לקראת נישואין וזוגיות

כ"ד אייר 20:50
אני בן ויצא לי להתחיל עם כמה בנות שהיו מצאת חן בעיני..
אפשר להתווכח על איך נכון להתחיל ובאיזה מילים.
אבל נראה לי שיש בעיה ב"ציבור" שהוא לא חילוני בדבר הזה.
האם לגיטימי להתחיל עם מישהי?
בנות האם תעיזו להתחיל עם מישהו?
היום 01:49
יש כ"כ הרבה בחורים דוסים חמודים
אם כל אחד היה פונה אלי זה לא היה נגמר..
למה דווקא היא?
לכאורה זה יכול להיות כל אחת שהיא בסגנון ובאופי שלך. אז זה נראה לי מוזר להתחיל עם כל מי שנראית כזאת.


בשקט אני אגיד שאני עדיין בעד לפנות, זה דווקא נחמד אם זה קשור, אבל תנסו לראות התאמה יותר ספציפית ולא בגלל שאני נראית דוסית חמודה כמו כולן...

אשר יגורתי בא לי

אקטואליה וחדשות

כ"ד אייר 05:35
שרוצה להנהיג את המדינה צריך להתחייב דבר ראשון לבטל את הסכמי אוסלו!!!!!! כל השאר רק דיבורים בעלמה.
יריות בג’נין , טילים מעזה, טרור סכינים, טרור קרלו, הסתה פרועה בתקשורת ובחינוך הפלסטיני יש כבר יותר מעשר שנים ואין לאף מנהיג את האומץ להגיד בכל רם שהסכמי אוסלו בטלים ומבוטלים.
המחשבה הזדונית של ראשי השלטון להשאיר את הסכמי אוסלו על כנם כדי לסחוט שוב ושוב נצחונות פוליטיים מעורר בי גועל נפש.
היום 01:26
… אנשים כמוכה מסכימים למה שכתבתי ומבינים שאין שום פתרון מלבד דרך האמצע. לצערי רק האגו מונע מכם להכיר במציאות.

צעירים מעל עשרים

היום 00:04
משהו טוב שהיה היום?
היום 01:09
שיעור שבא לי בול בזמן ולא הייתי אמורה להיות בו
ושיחה טובה עם חברה

אשר יגורתי בא לי

אימהות, השלב הבא

כ"ב אייר 22:58
יתקבלו בברכה
וגם ליום ראשון בבוקר- בוקר החג.
היום 00:55
אצבעות/ שניצל דג - לא דורש חימום מאוד ארוך
כל מיני לביבות חלביות- כרישה/ ברוקולי/ מגולד/ תרד (יש לניקי לדעתי מתכונים לכל אלה ועוד) מעדן!
פיצות אישיות (ביתיות?) או שבלולי פיצה או פיצה לא מאד עבה גם כן לא יקח מידי הרבה זמן לחמם
בייגלים- גבינת שמנת- סלמון מעושן- פלטת ירקות חתוכים
סלט שוה נגיד בטטה אפויה בקוביות/ רצועות, חסה וירקות, צ'יפס בטטה קנוי (או ביתי), גבינה בולגרית ורוטב טעים. או סלט הום פרייז, או חלומי וכד'
שיפודי חלומי בציפוי פריך
עלי סיגר במילויים טעימים
טורטיות/ טוסטונים במילויים או ממרחים שונים: סלט ביצים, גבינת שמנת ואנטי פסטי, טונה, אבוקדו
לחמניות בית לזית
סושי
וכמובן קינוחים חלביים מושחתים
אייס קפה/ שוקו קר
פרסומת

פרוזה וכתיבה חופשית

כ"ב אייר 23:41
שָׁם מֵעַל הֶהָרִים בּוֹקֵעַ אוֹר,
גּוֹאֲלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה הוּא נֵעוֹר!

דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר, קֵץ הַגָּלוּת זוֹרֵחַ,
מָשִׁיחַ כְּבָר פֹּה, הוּא לֹא בּוֹרֵחַ.

וְאֶת כָּל הַחֲשֵׁכָה תִּדְחֶה קֶרֶן אוֹר,
בְּלַהֶבֶת יוֹסֵף יִשָּׂרֵף כָּל חָמֵץ וּשְׂאוֹר.

עין טובה = חיים טובים!

היום 00:50


עלינו להפסיק לשאול את עצמנו "איה העולם בנו" אלא "איה אנו בעולמו".

"אתה יכול לזכות בכל הטוב שבכל העולמות אם תתחיל עוד פעם אחת מחדש." [שמואל פרדניק, בדרך אל הגאולה]

כ"ג אייר 23:48

הקטע הזה שליטרלי כל אחד שאתה רואה יש לו חיים ומציאות משל עצמו 

זה אמנם מחשבה טיפשית וקצת מוזרה

אבל אני חושב שזה מדהים בקטע אחר..

החיים האלה כ"כ מעניינים יפים.. ועצובים

Souls don't die

 

 

~ענק הברזל~

היום 00:50


עלינו להפסיק לשאול את עצמנו "איה העולם בנו" אלא "איה אנו בעולמו".

"אתה יכול לזכות בכל הטוב שבכל העולמות אם תתחיל עוד פעם אחת מחדש." [שמואל פרדניק, בדרך אל הגאולה]

אימהות, השלב הבא

כ"ב אייר 12:05

אשמח לשמוע.

משהו פשוט, לא מאוד יקר, אבל חמוד ומשמח.

לא ציור על תוף ולא הפרשת חלה ...משהו קצת אחר..

