שרשור חדש
שרשור הנהלה- חידוד נהלים (עזרו להקפיץ)יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ג בחשוון תשפ"ו 12:57

 

כללי הפורום

1.  הכתיבה בפורום צריכה להיות מכבדת

 יש דרך להביע דיעות שונות בצורה נעימה (למשל "אני חושבת אחרת...") ובנוסף , בכתיבה לא תמיד קוראים נכון את האינטונציה, אז כדאי להתנסח בצורה ברורה, ומצד הקוראות, לא לפרש אוטומטית בצורה שלילית.

 

2.  הפורום הוא פורום פתוח.

קחו בחשבון שיש פה מגוון גדול מאוד של אנשים שקוראים, גם אם לא מגיבים. מגוון זה כולל בתוכו גם גברים, נערים, נערות, הדודה של השכנה והאחות הרווקה. בחרו בחכמה מה נכון לכתוב, מה שלא הייתן כותבות באף מרחב ציבורי אחר לא בטוח שנכון לכתוב פה.

 

3.  גברים שנכנסים לפורום: 

הפורום משמש הן להתייעצויות טכניות בנושאי הריון ולידה ותקופות החיים הראשוניות והן כמרחב חברתי-נשי.

גברים יקרים-אם יש לכם שאלה חשובה לגבי ההיריון של נשותיכן או התינוקות הקטנים, או תשובה לשאלה טכנית בלבד שנשאלה שלא בנושא אינטימי- מוזמנים בשמחה. במקרים אחרים נשמח שתכבדו את המרחב המשותף והמרקם החברתי של הפורום ותמעטו להגיב.

 

4.  הפורום הוא פורום דתי

יש לנהוג בכבוד כלפי התורה ולהיזהר בכבוד רבנים מכל הקשת הדתית.

 

5.  פניה למנהלות במקרה הצורך יש לפנות אלינו על ידי כפתור 'דווח' ולא בתיוג או בסתם הודעה.

אם יש הודעה שלא נראית לכן, בבקשה דווחו לנו, ואל תגיבו ותשפטו על גבי הפורום.

גם אם יש למישהי בקשה שקשורה להודעה/שרשור שלה, היא יכולה לדווח על הודעה אחרת באותו שרשור, ולכתוב שם את הבקשה שלה. ולא לתייג אותנו או לקוות שנראה… 

 

6.  זהירות משיחות בפרטי נא לדווח לנו על דברים חשודים, ולחסום אם משהו לא נעים בשיחה. אל תרגישו לא בנוח "להיעלם" פתאום לבן שיחתכם.

 

 7.  ניק אנונימי כדי לקבל סיסמה לניק האנונימי צריך לפנות למנהלות. ניתן לקבל רק אחרי וותק משמעותי של השתתפות בפורום.

בבקשה להשתמש בו רק כשבאמת צריך.

בשום אופן אין לכתוב ביקורת מהניק האנונימי.

 

אין להשתמש בניק האנונימי להתכתבויות אישיות.

מחיקה/נעילה של הודעות שנכתבו על ידי האנונימי ולא תואמות את הכללים יתבצעו ללא אזהרה נוספת. 

 

8.  שרשורי שמות

שימו לב לא להגיב בזלזול/ בצורה שלילית על שמות, תמיד יכולות להיות פה בנות עם השם הזה או שלילדים שלהן הן קראו ככה, וזה עלול לפגוע

 

9.  פרסומים בפורום מותר רק בתוך שרשור כשזה קשור לנושא, ורק אחרי שיש וותק בפורום. אסור לפתוח שרשור במיוחד לשם הפרסום. 

 

10. עזרה כלכלית בתוך הפורום או מחוצה לו כל התארגנות או בקשה לעזרה כלכלית בתוך הפורום אסורה.

 

גלישה נעימה🌸

הודעות חשובות וטיפים- קישורים לשרשורים שונים.תחיה דולה
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ד' בשבט תשפ"ו 11:19

 


טיפים ללידה ראשונה בלי אפידוראל:
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1276953#13695507
 

/Forum/Forum.aspx/t772343#8426847

 

שרשור עוגיות מוצלחות🍪 - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/forum/t1430885#15654667

שרשור אירוח עם מרים קלין 

 

 

 

שרשור הטיפים הגדול להריון

 

מה עזר לכן להתמודד עם הצירים

 

סיפורי לידה

 

משכב לידה

 

פינות הנקה בכל הארץ
 

אירוח עם יועצת שינה וגמילה
 

עוד אירוח בנושא גמילה

 

אירוח עם נורה בן נון מדריכת הנקה מוסמכת
 

הכל על תחילת הריון- טיפים ושאלות

 

שבועות וחודשים בהריון

 

שרשור אירוח עם רותם טל-סטיילינג בהריון

 

זכויות עובדת בהריון

 

מה הטיפ הכי טוב שלך לאישה שמתחילה עכשיו חודש תשיעי. 

 

טיפים לקיסרי
 

תיק לידה
 

אני עוד לא בהריון, להילחץ?

 

למה חשוב לעשות סקירת מערכות מאוחרת??

 

ביות מלא או לא?

 

מה עזר לכן להתמודד בלידה ללא משככי כאבים?

 

טבלת השוואה בין אמצעי מניעה שונים

 

גלולות למניעת הריון

 

טיפים לאמא המלווה בחדר לידה

 

מה טווח ערך הבטא לכל שבוע?

 

הכנה פיזית לצום ביום כיפור או תשעה באב

 

טיפים לקיצור ימי הדימום בווסת
 

טיפים לטיפול בדלקת בשד בזמן הנקה

 

שרשור המלצות על בתי חולים בכל הארץ

 

אירוח עם מיכל צור יועצת שינה

 

שרשור טיפים להנקה הגדול

 

שרשור שאלות ותשובות הגדול! לאמא החדשה

 

סיפור לידה עם טיפים חשובים


 


https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t640214#14155812

אם יש עוד הודעות שכדאי לנעוץ תשלחו לנו קישורים בבקשהפרח


 

כללים לגלישה בטוחה בערוץ-מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ג באייר תשע"ט 11:53

כולנו רוצים להנות משימוש מועיל ובטוח בערוץ. רוב המשתמשים בערוץ הם אנשים טובים עם כוונות טובות, עם זאת יש לזכור שכמו בכל מקום גם כאן קיימים אנשים העלולים לפגוע ולנצל את תמימותם של אחרים. על מנת שהשימוש אכן יהיה בטוח אנחנו ממליצים:


  1. שימו לב עם מי אתם מדברים, לא לכל מי שפונה אליכם חייבים להגיב. גם אם התחלתם לדבר עם מישהו ובאיזשהו שלב אתם מרגישים שלא נוח לכם להמשיך בשיחה מכל סיבה שהיא - אל תהססו להפסיק את השיחה ואף לחסום. וזיכרו - ותק ומעמד אינם ערובה להתנהגות נאותה, בדקו היטב במי אתם נותנים אמון.
     

  2. הימנעו מדיבור על נושאים שהצנעה יפה להם, בפרט בשיחה עם בן המין השני. לעולם אל תדברו על נושא שלא נוח לכם לדבר עליו, אם מישהו לוחץ עליכם לעשות זאת חסמו אותו מיד.
     

  3. אל תשלחו תמונות שלכם למשתמשים אחרים, בטח שלא בעקבות הפעלת לחץ מצידם. אל תשתפו פרטים מזהים ו/או פרטי התקשרות אישיים (מספר טלפון, מייל וכדו') עם מי שאתם לא מכירים ולא ברורה לכם הכוונה שלו.
     

  4. בכל מקרה של דיבור או העלאת תכנים בעל אופי מיני ללא הסכמה מפורשת מראש מצידכם, או שידול והפעלת לחץ לקיום דיבור כזה בין אם בשיחה אישית בערוץ ובין אם ע''י מעבר לפלטפורמה מקבילה (מייל, וואטסאפ וכדו'), או הפעלת לחץ לקבלת תמונות ופרטים אישיים – חיסמו את אותו הניק ודווחו עליו במסר לאחד מהאחראים לקבלת תלונות על הטרדות או במייל  divuah.a7@gmail.com. האחראים: @אלעד,@+mp8 ו@ענבל. כמו כן, בשיחות האישיות ישנה אפשרות לדווח על השיחה. הדיווחים ייבדקו ברגישות ובדיסקרטיות.



 

בברכת שימוש מועיל ובטוח, מנהלי הפורומים.



הספר הזה שינה אותי, גם אם לא הפך לרב מכר.אם_שמחה_הללויה

חלקכן יודעות שלפני שנה הוצאתי לאור ספר אישי שכתבתי “חכמת הבדיעבד”.

ספר על תהליך החזרה בתשובה שלי, ההתמודדויות, המשקעים והדרך שעברתי עם עצמי.

מכרתי חלק מהעותקים לחברים, מכרים ואנשים מהרשת, אבל נשארו אצלי הרבה ספרים.

בהתחלה זה הכאיב לי. הרגשתי שאולי הספר לא הגיע לאן שקיוויתי שיגיע.

אבל עם הזמן הבנתי משהו אחר ,עצם הכתיבה וההוצאה לאור היו עבורי תהליך עמוק ומשחרר.

מין טיפול נפשי שעברתי עם עצמי.

הבנתי שאני לא חייבת להוכיח עכשיו שום דבר דרך שיווק או דרך כמה אנשים לקחו עותק. אני לא רוצה “לשכנע” אנשים לקחת חתיכה מהלב שלי.

והעובדה שהעזתי להוציא לעולם מחשבות כל כך אישיות כבר שינתה אותי, גם בלי קשר לכמות העותקים שנמכרו. הרבה אנשים חולמים לעשות את זה כל החיים ולא מעזים אפילו להתחיל.

אני גם מבינה שלא כל דבר חייב להפוך להצלחה מסחרית, כדי שתהיה לו משמעות.

אז החלטתי להשאיר לעצמי כמה עותקים, ואת השאר להעביר הלאה באהבה למי שזה יכול לגעת בה בזמן הנכון.

פירסמתי פוסט למסירה לעמותות, קבוצות נשים או נשים פרטיות, ומה שלא יימסר פשוט אשחרר.

 

זה לא למחוק את הסיפור שלי.

