שרשור חדש
שרשור הנהלה- חידוד נהלים (עזרו להקפיץ)יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ג בחשוון תשפ"ו 12:57

 

כללי הפורום

1.  הכתיבה בפורום צריכה להיות מכבדת

 יש דרך להביע דיעות שונות בצורה נעימה (למשל "אני חושבת אחרת...") ובנוסף , בכתיבה לא תמיד קוראים נכון את האינטונציה, אז כדאי להתנסח בצורה ברורה, ומצד הקוראות, לא לפרש אוטומטית בצורה שלילית.

 

2.  הפורום הוא פורום פתוח.

קחו בחשבון שיש פה מגוון גדול מאוד של אנשים שקוראים, גם אם לא מגיבים. מגוון זה כולל בתוכו גם גברים, נערים, נערות, הדודה של השכנה והאחות הרווקה. בחרו בחכמה מה נכון לכתוב, מה שלא הייתן כותבות באף מרחב ציבורי אחר לא בטוח שנכון לכתוב פה.

 

3.  גברים שנכנסים לפורום: 

הפורום משמש הן להתייעצויות טכניות בנושאי הריון ולידה ותקופות החיים הראשוניות והן כמרחב חברתי-נשי.

גברים יקרים-אם יש לכם שאלה חשובה לגבי ההיריון של נשותיכן או התינוקות הקטנים, או תשובה לשאלה טכנית בלבד שנשאלה שלא בנושא אינטימי- מוזמנים בשמחה. במקרים אחרים נשמח שתכבדו את המרחב המשותף והמרקם החברתי של הפורום ותמעטו להגיב.

 

4.  הפורום הוא פורום דתי

יש לנהוג בכבוד כלפי התורה ולהיזהר בכבוד רבנים מכל הקשת הדתית.

 

5.  פניה למנהלות במקרה הצורך יש לפנות אלינו על ידי כפתור 'דווח' ולא בתיוג או בסתם הודעה.

אם יש הודעה שלא נראית לכן, בבקשה דווחו לנו, ואל תגיבו ותשפטו על גבי הפורום.

גם אם יש למישהי בקשה שקשורה להודעה/שרשור שלה, היא יכולה לדווח על הודעה אחרת באותו שרשור, ולכתוב שם את הבקשה שלה. ולא לתייג אותנו או לקוות שנראה… 

 

6.  זהירות משיחות בפרטי נא לדווח לנו על דברים חשודים, ולחסום אם משהו לא נעים בשיחה. אל תרגישו לא בנוח "להיעלם" פתאום לבן שיחתכם.

 

 7.  ניק אנונימי כדי לקבל סיסמה לניק האנונימי צריך לפנות למנהלות. ניתן לקבל רק אחרי וותק משמעותי של השתתפות בפורום.

בבקשה להשתמש בו רק כשבאמת צריך.

בשום אופן אין לכתוב ביקורת מהניק האנונימי.

 

אין להשתמש בניק האנונימי להתכתבויות אישיות.

מחיקה/נעילה של הודעות שנכתבו על ידי האנונימי ולא תואמות את הכללים יתבצעו ללא אזהרה נוספת. 

 

8.  שרשורי שמות

שימו לב לא להגיב בזלזול/ בצורה שלילית על שמות, תמיד יכולות להיות פה בנות עם השם הזה או שלילדים שלהן הן קראו ככה, וזה עלול לפגוע

 

9.  פרסומים בפורום מותר רק בתוך שרשור כשזה קשור לנושא, ורק אחרי שיש וותק בפורום. אסור לפתוח שרשור במיוחד לשם הפרסום. 

 

10. עזרה כלכלית בתוך הפורום או מחוצה לו כל התארגנות או בקשה לעזרה כלכלית בתוך הפורום אסורה.

