הרב יהושע רוזן, מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק שאתמול מלאו 40 שנה לפטירתו, הלך לעולמו והוא בן 91.
הרב רוזן, יליד פולין, שימש כר"מ בישיבות התיכוניות 'נחלים' ו'ישל"צ'. בהמשך שימש כר"מ בישיבת מרכז הרב עוד בתקופת כהונתו של הרב צבי יהודה קוק כראש ישיבה.
הרב היה ממייסדי ישיבת ניר בקרית ארבע ואף עמד בראשה קודם לרב אליעזר ולדמן, שנפטר לפני מספר שבועות. הרב היה שותף בהקמת תלמוד תורה מורשה בירושלים וישיבת בני צבי בבית אל.
ראש הישיבה הגבוהה בבית אל הרב זלמן מלמד ספד לרב רוזן בשיחה עם ערוץ 7: "הרב יהושע רוזן הוא מזקני תלמידי מורינו ורבינו הרב צבי יהודה. צדיק, אהוב על כל התלמידים שלימד בישיבה לצעירים, כשהוא היה ר"מ בישיבת מרכז הרב, כשהוא היה ר"מ בנחלים. אהוב על כל התלמידים, על חבריו, היה אדם יקר מאוד".
הרב איתן איזמן ספד לרב רוזן בשיחה עם ערוץ 7: "הרב יהושע רוזן, מבכירי תלמידי ישיבת מרכז הרב, הגיע כשבר כלי, עלה עם ילדי טהרן לארץ ישראל. הרב נריה לקח אותו אליו לישיבת כפר הרא"ה ומשם גדל וגדל, מראשוני התלמידים של ישיבת מרכז הרב ולא פסק 'פומיא מגירסא' כל ימי חייו".
יו"ר הבית היהודי וסגנית ראש עיריית ירושלים חגית משה ספדה: "רק אתמול ציינו 40 שנה ללכתו של הרב צבי יהודה והיום אנו שומעים את הבשורה הקשה על לכתו של אחד מתלמידיו הראשונים וממשיך דרכו הרב יהושוע אריה רוזן. רבים מתלמידי הרב רוזן מעידים כי זכה לכינוי 'מסילת ישרים' בזכות מידותיו והליכותיו הנעימות.
"הרב רוזן הוא מעמודי הטווח של רבני הציונות הדתית בארץ ישראל אשר צמחו על ברכיו של הרב נריה בישיבת כפר הרא"ה ויצאו להגשים את חזון הציונות הדתית בארץ ישראל. מידותיו, הליכותיו ודבקותו בתורת ישראל ישארו עימנו לשנים רבות'', הוסיפה משה.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) ספד לרב רוזן ואמר: "תלמיד חכם עצום ומחנך דגול. בעל מידות תרומיות שכונה בפי רבו ומאז בפי תלמידיו 'מסילת ישרים חי'.
"הרב ידע את כל הש"ס עם רש"י ותוספות בעל פה ממש. בקיאותו הרבה בו הגיע עד כדי "מבחן חזון איש" - מבחן שבו נועצים סיכה על מילה בדף כל שהיא בש"ס והנבחן יודע להשיב איזו מילה נמצאת מתחת למילה הזו בכל הדפים הבאים.
''גאונותו בתורה ובמידות הביאה לכך שלאחר פטירתו של הרצי"ה הוא נתבקש למלא את מקומו כראש ישיבת מרכז הרב, ואולם הוא סרב והעדיף ללמד במשך עשרות שנים את הכיתה הצעירה ביותר בישיבת ירושלים לצעירים (כיתה ט'). שם זכיתי ללמוד אצלו באחת השנים המשמעותיות בחיי. הוא שהכניסני למעשה לעולם הלימוד, הקנה לי את יסודותיו, והאהיב עלי את לימוד הגמרא, התפילה, והמוסר.
''כששאלו אותו מדוע עם כל גדלותו וגאונותו הוא מעדיף ללמד בחורים צעירים הוא השיב על פי הפסוק "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים" - כפי שכשיורים חץ, אם ביציאה מן הקשת ישנה סטיה של זווית קטנה כשהחץ מגיע למטרה הסטיה כבר גדולה מאוד והחץ רחוק מן המטרה, כך בחינוך, אם בראשית הדרך ישנה סטיה קטנה היא הולכת וגדלה חלילה. ולכן חשוב לחנך את הצעירים בראשית דרכם בדרך ישרה ואז יגדלו בהמשך בעזרת השם לתפארת''.
עוד סיפר סמוטריץ' כי ''שקדנותו היתה לשם דבר. לא היה רגע אחד שבו ניתן היה לראות אותו ללא ספר פתוח בידו. "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך". הוא הדגיש לנו תמיד שמאמץ והתמדה הם מפתח גדול הרבה יותר להצלחה בלימוד מאשר כשרון מולד. כך גם ענוותנותו, צניעותו, פשטותו והסתפקותו במועט.
''הוא היה מקפיד מאוד על סדר - בסדר היום, במחברות ובלימוד. נוהג היה לומר שמי שמסודר בחוץ מסודר גם בראש. כשהחפצים והמחברות מסודרים, החשיבה מסודרת ובהירה אף היא.
''אהבתו לתלמידיו היתה ללא גבול, וכך גם דאגתו ומסירותו להם שנים רבות אחר שלמדו אצלו. גם כשהגעתי אליו שנים רבות לאחר סיום לימודיי, הוא זכר בדיוק איפה אני גר ובמה אני עוסק, כמה ילדים יש לנו, ועוד ועוד. תמיד התעניין ודרש בשלומנו. כך ביחס לאלפי התלמידים שעברו תחת ידיו המסורות לאורך עשרות בשנים.
''החום והאהבה, החיוך, לחיצת היד הרכה, והחיבוק שבהם היינו מתקבלים אצלו תמיד חדרו אל הלב ופתחו אותו. ממנו למדנו שקפדנות ואהבה הולכים בחינוך יחדיו.
''באחד הלילות בכיתה ט' השתוללנו מספר חברים בפנימיה. למחרת הוא סילק אותנו הביתה כעונש לשלושה ימים. למחרת הלילה הראשון בבית הוא צלצל לאבי מורי, סיפר לו בדמעות שהוא לא ישן כל הלילה, פשוטו כמשמעו, מרוב דאגה בגלל העונש שהוא נתן לנו, וביקש שאחזור מיד לישיבה. השיעור שקיבלתי באותו הבוקר ילווה אותי כל חיי.
''משמת הרב יהושוע זצ"ל בטלה ענווה, בטלה יראת חטא, בטלה התמדה, ובטל מאור פנים. איש ענק הילך בינינו, מדור הנפילים. אשרינו ואשרי חלקינו שזכינו למעט מאורו. חבל על דאבדין ולא משתכחין'', ספד סמוטריץ'.