היום 00:35
פעם השתתפתי בסדנה ביתית (ערב חברות שהתארגנו יחד למפגש) להכנת משחת דאודורנט טבעי. מישהי שקצת מבינה בנושא אירחה והעבירה את זה, ואחת החברות ממש נתפסה לזה אח"כ ופתחה עסק פרטי קטן.
אני לא זוכרת לשחזר בדיוק איך עושים את זה, אבל זה ברמה שבקלות אפשר להכין בבית מאובזר סטנדרטי וגם החומרים היותר מיוחדים הם משהו שניתן להשיג. מתארת לעצמי שאפשר למצוא על זה חומר ברשת. מזל טוב!
פרסומת

איפור וטיפוח

כ"ד אייר 11:25
מחפשת קרם עיניים שבאמת עובד למצב של עיגולים שחורים מתחת לעיניים
ראיתי באינטרנט המון אופציות וכבר לא יודעת מה עדיף
תודה לכן!
היום 00:35
שיש להם מוצרים טובים, את הקרם עיניים לא ניסיתי אבל ראיתי עליו המלצות, שנראות לי אמינות.. והמוצרים שלהם לטיפוח פנים ממש טובים

צעירים מעל עשרים

כ"א אייר 23:09

אני מחפש זמרים בסגנון ברסלב, עם מילים משמעותיות, כמו שולי רנד, עדי רן, גדי פיינגולד, מרדכי גנרביץ', אברהם אבוטבול וכו'

ממש מחפש בנרות עוד מהתוכן הזה בצורת שירים

"אין לי דבר עם הישג והצלחה, בעצם אני מעדיף רק מנוחה, רציתי לישון אך הזיכרון חזר, לא הייתה לי ברירה טיפסתי בהר"

היום 00:15

לקראת נישואין וזוגיות

כ"ב אייר 10:27
מתישהו נבין את התכלית לכאב?



(סתם פריקה)
היום 00:06
מאחל רק טוב
פרסומת
כ"ד אייר 12:43

אני במאפיה
בחור (עובד שם): רוצה לחמנית בייגלה צדיקה?
אני: לא באלי לחמניות ביס
הוא פותח לי את השקית ..
אני: תודה רבה
הוא: מה תודה ? יש לך פייסבוק?
אני: לא
הוא: איי יבשת אותי
אני: באמת אין לי (מחייכת)
הוא: טוב אם ככה מתי מתחתנים?
הוא: סתםם



הרגעים האלה הורסים אותי

 

 

מנפנף

 

 

 

היום 00:06

אימהות, השלב הבא

כ"ד אייר 17:10
הגענו למצב קשה עם בת ה16.
לא טוב לה באולפנה שלה, כבר הרבה זמן . עד כדי כך שהיום חזרה בוכה ואמרה שהיא רוצה לנשור מבי"ס.
למזלה היה לה חיבור ממש טוב השנה עם המחנכת, אבל המחנכת לא ממשיכה איתם שנה הבאה. המחנכת טוענת שמבחינה חברתית הבת שלי אהובה בכיתה. אבל אין לה מה להגיד על המצב הדתי של בנות האולפנה.
כבר בתחילת השנה הבת שלי ניסתה לעזוב את המקום. אבל יש היום (תמיד היתה) בעיה רצינית עם האולפנות. אם את רוצה אולפנה דוסית, מצפים שהרמה הלימודית שלך תהיה גבוהה. אם אין לך כזאת- לכי חפשי לך אולפנה אחרת. בד"כ אולפנה שבה הרמה התורנית תהיה הרבה יותר נמוכה וגם הרמה התורנית של הבנות שמגיעות אליה.
כרגע היא נמצאת באולפנה איזורית, היא אומרת שיש לה בכיתה בנות שאפילו לא שומרות שבת. אני לא נבהלת מבנות כאלה, אנחנו חיים בסביבה כזאת, הבעיה היא מה המגמה של הכיתה. כאן לבת שלי מאוד קשה. רמת שיח רדודה מאוד, ניבולי פה ושפה גסה, שירים נוראיים, צניעות שואפת לאפס וכו'...
אז היא ניסתה להתקבל לאולפנה דוסית מאוד ולא התקבלה. אני מניחה שבגלל שהציונים שלה נמוכים. היא ילדה חכמה מאוד אבל שונאת ללמוד בבי"ס. (עכשיו לקראת בגרויות החלה קצת ללמוד ותוך רגע קיבלה ציונים גבוהים ומפתיעים בשביל מישהי שרק עכשיו החלה ללמוד...)
באולפנה אחרת שהיא ניסתה להתקבל אמרו שאין מקום.
יש לנו גם בעיית מרחק. אין אוטובוסים, אפשר לנסוע רק בטרמפים וזה קשה ומעייף ומסוכן. היא לא מעוניינת בפנימיה.
בקיצור אנחנו עובדי עיצות מה לעשות איתה. רוצים שיהיה לה טוב. שתהיה לה חברה טובה וחיובית, שהיא תתחבר לאולפנה ולמה שהאולפנה יכולה לתת לה. אבל המעט אולפנות שרלוונטיות מבחינת מרחק ורמה דתית, לא רוצות לקבל אותה. אז מה נגזר עליה? להשאר באולפנה שהמצב הרוחני שלה לא תואם את הבת שלנו, רק בגלל שאולפנות אחרות לא מוכנות לקבל אותה? היא עלולה להתייאש ולהחליט שהיא נושרת. כבר עברנו את זה עם אחת הבנות. לא מוכנה שזה יקרה עם עוד אחת. מה גם שהן שונות מאוד באופי ובכישורים.
כ"ד אייר 23:44
מנסיון עם אחים שלי
שני אחים לא התקבלו, שלחו מכתבים (במייל) לראש הישיבה, גם הם וגם ההורים שלנו שלחו ובסוף התקבלו.

עוד אחות שעדיין לא התקבלה לאן שהיא רוצה..
אבל תראי מה עשו בינתיים
שלחו מייל לאולפנא (קיבלו מענה לקוני של נחזור אליכם... לא ממש חזרו)
לא התייאשו, התקשרו למזכירה של ראש האולפנא לקבוע פגישה
היא ואמא שלי הגיעו לפגישה איתו. זה גרם לו לומר שעקרונית הוא מקבל אותה רק שאין להם מקום טכנית..
לא התייאשו, שלחו שוב מייל לועדת חריגים ולהנהלת האולפנא.
ועוד מייל מטעם אחותי עצמה (הבת שמנסה להתקבל).

עדיין לא התקבלה...
אבל הם מידי פעם מתקשרים לשאול מה נשמע ואם התפנה מקום...

בקיצור
כמה שזה נשמע לא נעים זה כנראה ממש הכרחי. ומסתבר שהם דווקא אוהבים שילדה מתעקשת לבוא אליהם... זה מראה על זה שהיא באמת רוצה וכנראה תתרום לאולפנא ולא תעשה בלאגנים..

