פורום הורות (עמוד 1)

והיא ברחה לכל החדרים בבית. כשניסינו להלביש לה נעליים, היא בעטה בנו בכוח.

האם נבנתה תוכנית בשיתוף היועצת והפסיכולוגית?

צריך לדעת שהמנעות היא דבר שמתפתח, ככל שהיא תישאר יותר בבית יהיה לה קשה יותר לחזור.

צריך מצד אחד להציב גבול ומצד שני לסייע לה להירגע וללוות אותה בתהליך.

אם בי"ס לא הצליח לסייע הייתי הולכת אפילו באופן פרטי לפסיכולוג חינוכי שיעזור לכם להחזיר אותה

ילד חייב ללכת לבית הספר מכוח החוק. הנוכחות של ילד בביהס נאכפת על ידי קצין ביקור סדיר שהוא עובד אגף החינוך ברשות.

לכאורה הוא אמור להיות מעורב בתהליך וביהס אמור לערב אותו (שוב, מכוח החוק). הרבה פעמים יהיו לו רעיונות טובים איך לעזור.

ילד לא מתעקש להיעדר מבית הספר באופן קבוע סתם בלי סיבה.

זה לא נשמע כמו סתם פינוק.

יכול להיות קושי חברתי, לימודי, מול מורה מסוימת ויכול להיות קושי או לחץ מסוים בבית שמקשים עליה ללכת לבית הספר.

אל תדחקו בה, גם במחיר של ימי חופש מהעבודה או במחיר של בית ספר רחוק יותר.

גם ילדים שטוב להם בבית הספר מעדיפים לפעמים להישאר בבית, אני מרשה לילדים שלי פעם בכמה זמן לבחור יום חופשי מבית הספר, זה לא נשמע המקרה שלכם.

אני לא מבין גדול מדי, אבל שווה לבדוק (ולו כדי לשלול) את האופציה הזו.

תראה, אני לא מאלו שאהבו ללכת וגם אצלי זה היה מאבק יום יומי בתור ילד (והיום בתור מבוגר יש לי אתגר דומה - קצת אחר עם הבכור שלי).

היא עושה בבית משהו? או שהיא כל היום מסתגרת?

הבן שלי עשה לנו את אותו הדבר. בתחילה נתנו לו להשאר כדי לוודא שהכל בסדר במוסד. אחרי כמה ימים שניסינו לקחת אותו ולא הסכים לרדת מהרכב או ברח מהחיידר, שיתפתי את אמא שלי יום אחד שההיתי חייבת לצאת לעבודה והילד לא הסכים לזוז שתבוא אלי לבית שלא יהיה לבד.

היא הגיעה, לא היה צריך הרבה, הציבה עובדה שהוא יוצא איתה תוך חמש דקות.

הוא התלבש מיד ויצא איתה. ליד התלמוד תורה היא פגשה את אחד מחברי הצוות שהיא מכירה מהשכונה. והוא לקח אתו איתו. ליד החבר צוות הנ''ל הילד התפדח לברוח .

ומאז שקט. הילד הולך ומפסוט וכל כך משוחרר.

לפעמים הילדים קולטים אותנו שאנחנו נוותר להם. וצריך מישהו חיצוני וחזק מספיק שהילד מבין שאין ברירה, הוא הולך 

כדי להתמודד עם זה. 

כנראה היא פיתחה חרדה מ'נטישה', שלא יחזירו אותה הביתה בסוף היום, אגב זו חרדה שיש להרבה ילדים, אבל רובם מצליחים להתגבר עליה עם התערבות קצרה.

במקרה של הבת שלכם, נשמע שזה התפתח למשהו גדול, וכדאי לכם לקבל הדרכה מתאימה.

אני ממליצה מאד ללכת להדרכת הורים בגישת 'הסמכות החדשה'. גישה קצת אחרת מהדרכות הורים רגילות וצריך מטפל שהתמחה בשיטה.

היא מיועדת בדיוק למקרים כאלה, ואני מכירה כמה מקרים דומים שזה ממש עזר ופתר את הבעיה. (אפילו אצל ילד ששנתיים לא הלך לבית ספר והם ניסו המון דרכים להחזיר אותו, וכשעשו תהליך של הסמכות החדשה זה פתר את הבעיה).

מצרפת קצת מידע על הגישה ואיך לפנות אליהם הדרכת הורים בגישת הסמכות החדשה - מרכז הסמכות החדשה

בהצלחה!!

שהעיקר זה לדבר איתה.

