בית משפט: אין להעדיף מי ששרת בצבא

בית הדין לעבודה: הדרישה לשרת שירות צבאי או לאומי כתנאי קבלה לעבודה, ללא קשר עם אופי התפקיד, יש בה משום אפליה.

, ט"ז בסיון תשס"ג

פטיש
פטיש
בפסק דין תקדימי קבע בית הדין לעבודה כי הדרישה לשרת שירות צבאי או לאומי כתנאי קבלה לעבודה, ללא קשר עם אופי התפקיד, יש בה משום אפליה ועבירה פלילית.

חברה שפרסמה מודעות דרושים ובהן הדרישה לשירות צבאי או לאומי כתנאי קבלה לתפקיד נקנסה ב 10,000 ₪ על שעברה על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. הלשכה המשפטית של משרד העבודה והרווחה הגישה כתב אישום נגד החברה ששמה הוא "תפקיד פלוס". לטענת המדינה, מודעה ובה דרישה זו יש בה משום אפליה, בקביעת תנאי שאינו ממין העניין. "הצגת הדרישה לשירות צבאי לאומי בנסיבות שבהן אין הדבר מתחייב מאופיו של התפקיד היא כאפליה עקיפה במובן זה שלאמתו של דבר נוצר מצב שעל פיו היא אנשים מופלים לרעה מטעמי לאום ודת, ובכך מופרת ההוראה בסעיף 2(א)", כתבה התובעת עו"ד מיכל מרקוביץ -בלשר.

בסוף השבוע שעבר פסקה השופטת הראשית של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ורדה וירט-ליבנה בפסק דין תקדימי כי החברה אכן עברה על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 88' וקנסה את החברה ב 10,000 ₪. היא קבעה כי "יישום התנאי הוא בעל תוצאה הפוגעת בשוויון שבין יהודים לערבים ובין יהודים חילוניים לבין יהודים חרדיים בשוק העבודה". בית הדין ציין כי הדרישה לשרת שירות לאומי כחלופה לשירות צבאי מעידה כי השיקול הביטחוני אינו שיקול אמיתי אלא נועד להיות רף המסמן את מי שאינו משרת בצבא, היינו ערבים וחרדים, שאם לא כן הדרישה הייתה ליוצאי צבא בלבד".

נוסף על כך קובעת השופטת: "האיסור על פרסום מודעות מפלות חל על כל מי ש'זקוק לעובד': מעביד, חברת כוח אדם או חברה להשמת כוח אדם. אין לתת לביטוי זה פרשנות מצמצמת או כזאת המחילה את האיסור רק על מעביד בפועל. פרשנות זו אינה מתיישבת עם לשון החוק, עם ההיסטוריה החקיקתית ועם תכלית החוק.