב קולות כדלקמן:

"על יסוד הודעת הממשל האמריקני מיום 23.5.2003 בה התחייבה ארצות הברית לטפל בהערות ישראל למפת הדרכים, ברצינות ובאופן מלא, אגב יישום המפה, הודיע ראש הממשלה, ביום 23.5.2003, כי ישראל מסכימה לקבל את הצעדים המוגדרים במפת הדרכים".

"הממשלה מאשרת את הודעת ראש הממשלה ומחליטה כי כל ומלוא הערות ישראל, אליהן התייחס הממשל בהודעתו, תיושמנה אגב מימושה של מפת הדרכים".

נוסח ההערות שמסרה ישראל לעיון הממשל בארה"ב, מצורף להחלטה.

הממשלה קיבלה החלטה גם בסוגיית הפליטים, כדלקמן:

"ממשלת ישראל קיבלה היום את הצעדים המוגדרים במפת הדרכים. ממשלת ישראל מביעה תקוותה כי התהליך המדיני שיפתח, בהתאם לנאומו של הנשיא ג'ורג' בוש, מיום 24.6.2002, יביא לביטחון, שלום ופיוס בין ישראל לבין הפלשתינים".

כמו כן מבהירה ממשלת ישראל כי הן במהלך התהליך המדיני והן לאחריו, המענה לסוגיית הפליטים לא יכלול כניסתם ויישובם בתחומי מדינת-ישראל.


הנוסח שהובא לבסוף להצבעה היה: "ממשלת ישראל מודיעה כי היא מאשרת את הצהרת רה"מ בדבר אימוץ הצעדים הכלולים ב'מפת הדרכים', וקובעת כי יישום התוכנית יתבצע בכפוף ל- 14ההערות שהגישה ישראל לאמריקנים".

12 שרים הצביעו בעדה, 7 שרים נגדה ו- 4 נמנעו.

התנגדו לתוכנית -השרים בני אלון, אביגדור ליברמן, אפי איתם, זבולון אורלב, עוזי לנדאו ישראל כ"ץ ונתן שרנסקי.

נמנעו: בנימין נתניהו , לימור לבנת, דני נווה וצחי הנגבי.

בעד התוכנית הצביעו: ראש הממשלה, השרים סילוון שלום, שאול מופז, מאיר שטרית, אהוד אולמרט, גדעון עזרא, ציפי לבני וחמשת שרי שינוי.

בנוסף להצבעה על מפת הדרכים התקיימה הצבעה נוספת על סוגיית שיבת הפליטים. ההצעה שהובאה להצבעה אמרה כי ממשלת ישראל שוללת את רצון שיבת הפליטים. בהצעה זו תמכו 16 שרים ו- 1 התנגד, השר בני אלון.

במוקד הישיבה עמדה בעיית רצון שיבת הפליטים ובעיקר בשל כך התארכה הישיבה. שר החוץ סילוון שלום הזעיק לישיבת הממשלה את היועץ המשפטי של משרד החוץ כדי שזה יסביר את הסכנות הכרוכות בסוגיית רצון השיבה.

השרה ציפי לבני העבירה בין שרי הממשלה נייר עמדה העוסק בסכנות שיבת הפליטים.

הבוקר אמרה השרה לבני כי יתכן ותימנע ואולי אף תתנגד. בדברי ההסבר לעמדתה אמרה השרה ליבני כי: "אני מרגישה אחריות לא רק במונחים של מחר בבוקר אלא גם במונחים של הדורות הבאים". לדבריה, היא אמנם תומכת בפתרון של שתי מדינות אולם היא מוטרדת מנושא רצון שיבת הפליטים הערבים שלטענתה היום יש קונצנזוס נגד הרעיון, אולם לא ניתן לדעת מה יהיה בעתיד ותוכנית מפת הדרכים דוחה את הסוגיה לעתיד. השרה לבני ציינה כי "עדיין לא מאוחר לעשות עיסקא לפיה יקבלו הפלשתינים מדינה ויוותרו על רצון השיבה".

לאחר ניסוח הצעת ההחלטה בענין שיבת הפליטים שנוסחה על ידי היועמ"ש של משרד החוץ ומנהל לשכת רוה"מ דב וויסגלס, הצביעה השרה לבני בעד תוכנית מפת הדרכים.

שר האוצר בנימין נתניהו דרש שיכללו בהצעת ההחלטה גם 14 ההסתיגויות ומשהדבר הובטח לו על ידי מנהל לשכת רוה"מ דב וויסגלס, החליט להימנע.

ראש הממשלה אמר במהלך הישיבה כי "זהו יום קשה גם עבורי" וציין כי הוא איננו מרוצה ממפת הדרכים. "זוהי בחירה בין הגרוע פחות, לגרוע יותר" אמר. שרון הודיע במהלך הישיבה כי ממשלת ישראל רואה ב- 14 ההסתיגויות קווים אדומים ועל כן היא לא תוכל לוותר בענין זה.

למעשה, הצהרת שרון בענין 14 ההסתיגויות והצעת ההחלטה השוללת את שיבת הפליטים למדינת ישראל היא שסללה את הדרך לאישור מפת הדרכים בממשלה.

קודם לישיבת הממשלה כינס ראש הממשלה את שרי הליכוד במטרה לשכנע את המתנדנדים והמתנגדים. השרה לימור לבנת הציעה במהלך ישיבת שרי הליכוד לקבל הצעת תוספת לאישור המפה ובה מספר סעיפים.
1. לא תהיה פשרה בנושא רצון הפליטים לשוב לישראל.
2. לא תהיה חזרה לגבולות 67.
3. ירושלים לא תחולק.
4. לא תוקם מדינה פלשתינית לפני שימוגרו כל תשתיות הטרור.

גם הצעה זו נדונה בישיבת הממשלה אולם לא התקיימה עליה הצבעה.

(פ.ק.)