לגבי הקטע הלימודי
כמו שאורי כתבה, אם אין בעיית משמעת, זה לא אמור להפריע.
צריך להבליט את הדברים שבהם היא כן טובה (חברותית, משקיענית, ראש גדול...)
וגם, אני חושבת שזאת הזדמנות טובה לדבר איתה על זה שבשביל שיקבלו אותה היא די חייבת להתחיל להיות גם בעניין הלימודי כי הם לא רותים לקבל מישהי שיצטרכו כל היום לרדוף אחריה.... וכזה קצת לגרום לה להבין שכדאי לה ומשתלם לה לרצות להשקיע בלימודים.

בעיני
זה ממש לימוד לילדה
גם איך להתעקש להגיע למקומות שהיא רוצה
וגם שלפעמים כדי להגיע לאנשהו צריך לשנות משהו בהתנהלות שהיתה עד היום (למשל הקטע הלימודי)

בהצלחה!!!

צעירים מעל עשרים

כ"ד אייר 20:43
כל פעם איזה יצור אחר מוזר שמבטיח את כל העולם ואשתו וכל הסטטוסים מלאים מזה

בואו נחליט שמפסיקים עם זה ודי
כ"ד אייר 23:33
פרסומת

לקראת נישואין וזוגיות

כ"ב אייר 14:30

@תפארת. ואני רצינו להעלות פה את האווירה והרבה זמן לא היה כאן משחק אז ..

 

מכירים 'סבבה והכל'?


נראה כמה אתם זורמים (:


 

Life is the people we love"

And what we give to one another

Loving is giving,

🌻 ".giving is life

כ"ד אייר 23:30

בית המדרש

כ"ד אייר 04:58
במידה ו- אני מניחה שכך(הבא להורגך השכם להורגו וכו')- לפי התורה/ההלכה מחבלים צריך להרוג, האם משנה כאן עניין הגיל? האם יש הפרטה כלשהי כשמדובר בקטינים או ילדים שכביכול אינם בגיל של חשיבה עצמאית?

אני מדברת לא על הריגה בעת אירוע אלא פעולה מתוכננת, מודעת שלאחר האירוע, נניח במסגרת של חוק עונש מוות למחבלים או משהו.

כל ישראל ערבים זה לזה!

כ"ד אייר 23:23
ויש לרב קרים נראה לי ספר על מוסר מלחמה למול הטרור.

מוזמנת לקרוא.

אגב, לרב גורן יש הקדמה כללית במשיב מלחמה כרך א ביחס למוסר מלחמה

צעירים מעל עשרים

כ"ד אייר 16:44
הגאון, הצדיק, הקדוש, המתוק... הרב ר' שמחה בן הג"ר רפאל הכהן קוק. זכר צדיק וקדוש לברכה.

רציתי לכתוב עליו, ואני לא יודע מאיפה להתחיל בכלל...
מהגדלות שלו בתורה, בידיעתה, באהבתה, בעמלה ובהתמדתה?
מההשקעה הרבה שלו למען "העם שבשדות" להרבות תורה ויהדות לאנשים פשוטים?
מהאצילות שקרנה ממנו ואורחותיו המדהימות?
מעמידתו האיתנה על משמר הכשרות, חיזוקה והידורה?
מאהבתו העצומה ומסירותו לארץ ישראל ושלמותה?
מהצער הגדול שהצטער כל ימיו על גלות השכינה וחורבן הבית?
מאהבת ישראל האדירה ששפעה ממנו, כמעט כמו ר' אריה לוין של דורינו?
מהמסירות וההשקעה שלו למען לומדי תורה, שיצליחו, שיפרחו, שיתרבו?
מהבן אדם לחבירו שלו, היחס היפהפה שהעניק לכל ילדון?
מקשריו החמים והקרובים עם גדולי ישראל מכל המגזרים, שחיבבוהו כל כך?
באמת שאי אפשר לדעת ממה לפתוח... תראו איזו רשימה ארוכה רק הכותרות של הנושאים... איזה איש ענק הוא היה! איזה שלמות בכל נושא ונושא!


אבל בראש וברשונה הוא היה "רב"! בכל נימי נפשו, בכל אופיו, בכל כולה של מהותו.
ומתוך כך יצאו הנקודות הייחודיות שלו, שהאירו באור כל כך גדול.
רבים האנשים שמכהנים כרבנים. אבל מועטים הם אלו שמהותם העצמית היא "רב", וכזה הוא היה.
בהלוויה אמר הגרב"מ אזרחי, חבירו מילדות - שהוא היה סמל של רב, כמו הרבנים מדורות קודמים. וכששמעתי את זה אמרתי - וואי, כל כך!
כשחושבים, הוא באמת מזכיר את התיאורים של הרבנים מפעם.
רב שידע ביד אחת לעמוד איתן כחומה על משמר תורה מבלי לתת אופציה לשום סטיה קטנטנה בשום תירוץ, ומצד שני, בידו האחרת - להרעיף אהבה גדולה וחמימות עצומה כל כך, שכולם התלהטו באישו ושמעו לדבריו.
רב שידע לפלפל פלפולים עצומים ולשדד מערכות יחד עם בני תורה ובחורי ישיבות מופלגים ולמדנים, ושעה אחר כך לעמוד מול בעלי בתים עמלי יום, ולדבר איתם בגובה העיניים, דברי חיזוק, אהבה, תורה ועבודת ה', בפשטות קורנת כל כך, שהשפיעה עליהם עד מאוד.
רב שהגיע חמוש באמביציות לייצר מהפכות. מהפכות לצד הנכון... רב שהחליט שהוא יקפיץ כמה דרגות קדימה את מערך הכשרות תחת אחריותו - והצליח לעשות זאת! הוא הפך את כשרות רחובות לכשרות מהודרת כל כך, שאפילו "חרדים" ששומרים תחום שבת מכל מה שה"רבנות" חתומה עליו, סמכו על הכשרות בעירו. והכל בחכמה ובתבונה נפלאות כל כך. חכימא דיהודאי, מחכמת אנשי ירושלים שנשתיירה, אצל המיוחדים האלו, שנולדו בירושלים וממנה ינקו והפיצו לכל התבל כולה.
אחרי הלוויה שמעתי, שלא רק הגרב"מ אזרחי מעיד על הרבנות המיוחדת שלו. כבר רבם-של-הרבנים, מרן הגר"א שפירא זצ"ל, התבטא עליו שהוא "רב אמיתי" ורצה מאוד שהוא ייכנס תחתיו לכהן כרב ראשי לארץ הקודש.