הוא כבר קיים ויצא לעולם. הוא כבר שינה אותי.

העותקים הפיזיים הם לא ההוכחה היחידה לזה.

ולפעמים, לשחרר משהו שסיים את התפקיד שלו בחיים זה דווקא מה שמאפשר לנו להתקדם הלאה ❤️

אם את מכירה או יכולה להפנות אותי ל: • נשים בתהליך חיפוש עצמי / התחזקות

• עמותות, מדרשות או קבוצות נשים

• מקומות שמלווים התמודדות רגשית או התמכרויות

אשמח ממש ❤️

אני לא מחפשת למכור, אלא פשוט לתרום באהבה.

**האיסוף מנתניה.

 

באהבה, מרים.

 

רק רוצה לתת לך חיבוק ענק ענק!!! מעריכה מאדאמהלה

ונהניתי כל פעם מחדש מהקטעים שהעלית פה.

רק תדעי שיש ספרים שלוקח להם זמן להיטמע....

בהצלחה רבה אהובה!!

תודה אהובה! זה בדיק מה שהייתי צריכה לקרוא עכשיואם_שמחה_הללויה

בסוף גם אם זה נגע בלב של בן אדם אחד זה כבר שווה המון בשבילי.

חיבוקפילה

אולי זה בגלל שהרבה אנשים היום עם הוצאות לא צפויות בגלל מלחמה.

וגם יש המון תכנים חינמיים. 

יכול להיותאם_שמחה_הללויה

אבל אני מאמינה שלכל ספר יש את הדרך והזמן שלו להגיע לאנשים.

וואו. איזו תובנה חזקה!וואלה באלה

תמיד ככ אוהבת לקרוא אותך

ומדהים לראות שאת מצליחה להוריד את התובנות שלך למציאות ועושה עם זה דברים בפועל.

מרגשת והשראה

שיהיה לך המון בהצלחה❤️

וואיי תודה איזה לב ואיזה עין טובה!אם_שמחה_הללויה

התבשלתי עם ההחלטה לשחרר..אבל עכשיו אני שלמה איתה ממש

איזו מקסימה את ❤️נגמרו לי השמות
ב"ה שתראי המון ברכה בכל צעד וצעד 🙏❤️
גם אני הוצאתי ספראמא טובה---דיה!

וגם אצלי נשארו בבית הרבה מאוד עותקים.

עבודת השיווק היא עבודה קשה מאוד. מאוד.

וגם שונה מאוד מהאופי של רוב הכותבים.

רוב הסופרים לא מסתדרים איתה, ונשארים עם ספרים רבים בבית.


אז שולחת חיבוק מזדהה.


את מדהימה! ♥️♥️♥️מכחול
אני אשמח לרכוש עותק!גלויהאחרונה
חוף במרכז שמתאים למשפחה דתיתממשיכה לחלום

הגדול שלי הגיע לשלב שכבר לא מתאים שיחשף לנשים בלבוש לא צנוע..

לאיזה חוף הולכים?

אנחנו לא ממש נכנסים לשחות, רק משחקים בחול ןקצת יושבים במים..

מחפשת משהו במרכז, יחסית נגיש- הכוונה שהרכב מגיע קרוב לחוף, הדרך די סלולה. אם יש חוף מוכרז זה יתרון משמעותי.


 

יש למשהי רעיון?

חשוב ממש. תודה!אוהבת את השבת
מתי התחילו והפסיקו לכן הבחילות בהריון?מעיין34

לא יודעת כמה זה הגיוני אבל אצלי התחילו לפני שבוע 6

שבוע 5 עד שבוע 14פרח חדש
שבוע 3 עד 40נברשת

אבל היפראמזיס חריף אז לא יודעת אם זה מדד.


פעם רופאים לא האמינו לי פשוט ואמרו שלפני שבוע 7 זה לא קשור להריון או שאני מדמיינת...

היום כבר מכירים ולא מזלזלים.

בכל מקרה תדעי ששום שלב לא מוזר. הבחילות יכולות להגיע בכל שלב. זה הגיוני ואמיתי וכדאי לך לבקש טיפול שיעזור לך.

בהצלחה!! זה קשוח בחילות ❤️

6 עד 12 אם אני לא טועהרקאני
היפאמזיס לא חמור- 5 עד 28גפן36

בלי היפראמזיס- 5 עד 18

ב"ה לא סובלת הרבה מבחילות בהריונותמסע של החיים
אבל גם המעט יחסית שיש לי מתחיל בשבוע 6 ומסתיים בשבוע 14 תמיד. רק העוצמה קצת משתנה מהריון להריון
וואו איזה כיף לך! תודי לה' ממש.פומלה
בהחלט!מסע של החייםאחרונה

תודה לה' בלי קשר על מלא מלא ניסים בהריון.

אל דאגה, סובלת מאוד בהריון מדברים אחרים;) 

בערך 6 עד 18הבוקר יעלה
...מוריה

התחילו בשבוע 8,

וערב לפני הלידה עוד לקחתי בונגסטה. 😅

(לקחתי גם זופרן. אבל הוא נגמר לי כמה ימים לפני הלידה ולא קניתי חדש)

סקר-התמודדות עם עומס החייםנחת-רוח
עבר עריכה על ידי נחת-רוח בתאריך כ"ד בסיוון תשפ"ו 16:59

 


 

סקר-


 

1. איך אתן מרגישות מול העומס בחיים שמתגבר עם הילדים -העבודה-הבית וכו...?


 

2. מה עוזר לכן להצליח? יש שלב שהתרגלתן פשוט?ומצליחות להרגיש סבבה עם היום יום הדורש?


 

3. האם גדלתן בבית שנתן לכן כלים,או מפגש חיובי והכנה לחיים על שלל דרישותיהן?

מה צריך כהורה לדעתכן כדי לתת לילדים כלים והכנה לחיים?


4. האם אתן מגדירות את עצמכן עם אופי איטי-רגוע או מעשי-תקתקן-זריז?

 

5. מה אתן אוהבות בעצמכן דווקא בגלל מי שאתן?

 

עונהמצפה88
1. היו שנים שזה היה קשה מאוד, בעיקר כשגם למדתי וגם עבדתי וגם היו הריונות וילדים קטנים. כבר כמה שנים שאני מאזנת את העבודה כי הגעתי לשלב שב"ה אפשר לקצור את הפירות ולעבוד בהיקף נמוך יותר אך עדיין בשכר סביר לגמרי.

2. אני חושבת שהאיזון זה הדבר העיקרי שעוזר. כל תקופה/שלב זה משתנה לפי הצרכים שלי ושל הבית. אבל להיות קשובה לעצמי לגבי הכוחות ולהשתדל לא להלקות את עצמי על מה שבכוחות שלי כרגע לעומת אחרות. ואני יודעת שאני מפצה בתקופות אחרות או כשאין ברירה.


3. לצערי לא, אצלי בבית תמיד הכול היה קשה ועמוס ובלתי אפשרי (כך ההורים הציגו את זה). אני יכולה להגיד מהבית של בעלי ששונה לגמרי משלי: סדר עדיפויות ברור, לקחת הכול בקלות ולא בהיסטריה, דוגמה אישית של ההורים, לעמוד במחויבויות ולא לעשות עניין ממה שהחיים שבחרנו (ילדים, זוגיות, עבודה) דורשים.


4. האמת שאצלי זה כל כך משתנה בהתאם להורמונים. אני גם וגם, תלוי בתקופה.

אהבתי את הלא לעשות עניין ממה שהחיים דורשיםנחת-רוח

בול מה שבא לי

חלום שלי

להיות קלילה מול עומס וצריך ועוד צריך

ולהיות בחויה של חיות וקלילות

לא לעשות עניין בלב מכל ה3צב המהיר של החיים


פשוט מרגישה שזה ההפך מהאישיות שלי

גם אצלי זה לא בא טבעי, כנראה גם כי זה מה שראיתימצפה88
בבית. לפעמים עוזר לעצור לשאול מה אני צריכה עכשיו, או להזכיר לעצמי שהכול נובע מבחירות שלי, או להיעזר בבעלי לעשות סדר עדיפויות ברור כדי להפחית עומס כי הוא טוב בזה
וואי, שאלה שנוגעת בבטן הרגישה...מתואמת

אני מרגישה עומס גדול בחיים, שהולך ומתגבר כל הזמן. עומס נפשי לא פחות מעומס טכני... ובכל פעם שאני חושבת שהתרגלתי - אני מגלה שלא...

בכל אופן, בעלי הוא העוגן שלי מהבחינה הזו. אנחנו נושאים את העומס ביחד, וזה מקל.

לא יודעת לומר על הבית שגדלתי בו... ההורים שלי טיפוסים הרבה פחות לחוצים ממני, הם פחות לוקחים את החיים קשה כמוני... אבל אמא שלי מודה שלנו יש יותר עומס ממה שהיה להם.

כשאני חושבת על זה - יש מצב בהחלט שאני משדרת לילדים את הלחץ שלי, ושזה ישפיע עליהם בעתיד... אבל לא יודעת מה לעשות עם זה🤷‍♀️ מתפללת ומקווה שאני מצליחה לשדר להם גם דברים חיוביים

ואולי באמת הבעיה העיקרית היא שאני טיפוס שאוהב נחת - שזה טוב במובן מסוים, אבל באמת מקשה להתנהל כשיש עומס.

לא הייתי רוצה להשתנות, כן הייתי רוצה יותר "להחזיק" את עצמי כדי שאוכל להחזיק את החיים...