 

גלישה נעימה🌸

הודעות חשובות וטיפים- קישורים לשרשורים שונים.תחיה דולה
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ד' בשבט תשפ"ו 11:19

 


טיפים ללידה ראשונה בלי אפידוראל:
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1276953#13695507
 

/Forum/Forum.aspx/t772343#8426847

 

שרשור עוגיות מוצלחות🍪 - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/forum/t1430885#15654667

שרשור אירוח עם מרים קלין 

 

 

 

שרשור הטיפים הגדול להריון

 

מה עזר לכן להתמודד עם הצירים

 

סיפורי לידה

 

משכב לידה

 

פינות הנקה בכל הארץ
 

אירוח עם יועצת שינה וגמילה
 

עוד אירוח בנושא גמילה

 

אירוח עם נורה בן נון מדריכת הנקה מוסמכת
 

הכל על תחילת הריון- טיפים ושאלות

 

שבועות וחודשים בהריון

 

שרשור אירוח עם רותם טל-סטיילינג בהריון

 

זכויות עובדת בהריון

 

מה הטיפ הכי טוב שלך לאישה שמתחילה עכשיו חודש תשיעי. 

 

טיפים לקיסרי
 

תיק לידה
 

אני עוד לא בהריון, להילחץ?

 

למה חשוב לעשות סקירת מערכות מאוחרת??

 

ביות מלא או לא?

 

מה עזר לכן להתמודד בלידה ללא משככי כאבים?

 

טבלת השוואה בין אמצעי מניעה שונים

 

גלולות למניעת הריון

 

טיפים לאמא המלווה בחדר לידה

 

מה טווח ערך הבטא לכל שבוע?

 

הכנה פיזית לצום ביום כיפור או תשעה באב

 

טיפים לקיצור ימי הדימום בווסת
 

טיפים לטיפול בדלקת בשד בזמן הנקה

 

שרשור המלצות על בתי חולים בכל הארץ

 

אירוח עם מיכל צור יועצת שינה

 

שרשור טיפים להנקה הגדול

 

שרשור שאלות ותשובות הגדול! לאמא החדשה

 

סיפור לידה עם טיפים חשובים


 


https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t640214#14155812

אם יש עוד הודעות שכדאי לנעוץ תשלחו לנו קישורים בבקשהפרח


 

כללים לגלישה בטוחה בערוץ-מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ג באייר תשע"ט 11:53

כולנו רוצים להנות משימוש מועיל ובטוח בערוץ. רוב המשתמשים בערוץ הם אנשים טובים עם כוונות טובות, עם זאת יש לזכור שכמו בכל מקום גם כאן קיימים אנשים העלולים לפגוע ולנצל את תמימותם של אחרים. על מנת שהשימוש אכן יהיה בטוח אנחנו ממליצים:


  1. שימו לב עם מי אתם מדברים, לא לכל מי שפונה אליכם חייבים להגיב. גם אם התחלתם לדבר עם מישהו ובאיזשהו שלב אתם מרגישים שלא נוח לכם להמשיך בשיחה מכל סיבה שהיא - אל תהססו להפסיק את השיחה ואף לחסום. וזיכרו - ותק ומעמד אינם ערובה להתנהגות נאותה, בדקו היטב במי אתם נותנים אמון.
     

  2. הימנעו מדיבור על נושאים שהצנעה יפה להם, בפרט בשיחה עם בן המין השני. לעולם אל תדברו על נושא שלא נוח לכם לדבר עליו, אם מישהו לוחץ עליכם לעשות זאת חסמו אותו מיד.
     

  3. אל תשלחו תמונות שלכם למשתמשים אחרים, בטח שלא בעקבות הפעלת לחץ מצידם. אל תשתפו פרטים מזהים ו/או פרטי התקשרות אישיים (מספר טלפון, מייל וכדו') עם מי שאתם לא מכירים ולא ברורה לכם הכוונה שלו.
     

  4. בכל מקרה של דיבור או העלאת תכנים בעל אופי מיני ללא הסכמה מפורשת מראש מצידכם, או שידול והפעלת לחץ לקיום דיבור כזה בין אם בשיחה אישית בערוץ ובין אם ע''י מעבר לפלטפורמה מקבילה (מייל, וואטסאפ וכדו'), או הפעלת לחץ לקבלת תמונות ופרטים אישיים – חיסמו את אותו הניק ודווחו עליו במסר לאחד מהאחראים לקבלת תלונות על הטרדות או במייל  divuah.a7@gmail.com. האחראים: @אלעד,@+mp8 ו@ענבל. כמו כן, בשיחות האישיות ישנה אפשרות לדווח על השיחה. הדיווחים ייבדקו ברגישות ובדיסקרטיות.



 

בברכת שימוש מועיל ובטוח, מנהלי הפורומים.