הוא היה בן אחיינו-ותלמידו של מרן הרב זצ"ל, מרא דארעא דישראל, אשר עליו כתב החפץ חיים לחותנו האדר"ת שהוא האדם המוכשר והמתאים ביותר להנהגת רבנות בישראל.
ומי יודע, אולי משום כך הוא זכה. הכבוד וההערצה שהוא רחש לדודו זקנו מרן הרב זצ"ל בלתי ניתנים לתיאור, אולי משם הוא ינק את הסגוליות המיוחדת הזו, ההנהגה הרבנית בשלמותה ובטוהרה, כעצם השמיים לטוהר.
הרבנית של מורינו ורבינו ר' אברום זצ"ל, שהייתה אחותו של ר' נתן רענן חתן מרן הרב, והייתה בת-בית בבית הרב זצ"ל, הייתה אומרת שר' שמחה הוא האדם שתואר פניו מזכירים באופן הכי קרוב את פני קדשו של מרן הרב זצ"ל, מכל משפחת קוק המורחבת...
ובאמת, איזה פני מלאך היו לו... כתינוק שלא טעם טעם חטא.

יש עוד המון לכתוב, לא כתבתי כמעט כלום מתוך כל הרשימה שכתבתי לעיל. אבל זה נהיה ארוך כל כך ובסוף אף אחד לא יקרא... אז אחלק את זה לשלבים, זה יהיה החלק הראשון, ואוסיף כתגובות קטעים נוספים.
כ"ד אייר 23:14

מחזק ומעורר השראה.

אנשי אמונה אבדו...

פרסומת

לקראת נישואין וזוגיות

כ"ד אייר 18:28

Life is the people we love"

And what we give to one another

Loving is giving,

🌻 ".giving is life

כ"ד אייר 23:10


סביב דקה 2.

 

זה מתחיל כאן וברגע הזה, ומשם זה רק מוסיף והולך.

כן, כך נראה דבר מורכב להפליא. 

 

צעירים מעל עשרים

כ"ד אייר 00:14
שתפו במשהו טוב שקרה השבוע? (בינתיים)
כ"ד אייר 23:01

קניתי תופים וזה מרגש נורא

 

(לפתע קלטתי שזה מאתמול

אבל תוותרו לי)

כ"ג אייר 21:45

בהנחה שזה אנשים שדי אהבתם או מקומות שהיה לכם טוב בהם...

 

לוקחים בסבבה או שאתם מהאלה שזה עושה להם קווצ' בבטן להיפרד?

 

אם עניתם את השני, זה בגלל שהפרידה עצמה קשה לכם או שזה בעיקר פחד מלהתחיל משהו חדש? אחר..?

אל תרצו בשביל אחרים.
אתם לוקחים להם את הרצון וזה פשוט לא

כ"ד אייר 23:00

זה גורם לכל מה שהיה להרגיש כאילו דמיינתי את זה. 

או כמו בדיחה. 

או שפשוט זה עצוב נורא

להיקשר ואז להיפרד. 

לאהוב, ואז 

ללכת רחוק.

לעזוב משהו מוכר, נעים, שלמדתי להיות אני איתו

שלמד להיות איתי. 

חלקים שלי נשארים שם.

קשה.

לא אוהבת

פרסומת

אימהות, השלב הבא

כ"ג אייר 11:45
3 ילדים במוסדות חינוך שונים.

ושוב ושוב שומעת מצוות שצריך לחזק את הביטחון העצמי שלהם.
לחזק את הדברים הטובים שהם עושים.

הרגשה רעה.

למה צריך להגיד לי לעשות את זה? אני לא עושה מספיק? מה אני עושה לילדים שלי??

ניק אנונימי לפורום "אימהות, השלב הבא".

הסיסמה אצל המנהלות. רק ניקיות מוכרות יקבלו את הסיסמה.

כ"ד אייר 22:32
אני ממש מבינה את ההרגשה שלך.
זה לא תמיד קל לשמוע מאנשי צוות מה אנחנו צריכים לשנות בבית. ולשמוע על כל הילדים הערה והנחיה דומה, גורם להרגשה שאולי משהו שעשינו לא היה טוב. וזה פוגע, ואולי גם גורם לתחושת אשמה, ואולי גם לא מספיק ברור איך אפשר לעשות אחרת ומה צריך לשנות…

מה שאני חושבת, זה שבתור הורים, קודם כל הכי חשוב לזכור שהקב"ה נתן את הילדים האלו דווקא לנו, כי אנחנו ההורים המדוייקים בשבילם, והם הילדים המדוייקים בשבילנו.
אנחנו ההורים המדוייקים בשבילם - כי ה' בחר בנו לגדל אותם. ואנחנו נותנים להם את הכי טוב שאנחנו יכולים. ואנחנו לא אמורים להיות מושלמים. כי אף אחד לא מושלם. וה' נתן דווקא לנו את הילדים האלו, שצריכים לקבל מאיתנו את מה שאנחנו כן נותנים להם, וצריכים גם להתמודד גם עם מה שאנחנו לא עושים מושלם.
והם הילדים המדוייקים עבורנו - כי ה' מזמן לנו על ידי הילדים את עבודת המידות שאנחנו צריכים לעשות. וכל ילד מביא אתגרים אחרים, ומכוון את ההורים שלו לעבודה שהם צריכים לעשות מולו. וה' נתן לנו דווקא את הילדים האלו, שידחפו אותנו לעבודה שאנחנו צריכים לעשות כדי להיות הורים עוד יותר טובים עבורם, כי זה מה שיפתח אותנו ויעשה אותנו אנשים טובים יותר.