בינתיים חולמת על היום שבו נשב בנחת על המרפסת, ולא נצטרך לדאוג לשום טיפול לילדים

תשובותoo

1. הוא לא בהכרח מתגבר

יש תקופות יותר/ פחות עמוסות

אני לא זורמת עם החיים

אלא מתכננת אותם ככה שיתאימו לקצב שלי רוב הזמן


2. מודעות לרצונות/ כוחות שלי

תכנון יומיומי/ שבועי/ חודשי למה שמתאים לי


3. את רוב הכלים הנדרשים לא קבלתי

אפילו להיפך

אבל כן קבלתי סטנדרטים בסיסיים של תפעול בית מבחינה טכנית

זה גם משהו


מה שילדים צריכים זה בעיקר לתת להם להתנסות בחיים נטולי שיפוטיות ועם מרחב בחירה שלהם

שההורה נמצא ברקע להכווין ולתמוך במה שצריך/ תואם גיל


וגם סטנדרטים בסיסיים בחיים של סדר/ ניקיון/ התנהלות כלכלית/ התנהלות אישית


4. איטי רגוע

אם כי אני גם יודעת לתקתק דברים בעיקר בעבודה

לא מתוך לחץ ומהירות

אלא מתוך פוקוס ומקצועיות

וזה קורה לעיתים גם במלאכות בית


5. אוהבת את האני השלם

את המעלות והחסרונות ביחד

את ההצלחות והטעויות

וגם אוהבת להיות בתהליך תמידי של שיפור/ שינוי

כי לחיות בתנועה זה כל הכיף והמשמעות בחיים 

1. כרגע לא בתקופה של עומס ב"הכולנה

2. לזכור שזה זמני ולרוב תוצאה של שפע (ילדים, פרנסה, התפתחות אישית..)

כן חושבת שהגוף והנפש מתרגלים לקצב בסוף, רק כדאי לעצור ולראות שזה עדיין משתלם.


3. גדלתי בבית שהיתה מחשבה על איך לעזור לאחר, לוקחים את הדברים בפרופורציות, רצו שנשקיע ונצליח באופן כללי אבל בלי להשתגע, המסר תמיד היה לי אנשים טובים. מרגישה שזה עוזר לי לפקס את עצמי על מה חשוב ומה פחות..

זוכרת שבתור ילדה אמא שלי היתה עובדת בימי שישי והיה המון לחץ סביב שבת, וראיתי את העבודה שהיא עשתה כדי להגיע למצב של כניסת שבת בנחת.


4. כשיש לי משימות מוגדרות ולחץ של זמן זה מאתגר אותי ואני מתקתקת. כשיש לי זמן פנוי והמשימות משמימות אני נכנסת למוד הרגוע שלי ומתעלמת מהן 😅


5. משמח אותי שבזמני לחץ אני מצליחה לשדר רוגע ונחת, וקשה מאוד להוציא אותי מהכלים. 

מרגישה נפלאאמאשוני

עומס זה חיים, זה אומר שקורה משהו.

ב"ה זה אומר שיש עבודה, שיש ילדים ושיש בשביל מה לקום בבוקר.

גם מאוד עוזר שהעומס בא בשלבים ולא בבת אחת (אין לי תאומים חח)


עוזר להצליח- להרגיש שהחיים הולכים לקום חיובי ולהתפתחות. הילדים גדלים ומפתחים אישיות וההורות הופכת להיות משמעותית יותר.

בקריירה מתקדמת, יש עניין והמשכורת עולה.

מה שעוזר לווסת את העומס- שתמיד יש מה להוריד למיקור חוץ או להוריד סטנדרטים.


מרגישה סבבה כי הקטנים גדלו 😄

הקטן שלי בן 5 וזה חיים אחרים. ויש גם גדולים שאפשר להשאיר איתם את הקטנים אז הרבה יותר גמישה וחופשית. זה מגיע לא לדאוג.


לא חושבת שהבית נתן לי כלים, אבל כן מתנה גדולה יותר- את הדרייב להצליח. ידעתי שאם אין אני לי, מי לי.

בניגוד לחברותי, לא היו לי קשרים, ואף אחד לא פתח לי דלתות. זה רק תדלק אותי יותר, הכל השגתי בזכות עצמי ביזע ועמל. יש מורים שלא נתנו לי הרבה סיכוי סתם מטעמי גזענות, דווקא להם אהבתי להכניס מכה מתחת לחגורה ולהוכיח מה אני שווה. הרגשתי עונג צרוף לראות את המבט התמה שנמרח על הפנים שלהם כשהם היו עושים את הקשר בין השם עם הציון, לבין הפנים שלי. זה הסב לי אושר יותר מהציון עצמו.

(לא כל המורים היו כאלו, אבל בהחלט היו. מרגישים את הזלזול הזה בשיעורים עד המבחן הראשון)


לגבי רגוע- תקתקן, לא זה ולא זה.

אני עושה הרבה דברים ואוהבת את העשיה, אבל זה לא שזה "אופי" זה הרבה עבודה עצמית.

אני כן בן אדם שאוהב לאתגר את עצמו.

אני יומאת לריצה של 20 דקות, אני ארוץ 22 דקות.

אני מעריכה את עצמי 90 במבחן מבחינת יכולות, אני ברבאק ינסה להוציא את ה92.

המטרות שלי תמיד יהיו בגובה העיניים ועוד קצת. חייב את העוד קצת כדי לצאת מאזור הנוחות ולדחוף את עצמי קדימה.


אני אוהבת בעצמי שדווקא איפה שקשה לי, שם אני דורשת מעצמי ולא עושה לעצמי הנחות.

עוד משהו שאני אוהבת בעצמי, שאני קשובה לעצמי הרבה יותר מאשר שאני קשובה לסביבה מבחינת מה מקובל, ככה האנרגיות שלי מופנות למקומות שנכונים לי, ותורמים לי בחיים ולא על לקבל פידבק מהסביבה שיום אחד תשתנה ואז למי אכפת אם עמדתי בסטנדרטים של הסביבה או לא.

עוד משהו שאני אוהבת בעצמי (לפחות עם הזמן זה התפתח)

אני פחות שוקעת בגלל טעויות. כלומר עושה תחקור קטן עם עצמי מה מקור הטעות ואיך ניתן למנוע מקרים דומים להבא ומתקדמת הלאה.

להישאב לתוך אשמה והלקאה עצמית, גוזל המון אנרגיה מיותרת.

ומנגד לא ללמוד מטעויות גם גרוע.


לגבי השאלה מה כהורה צריך להעניק לילדים כהכנה לחיים זו שאלה ענקית והיא עומדת בפני עצמה.

עונהרוני_רון

1. בהחלט עמוס, עומס טוב ומשמח. דואגת לפסקי זמן ביום יום כדי לנשום. ומנמיכה ציפיות איפה שצריך כדי לאזן את החיים.

2. למדתי איך לווסת בין מטלות הבית, לצרכים של הילדים והעבודה, והצורך שלי לנוח. למדנו יחד כזוג מה החוזקות של כל אחד מאיתנו, מה אנחנו אוהבים יותר לעשות, ומקלים על עצמנו איפה שרק אפשר. אם היה לנו יותר זמן בחיים, הבית היה יותר מסודר ונקי, האוכל היה יותר מושקע, והדברים היו מתבצעים בתדירות גבוהה יותר. אבל יש דברים שחשובים לנו יותר כרגע.

3. כן. גדלתי בבית שבו שני ההורים לוקחים חלק מלא בתפקוד הבית ומגבים אחד השני, והילדים עוזרים ולוקחים חלק בלתי נפרד. וגם בבית שלי היחס לתפקוד הבית היה ברוגע. לא גדלנו בבית מרקחת. חונכתי עם דגש גדול מאוד בחשיבות התקשורת, וביטוי הרגשות. ובאמת הרבה מאוד מהדילמות נפתרות כשלומדים לתקשר.

4. אני חד משמעית איטית ועצלנית יותר. בעלי תקתקן וזריז יותר. לכן אנחנו בדכ מעדיפים שאני אהיה עם הילדים, והוא יקח את תפקוד הבית.

5. אני אוהבת את זה שאני ובעלי בחרנו במודע איך היום יום שלנו יראה. ואנחנו מתמודדים עם עומס לא קל, ומודים עליו. ויודעים לנווט את היום יום בצורה שנכונה לנו.

תקשיבו אתן כותבות כזה יפה ומחכים ומרגשנחת-רוחאחרונה

אני קוראת פעמיים כל תגובה


והז מרתק אותי איך אנחנו גדלים תוך כדי החיים וכמה אנחנו בתנועה ףנימית ולמידה..איך לדייק את החיים שלנו


בא לי לשמוע עוד🙏


זה מאוד מעניין אותי

כי זה מעסיק אותי המוןןן


רציתי בהתחלה רק לשתף ולהתיעץ איתכן

אבל כשמשתפים אז בדר''כ מגיבים נורא נקודתית  ולא מודעים לכך התמונה..

או מציעים רק דברים מהעולם שלנו ולא הכל מדויק

לכולם


אז הרגשתי שכיף לי קודם פשוט להרחיב אופקים

לא תמיד יוצא לי לדבר על זה עם נישם אחרות ברובד העמוק

לא רק עצות לקיפולי כביסה יעילים

אלא על עצם החוויה מול החיים


אגב אני לא בתחילת הדרך.. יש לנו כבר ב''ה הרבה אוצרות ...והרבה פז''ם של נישואים


ועדיין

אני כל הזמן בשיח פנימי רצון להבין מה הז החיים האלה בכלל

ואיפה אני בתוכם

ואיך להצליח לחוות אותם כמו שאני חולמת

שאלות על ילד בן 6חולמת להצליח

1.בזמן האחרון הוא אומר מילים ממש לא יפות,

הוא התעצבן על בעלי ואמר לו ת-ח-_  וח-ר-_

מקווה שהבנתם (מילים של שירותים)

וגם אמר לי אני אהרוג אותך.

ממש כעסתי עליו באותו זמן ואמרתי לו שאני לא מסכימה

שידבר כך. אבל אני מרגישה שצריך לעשות עוד משהו שהוא יבין שזה חמור.

יש לכן רעיון?


2. הוא כבר הרבה לילות קם בלילה בגלל שהוא מפחד,

כשהיו עכשיו אזעקות אז זה עוד יותר הגביר לו את הפחדים

וזה ממש מעייף כל לילה אני או בעלי קמים אליו,

הרבה פעמים בעלי ישן בחדר שלהם כי גם כשיושבים לידו הוא מתעורר. (אתמול ישבתי לידו שעה! ובסוף בעלי היה צריך לבוא לישון לידו כי התעייפתי כבר)

מה עושים?

עונה על 1ואילו פינו

כשהוא רואה שהמילים מפעילות אותך הוא ימשיך להשתמש בהם. גם אם תכעסי עליו או תענישי אותו..

אפשר להגיב במשפט קבוע בנחת, לדוגמה- בבית שלנו אנחנו שומרים על הפה נקי וממדברים במילים נעימות.