קושי בטהרה אחרי הנקהאנונימית בהו"ל

הפסקתי להניק בן שנה וחצי והוסת התחילה כבר לפני 4 חודשים.. וסת לא כבדה כלומר אין הרבה שפע אבל זה נמשך הרבה זמן של טפטופים מה שאני לא רגילה

יכול להיות 4-5 ימים של וסת ועוד יומיים-3 של פעם ביום טפטוף בצבע אדום!! שזה ממש בעייתי

לא יודעת איך לעשות הפסק יוצא שאני אסורה יותר משבועיים רק בגלל שזה לא נגמר

גם אם מצליחה לעשות הפסק עושה ביום הראשון ואוסר וככה קורה לי כל הזמן.

אני ממש אשמח לעצות מועילות מה אפשר לעשות עם הכתמים האלה.

להתייעץ עם רבעל הנסאחרונה

יש פסיקות מסוימות בזה,יכולות שייקלו לך בבדיקות יגדו לך ללכת עם צבעוני או משהו כזה ולא להתייחס לכתמים הללו.

לכן להתייעץ רב ודחוף.

ממש מבינה את התסכול הזה אחרנ הנקה או בסופה לוקח לגוף זמן להתאזן הורמונלית.

סידור הבית ואחסון במטבח למבינות-שאלה?אובדת חצות

נתחיל במשוואה: אין לי מספיק מקומות אחסון במטבח!

יש לי שתי מגירות אחסון מתחת לתנור, יפות לבנות אבל מתבלגנות וחסרות יעוד. מה לשים שם? מגירה אחת לקופסאות איחסון? ואחת לכלי חד פעמי? ויש גם ממרחים, לחם, ביסקיויטים עוגיות ועוד.

מה מתאים עם מה?

בנוסף יש לי מזווה שמשמש להכל, לצערי , אלבומים, ספרים, כלי אוכל, פלסטיק, ציורים של הילדים שאנחנו תוקעים שם.

אני רוצה לקנות ספרייה לסלון ולשים שם את כל הספרים, אלבומים וכו. ואז יתפנה לי מקום במזווה לסירים וכלי מטבח וכו.

מעריכה את העזרה והיעוץ

אין עוד ארונות ומגירות במטבח?השם שלי

יש מקום שאפשר להוסיף?

כדאי לאחסן כל דבר במקום קרוב לשימוש שלו.

חפצים שלא שייכים למטבח, למצוא להם מקום אחר, ובטח שלא על חשבון ציוד של המטבח.

כדי לעשות סדר במגירה גדולה, אפשר לשים בתוכה סלסלאות/ קופסאות, ולמיין את המוצרים.

אריזות פתוחות של ביסקוויטים וכד', כדי לסגור או לשים בתוך משהו, כדי שלא יתפזר.

כן יש עוד ברור לסירים כלים ועודאובדת חצות

מזווה למזון יבשהבוקר יעלה

שאר הדברים שלא קשורים תצטרכי למצוא מקום אחר, אפשר בספריה או שידה בסלון או בחדר..

שתי המגירות, אם יש לך מזווה, לא אמורות לשמש לאוכל אלא לאחסון. מה אפשר? תלוי מה הצורך שלך. חדפ, כלים, קופסאות פלסטיק וכו..

ומה שמים במזווה?אובדת חצות

כמה כללי אצבע-עוד מעט פסח

מקום מוגדר לכל דבר.

כמו שאמרת, הן מתבלגנות כל הזמן כי הן 'חסרות ייעוד'. לא ברור מה שמים בהן.

מה שהכי יעזור לך, לדעתי, זה להוציא מהמטבח כל מה שלא קשור למטבח.

אצלי במזווה יש גם מה שכתבת- ביסקוויטים, עוגיות, ממרחים וכו', וגם חד''פ.

ואחר כך את חושבת מה הכי חשוב שיהיה נגיש, ושמה לפי הכלל הידוע 'תדיר ושאינו תדיר- תדיר קודם'. יעני- שמים הכי נגיש מה שמשתמשים בו הכי הרבה. נגיד- אין שום סיבה הציורים של הילדים יהיו במקום נגיש. חבל על הנדל''ן היקר של המזווה (אפשר לשים אותם גם במדף עליון בארון הבגדים בחדר).