ילד לא סתם מסרב להגיע לבית הספר. כנראה משהו מאד רע לו שם. האם היה מקרה שאחיה לא הוציא אותה? כן כדאי להקשיב למה שהיא עברה ולנסות להבין מה קרה שם, מה היא הרגישה, ועם זאת זה נשמע יחסית קיצוני בשביל להתמיד בלא ללכת לבית הספר בגלל זה לאורך זמן.

איך לה בלימודים?

איך לה מבחינה חברתית?

יש לה חברות? היא מצליחה? היא שמחה?

מה היה עד עכשיו, היא לא התלהבה ופתאום לא רצתה או שתמיד היה טוב ובבת אחת היא לא רוצה?

האם היא כבר נשארה בבית כמה ימים? לפעמים אחרי שילג נשאר בבית כמה ימים הוא מעצמו רוצה לחזור.

בכל מקרה נשמע שהמפתח הוא שיח עם הילדה, הבנה עמוקה של מה שקורה איתה (לפעמים יש ל"ע מקרים של פגיעה, או של חרם, וילד לא סתם מתנגד)

לנסית לתת לה כמה ימים להיות בבית ולראות אם זה משתנה, כמובן לדבר על החוייה שהייתה כשאחיה לא בא.

אם זה לא מספיק, אז הדרכת הורים, ובמידת הצורך גם טיפול רגשי עבורה.

ומוסיפה:

איך היא בבית? שמחה? שותפה לפעילויות ביתיות?

ואיך היא מחוץ לבית שלא במסגרת בית הספר - כמו למשל אצל סבא וסבתא?

האם בעבר היא כן הלכה ללימודים בשמחה?

בכל אופן, אם בבית הספר לא יודעים איך לעזור, אז כדאי לפנות לטיפול מחוץ לבית הספר - במרפאת בריאות הנפש בקופה או אצל פסיכולוג פרטי. (אם יש באפשרותכם אז עדיף ללכת בפרטי כדי לטפל כמה שיותר מהר)

בהצלחה.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

היא כרגע בשלבי גמילה מהמטרנה, כלומר חצי כפית על 120. אוכלת גבינות בלי שום בעיה, חלב ניגר ברור שלא, וההקאה רק בלילה.

ושמתי לב שזה התחיל כמה ימים אחרי הכניסה למעון, למרות שגם לפני היתה אוכלת מטרנה.

קיצר, לא חושבת, אבל תמיד יש סיכוי.

ממרח שבבית אין

ירק או פרי שלא נתתם בבית

אנחנו גילינו ככה רגישות לשניצל טבעול

גם הפסקנו לתת לה עגבניות, ועוד עצה של חבר מהפורום, והילדה בריאה לחלוטין.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו!

איזו בשורה טובה לשמוע על הבוקר.

שתהיה לכם שנה טובה.

ממה שזכור לי (כשאשתי התעניינה בזה, לפני יותר מ10 שנים), אמרו שהמקום ללמוד את זה הוא באוניברסיטה העברית.

אולי תנסי לבדוק דרכם על הבוגרים שלהם ותנסי לקבל המלצות (ככלל מהחוויות שלי מהאוניברסיטה העברית, בהקשרים אחרים, הם מאוד זמינים וקשובים ועוזרים למי שפונה עד כמה שניתן).

זו שיטה מומלצת מאד.

לא מכירה ספציפית באריאל (יותר באיזור המרכז..)

כולל הנחת תפילין במחיר סביר.

תודה רבה!🙏

כי 'הנחת התפילין' יכולה להיות בהחלט בחינם, בבית הכנסת שלכם...

יש כאלו שמביאים כיבוד, יש כאלו שמזמינים חברים. אין שום צורך באולם בתשלום.

אם התכוונת לתפילין עצמם - אז המחירים תלויים ברמת ההידור, אבל הם בהחלט עולים אלפי שקלים וראוי מאוד להשקיע במצווה שהיא הדבר המהותי, יותר מבכל הטקסים המפונפנים. (אם יש קושי כלכלי אמיתי, שמעתי גם שיש ארגונים שעוזרים בזה ספציפית)

ואני פה מוכנה לשמוע דעות אחרות

ולא בגלל שלאבות יש יותר דימיון וכו...

אני כאמא דואגת למכלול של דברים בבית (כביסות,ניקיון,החלפת מצעים,שבתות, ארוחות וכו, גם אם האבא שותף כמובן, עדיין אמא זה אמא והיא מנהלת את הבית) באופן טבעי הזמן שלי עם הילדים הוא פחות מאשר אבא שלפעמים מרגיש לי שאין לו דאגות והספקים על הראש. ולכן הפניות שלו והזמן שלו איתם לדמיין, לשחק, להינות גדול יותר.