גם כשכועסים אנחנו שומרים על הפה..


אולי לפנות למרכז חוסן?פילה
נשמע שהוא לחוץ מהמצב ובגלל זה מתבטא גם בצורה כזאת
מה זה אומר מרכז חוסן?חולמת להצליח
למי פונים?
לגבי 1טארקו

אנחנו באדישות מוחלטת שולחים לשירותים

לא בכעס, בציון עובדה- זה מילים שאנחנו מרשים להגיד רק בשירותים. לך לשירותים תגיד את זה כמה שבא לך תחזור אלינו.


זה משהו שלמדתי מאמא שלי וזה עובד נהדר. לכל ילד יש את השלב שהוא הולך לשירותים וצורח משם פיפי-קקי-פיפי-קקי וכו וגם מילים מעבר לזה. נותנים לו לצעוק כמה שבא לו וזהו

מתייחסת לזה ממש בצורה זהה לזה שילד אומר לי "יש לי פיפי" אחלה אז תלך מהר לשירותים ותעשה שם, ככה גם אם הילד אומר את המילים האלה בתור קללה- אה אוקי אתה צריך להגיד מילים של שירותים- אין בעיה, לך לשירותים תגיד ותחזור אלינו אחרי.

יצא לי גם לקחת אקטיבית ילד לשירותים כשהוא אומר מילים כאלה.. קצת כמו שלוקחים אקטיבית ילד בגמילה שצועק "יש לי פיפי!!!" מהר מהר לשירותים- אותו דבר ומשתדלת לשדר שזו אותה התייחסות. זה מילים שצריכות לצאת כמו הפסולת של הגוף שצריך לצאת


זה שצריך אשכרה ללכת לשירותים כדי להגיד מוריד מזה את העוקץ מהר מאוד וזה פשוט מפסיק מתישהו..


אהבתי ממש, כמה חכםDoughnut
ומה אם הילד חושב שהמילה הזו זו בדיחת השנה?שושנושי
אותה תגובהטארקו
זו מילה של שירותים, אם אתה צריך להגיד אותה אתה יכול ללכת להגיד אותה בשירותים

כמו מנטרה.

אם זה בסדר לנצלשבאתי מפעם

ילד שלי בן 5 אמר עליי שאני מטומטמת ושהוא קורע אותי בשניות !

הייתי בהלם ממש. חוצפן.

למעשה עדיין לא הגבתי על זה כי הייתי גוססת במיטה.

היום אני מתכננת להגיב, ולא בא לי רק דיבורים כי כבר דיברנו איתו מלא פעמים, הוא ילד מותק ממש, אבל יש לו יציאות שממש חוצות את הקווים, אם יש לכן רעיון איך להגיב. 

לגבי מילים של שירותים, בדיוק כמו שכתבה טארקואוזן הפיל

לגבי מילים לא יפות, אני מגיבה הכי מהר שאני יכולה

לא בכעס, אלא עוצרת הכל - מגיעה למקום, אומרת שאין מילים כאלה בבית שלנו ו"קונסת" את מי שברח לו, כדי שהפה שלו יזהר יותר.

כרגע זאת דקה שיורדת מהתור היומי במסך. זה יכול להיות - לשים 3 דברים במקום.

העניין הוא להיות עקביים ומהירים.

לי זה מאד מאד חשוב אז אני ממש על זה וזה עובד.

ואני בצד של הילד - עוזרת לו לשמור על הפה שלא יברחו מילים לא יפות

להגיב יום אחר כך כבר אין טעם...מתואמת

בשביל ילד בגיל הזה כבר עבר נצח מאז שאמר את המילים האלה, הוא כבר הלאה...

וזו לא חוצפה, המילים האלה. אלה דברים ששמע איפשהו והוא חוזר עליהם. הוא עדיין קטן מכדי לייחס לו כוונות של חוצפה...

(כמובן, קל מאוד לכתוב את זה והרבה יותר קשה להפנים את זה ללב... גם לי הבוקר בת הארבע, שקמה בעייפות גדולה מדי, אמרה לי שאני סתומה, ואף שידעתי היטב שזו פשוט מילה שהיא שמעה והבינה שהיא מעליבה ולכן חוזרת עליה בזמני עייפות כאלה - נעלבתי בכל זאת, ולקחו לי כמה רגעים לפני שיכולתי לחזור לארגן אותה...)

אין טעם להגיב ישירות על העבר. יש טעם על העתידאמאשוני

אפשר להגיד אפילו:

פעם קראו לי מטומטמת וזה היה לי לא נעים כפתיח לשיחה.

העניין הוא לא מתי זה נעשה, אלא עצם המעשה ואנו רוצים ללמוד לעתיד איך לנהוג בחברה.

לכן גם אפשר לספר סיפור על שני אחים או שני חתולים שרבו וקראו אחד לשני בשמות גנאי ואיך זה הרגיש ואיך היה אפשר לנהל את הסיטואציה אחרת.


מהבחינה הזו לזמן ולדמויות בסיפור פחות יש משמעות, אלא למעשה עצמו ולמסר שאנחנו רוצים ללמד ממנו.

נכון, מסכימה. לדבר על עצם הרעיון שלא מדברים כךמתואמת
זה תמיד אפשר. וכמובן הכי טוב לעשות את זה בצורה סיפורית כמו שכתבת.
הייתי מתמקדת אם הייתי מצליחה בלתת מקום לרגש112233445566

הוא יודע שזה מילים אסורות ואפשר גם בזמן רוגע להתייחס למילים ולדבר על זה אבל בזמן אמת הייתי מנסה רק לתת מקום לרגש הכועס / נעלב / עצוב/ מתוסכל וכו.

לא להתרגש זה לא אומר שיגדל להיות איש שמדבר ככה

אצלנוכורסא ירוקה

כשאומרים מילים לא יפות אנחנו מסתכלים עליהם בפנים רציניות אבל אדישות לחלוטין ואומרים להפ שבבית שלנו לא מדברים ככה. אם הם אומרים שיש ילדים בגן שכן אז אומרים להם שבכל בית יש כללים אחרים, אבל בבית שלנו זה הכלל כי אלה מילים לא יפות.


לגבי איומים, גם לי יש ילד שאומר אני יותר חזק ממך וכאלה. אמנם דברים פחות קיצוניים. אני אומרת לו זה בכלל לא משנה מי יותר חזק, אני אמא שלך ואתה גם צריך לדבר בצורה מכובדת וגם אנחנו במשפחה מתנהגים בצורה מכבדת אחד לשני. לא משנה מי יותר חזק. הקטע לדבר איתם באדישות על הדברים האלה, כשזה מפעיל אותנו אז קשה להם לקלוט את המסר כי הם עסוקים בדינמיקה ויחסי הכוחות ביננו ובפחד שלנו ממה שהם אמרו. כשמדברים איתם באדישות הם קולטים שזה בכלל לא אישיו התוכן וזה לא מפחיד אבל שהצורה צריכה להשתנות כי לא מדברים כך ולא מתנהגים כך.


לגבי הפחדים הגיוני לצערנו, אפשר לפנות לפסיכולוגית של הגן או לקבל עזרה ממרכז חוסן בשירות הפסיכולוגי של העיריה.

נשמע שבאופן כללי זה משהו שיושב עליו ואולי ההתנהגויות שתיארת לפני זה נובעות מרצון להרגיש חוזק ושליטה באיזשהו מקום בחיים שלו. 

לגבי שני התיאורים- גישה של תקשורת מקרבתאמאשוני

תעשה לכם פלאים.

במקום להקצין תגובה כדי לשדר לו כמה זה חמור

תשאלי את זה עצמך למה הוא עושה את זה?

כל ילד יודע שזה מילים של "שירותים" ושלא ראוי להשתמש בהם.

האם להגיד לו שזה אסור יקדם פתרון? פחות. וגם אם הוא יקבל מרות שזה אסור כי אמא אמרה, זה עדיין לא פותר את הבעיה מהשורש.

מה שהכי מדליק נורה אדומה, זה שהוא מהצד שלו גם מחריף צעדים.

את בעצמך בתת מודע מבינה שכשהוא אומר אני אהרוג אותך, זה נובע מאותו מקום שהוא אמר את המילים האחרות.

כשילד מחריף צעדים, זה אומר שמשהו בתגובה לא פתר לו את הבעיה שהוא מתמודד איתה.

במקרה כזה כשגם ההורה מחריף צעדים, נוצר ריחוק ופער בין ההורה לילד, הילד מתחיל להיות יותר מופנם, וההורה אמנם נתפס כסמכותי אבל לא כהורה נגיש. כשיגדל ויהיה במצוקה, ההורה זה לא בדיוק הדמות שהוא ירצה לפנות אליה.

במקום כל זה, כדאי לנסות להבין יותר לעומק מה מציק לו ולטפל בגורם ולא בסימפטום.

יכול להיות שילד בגן מדבר אליו ככה ואין לו כלים להתמודד

יכול להיות שהילדים בינם לבין עצמם מדברים ככה והוא לומד שכדי להיות בחברה צריך להשתמש במילים גסות.

יכול להיות שזו דרך שלו לבטא מצוקה

יכול להיות שהוא מנסה להתקרב אליכם וכדי להפעיל אתכם הוא משתמש באסטרטגיה שלא תוכלו להישאר אדישים כלפיה.

יכול להיות פה הרבה אולי, מה שבטוח שלתת לו עונש או לעשות משהו שירגיש שזה חמור בדרך מרחיקה, לא תפתור אף תרחיש שהעליתי פה כדוגמה. וגם לא תפתור תרחישים אחרים.


אפשר ורצוי להפריד בין חינוך ילדים, לבין תגובה ותקשורת בבית. במיוחד כשזה משהו שחוזר על עצמו.

כשילד עושה משהו שלא לרוחך, תצייני לך את זה בראש. לא צריך "לחנך" אותו לזה באופן מיידי.

למשל את רואה שהוא זרק עטיפה על הרצפה, והוא עייף ומוצף ועצבני, לא יקרה כלום אם את תרימי את העטיפה ותצייני לעצמך שזו נקודה לעבוד עליה בזמן שהוא קשוב.


בזמן שהוא אומר את המילים האלו, תנסי לקלוט רמזים מהסביבה מה יכול לגרום לו להגיד אותם.