ומתוך מבט כזה, אני חושבת שיכול להיות קל יותר לקבל את האמירות של אנשי הצוות. כי הן לא אומרות שאת אמא לא מספיק טובה. את אמא מדהימה ומצויינת, וזה בטוח. אבל חלק מההורות שלנו זה גם השינויים שאנחנו עושים בעצמנו, ואולי מה שהצוות אמר לך יכול לזרוק אור על שינוי שאת יכולה לעשות שיוסיף לך ולילדים.

באופן אישי, כשהילדים שלי נמצאים במסגרות חינוך, אני מרגישה שהצוות החינוכי הוא שותף לגידול הילד שלי. ויש לו הזדמנות לראות את הילד שלי בסיטואציות שלי אין את האפשרות הזו.
כל ההתמודדות של הילד בחברה, כל ההתנהלות שלו בתוך קבוצה גדולה, היכולת שלו להתמודד עם סיטואציות חברתיות מורכבות, וכו' - כל אלו הם דברים שלא קורים בבית. ואין לי דרך לדעת איך הילד שלי מתמודד איתם, איפה קשה לו, או מה צריך לעשות כדי להקל עליו.
אז כשאני מדברת עם הצוות החינוכי, אני רוצה לשמוע מה הם רואים, איך הם רואים את הילד בסביבה שלהם. והרבה פעמים זה שונה ממה שקורה בבית, וזה בסדר. ודווקא לכן חשוב לי הקשר עם הצוות, כדי לשמוע אם יש דברים שדורשים התייחסות, ואם יש לי מה להוסיף בזה מהבית.

ולגבי מה שנאמר לך, על הגברת הביטחון העצמי -
אני חושבת שחשוב להבין מה ההקשר שגרם לצוות להגיד את הדברים. מה הם רואים בפועל שגורם להם להגיד את זה.
כי העניין הוא לא רק ההנחיה מה לעשות, אלא ההסתכלות הכוללת על הילד. ולפעמים כשהם יסבירו מה הם רואים, את בתור אמא תוכלי אולי לזהות שזה יושב על משהו אחר בכלל.

אם העניין הוא שהילדים שקטים בחברה או מתביישים, אז כמו שכתבה @אם מאושרת - לא בהכרח זה מעיד על בעיה. מותר לילד להיות ביישן ושקט.
אבל כן חשוב לדעת את זה. ולהבין מה עובר עליו. ולזהות אם יש צורך בכך זאת להתערב ולעזור לו.
האם טוב לו להיות שקט ויותר לצפות מהצד? האם כשהוא רוצה להגיד או לעשות משהו הוא מסוגל? או שיש דברים שהוא נמנע מהם כי הוא מתבייש מידי? (כמו להגיד משהו מול הקבוצה, להזמין חבר לשחק איתו, להצטרף למשחק של אחרים וכו').

מקווה שהדברים מועילים ומתאימים לך. קחי רק מה שמתאים…

לקראת נישואין וזוגיות

כ"ג אייר 20:05

שומעת מכל כיוון "אין בנים שלא נופלים באינטרנט"

ומאמינה איפשהו שבטח יש בנים כאלו

שהם טהורים טהורים גם בגילאים של 25+ 

ולא ראו, ולא שמעו, ושמרו על עצמם. כמו שאני והחברות שלי שומרות על עצמנו

בגילאים האלו ויותר.

 

אני מציאותית? תחברו אותי

כ"ד אייר 22:30

בישול ומתכונים

כ"ד אייר 10:24
בא לי להכין לשבת חומוס, הקטע הוא שאני לא אוהבת טחינה, בכלל, וגם לא שהחומוס במרקם הנוזלי(לא יודעת למה זה קשור).
אז אני רוצה שיהיה כמה שיותר סמיך, ועם כמה שפחות טחינה.
מה אומרים יש מתכון?
כ"ד אייר 22:10


פרסומת

אימהות, השלב הבא

כ"ד אייר 19:56
לילדכן להסתובב בחוץ?
מעניין אותי במיוחד מה תשובותיכן במיוחד לילדים בגיל 12 ככה
כ"ד אייר 21:14
לבן 11 oo אחרונה
אני מרשה עד 21:00
בפועל הוא חוזר לרוב עד 20:00

פרוזה וכתיבה חופשית

כ"ד אייר 15:31
זוכר כל פיסה מהדרך
הכל בדיוק, לא בערך
שאף אחד לא יגבב מילים
שאף אחד לא יספר סיפורים
איך הפחד התחיל
ולמה סטיתי מהרגיל
אני זוכר כל צעד בשבילים
כל דמעה שזלגה בלילות ובימים
כל ניצן משבר
כל טיפוס
כל מבט של חבר
כל חיפוש

והכל מאחורי הייתי בטוח
מעכשיו אפשר קצת לנוח
מסתבר
הלב עדיין פגיע
מתברר
אני לא מצליח להרגיע

ומהכל יותר
אני הכי זוכר
את החיבוקים שלנו
כל מבט עמוק בעיניים
כשבדשא הירוק שכבנו
איך הבטנו לשמים
וכמה כוכבים ספרנו
עכשיו מנסה להתאזן
למצוא על מה ומי להשען
אז נסעתי לקצה השני
לנשום רק אני ועצמי
בים הפתוח
חש את הרוח
נושא לאלוהים תפילה
שיאיר קרן תקווה
שיחבק באהבה
וידביק את פאזל הלב בחזרה
שוב, מנסה הכל מהתחלה



כ"ד אייר 21:12

אמיתי וקרוב, הייתי חייב לקרוא שוב

פרסומת
כ"ד אייר 01:35

הפרקים הקודמים- 

פרק 1- היה היה, או: איך הכל התחיל. אשמח לתגובות ארוכות | ערוץ 7,

פרק 2- https://inn.co.il/forum/t1331389#14393243

אשמח לתגובות מפורטות, שאוכל לשפר את הכתיבה שלי...

 

 

והניגון שלי... אותו קצרה היריעה מלתאר כאן, כלי חדש מלא ישן, כלי מלא יין טוב, הונגרי. ניגון של אמת, שאי אפשר לשמוע אותו. וכששרתי אותו העולם עמד מלכת. ציפור לא צייצה, רוח לא נשבה, וגם היא הפסיקה לנגן ורק הקשיבה. המים זרמו מאחורה לאט, כאילו הם רוצים לשמוע את הניגון הזה, שתלוי ועומד כאילו מששת ימי בראשית.