ממש לחשוב מה יהיה נוח איפה (נגיד- מגירות סכו''ם ותבלינים, שיהיו בתוך ''משולש העבודה'' שיהיו בין הכיור לכיריים- שזה איפה שהעיקר עובדים).

ודברים פחות קריטיים, כמו תבניות, כלי פלסטיק לאחסון- יכולים להיות קצת פחות נגישים כי בסוף צריכים אותם רק פעם אחת בכל הכנה של מזון. ה' הרעיון הבסיסי, ומשם תעשי התאמות למטבח שלך.

הבאת את הפתרון חחאורוש3

להוציא כל מה שלא קשור כמו ספרים אלבומים ציורים וכו'. לארגן כמה שניתן את האוכל במזווה לקטגוריות. למסור כלים שכבר שנה לא השתמשת בהם.

כמה סהכ מגירות וארונות יש לך?המקורית

מה מאוחסן בהם?

אצלי במטבח מאוחסנים רק דברים שלמטבח, ומיקום וגודל האחסון קובע מה יהיה בו לרוב. המטבח שלי לא ענק והכל קרוב כך שעם השנים שיניתי מיקומים לפי מה שנח לי ולא בהכרח לפי הכי קרוב

ולא, יצירות של ילדים לא צריכות להיות שם ואת צודקת

כמו שאמרו פה לפנירק לרגע9אחרונה

במטבח - רק דברים של המטבח. וכל דבר - קרוב לשימוש שלו. למשל מתחת לתנור אני שמה תבניות של התנור לתבניות אפייה, פיירקס וכו' מכל הסוגים.

ליד הכיריים- תבלינים, כפות עץ לבישול ומתחת לכיריים את הסירים.

לחם - במקפיא. שאר מוצרי מזווה - במזווה. תוציאי משם את כל מה שלא קשור.

את המגירות המבולגנות תארגני עם קופסאות אם צריך.

ירושלמיות עזרתכןניק חדש2

לא קשור להיריון ולידה אבל אין לי איפה לשאול

אנחנו יוצאים מחר בע"ה לטייל קצת במדרחוב בירושלים.

איפה אפשר לחנות עם רכב?

חניון אגריפס עוד קיים?

לא נסעתי שנים לירושלים

אני חונה בחניון ממילא בד''כמתיכון ועד מעון

משם יש רכבת לאן שרוצים

בעיה שאין לי רב קוניק חדש2

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אפשר לשלם באפליקציהמתיכון ועד מעון

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

את יכולה לשלם באחת האפליקציות פנגו, מוביט וכוחילזון 123

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

אני חושבת שאפשרהשם שלי

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

עקרונית אפשר לשלם ברב קו אחד על שני אנשיםמתואמת

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אפשר לקנות רב קורקאני

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

בעיקרוןבשורות משמחות

אם אין חוזה מיוחד ברב קו אז כן

מעבירים במכשיר ומוסיפים )יש סימון של +( על עוד נוסע

באפליקציה של מוביט יותר נוח לשלם על 2 גם לא צריך להעביר במכשיר בכלל

אפשר לחנות לאורך הרכבת בכיכר דניה ןעד הר הרצל ששם יש חניון ייעודי לנוסעי הרכבת

וגם אפשר לחנות בתוך שכונות שקרובות לרכבת כמו קרית יובל

לדייק: אין תחנת רכבת קלה בממילא. רק אוטובוסים.אלישבע999

תחנת רכבת קלה הכי קרובה יש בכיכר ספרא - כ 20 דקות הליכה מחניון ממילא.

תחנת העיריהרקאני

קרובה לממילא מרחק 4 דקות הליכה

לא 20

אני התכוונתי מהחניון. לא מהכניסה הראשית לממילאאלישבע999

תודה לכולןניק חדש2

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

יש מלא חניונים בעיר, יש באגריפס, יש שוקניון, לאבית פרטי

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

אוקיניק חדש2

תודה רבה

אנחנו בדרך לאגריפסניק חדש2

מקווה שנמצא בקלות ושיהיה תת קרקעי.

ומשתפת שזו פעם ראשונה מזה 5 שנים שאנחנו נוסעים לבלות לבד.

אני כבר בוכה ברכב מגעגוע לילדים🥲😶‍🌫️

תהנורקאני

הילדים בסדר אל תדאגי חחח

חח וואי אמאלה כמה כיף היהניק חדש2אחרונה

כמה בזבזתי🤣 שנים לא עשיתי את זה.