האם הוא ביקש לפני כן משהו ולא הירשת לו? (שזה בסדר, רק שזה שופך אור שהוא כרגע מתמודד עם דחיית סיפוקים)

אולי חזרתם הביתה וחם לו?

האם הוא משועמם?

האם הוא מבטא מצוקות בעוד דרכים והמילים האלו זו עוד דרך?

איפה הוא ואיפה את עומדים/ יושבים כשזה קורה?

האם זה קורה גם בגן? גם ברחוב או רק בבית?


בנוסף לכל זה, אפשר להגיד:

אני מבינה שאתה נסער/ עייף/ עצבני/ שילדים הציקו לך

ועכשיו הלב שלך עמוס וקשה לך להירגע.

מה יעזור לך להירגע?

אתה רוצה שנעשה משהו ביחד?

אתה רוצה להתקלח אולי?

אם הוא ממשיך להגיד מילים כאלו, לומר בפשטות, זה לא נעים לי לשמוע מילים כאלו. אם תרצה שאעזור לך להתמודד אני פה בשבילך. לא צריך להחריף כלום. ילד בבסיס שלו רוצה שיהיה נעים איתו.

רק שהוא לא יודע איך לעבור מהמצב שהוא נמצא בו למצב של רוגע ונעימות ושיתוף פעולה.


לגבי 2, פתרון טכני אפשרי הוא לסדר לו מזרון בחדר שלכם לידכם. יהיה לכם את תחילת הלילה בפרטיות, ובמהלך הלילה כשהוא מתעורר, במקום שאתם תקומו ותהרסו את רצף השינה שלכם, הוא יוכל להיכנס ולישון לידכם.

אם הוא בוכה, אפשר להניח עליו יד. או לתת לו חיבוק ארוך. שיצליח להרגיע את הפחד. ככל שתרחיקו אותו מכם הוא יצטרך יותר, ככל שתמלאו את הצורך בקרבה, הוא ירגיש חזרה מוגן ובטוח וישחרר מעצמו.

יש ילדים בני 10 שעדיין מתקשים להתמודד עם הפחד בלילות, המצב הביטחוני זה לא מפלצת בארון שאפשר לפתור עם לוכד חלומות או פנס.

הם באמת צריכים את החוסן שלנו קרוב קרוב.

ומספיק אזעקה אחת כדי לעורר את המצוקה שחוו בתקופות קודמות.

יכול להיות שלשבת לידו לא פותר לו את המצוקה, יכול להיות שהוא צריך יותר קרבה כמו מגע ולכן גם לשבת לידו שעה לא עוזר.

תנסי לחבק אותו ארוכות לפני השינה, לעשות מסאג והרפיה לפני השינה. אולי זה יקל עליו וההרדמה לא תהיה כ"כ ארוכה.

תשאלי אותו מה יכול להקל עליו. לפעמים בגיל 6 כבר מספיק מודעים למה מרגיע. לא תמיד, אבל שווה לנסות.

נשמע ששני הדברים קשורים זה בזה...מתואמת

כנראה שעוברת עליו תקופה קשה, וזה מתבטא הן בפחדי הלילה והן בדיבורים הלא יפים.

הדרך הנכונה והקשה היא לשדר לו הכלה והבנה ואהבה, להראות לו שאתם דואגים לו ורוצים בטובתו, רוצים שהוא יהיה רגוע ושליו ושפשוט יהיה לו טוב... אבל כאמור, זו הדרך הקשה והארוכה.

אפשר בינתיים להיעזר בטיפים נקודתיים -

בשביל הלילה: לומר איתו קריאת שמע מלאה בטון איטי ורגוע, לשיר לו מספר שירים שאתם קובעים מראש, לקנות לו בובת חיבוק ש"תגן" עליו, להשאיר מנורת לילה אם אין...

בשביל המילים הלא יפות: לומר בטון תקיף אבל רגוע שאצלנו בבית לא מדברים ככה. אם הוא ממש מרגיש צורך לדבר ככה - אז שיצא החוצה (לא ממש לצאת החוצה, כמובן, אלא למרפסת אם יש לכם או להושיב על אדן החלון). ואפשר גם להגיב לו בצורה שתבטא את האהבה שלכם: "ואני דווקא אוהבת אותך ובכלל לא רוצה להרוג אותך" וכו'.


בהצלחה...

נשמע שעובר עליו משהואפונהאחרונה

מילים גסות זה מאד לא נעים לשמוע, אבל אם תנקי מהן את ההדיסוננס החינוכי - תוכלי לראות שזו דרך לפרוק תסכול.

יש הרבה תסכול בחיים של הילד שלך בתקופה האחרונה. משהו לא עובד לו, משהו לא מסתדר לו. יש גם בהלה, ויש מרדף -נסיון לשמור על קרבה איתכם כדי לחזור ולהרגיש בטוח.

תסכול, בהלה ומרדף הם רגשות שהולכים יד ביחד.

אלה רגשות ראשוניים, אי אפשר לכבות אותם -הם צריכים להתבטא, ולקבל מענה.


 

אז קודם כל לפקוח את העיניים ולחפש - מה לא עובד לילד שלי?

אולי משהו בבית הספר?

אולי עם החברים?

אולי מול אחד ההורים קורה משהו?


 

לבהלה - לתת בטחון, לתת קרבה בשפע. לתת מגע מווסת, לשחק - משחקי דמיון, משחקי בהלה (מחבואים, תופסת וכו').

לייתר את המרדף. לרדוף בעצמכם אחרי הילד ולהציע לו קרבה. הציעו כאן מזרן בחדר שלכם. גם במהלך היום תציעי לו כמה שיותר להיות יחד.

לתסכול - אם את מבינה שהתסכול מתבטא באגרסיביות, את יכולה למשוך לתוך משחק אגרסיבי. 

(מלחמת כריות, התגוששות וכד')

שאלהפניה לרגע

5 חודשים אחרי לידה, הנקה מלאה

בבדיקה חודש וחצי אחרי הלידה הרופא אמר שנראה שיש/היה ביוץ, ואכן קיבלתי מחזור כמה ימים אחרי. התחלתי גלולות, הפסקתי אחרי חודש וחצי. מאז לא קיבלתי מחזור- הבנתי שבהנקה יכול להפסיק המחזור לתקופות ארוכות, אולי גם הגלולות השפיעו.

עכשיו לשאלה- עוד שבועיים וחצי יש לי אירוע משפחתי שממש ממש חשוב לי שנהיה מותרים, אבל לחוצה ממש שפתאום יפציע מחזור ויאסור אותנו..

יש דרך לדעת מה הסטטוס?

אם אני הולכת לרופא נשים הוא יכול לבדוק ולהגיד לי?

שואלת כי במידה ויש מחזור באופק אני מוכנה אפילו לקחת פרימולט או משהו לדחות אותו..


אשמח ממש לתשובות אני לא מצליחה לשחרר את זהה

אפשר לעשות אולטרסאונדרקאני
זה לגיטימי לבוא לרופא בשביל דבר כזה?פניה לרגע
כן! שיתן לך הפניה לבדיקות דםיראת גאולהאחרונה
אתן מצליחות לברך ברכת המזון ותפילות וכו כאימהות?ממתקית

כי אני ממש לא.
אפשר לומר שאפילו הורדתי מעצמי את ברכת המזון
שלא נדבר על תפילה
ולאט לאט גם כשאני ביום חופשי ולבד, כבר מתעצלת לברך ולהתפלל.
נהייה לי הרגל כזה שכל הזמן תירצתי- טוב לא אברך, כי עוד שניה הילד צריך אותי ואז גם ככה לא אהייה מרוכזת.
אבל זה כבר הרגל קבוע גם כשאני לבד.
איך חוזרים לברך?
כמובן יש לי אמונה, וחזות דתית והכל, בעלי מתפלל 3 תפילות, יש לו שיעורי תורה קבועים...אבל באמת שאין לי סבלנות לתפילות וברכת המזון, הדלקת נרות שבת בקושי רק מברכת בחיפזון (מברכת לרוב את ברכת המזון המקוצרת). פעם כל תפילה אצלי הייתה תפילה, וסגולות, וברכות, היום? כלום. 
וגם ממש מפריע לי שאני לא דוגמה לילדים, הם גם לא מקפידים, וברור לי שזה בגללי. הם לא רואים אותי, וכיוון שאני לא מקפידה, גם לא רואה זכות להעיר להם.
איך אני מחזירה את הרגל ברכת המזון ותפילה אחת ביום לעצמי? ולילדים? 

ברכת המזון אני מברכת, ודאימתואמת

לפעמים באמת מקצרת ולא אומרת מהרחמן.

לא יכולה לומר שהברכה נעשית בכוונה של ממש

תפילות לצערי זה רק ברכות השחר ותהלים. (ברכות השחר זה לפני שהילדים קמים) פעם הייתי מתפללת תפילה אחת בשבת (בד"כ מנחה) אבל לאחרונה לצערי אין לי כוח אפילו לזה, כי זה דורש לעמוד, ובאמת הריכוז בתפילת עמידה חשוב יותר...

וגם לי נקיפות מצפון שאני מזכירה לילדים להתפלל או שולחת אותם לתפילה ובעצמי לא...

בכל אופן, בקשר לברכת המזון - זה חינוך טוב לילדים שרואים שאסור להפסיק באמצע הברכה גם אם לילד יש משהו דחוף. (גם בתפילה זה ככה, כמובן...)

אני משתדלת גם ללמוד פרשת שבוע, וזה משהו שאפשר להפסיק בו באמצע אם ילד צריך אותי, ומצד שני אני לרוב לומדת בקול, אז הילדים רואים ושומעים. אז אולי אפשר משהו כזה...

ברכת המזון כן, תפילה פחותDoughnut

ברכת המזון אני מקפידה לברך מיד כשאני מסיימת לאכול, ברגע שזה נדחה קל לשכוח... משתדלת לברך מתוך ברכון ואז גם הילדים רואים שאני מברכת, וגם זה עוזר יותר לכוונה (לא תמיד מצליח🫣).

תפילה לצערי ביום יום בד"כ לא מגיעה, משתדלת בשבת שחרית/ מנחה לפחות, גם קורה שמתפספס לצערי. אבל הי כרגע אני במשימה אחרת בדיוק😉👶🏻 לא סתם נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן.