הניגון שלי הוא משהו אחר, שאף אחד לא יכול לנגן. דעו לכם, שכשם שלכל עשב ועשב יש ניגון מיוחד משלו- כך לכל איש ואיש יש ניגון שלו, ניגון שמספר את הסיפור שלו. ניגון שכל מהותו היא לקרב את האדם אל האינסוף.

הניגון שלי היה שם בין שתיקה לשתיקה. היא כמובן לא יכלה לנגן אותו, היא יכלה רק להקשיב לי מזמזם אותו, מהמהם אותו בין הפסקה אחת לזו שאחריה. זה לא עובד עם חלילית, זה לא עובד עם כלי נגינה כלשהו, כי זה לא ניגון רגיל- זה מהות של אדם, זה ייצוג של האינסוף שלא יורד לתוך כלים.

אז ישבתי שם וזמזמתי, שתקתי וזמזמתי, וכל הזמן אני חושב על מה שהיה לי בחיים, נזכר במשהו ומזמזם, נזכר ומזמזם חלק שני, שלישי, רביעי...

והיא ידעה לשתוק. קשה למצוא אנשים כאלה היום, כאלה שפשוט יקשיבו, מתלמידי רבן שמעון בן גמליאל שלא מצאו לגוף טוב אלא שתיקה. כי השקט אומר יותר מהמילים. והיא ידעה, ולא פחדה, ויישמה- ולא היה לי ניגון כזה מעולם...

ואז התחלתי לדבר. את כל מה שיש לי לומר תמיד אבל אין לי למי, דרשות נפלאות בעניין ארבע מדרגות שהם כנגד ארבע לשונות של גאולה, של ארבע מידות; את כל הפריקות שיש לי שלא העזתי לדבר עליהם בכל, את כל השאלות שפחדתי לשאול אפילו את עצמי, את כל ההתלבטויות הגדולות והקטנות שמאז ומעולם הדחקתי לפינה חשוכה של הלב שיחכו למפתח המתאים...

בין דיבור לדיבור היה ניגון, ובין ניגון לניגון- היתה שתיקה. הניגון היה תמיד משמעותי, מלא מקום, והדיבור משך הלאה, אל הניגון שאחריו, ויותר מהכל השתיקה משכה אל האינסוף. כאילו, רק תגיעו כבר...

ופבפוך הנחל מאחורינו, שתמיד היה ברקע. כאילו אומר, אתם אולי תלכו, ולא בטוח שתזכרו מה היה פה ואולי לא תרצו לזכור, אבל אנחנו נזכור, וניקח את זה איתנו הלאה אל הים, ומשם זה יעלה לעננים וירד עליכם חזרה בגשם ככה שאתם לא תדעו מאיפה זה הגיע ולא תוכלו להתכחש לזה...
כי המים זוכרים, הם תמיד זוכרים, לא יתנו לשום דבר ללכת לאיבוד, גם מה ששקע הכי עמוק בסוף יצא כמעיין המתגבר.

וגם זה נגמר באיזשהו שלב. כי הסוף מגיע גם לניגון, ואפילו לשתיקה. והלכתי משם, לא ראיתי מה היא עשתה, רק הלכתי וחשבתי על הפעם הבאה. כי איך אפשר לשמור על רף כל כך גבוה, על ההתחלה העוצמתית הזו? איך אפשר לעבור לפעם השניה, שתהפוך את זה למשהו יותר ארצי וקבוע, משהו שלא תמיד מגיע הכי עמוק שאפשר?

אבל המסע רק התחיל, ואחרי ה'רצוא' מגיע ה'שוב'- ואחריו עוד 'רצוא' וגלגל חוזר בעולם, עש שיום אחד 'הרוח תשוב אל הא-להים אשר נתנה'. וזה יבוא יום אחד לכולנו, היום שבו נכתוב את הפרק האחרון, נשיר את הניגון שלנו בפה מלא ובמבט ארוך שנים, מהרגע הראשון עד הרגע האחרון- מבט מלא חזון, משקיפים מהמרפסת אל הבית, אל מה שנותר. ולכן הלכתי על ירושלים, המילה שלא צריך לומר אחריה כלום, כי היא עונה על הכל. כי אין אחריה שאלות- זה הניגון של עם ישראל, ויש בו את 'שלם' של מלכיצדק, ויש בו את 'יבוס', ואת ירושלים של דוד, ואת ירושלים של שלמה עם המקדש, ואת ירושלים של רחבעם ומלכי יהודה כשהמלכות מפולגת, ואת ירושלים שתחת שלטון הבבלים, ואת ירושלים של עזרא ונחמיה, ואת איליה קפיטולינה הכבושה בידי זרים, ואת ירושלים החרושה, ואת השממה בלי היהודים, ואת מתי המעט שהגיעו אליה מהגלות, ואת בניהם ובני בניהם, ואת העיר המחולקת, ורגע לפני הסוף- את ירושלים שיושבים בה זקנים וזקנות, שילדים משחקים ברחובותיה. ועוד יבוא יום ונכתוב לה את החלק האחרון של הניגון- של ציון שממנה יוצא דבר ה', של החיים היוצאים לעולם כולו, של בית המקדש השלישי ש'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון'.

שנזכה בב"א!

כ"ד אייר 21:10


צעירים מעל עשרים

כ"ג אייר 17:40

 

מכירים את זה שאתם מרגישים חסומים עד שלא תקבלו פידבק?

שנתקעתם

שכל הזמן מסתכלים אליכם 

ובוחנים

הבוס

המדריכה

המחנכת

לא משנה מי

אבל מרוב שאתם מחכים לפידבק, לאישור, שאני טובה, זה כואב

זה חסום

זה מבאס בנפש

 

ולא לא שאתם לא רוצים להשתחרר מזה

להגיד מה אכפת לי מה חושבים עלי בכלל

זה לא קורה

מחשבה יוצרת מציאות? יאללה

נמאס כל הזמן מאישורים

זה גורם להיות לא טבעיים

בכלל לא טבעיים

וכמה אני רוצה להיות טבעית טעטע

אבל כן צריכה חיזוקים

לא מצליחה להשתחרר

 

~את לא צריכה להוכיח לי כלום

הורידי אודם שפתייך

אבק דרכיים רחצי מרגלייך

כ"ד אייר 20:48

בישול ומתכונים

כ"ג אייר 14:18
מנסה לבנות תפריט כדי להיערך עם קניות...
חשבתי על שבת קלאסית וליל שבועות חלבי מושקע.
מודה שאני קצת בלחץ כי לא יצא לי כמעט להכין יומיים בבית - לרוב התארחנו.