לא התאפשר.

חנינו באגריפס יצא יקר אבל היה נוח ביותר

בגבעת המבתררקאני

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

מקווה שלא מסוכן שםניק חדש2

למה מסוכן?רקאני

ערבים וכוניק חדש2

לא זה לא איזור בעייתי...טארקו

רציתי להמליץ על זה גם

ואם מגיעים מדרום אז בהר הרצל גם יש חניון חנה וסע גדול

ראיתי שכתבת שאין לך רב קו

אפשר לשלם עם מלא אפליקציות(רק תורידי מראש ותראי שעובד לך כי ברכבת אין זמן להתחיל להוריד וכו לפני שמגיע פקח)

מוביט/פנגו/סלופארק/אג/יש עוד אבל נראה לי שזה מספיק

בהר הרצל פעם רצינו לחנות והיה מלאבארץ אהבתי

לא יודעת אם זה שכיח או לא. אבל זה היה מבאס כי בנינו עליו...

אני חושבתרקאני

שבכללי עדיף גבעת המבתר אם רוצים להגיע לאזור ממילא

כי מהר הרצל זה המון זמן ברכבת ומגבעת המבתר פחות

גם נכוןבארץ אהבתי

מעניין.. אולי תלוי מתיטארקו

בכל אופן אם מגיעים מכיוון נחל צופים(צפון מזרח העיר) זה חניון ענק ומושלם, אנחנו מאוד אוהבים לחנות בו.

זה שכיח מאודבשורות משמחות

לכן כדאי למצוא חניה קרובה על הציר הרכבת בתוך שכונות

או מראשש לבוא מהכיוון השני לחניון נחל צופיםבארץ אהבתי

שם תמיד היה מקום פנוי כשאני הגעתי (לא המון, אבל כן יצא לי כמה פעמים בשעות שונות). וכך שמעתי גם מאחרים.

חניון מאוד נוח, לא מסוכן בכללבארץ אהבתי

תמיד כשחנינו שם היו מקומות פנויים. חינם לנוסעי הרכבת הקלה.

החניונים במרכז העיר יקרים.. בהר הרצל יש בחינם וגםאוהבת את השבת

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

אני לא אשכח בע"הניק חדש2

היום הפנגו חכם כבר חחח

הכוונה ברכבת הקלה, הרבה שוכחים ונקנסים...אוהבת את השבת

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

חניה בהר הרצל חינם.יהושבעט7

מי שמשתמש ברכבת יכול לחנות בחניון בהר הרצל

משם הגעה ברכבת.

בשימוש בקרב קו.יהושבעט7

מתקנת חניה חינם מותנת בשימוש בקרב קו .

יש המון מקומות חניה בהר הרצל.

גם בלי שימו ברבקו חניה חינם. הקנסות הן ברכבת הקלהאוהבת את השבת

עצמה

ומאוד תכופים

כרגע כל חניוני חנה וסע חינמיים גם בלי נסיעה ברקל"הטארקו

ואפשר לחנות גם בחניון של הר הרצל עצמו, זה צמוד לתחנת יפה נוף.

סוף תשיעי והמחשבות לא פוסקותytrewq
מה יהיה ואיך יהיה? מתי זה יתחיל? כמה יכאב לי? יספיקו להביא לי אפידורל? הלידה תתקדם או שאהיה שעות עם צירים ופתיחה נמוכה? אני אספיק להגיע לביח שבו אני רוצה ללדת? ואיפה הילדים יהיו? אני אספיק להכין לי בגדים לשבוע שחל בו? מה בכלל אני אוכל ללבוש?...

אהההה לא מצליחה להירדם מהמחשבות!!! 🫨🫨🫨 

וואי מזדהה איתך כל כך!!^כיסופים^

רואה את השעה ששלחת ואיתך לגמרי בזה, אני גם לא מצליחה יותר לישון בלילה ובמהלך היום אני גמורה מעייפות.. ועוד עם הילדים עליי בחופש

יאללה בע"ה שסגולת הפורום תעבוד לנו😉

אני בונה על ללדת השבתytrewq

נהיה אצל ההורים וזה הכי נוח 😉

יאללה בקרוב ובקלות ובבריאות גם אצלך! 