תנצלי את העובדה שאת רוצה בשביל הילדיםכולנה

כדי להרגיל את עצמך בחזרה.

אם זה משהו שהיית רגילה אליו אז תוכלי לחזור להרגל הזה מאוד מהר.


תרגילי את עצמך לברך בקול, הילדים יקלטו שזו ברכה ולאט לאט יתרגלו לא להפריע. בעיניי זה ממש דרך פשוטה להחדיר אמונה בילדים ששם שמיים שגור בפה.

תקראי על המעלה של הברכה וכמה זה חשוב. תדמייני כמה התפילה והברכה שלך חשובה. דווקא, בתור אמא למשפחה, עסוקה ומוטרדת, שבתוך סדר היום העמוס את עוצרת ומתפללת.

אם היית בתוך זה בעבר, תוכלי לחזור לזה בקלות בסיעתא דשמיא.


תפילות, תתחילי ממנחה, היום ארוך ויש זמן. לא צריך לייחד יחודיים, זה ממש עצה של היצר הרע שאומר לך שעדיף לא להתפלל בכלל כי את לא מרוכזת . בניגוד לגברים שיש להם את המניינים שלהם אנחנו יכולות להתפלל כמעט מתי שרוצות אז זה יכול להתמסמס כי מרגיש שתמיד אפשר אח''כ. אז תקבעי לך שעה שבה את עומדת להתפלל והיא תהיה קבועה.


אני יודעת על עצמי שיש תקופות שיותר חסום לי להתפלל, ויש תקופות שיותר קל, אבל מה שקובע והגדרתי לעצמי אני עושה ומאוד משתדלת לא לפספס. ברגע שעולים על הגל זה הרבה יותר פשוט.


מעריכה אותך מאוד על הרצון הזה, שתראי ברכה !


ברכת המזון מבחינתי זה חובה ותוך כדי טיפול בילדים במולהבולה

לצערי גם לא כל כך מתפללת וזה כואב לי מאוד

ברכת המזון זה מדאוריתאטרכיאדה
לצערי לא מספיק מתפללתעוד מעט פסח
ברכת המזון ממש מדאורייתא, בוודאי שכן (קורה אחת ל... שאני שוכחת, ומלקה את עצמי על זה ממש).
יש ברכת המזון מקוצר נוסח בן איש חי!נפש חיה.
כן אם אני מברכת. זה רק זהממתקית
ברכת המזוןשלומית.

מקפידה, זה ממש דאורייתא... אבל לא מלחיצה את עצמי להתרכז. התרכזתי- מה טוב, אבל בסוף החובה היא לברך עם או בלי כוונה.

תפילות- לצערי אני חלשה. משתדלת תפילה אחת ביום אבל בתכל'ס לא כל יום מתפללת, לפעמים כן ולפעמים לא.

אבל גם כשאני מתפללת אני לא במקום של "אם לא התכוונתי זה לא שווה " כל אחרת אני לא אתפלל לעולם... משתדלת כפי יכולתי, בנחת.

כן מנסה שהיו עוגנים לתפילה. למשל, אם אני מצליחה להקדים קצת לעבודה אז נכנסת לבית הכנסת של מקום העבודה ומתפללת שם כמה דקות 

בדיוק כמוך. אין לי עצות. לאחרונה מברכת ברכת מזוןהדרים
בעמידה תוך כדי שטיפת כלים או עם התינוק כי מרגישה שאם אחכה לרגע שאשב פשוט לא אברך לעולם . על תפילות לצערי בכלל אין מה לדבר
ברכת המזון ממש חשוב לי לברךענבלית

נראה לי כדאי לחשוב איך בכל זאת אפשר.

הילדים לא יוכלו 2-3 דק' בלעדייך?

העניין עם הילדים זה סתם תירוץ שלי...ממתקית

יותר עצלות.

ב"ה כן. ברור שלפעמים יש שכחה ופספוסיםיעל...

לפני הרבה שנים קיבלתי החלטה שאין דבר כזה מבחינתי יום בלי ברכות השחר ועמידה.

אז כן, יש פעם ב.. איזה יום שפספסתי עמידה. אבל משתדלת ממש כי זה חשוב לי.

במבט שלי- עבודת ה' היא בראש סדרי העדיפויות והכל נובע משם. העצה שהכי עוזרת לי היא כל הזמן להוסיף עוד קבלה, להיות כל הזמן בתנועה קדימה.

לפני כשנתיים לקחתי על עצמי שברכת המזון תהייה מתוך הכתוב. באופן מעניין זה דווקא גרם לי לזכור יותר לברך.. (וברור שעדיין קורה לפעמים שאני שוכחת.. אבל משתדלת במיוחד שברכת המזון זה דאורייתא)


ובסוף, מרגישה ממש שזה לא בזכותי, אלא חסד ה' שאני מצליחה עם 8 ילדים ועבודה להגיע לזה...

ברכת המזון זה חובה . ותפילה -חובה לפחות ברכות השחראור עולה בבוקר

בתפילה - יש אומרים שאשה שטרודה בענייני הבית יכולה לומר רק ברכות השחר ובתוכם ברכות התורה , ובזה יוצאת ידי חובת תפילה.

בברכת המזון גם אפשר לקצר, אני לא זוכרת בדיוק איך נכון לקצר . זוכרת שיש נוסח בלאדי ממש קצר .

בהצלחה !

לא מצליחה בכללתהילנה

ואני בסדר גמור עם זה. בשלב הזה בחיי זה לא הגיוני. לא סתם נשים פטורות מזה.

בשבת שיש לי קצת יותר נחת אז משתדלת יותר,אבל הרבה פעמים הסעודות שלי נקטעות בללכת להניק או להחליף טיטול...

(אני עם 2 מתחת שנתיים איתי בבית)

ברכת המזון זה דאורייתא. אם אין אפשרות לברךפרח חדש
אז לדעתי להקפיד לאכול רק לחם מזונות
ברכת המזון כןתוהה לעצמיאחרונה
תפילה ליד הילדים ממש לא.. גם אם יש זמן נחת שהם משחקים נגיד בשבת בבוקר ואני מנסה לפתוח סידור, תוך דקה הם ירצו תשומת לב והרוגע יעלם.
משחקי התפתחות לילדה בת שנה ושמונהאנונימית בהריון

אני מחזירה אותה מהגנון ב4 ועד 7 אני כל יום מחדש מחפשת במה להעסיק אותה,

יש רעיונות למשחקים שמעודדים התפתחות?

 

קניתי לה לא מזמן כמו קוביה עם צורות בפנים שמוציאים וצריך להכניס כל צורה לחור שלה- ממש אוהבת!!!

גם תיבה מרובעת של חיות שלוחצים/מזיזים כפתורים והן קופצות מעסיק אותה ממש יפה

כמובן גם ספרים ובימבה ולצאת אבל אני מחפשת עוד רעיונות

מגנטיםדרקונית ירוקה

לשטוף איתך כלים (אפשר גם לבד)

בובות ועגלה

כלי מטבח

בצק

כדור

מכוניות

פאזל פשוט (2-4 חלקים, לפי מה שהיא מצליחה)

פאזל עץ שמתאימים צורה לתוך שקע

לוטו

וואו תודה!!!אנונימית בהריון

ממש רשימה מרשימה 😊

לשטוף כלים זה לא מוקדם מידי בגיל הזה?אנונימית בהריון

היא מאד אוהבת מים 

כלי פלסטיקדרקונית ירוקה
אני שוטפת את הכלים השבירים והפעוט/ה שוטפים סכו"ם וכלי פלסטיק
אפשר טיפים איך לשטוף כלים עם ילד?מרימוש!
הוא ממש רוצה אבל אני אף פעם לא בטוחה איך יצא נקי
בן כמה הוא?יראת גאולה

בגיל הקטן הם לא נעלבים אם תשטפי אחריו שוב, מבחינתו זה משחק.

הוא עומד לידך, את מניחה קרוב אליו כמה כוסות פלסטיק וכמה כפיות, הוא מסבן ומניח חזרה בכיור...

בסוף כשאת שוטפת הכל, את יכולה לתת גם לו לשטוף את הכלים 'שלו' ולהניח לייבוש. אבל גם בלי זה, הוא ייהנה לשטוף איתך כי הם מאוד אוהבים את המשחק במים ובסבון.

חח בן 3מרימוש!
היום נתתי לו קצת כי הוא פשוט הודיע לי שזה מה שהוא עושה, ואז שטפתי שוב אבל לפחות הוא נהנה
לא יוצא נקי 😅דרקונית ירוקה

אני שמה במקום שונה את מה שאני שטפתי ואת מה שהוא שטף. את שלו מחזירה לכיור אחרי שהוא עובר למשחק אחר.

בשטיפה לכל אחד מאיתנו יש ספוג. הוא שוטף ומסבן להנאתו, באיזה סדר שרוצה וכמה פעמים שרוצה. אני שוטפת באמת, קודם סכינים חדים וכלים שבירים ואז מה שנשאר מהכלים האחרים

לא יוצא נקי 😅דרקונית ירוקה

אני שמה במקום שונה את מה שאני שטפתי ואת מה שהוא שטף. את שלו מחזירה לכיור אחרי שהוא עובר למשחק אחר.

בשטיפה לכל אחד מאיתנו יש ספוג. הוא שוטף ומסבן להנאתו, באיזה סדר שרוצה וכמה פעמים שרוצה. אני שוטפת באמת, קודם סכינים חדים וכלים שבירים ואז מה שנשאר מהכלים האחרים.

לקחת בחשבון שהילד, בגדיו וכל הסביבה ירטבו. סיר עם מים שמנסים לשטוף בהחלט עלול להשפך על הרצפה

תקחי סיר/ קופסה/ קערה גדולהאמאשוני

תכניסי לשם כלים קטנים מפלסטיק או כפיות מתכת, שימיממעט מים עם מעט סבון ושישפשף בהנאה 😄

כמובן אח"כ שוטפים הכל שוב.

אפשר גם לתת כלים נקיים מראש ואז לשטוף רק מהסבון.

הבן שלי בן 3 ממש אוהב לשטוף כליםרוני_רוןאחרונה

אנחנו נותנים לו משטח להניח את הכלים השטופים..