רעיונות?
תפריטים?
טיפים?

מתייגת
@השם בשימוש כבר
@יעל מהדרום
@באר מרים
@נחשון מהרחברון
@טארקו
@ופל לימון

וכמובן כל מי שפה ולא תייגתי - מחכה לשרשור שמן ועסיסי 😅
כ"ד אייר 20:36
שבת בלילה-סלטים דג ומרק
בוקר-בשרי כלשהו
ליל שבועות-חלבי מושקע (פסטה/רביולי,סלט חלומי,פוקצ'ות,חציל עם גבינות)
בוקר של החג-על האש עם סלטים

תינוק

פרסומת
כ"ד אייר 19:38
נתונים:

הסעודה תתחיל מאוחר עם ילדים עייפים.
התפילה מתחילה עוד לפני שמוציאים שבת אז צריך משהו שממש אפשר לחמם או לאפות זריז.
לכן עדיף משהו מוכן מראש שרק מצריך חימום, או משהו שמצריך הכנה זריזה ממש.

עדיף משהו שמתאים לאכילה עם לחם לסעודה רביעית.

חלבי או פרווה.
לא דגים (אוכלים דג בסעודה שלישית)

רעיונות יתקבלו בברכה

כ"ד אייר 20:17
אפשר פסטה או רביולי עם רוטב שווה אבל לא כזה מתאים עם לחם

הורות

כ"ד אייר 16:44
יש לי ילד מתוק מדבש בן שנתיים וחצי עם עיכוב משמעותי בדיבור, בהתחלה קיויתי שיפתר עם הגיל. התחלנו לפני שבועיים ללכת לקלינאית תקשורת והיא אבחנה לו אפרקסיה ואמרה שיש לנו תהליך ארוך לעבור עד שידבר בצורה מובנת.
אשמח לדעת מהורים שמכירים אם יש דרך לשפר את הקצב, אני מתלבטת מאוד בין גן רגיל לגן חינוך מיוחד לשנה הבאה, אשמח לתובנות.
תודה!

יועצת משכנתאות

מחירים נוחים

מוזמנים לבדיקת כדאיות למיחזור משכנתא ללא עלות!

תאיר- 0587045100

כ"ד אייר 19:30


אל תוותרי לעצמך 

אל תוותרי על עצמך

אבדן הריון

כ"ד אייר 17:30
אחרי 3 הפלות, הריון רביעי. לוקחת תמיכה של דופסטון וזריקות אוביטרל. היתי בטוחה שהפעם זה זה... שהטיפול יעזור והריון יחזיק.
אבל שוב... בטא נמוכה שלא מכפילה את עצמה למרות אוביטרל. ועכשיו דימום.
כבר אין לי כוחות... גם לא ללכת לרופא ולבדוק.
פשוט אין
כ"ד אייר 18:19
אני גם אחרי הפלה טרייה מלפני שבוע בדיוק. הפלה מס 8 שלי 😔
מאחלת לך שתמצאי את הכוחות לקום ולהמשיך הלאה
חיבוק חזק ❤️
אם תרצי אני בפרטי....
פרסומת

משוב

כ"ד אייר 00:09
לאחרונה קורה לי בעת גלישה בפורומים, שהמסך פתאום קופץ באמצע הקריאה, כשרשור או 2 אחורה, כנראה כשיש תגובות חדשות שנכתבות בפורום תוך כדי הקריאה.
אם האצבע שלי על המסך, "מחזיקה" אותו זה קורה פחות, אבל הקפיצות לא נעימות וקוטעות את הרצף.
אשמח שיטופל.
(אני גולשת בטאבלט בדכ, דרך כרום)
כ"ד אייר 17:59

נוער וגיל ההתבגרות

כ"ג אייר 15:07
מה אתם חושבים על הדרכה?
הייתם מדריכים? למה אתם חושבים שזה חשוב?
ובכללי מה שיש לכם לומר על זה

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה💪🇮🇱

 עשית היום משהו טוב למישהו אחר?❤

~לא מתכתבת עם בנים בפרטי, אם חשוב אז מסרים~

 

כ"ד אייר 15:35

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה💪🇮🇱

 עשית היום משהו טוב למישהו אחר?❤

~לא מתכתבת עם בנים בפרטי, אם חשוב אז מסרים~

 

בית המדרש

כ"ד אייר 12:49

כולם פה אוהבים את ארץ ישראל

אבל בבקשה לא לענות לי מתוך הרגש אלא רק הלכתית ופוסקים.

 

האם אדם שלוקח מאד קשה ממה וסובל מחרדות ממה שקורה בארץ - אזעקות, פחד מפיגועים, וכו' וכו'

ומרגיש שהבריאות הנפשית שלו מתרופפת.

 

האם מסיבה של בריאות נפשית יהיה לו מותר לרדת מארץ ולגור במקום שקט כלשהו בחו"ל?

 

דיון תיאורטי

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ד אייר 14:57
פרסומת

לקראת נישואין וזוגיות

כ"ג אייר 17:29

 

זה חלאס

זה כואב בגוף

אתה חסר לי ואני לבד

כן

רוצה שתבוא

שתהיה שם

שאני יהיה הכי מעניינת 

שתאהב שאני כנה ואמיתית

שנעזור אחד לשנייה להיות יותר טובים

וזהו

מה צריך עוד חוץ מזה

 

רוצה להרגיש קרבה אמיתית

לא רק בדיבור

רוצה שיגעו בי

להרגיש אחד

יאללה הקב"ה

גאולה

אנחנו מתפללים

משתדלים

משדכים

מה עוד?

מוכנים לאתגרים כיפיים

מחכים כבר לשלמות הזאת.