נו... מה שלומך😍אחת כמוני
הבחור מסרב לצאת 🫣ytrewq

זה בחור ורצית ללדת בשבת?? אלופה!הבוקר יעלה

לא אכפת לי ברית מצומצמת...ytrewq

חוץ מזה שהוא יכול להתחיל צירים בשבת ולהיוולד במוצ"ש אבל הוא לא בעניין 😏

מה שלומכם??אחת כמוני

איזו מקסימה! תודה על ההתעניינות!ytrewq

ב"ה ילדתי אתמול בן מתוק! 😍

מזל טווב!!מרגרינה

מזל טוב🩵🩵🩵🩵🩵🩵אוזן הפיל

הרבה נחת וגידול קל🩵🩵🩵🩵🩵

מזל טוב!!!אחת כמוני

ב"ה שאת אחרי

מזל טוב!!!יעל מהדרום

ב"ה! המון מזל טוב!!!מיוחדותאינסופית

מזל טוב!קנקן שבור

מזל טוב!מכחול

מזל טוב!!!❤️❤️^כיסופים^

תודה רבה לכולן! מה איתך?ytrewq
חחח עוד מחכה^כיסופים^אחרונה

בע"ה בקרוב

הגיוני לגמרימיוחדותאינסופית

גם אני ככה כל הריון מחדש

שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בזמנו 🙏🙏

לפעמים אני חושבת שבא לי ללדת בקיסרי יזוםytrewq
וזהו 🫣 
כן זה קשהמיוחדותאינסופית

לשחרר ולהרפות.

אבל תכף תכף זה מגיע😀

בתור אחת שגם חוותה את ההמתנה חסרת הוודאות הזומתואמת

(אם כי מעולם לא הגעתי לשבוע 41)

וגם חוותה קיסרי יזום -

אני יכולה להבטיח לך שלידה רגילה (וטובה) עדיפה על פני קיסרי❤️

(אם כי זה באמת היתרון היחיד שמצאתי בקיסרי אלקטיבי, הידיעה של מועד זמן הלידה וגם של משך זמנה...)

בע"ה שלא תצטרכי להמתין עוד הרבה, ושייוולד לך במהרה ילד של גאולה!

אני יודעת גם קיסרי עברתיytrewq

החוסר וודאות הזה משגע אותי...

ומה שעוד יותר משגע אותי זה שתמיד עברתי את התאריך בהרבה. רק בלידה האחרונה לא. אז אם עד עכשיו היתה לי סבלנות בלידות. עכשיו כבר לא🫣

מבינה אותך❤️מתואמת
אצלי המחשבות על איך יהיה בבית אחרי הלידהשיפור
גם אני כמוך, מתחילה בע''ה שבוע 39שמיכת פוך

כרגע בהדחקה מהלידה שבפתח.. לא רוצה לחשוב מתי תהיה הלידה ואיך יהיה..

ממשיכה לעבוד השבוע כדי לא לחשוב יותר מדי.

מתפללת שהכל ילך כשורה אבל לא בלחץ...

הילד המתוק שנעלם באשקלוןשושנושי

מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.

אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!

מאוד עצוב. אבל לא צריך להסיק מידפרח חדש

שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר

ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.

באמת עצוב ומלחיץקופצת רגע

אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.

אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.

בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?

את עושה אץ ההיערכות הנדרשתאמאשוני

אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות

אז היית חסקת אחריות.

אבל את לגמרי "על זה"

לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!

מה עם האייר טאג שרצית?

שימי לגדול בנעל.

ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)

עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.

היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.

מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב

אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.

איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.

בהצלחה!

נהיה עם רכב חלק מהזמןשושנושי

נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.

אצלנו,

אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.

אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.

הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.

והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.

נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.

ממש מלחיץהבוקר יעלה

ומעניין באמת איך זה קרה.

זה באמת פחד אלוהיםכורסא ירוקה.

כל כך מבינה אותך!

רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה

אני רוצה שעון אבל לא מצאתי אחד שמתחבר לשיאומישושנושי

קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.

אולי תשאילי נייד לטיסה?אמאשוני

גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?

שיאומי יצרו ארטאג משלהם - היום אוספת ב"השושנושי

יופי ב"ה!אמאשוני

ממש משמח לשמוע, סעו לשלום ותחזרו בשלום!