ואחכ עוברים עליהם.

כשהוא שוטף חלבי, אני בשרי וכו'..

יו עוקבתכנה שנטעה
הבן שלי כמעט באותו גיל, בעיקר מעסיקים אותו משחקי עם מוזיקה. שהוא לוחץ וזה מנגן מנגינה, או ספר שירים שהוא לוחץ והספר מנגן בית בית, קסילופון וכו. קניתי לו גם קופסא כזאת עם צורות אבל הוא פשוט פותח מהחור הגדול ומוציא/מכניס את כל הצורות לא דרך החורים חחח כמובן שהכי אוהב גינה ואין מה לדבר... קיצר מסתכלת על התגובות
המפתח להתפתחות (זה שם של משחק, מאוד נחמד)מתואמת

שירי משחק ואצבעות (הקטנה שלי משוגעת על זה).

עגלה ובובה.

סתם לפזר כל מיני צעצועים ואז לאסוף.

להיכנס למטבח ולפתוח ארונות ולהוציא כלים כדי שלאמא תהיה יותר עבודה בערב.

לטפס על דברים בצורה מסוכנת ולהפיל לאמא את הלב.

לחטט לאחים הגדולים בדברים שלהם, לפלח משם אוצרות, ואז להסתכל בעיניים תמות כשהם כועסים.

להיכנס לשירותים ולא להבין למה לאחות הגדולה יותר יש התנגדות להיכנס לשם - הרי יש שם כל כך הרבה אוצרות! מים שאפשר לזרוק לתוכם דברים, מברשת אסלה מעניינת, אסלה שאפשר לפתוח ולסגור שוב ושוב...

🤭😅😵‍💫

😂😂 איזה תיאוריםיעל מהדרום
לק"י

אצלינו הקטן (7.5 חודשים) גילה את השירותים והמקלחת🤦‍♀️

חחחח מדוייקרקאני

יום אחד מצאתי כתמים כחולים על הרצפה

ממש עקבות מסלול שלם

עד שגילית שהגברת שלפה את הסבון אסלה הכחול והלכה איתו בכל הבית

מאז יש סבון אסלה שקוף😅

מגנטיםאיזמרגד1

מגה בלוקס

משחקי דמיון כמו כלי מטבח ובובה ועגלה

מגדל טבעותיראת גאולה
משחקי השחלה ביתיים - למשל קיסמים (או עדיף גפרורי יצירה לא צבעוניים) לקופסת תבלינים ריקה או כרטיסי אשראי ישנים לתוך קופסת מטרנה עם חור מתאים במכסה.
לתת לה לשחק בקצףSeven
אני נותת לילדים בקצף גילוח אולי לגיל הזה הייתי נותת קצפת הזו שמוכרים המוכנה התחושה הזו ממש כיפית להם
הבן שלי בן שנה ו10רוני_רון

ממש אוהב מגנטים, בונה דברים מרשימים

ועוד רשימה -

מגה בלוקס

פאזלים - תתחילי מקטנים, הוא עכשיו בונה פאזלים 24 חלקים לבד, אבל חשוף לזה מגיל קטן.

מאודדד אוהב לצייר

כלי אוכל ומטבח קטן

אצלי בת שנה ו7ברונזה

מאוד אוהבת מדבקות

וגם טושים (לצערי צבעים לא) אם יש לך כח אז גם גואש

ובר בצק

אני לאחרונה הבאתי לה 2-3 אנשים של פליימןביל והמגלשה מאודד שמחה

זמן רינה!! כבר מזמן לא היה!! תעזרו לי לתייגפצלשהריון

@אוהבת את השבת

@שמש בשמיים

ועוד...

בלי נדר מעוד 5 דק (חוץ משיחות והודעות חשובות) עד 21. 

תודה! בה הצלחתיפצלשהריון

למרות שהיה ממש קשה.

הילדים צרחו ולא הלכו לישון. ואחרי שעה שהשכהתי אותם 100 אחוז איתם רציתי כבר לברוח לטלפון כדי להתנתק מהלא לישון שלהם.

והתגברתי. 

דיי מטורףףףףףף!! מלכהההההה💯💯💯💯אוהבת את השבתאחרונה
תרגישי טוב עכשיופומלה

עכשיו

לא מחר

תדאגי לעצמך

תשמעי שירים

תרקדי

תודי על כל הטוב

תתפללי על מה שקשה ומטריד

תנסי להיות שמש למי שסביבך,

לפחות ליקרים לך כשלב ראשון

עיניים

תחזרי לעיניים האלו

שרוצות טוב

שמאמינות בטוב

תנוחי

תחבקי את כל כולך ככה

רק ככה

מהמם!!אוהבת את השבתאחרונה
מכירות מתחם one בארות יצחק- שווה להגיע לשםshiran30005
בשביל חולצות לילדים? יש שם פוקס וגולף עודפים
יש שם גם לידרהשקט הזה

נראה לי שהוא גם עודפים


אחותי קונה שם קבוע לילדים שלה בגולף ובפוקס. .

ויש שם גם יש חסד אז אפשר גם לעשות קניות סופר על הדרך ואז מקסימום לא נסעת לחינם😜

לא צריכה את הסופר כרגעshiran30005
אני צריכה חולצות לגן לילדים ומתלבטת אם שווה את הנסיעה עד לשם. זה מרחק של 10 דק נסיעה ממני אבל צריכה את בעלי להגיע לשם...
נשמע שווהרקאני
הלידר לא עודפים למיטב ידיעתיהתייעצות הריוןאחרונה
גולף ופוקס- זה ממש תלוי במזל, לפעמים ממש לא מוצאים כלום ולפעמים יש מציאות טובות
זה אחלהאפרסקה

יש שם גם דלתא עודפים.

רק קחי בחשבון שהרבה פעמים בגולף עודפים נגיד יש להם איזה 100 עותקים מאותה חולצה, ככה שהחנות ענקית אבל המבחר לא בהכרח משקף את הגודל.

ובנוסף, יכול להיות שיהיה שם עכשיו רק סחורה של חורף שלא נמכרה ככה שלא בהכרח יהיה הרבה בגדים קצרים אם בכלל. ואם יהיה קצר, יהיה רשום על זה שזה קולקציה חדשה ולא עודפים

בהריון ואוכלת רק אבל רק שטויותהרמה

שבוע 14

עם בונגסטה

רק לאחרונה מצליחה לאכול

אבל הבעיה זה המה

אני נגעלת מחלבונים

בשר מן החי או הצומח

רוצה רקקק פחמימות ריקות עם כמה שיותר שמן

פסטה פיצה טוסט

מה יהיה?!?! לאן אני אגיע בקצב הזה? אוף

תודה רבה, משמחות שאתן ♥️אורוש3
שאלה..פיטורים ממשרד החינוך/להשאר עם תינוקרק שאלה..

כמה חודשים אחרי לידה, רוצה להשאר עם הילד בבית עד גיל שנה לפחות ומבחינתי גם כל שנה הבאה

( לא בוער לי בכלל לחזור למערכת העמוסה, רוצה פניות לבית ולכל מה שנדרש בו...)


הבעיה שפספסתי את מועד הגשת חל"ת לשנה הבאה

ואת החלת של שנה מהלידה אני יכולה רק עד אמצע שנה,( אבל המנהלת ממש אמרה שזה תוקע את המערכת שאגיע באמצע שנה)

וגם שוב, אני רוצה כל שנה הבאה לא לעבוד בהוראה..


אז מישהי יודעת אם אני רוצה להתפטר ממשרד החינוך כשיש לי קביעות, מה המשמעות של זה?

אני יודעת שהוותק נשמר והקביעות מתבטלת,

אז השאלה כמה זה נורא,

חוששת שאני עושה טעות שאני חושבת על להתפטר ככה מהמערכת ממשהו מסודר וקבוע..


וגם אשמח על הדרך לשמוע ממי שבבית עם תינוק איך זה, ואם היא מנסה לעבוד מהבית תוך כדי באיזה עבודה סמלית...

כרגע אני בבית - שומרת על עוד 2 תינוקותלומדת כעת

אחלה ממש, מאפשר נחת. אבל לא תמיד מצליחה להספיק דברים בבית אם זה מאוד חשוב לך.

לפעמים כן לפעמים לא


ולגבי משרד החינוך אין לי מושג מה זה אומר חוץ מזה שלא מחוייבים לך לאחוזי משרה שכבר יש לך

לא יודעת לגבי שאר הדברים

תודה ! פחות מחפשת לשמור על תינוקות אחריםרק שאלה..
אני נשארתי השנה בביתהשקט הזה

וגם התפטרתי מהמקום שבו עבדתי כמורה

אני עוד לא הגעתי לקביעות אז שה פחות היה שיקול מבחינתי.


מבינה את החשש, אני חושבת שבמצב זה מערכת החינוך היום, אותי לפחות פחות מפחיד שלא תהיה לי קביעות כי אני די בטוחה בזה שאמצא עבודה כשארצה.


מהבחינה של איך זה להיות בבית, לי זה היה מעולה. כיף לי להיות איתו.

ניצלתי את השנה הזו כדי לעשות קורס הדרכת כלות בנחת ולא מתוך עומס של עבודה וכו' ועבדתי באיזשהי עבודה קטנה שהייתה בעיקר טכנית מהבית (אם תרצי, אני יכולה לכתוב לך בפרטי)


קיצור, ממליצה😉

תודה, כותבת לך בפרטירק שאלה..
באמת עניין הקביעות גורם לקושי לחשוב על לצאת מהמערכת.. 
תבדקי עוד מה ההשלכות של קביעותרק טוב!

אאל"ט החזר שכ"ל למשל לתואר שני זה רק אם יש קביעות.


תחשבי מה האופק התעסקותי שאת מתכננת. אם גם עם הילד הבא תרצי להיות שנה פלוס בבית? וכו'..

האם המשכורת של בעלך מספיקה להחזיק אתכם לאורך שנים כולל משכנתא? האם את מודעת שלא תיהיה לך פנסיה אם לא תפרישי בשנים האלה?

בקיצור, לחשוב בגדול ולהחליט מתוך מכלול הנתונים המשפחתיים כולל הטווח הארוך. 