תן כח טעטע תן כח

כ"ד אייר 12:36
האותנטיות והתחושות הטבעיות הנכונות האלה הם דבר יקר בדור שלנו.
תשמרי שהם לא יברחו

בישול ומתכונים

כ"ב אייר 19:49
די בררנית באוכל
כ"ד אייר 06:11

לקראת נישואין וזוגיות

כ"ב אייר 23:42

"תסמונת המתחזה"

כל הזמן החשש הזה שכשיגלו מי אני באמת - יתאכזבו אפאטי

"ביום שיזוהמו כל המים על פני העולם, כל העצים ייחטבו, והשדות כולם יתייבשו,

רק אז אולי יבינו בני האדם, שאי אפשר לאכול כסף" 

 

(פתגם אינדיאני)

כ"ד אייר 02:08
זה לא ידוע וזה אחריות מאוד גדולה אבל אפשר לברר את זה ולהגיע מוכנים יותר...
וכשמגיעים לגשר חוצים אותו בע"ה!
בעיקר הפחד מונע מהדמיון שלפעמים מגדיל את זה יחסית למציאות... ז"א אני בטוחה שאת רוב הדברים כן יש לך ויש אולי דבר או שניים שאתה לא בטוח לגביהם.
אני הגעתי למסקנה שאמונה זה הדבר היחיד שבאמת צריך בחיים. לא כישרון ולא יכולת מיוחדת רק יושר לב ופשטות... כמו ילדים לתת להשם לנהל אותנו, לעשות כראות עיננו והבנת שכלנו, לסמוך על התחושות הפשוטות והרגש ולהבין שה' שותף פה בהכל... שהוא מצפה מאיתנו רק לחיות איתו. לחיות עם ה'. שיוויתי ה' לנגדי תמיד. זה לא כזה פשוט אבל זה האושר האמיתי, שנשאר איתך בכל מצב, בכל קושי ובכל שמחה.

בקשר לסוגריים תחשוב שהעיקר- זה המגמה... מישהו ששואף להתקדם, לגדול וללמוד מהחיים תוך כדי החיים, בשמחה. כי כולנו חסרים, זו האמת. תאהב אותך, תאהב אותך ותתן לה לאהוב אותך, פשוט אותך. לא שום דבר שאתה.

ואחרי הכל זאת עבודה... וצריך לקבל את זה. ללמוד להנות מהדרך, הרמוניה! (אני מנסה להכניס את זה לעצמי...)
קיצור צדיק שיהיה לך בהצלחה וסייעתא דישמיא אני מתפללת עליך בתפילה אז אתה חייב להתחתן כבר🌸
לילה טוב
פרסומת
כ"ג אייר 11:40

יש רגעים שבהם אנחנו פשוט רוצים שיקשיבו לנו.

 

בלי שיפוטיות

בלי הערות

בלי ביקורות

 

נטו שרק יהיו שם ויקשיבו.

 

כמובן שצריך לשמוע הערות גם לפעמים.

 

אבל כשמישהו אחר משתף אותנו ופורק לנו-

הכי עוזר פשוט להקשיב לו.

 

להיות שם בשבילו.

 

 

Life is the people we love"

And what we give to one another

Loving is giving,

🌻 ".giving is life

כ"ג אייר 23:40

Life is the people we love"

And what we give to one another

Loving is giving,

🌻 ".giving is life

כ"ב אייר 18:15
מה המדד?
זה ניתן בכלל להגדרה?
כ"ג אייר 23:05
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ג באייר תשפ"ב 23:23


אימהות, השלב הבא

כ"ב אייר 20:02
אז.
הילדונת בת חמש וחצי..
שמה פס על כל העולם.

דוגמא קלאסית מהיום:
א.ערב... היא אוכלת שתהיה בריאה פי שלוש ממני ועדיין טוענת שהיא רעבה, מבקשת עוד קוטג' אני לא מסכימה ומציעה לה עוד לחם במקום.
היא: אבל אני לא רוצה לחם אני רוצה קוטג'.
אני: אם את רעבה אז תאכלי לחם, אני לא מרשה להיום עוד קוטג' אכלת ממנו מספיק.
היא: מתקרבת לקוטג'..
אני: אני לא מרשה ..
(כאן כבר הפיוזים שלי בגוף עולים להם)
היא: ומה תעשי לי אם אני אקח בלי רשות?
אני: זה בכלל לא משנה מה אני אעשה .. את צריכה להקשיב כי אני אמא שלך ואם אמרתי משהו לא מתווכחים.
היא - הולכת מכניסה 2 ידיים לקוטג' ומתחילה לאכול.


אז נכון..
זה סיטואציה שאפשר לאמר , כולה קוטג' ומה את עושה סיפור וכו'.
אבל זה לא כולה..
כמעט התפוצצתי עליה.. אני מרגישה פשוט חסרת אונים מול סיטואציה כזו..

פשוט אין לי מושג איך להגיב בטוב.
אני מרגישה שאני משתגעת, ממש תחושות פיזיות בגוף שעולות בי של כעס מטורף ואני צריכה להחזיק את עצמי בכח שלא לתת לה איזה מכה..

אז מכות לא נותנת..אבל צרחתי עליה והוצאתי אותה החוצה, בחוץ הילדה התחילה לשמוח ורצה לחברים בחוץ לשחק איתם, אז הכנסתי פנימה לחדר.

התחושה העיקרית היא חוסר אונים מוחלט.
היא לא מקשיבה לשום דבר שאני אומרת לה ותמיד עושה מה שהיא רוצה..
מרגישה אמא לא סמכותית.
מרגישה שנכשלתי.

התחלתי ללמוד את הקורס של "תקשורת מקרבת" וגם קראתי את הספר "איך להקשיב כדי שילדים ישמעו וזה.." (משהו כזה)

וואלה לא עזר..
זה יותר מלמד להכיר בתחושות של הילד ולשדר לו הבנה.. זה אולי טוב אחר כך כשמנתחים את הסיטואציה עם הילד..
אבל ברגע האמת אין באמת כלים להתמודד עם סיטואציה של חוצפה וכאלו.

תודה למי שקראה עד כה.
אמא מתוסכלת .

כ"ג אייר 22:53
פרסומת