נראה לי גם שאנחנו האמהות יותר טרודות מענייני עבודה, החיים, הבנים זורמים יותר, ולכן המוח שלהם פנוי יותר לחשוב יצירתי, לדמיין וכו.

אני מאוד יצירתית אגב.

לפני כמה שנים היינו בחיפוש דומה.

אולפנות ותיכונים לבנות הם מקום שעיקרו למידה, כלומר גם כשיש ערכים נוספים, חברה, תורני, יחודיות כלשהי של המוסד, עדיין בת שלא רוצה ללמוד תתקשה להתמודד.

כדאי למקד את משמעות ה"לא אוהבת ללמוד" ואולי ככה תצליחו למצוא פתרון.

האם קשה לה בלימודים?  אז אפשר לחפש אולפנה שמתאימה או כיתה קטנה.

אין בעיה לימודית אבל לא מתאים לה לשבת יום שלם וללמוד? אולי אולפנה חקלאית/ אולפנה אומנותית בהתאם לתחומי העניין של הבת, שם מקדישים פחות שעות ללימודים אבל עדיין חייבים ללמוד.

לא אוהבת מסגרות? אולי לעבור ללמידה עצמית אקסטרנית או ללמידה/עבודה לא לבגרות (אם מדובר בגיל 16 ומעלה), דורש לדאוג לחברה ופעילויות בנוסף.

בהצלחה

לא ידוע לי על תושבים תורניים בסגנון שאת מתארת בגוש עציון (הלוואי שאני טועה).

בכל אופן, מציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותר.

יש לאורות עציון בית ספר בגוש, ליד נווה דניאל. זה סגנון של ת"ת.

באלעזר יש את "באור פניך". אני חושבת שזה רק אחרי הלימודים, כמו חוג, אבל לא בטוחה

פחות מעודכנת בתנועות נוער, אבל נכון ללפני עשור היה אריאל באלון שבות ועזרא נפרד באפרת.

לא חושבת שיש משהו בגוש בסגנון שאת מבקשת, שהוא קרוב יותר לירושלים..

היי,

כמדריכת הורים אני רוצה לומר לך שזה בסדר גמור לשחרר חלק מהגבולות. 

המצב הזה הוא לא נורמאלי, לא עבורנו ולא עבור הילדים. ולכן גם אין לנו מה לצפות לנהל חיי שיגרה רגילים. 

אז אולי יהיו יותר מסכים, תזונה לא מסודרת, בית מבולגן, הילדים לא יעלו לזום ולא יעשו שיעורים..

עדיף כרגע להשקיע את המשאבים ברגעי חיבור, תנועה של הגוף (עד כמה שאפשר), מנוחה, צחוק. בלהטעין את עצמנו (וגם את הילדים).

תתמקדי במה שאת מרגישה שאת מסוגלת לו באותו הרגע. ותזכירי לעצמך שאת עושה כמיטב יכולתך בכאן ועכשיו.

עד שהמצב יירגע ונוכל כולנו להסדיר דופק ולחזור לשיגרה, וגם לגבולות..

חיבוק,

מורן שי 

מעריכה ממש שהגבת לי

חברתי הטובה עו"ד והיא אמרה לי לקחת צורת כתיבת צוואה סטנדרטית ולכתוב את הצוואה בכתב יד ויש לזה תוקף חוקי גם בלי חתימת עו"ד.

ואנחנו רוצים להשאיר צוואה רק שטכנית עוד לא טיפלנו בזה. לא מרגישה חרדה סביב זה. כן מודעת שהכל יכול לקרות חלילה ושחשוב לדאוג ליקרים לנו מכל… חיבוק על התחושות ❤️

לדעתי כל אדם שיש לו דירה ו/או שני ילדים ומעלה ו/או הסתבך משפחתית (נגיד התגרש, התאלמן, נישא בשנית או נישא לבת זוג עם ילדים או כיוצ"ב) חייב את זה לצאצאיו שלא יתחילו לריב אחרי מותו, כשיש צוואה אין מה לריב, אנחנו עשינו את זה באיחור אחרי ארבעה ילדים ודירה.

למה אחרי ארבעה ילדים ודירה - זה באיחור??

אם הייתם עושים אחרי שני הראשונים, השניים האחרונים לא היו כלולים בצוואה....

למשל

בגדול, צריך לעשות את זה ברגע שמשהו יכול להסתבך ולהשאיר מקום לתביעות ולדם רע.