אני לא יודעת מה המשמעות של התפטרטת כשיש קביעותשש וארגמן

את יכולה לנסות להגיש בקשה בכל מקרה. אולי כן יאשרו? אם כי יכול מאוד להיות שלא, כי יש מחסור רציני במורים.

אבל תבדקי אופציה של התפטרות לצורך גידול ילד.

אני יודעת שיש לזה משמעויות אחרות בביטוח הלאומי ושזה אפשרי רק עד גיל מסויים של הילד. אז שלא תפספסי גם את זה...

אולי לנסות להתייעץ עם מישהו מהסתדרות המוריםאור עולה בבוקר

מבדיקה בai שלא יודעת כמה הוא מדייק , הבנתי שמתבטלת הקביעות וגם מאבדים את החזר ימי המחלה, שזה סכום כסף שנצבר לך כנראה על כל ימי המחלה שלא לקחת .אבל לא בטוחה

בהצלחה

בהתלבטויות  

ניסיתי, והאמת לא כזה עזרו לי שםרק שאלה..
חשבתי הם יותר מקצועיים
תנסי כן להוציא חלתביבוש

תלחצי על המפקחת ותבקשי מהמנהלת לעזור לך

לא מתחום ההוראה...ממתקיתאחרונה

אבל עשיתי את זה בעבר הרחוק, בתחילת דרכי כאמא.
נהניתי מכל רגע, זה ממכר.
לא חשבתי יותר מידי, עזבתי לטובת התינוק וזה היה שווה.
 

התלבטות בקשר לשילשול של תינוקתחולמת להצליח

בת כמעט שמונה חודשים,

אני ממש בהתלבטות כל הזמן אם יש לה שילשולים בגלל הצמיחת שיניים או בגלל רגישות למוצרי חלב שאני אוכלת, היא יונקת.

אני יודעת בוודאות שצומחות לה שיניים, כי ראיתי שהן מתחילות לצאת.

אני כל פעם מתלבטת אם להפסיק את המוצרים חלב..

יש למישהי נסיון עם זה?

הגיוני שכשצומחות השיניים יש שילשולים?

יש לה גם קצת פריחה בפנים ובגב, הרופא ראה ואמר שזה לא מדאיג.

הגיוני שלשולים ופריחה בגלל שינייםבשאיפה
תודה, אשמח לעוד תגובותחולמת להצליח
הגיוני שלשולים בזמן צמיחת שינייםהשם שלי

היה לי עם הגדולה שלי.

הגיוני שילשולים בגלל שינייםרק טוב!אחרונה

כלומר תלוי את מי את שואלת. רוב האמהות יגידו לך שמכירות מקרוב וזה מובהק הקשר, רוב הרופאים יגידו שאין קשר.

לגבי חלבי, לא יודעת אם נכון לכל רגישות לחלבי, אבל ריר בצואה מעיד על רגישות/אלרגיה לחלבי, אז אם השילשולים נראים גם עם ריר תחשדי בזה.  

חמותי לאחרונה זורקת הערות על חינוך ילדיםאנונימית בהו"ל

מול כולם

בצורה הכי לא נעימה שיש

היא אחרי שבוע מתקשרת להתנצל

אבל וואלה לא מתאים לי!!!!! זה חדש

ואנחנו נשואים הרבה שנים וזה חדש היא מתנהגת ככה

לאחרים היא לא עושה את זה

ולאחרונה היא כל הזמן מנסה לחנך את הילדים שלנו שבקושי רואים אותה!!!!

פעם בחודשיים שלושה..,מה הקטע?

אמרתי לה לא נורא אחרי המקרה הזה אבל בלב אני רותחת

מתחרטת שלא אמרתי לה בצורה אסרטיבית שזה לא בסדר


 

מה שהיה זה שהיא ירדה עלינו מול כולם למה אנחנו לא מטפלים בבת הבכורה שלנו

שהיא מתנהגת מזעזע וזקוקה לטיפול דחוף-אלו היו מילותיה 

ועוד חשפה פרט הכי אישי שבעולםםם מול הגיסים והגיסות

והם ישבו ושתקו...

עניתי לה בצורה שאנחנו ההורים ואנחנו מטפלים בדברים האלו והכל נעשה בייעוץ

והיא בכלל לא מודעת לכמה אנחנו עושים

תכלס מתחרטת שלא העמדתי אותה במקום כי זו חוצפה

מה הייתן עושות במקומי עכשיו שבועיים אחרי שזה קרה?אנונימית בהו"ל
וואו אמאלה!💕Doughnut

בהלם ממה שאנשים מרשים לעצמם להתערב...

קודם כל הגבת ממש יפה ברגע האמת! אני נראה לי הייתי משתתקת מההלם.

לגבי מה לעשות- כיוון שהיא כבר התקשרה והתנצלה אז לא יודעת אם יש עוד משהו לעשות כרגע, אבל אולי לפני הפעם הבאה שאתם באים (ואלופה אם תסכימי בכלל😉❤️) שבעלך יבקש בעדינות לא להתערב בענייני הילדים.

ובנוסף להבא את האמת הייתי נמנעת מלשתף אותה בדברים שאני לא רוצה שאחרים ידעו, אם אח"כ זה יוצא ועוד מול כולם...

ובבקשה תני לעצמך לכאוב את הפגיעה, תוציאי את זה לחברה או מישהו קרוב אחר שיהיה לך קצת עיבוד לזה, חוויה לא נעימה בכלל!❤️‍🩹❤️

הקטע הוא שהשיתוף היה מזמן ממשאנונימית בהו"ל

עברו שנים

העלתה את זה מהאוב

🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️Doughnut
וואו 😳 חיבוק גדול!!! ממש לא פשוט ❤️באתי מפעם

אם חלילה שוב יקרה,

תזכרי את הנעלבים ואינם עולבים ..

ותתפללי בשקט מיד על מה שחשוב לך . 

בת כמה היא?מקרמה

יכול להיות שהיא מדקנת...

ולעת זקנה לפעמים הטקט גן כן מזדקן...

רציתי גם לכתוב את זה...יעל מהדרום
אמאלה כמה זה נכוןסטודנטית אלופה

ברמה שסבא שלי אמר על התינוק של בת דודה שלי שהוא מכוער🤷‍♀️😱

הלםםםם

אני חושבת שהייתי שולחת הודעהשוקולד פרה.

כדי שלהבא לא יקרה.

אולי היא מאלה שחושבות שאם היא התנצלה אז זה נמחק, ובפעם הבאה שוב הלשון תשתחרר...

משהו בסגנון- שלום רבקה. חשוב לי להתייחס למה שקרה לפני שבועיים. אמנם התנצלת מאז אבל זה עדיין כואב לי ואני מבקשת שלא להתייחס לתפקוד שלנו כהורים.


את האמת שזו הלבנת פנים, וטוב מאוד שלא הלבנת את פניה חזרה. אבל זה ממש ממש פוגע. חיבוק גדול 

זה אופייני לה? או שפעם הייתה עם טאקט?גפן36
זה תסמין ראשוני של כל מיני דברים שממש כדאי לתפוס בקטן
זה לא הערות על חינוך ילדיםאמאשוניאחרונה

הערות על חינוך ילדים מכניסה מאוזן אחת, מוציאה מהשניה.


מה שאת חווית זה יותר חמור מהערות על חינוך ילדים.

אין לי הגדרה טובה לזה אבל וואלה לא סתם יש חיסיון רפואי ולא סתם רק אנשי מקצוע רשאים לתת אבחנות.


חיבוק גדול!!


לא יודעת מה הייתי עושה מולה, אבל קודם כל מולך להבין את עוצמת הפגיעה לא בגלל שהתערבו לך בחינוך שזה הרבה סבים וסבתות קצת נופלים בזה, אלא בגלל שהפרו ברגל גסה את הזכות שלך לפרטיות רפואית ואת הזכות שלך לא להיות מתוייגת. (לא שזה רע ללכת לטיפול, לא מצאתי הגדרה יותר טובה לעובדה שזכותו של כל אדם שלא כל מישהו ישלח אותו לטיפול..)

מישהי מצאה פיתרון לבחילות בהריון? עדיף משהו טבעימעיין34
תנסי כדורי ג'ינג'ר (ויש נוזיקס, שזה בשילוב עם בי6)יעל מהדרום
קולה ובייגלהKayom
ויטמין b6פרח חדש
יש מקרים שאין ברירהמוריה
אלא לקחת בונגסטה. ואם זה לא עוזר אז מוסיפים גם זופרן.
זה באמת עוזר? עכשיו הקאתי 3 פעמים ואני רק בהתחלהמעיין34
ויש לי אירועים משפחתיים בקרוב שאני צריכה להתנהל רגיל

איך עושים את זה?

לפעמים זה עוזר. לפעמים קצת עוזריעל מהדרום
לק"י

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

לי זה עזר.מוריה
לקחתי עד הלידה 🙄
תפוחים ירוקים!!! פחיות לימון ותות, קרקריםפומלה
לאכול משהו קטן כל כמה זמןים...
אני מסכמת כי הכל מתקבל בברכה, מאתגר לימעיין34

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)


כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

גם עזר לי יוגורט 3 אחוז שומן ביחד עם נקטרינות/פומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 21:25

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

וגם קוטג' עם נשנושים זעתרפומלה
והמלצתי על הפחיות לימון תות של שוופספומלה
כי זה בול חמוץ אבל עם טיפה תות וזה ממש טוב
תודה רבה לכולן, התחלתי את הבוקר עם תפוחים חמוציםמעיין34

לאט לאט אתאפס על עצמי

ממש תודה עליכן

מוסיפה עוד משהו- מלפפונים!! וואו שזה עוזרפומלה
שקדים. ארטיק פירות קנוי. פירות קפואים ישר מהמקפיאמנגואית
נכון מלא ארטיקים קפואים אפילו הזולים, שלוקיםפומלה
אגוזיםפומלהאחרונה
מחפשת המלצה לרופא/ת הריון בסיכוןאנונימית בהו"ל

בכללית.


אני גרה באיזור מדרון, כוכב השחר, בית אל


בעבר כמה סכרת הריון, ואני כבר יודעת לפי מעקבי סוכר ביתיים שגם עכשיו יש סכרת...


הרופא הקבוע של הגיזרה טס לחול.

וצריכה רופא אחר..


תודה!