שמעתם שמצאו אותו חי ושלם? ב"ה!קופצת רגע

כן הרגע ראיתיאפרסקה

וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו

נמצא ב''ה. והאמת שזה סיפור מאוד מאוד לא ברוראורוש3

הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...

ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.

הוא נמצא בשיחיםoo

אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן

אבל איך הגיע את ה7 ק"מ עד אליהם?מרגול

השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו

ראיתי צילום אוירי שמראה שזה 3.5 קמ מרחקפרח חדש

ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ

זה הגיוני שהוא הלך והלך

זה נס מטורףבאתי מפעם

הוא כן היה חצי מעולף כשמצאו אותו, האמת הייתי בטוחה שחטפו אותו והתחרטו , אבל הוא כנראה הלך מלא ונרדם... מצאו אותו ממש ברגעים אחרונים, ממש מפחיד ומזעזע. נס גדול

וואי ממשאורוש3

וואי ממש ממש, סיפור הזויאמא לאוצר❤

נס ממש וממש משמח שנמצא בריא ושלם .אבל משהו שם בהחלט לא מובן ולא נשמע הגיוני

מה שמוזר זה גם שהאבא נתן לו לשחק במרחק של 10-15שושנושי

מטר ממנו. ככה אמר בריאיון. שהוא שלח את הילד לשחק כדי שלא יישמע את אחיות שלו רבות ביניהן. אז אמר לו ללכת לסקור את השטח.

הבן שלי גם בן 4 ואני יכולה רק לחלום על סיטואציה כזאת. לא כי אני לא משחררת, כי הבן שלי פשוט ייעלם עוד לפני שאסיים את המשפט

זהו, זה מוזר ביותראורוש3

ברור שלא הייתי שולחת שום בן ארבע לחקור שום שטח לבד. בכללי לא מרשה גם לגדולים יותר להתרחק מטווח העין שלי במקומות כאלה.

אבא כנראה לא קלטפילהאחרונה

שהם לא בגינה ציבורית או פארק. בדרך כלל ילד בן ארבע יכול לשחק בגינה בלי שהורה יסתכל עליו כל הזמן. בכללי מקום של הטיול קצת מוזר. אמורים ללכת לחוף הים עצמו או לפארק. אולי הוא בקטע לגדל ילדים עצמאיים מסתדרים בטבע .או כמו שפעם כתבו פה שנותנים לילד בן ארבע להסתובב ולברוח בקניון. גם שם לא חסר סכנות, מעלית , מדרגות , אפשר ליפול בין הקומות, אנשים זרים...

כשאני הייתי קטנה , כולם חוץ ממני טיילו לבד בחצר מתחת לבית. פעם ילדה אחת נפלה מהמגלשה ואמא שלי הייתה המבוגר היחיד בגינה. ונאלצה להשאיר אותנו לבד ולסחוב את הילדה לבית שלה. אז אנשים מגדלים את הילדים כמו שגידלו אותם, הרי הם שרדו והכל בסדר...

קטע כלכלי-אני ממש לא מבינה בזה-איך אפשר ללמוד?אובדת חצות

אני מורה המון שנים אבל בגלל העבודה הסיזיפית אני לא מודעת בכלל ולא מבינה בכספים וזכויות. יש לכן המלצה איך להתחיל להבין בכסף?

האם יש לכן המלצה על יועץ פנסיוני או מישהו שעושה סדר בכל הדברים? שיודע לומר מראש כמה צפויה להרוויח ב"ה בפנסיה? או להגיד אם אני בקופות גמל רווחיות?

ובכללי- זו מטרה שלי להתחיל להבין בכספים, נראה שכולם מבינים היום קוראם ספרים לוקחים קורסים, השקעות, משכנתאות, חסכונות ותשואות.

אני מממממממממממממממממש לא מבינה בזה כלום. איך מתחילים מאפס? מרגישה שחשוב דווקא בתור אשה שיהיה לי ידע וזה בסיסי להתנהל בעולם, לנהל משק בית ולדאוג לעתיד ב"ה.

תודה רבה.

זה בסדר שאני אענה כאן (גבר)?פשוט אני..