ואם אחד מבני הזוג הולך לעולמו, ל"ע, יש נישואים שניים וילדים חדשים משותפים- הילדים מהנישואים הראשונים נשארים מקופחים משפטית.  

שאלת הירושה – מה קורה עם הנכסים, הילדים מהנישואין הקודמים והחדשים, והמשמעות של הנישואין מחדש.

⸻

⚖️ התמונה המשפחתית החדשה:

•האישה (האלמנה) נישאה מחדש.

•יש לה שני ילדים מהנישואים הראשונים (עם הבעל שנפטר).

•נולד לה ילד חדש מהנישואים השניים.

🧾 מה קורה עם הירושה של הבעל שנפטר?

חשוב מאוד להבין:

הירושה של הבעל שנפטר כבר “נפתרה” משפטית ברגע מותו.

כלומר:

•50% מהעיזבון עבר לאלמנה.

•25% עבר לכל אחד משני הילדים המשותפים.

•הילד החדש שנולד לאחר מות האב – לא יורש את האב (כי נולד אחרי מותו, והוא לא ילד ביולוגי/מאומץ של האב).

הנכסים של הבעל המנוח כבר חולקו – הילד החדש לא יורש ממנו.

⸻

🧾 מה קורה כעת עם האישה והירושה העתידית שלה?

כאשר האלמנה תלך לעולמה (בלי צוואה), יחולו דיני הירושה לגביה:

אם אין צוואה, אז:

1.בן הזוג החדש (הבעל השני)

•יורש 50% מהעיזבון שלה.

2.הילדים שלה (כעת 3 ילדים – שניים מהנישואין הקודמים ואחד מהחדשים)

•מחלקים את יתר 50% שווה בשווה ביניהם.

→ כל ילד מקבל שליש מ-50% = 16.7% מהעיזבון של האם.

🟡 שים לב: הילדים מהנישואין הקודמים יורשים רק את האם, ולא את בעלה החדש (האב החורג).

⸻

📝 האם כדאי לערוך צוואה?

כן, מומלץ מאוד לעשות צוואה בסיטואציה כזו, כדי:

•לוודא שהרכוש מחולק לפי רצונה של האם.

•למנוע סכסוכים בין הילדים מהנישואין השונים.

•להבטיח שהרכוש שירשה מהבעל הראשון (למשל דירה) יישאר בידי ילדיה ממנו ולא יגיע לידיים אחרות (כמו בן הזוג השני).

 נניח שהאב נפטר והאלמנה מתחתנת שוב. הילד שנולד יש לו אב ואם חיים - למה שהוא יירש את הבעל הראשון שאין לו קשר אליו? למה החוק בעייתי פה?

לגבי הדירה שהאישה ירשה מבעלה הקודם, אם הם גרים בה -האם צוואה תספיק? האם הסכם ממון יספיק? ככל הנראה מגיע לבעל החדש חצי. אם חצי שלו (עקב המגורים המשותפים ועוד) היא לא יכולה להוריש מה שלא שלה..

אכן אם דברים מסתבכים כמו נישואין שניים וכדומה אז מאוד מאוד חשוב לעשות צוואה כדי למנוע בעיות עתידיות .

תודה רבה על התשובה

מעניין אותי האם צוואה תפתור את הבעיה עבור הילדים מנשואים הראשונים?

אם האלמנה גרה בדירה שהיתה לה יחד עם בעל 2 שבא לגור בדירה הזו ואחרי 10 שנים היא נפטרה יכול לטעון שחצי דירה שלו?

ואז הוא גם יורש אותה ויחד זה 75 אחוז?

האם עדיף במקרה כזה למכור/ להשכיר את הדירה ובכספים משותפים לקנות דירה אחרת?

את חלוקת הירושה והרכוש.

הן הרכוש המשותף והן הרכוש והנכסים בבעלות אחד מבני הזוג - למשל חלוקת כספים של תוכניות חסכון, גמל, קרנות השתלמות.

אפשר להגדיר שחלקן של הבעל בדירה (50%) יעבור כולו לרשות האישה, אם הבעל הולך חלילה לעולמו ויש ילדים קטינים.  

אפשר בצוואה להגדיר כל דבר.  גם לתת את הדירה לילדים אך לצוות שבן/בת הזוג יוכלו לגור בבית כל חייהם, ואסור למכור את הבית כל עוד בן/בת הזוג שנשארו נמצאים בחיים וגרים בבית.  

לבית משפט לעינייני משפחה.  

זהו מצב לא נדיר לצערינו ויש פרוצדורות לטיפול.