באיזה בנק החשבון שלכם?אלישבע999

לבנקים הגדולים - אני מכירה מכירה מניסיון אישי את הייעוץ של לאומי, פועלים, הבנק הבינלאומי, יש מחלקות ייעוץ פנסיוני.

מתאמים כמובן מראש, הם מבקשים הרשאה להוציא את המסלקה הפנסיונית שלך, וגם של בעלך אם תרצו ייעוץ לשניכם, כדי לקבל ייעוץ בראייה של כלל התא המשפחתי.

נפגשים ועוברים ביחד על כל החסכונות וההפרשות שלכם, פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות…

עוברים על מסלולי החסכון וההשקעה.

היועץ מביא את ההמלצות שלו - ומקבלים החלטות.

האם להמשיך בקיים, האם לשנות אפיקי השקעות וסיכונים, האם לנייד לבתי השקעות אחרים.

לכם הייעוץ בחינם.

הבנק מרוויח מזה מאותו רגע ומידי חודש, כל עוד הייעוץ רשום שממשיך עם אותו בנק / יועץ פנסיוני ולא עוברים לייעוץ אחר.

הרווח של היועץ הפנסיוני הוא 0.25% לחודש. מועבר אליהם ישירות מבית ההשקעות. (לא פוגע ולא משפיע על הרווחים שלכם. זה נגזר מתוך דמי הניהול שאתם במילא משלמים לגוף ההשקעות שמנהל לכם את הכספים).

כל פעם שתעברו לקבל ייעוץ מגורם אחר, הוא יעביר את רישומי הייעוץ אליו, מול הגופים הפיננסיים. והמייעץ הקודם יפסיק להינות מההכנסות מאותם חשבונות שעברו ליועץ אחר.

יש איזה בית השקעות שנותן ייעוץ פיננסי למוריםאמונה :)

אולי שווה לך לשקול פעם אחת... לא ניסיתי בעצמי. אבל חברה ניסתה ואמרה שממש ישבו על כל הפרטים של המשכורת שלה והראו לה איפה אפשר למקסם וזה היה שווה הרבה כסף.

תתחילי מספרים ומפודקאסטיםדיאן ד.

אני ממליצה מאוד על הספר כסף טוב של שאול אמסטרדסקי

יש מלא פודקאסטים על כסף: ציפור פיננסי, השקעות לעצלנים ועוד.

לא יודעת להמליץ כי לי אין סבלנות לשמוע פודקאסט.

לי בבית יש איזה 5 ספרים על כסף והשקעות - אם מעניין אותך אז בבית אבדוק בדיוק את השמות הנוספים חוץ מכסף טוב.

חוץ מזה, יש הרבה אתרים עם חומרים מעניינים.

האבסורד שיש לי את הספר בביתאובדת חצות

אבל הבעיה שזה לא מסביר מהבסיס

אני אפילו לא יודעת מה זו ריבית! איכשהו גם בהסברי הבסיס אני הולכת לאיבוד.

אז תחפשי חומרים שמתאימים לילדים ונועראמאשוני

שם יש הסברים מהבסיס. או שתעזרי בבינה מלאכותית כדי להסביר את המושגים שאת לא מבינה.

ממליצה על קבוצה בפייסבוקשמעונה

ואתר, הכסף של המורים

שמעתי המלצות על כמה יועצים כלכלייםשיפור

שממש יושבים אתכם ועוזרים לעשות סדר בכל העניינים הכלכליים.

יכולה להשיג לך מספרים אם את מעוניינת.

שולחת באישישיפור

יש גם הרבה שרלטנים בתחוםאמאשוני

לא כדאי לקחת ממקור שלישי לדעתי, וגם ממקור שני כדאי להצליב לפחות שתי המלצות.

אחרת עלולים לחשוב שהכסף בתוכניות כדאיות כשהוא ממש לא.. נמצא בתוכנית בסיסית ביותר ולא עונה לצרכי החוסך.

מקורות מידעoo

במיוחד כאלה בסיסיים

נמצאים בחיפוש בסיסי של ai בגוגל

הסברים+ קישורים למקורות

יש לי המלצה על יועצת כלכלית מצוינתאחת כמוני

בפרטי

יש גם יועצים שמבינים ממש במוריםשמעונהאחרונה

זוכרות אותי מההדברת פרעושים? יש התפתחות ואני בהלםמעיין34

אז עשינו הדברה רק בחוץ. כי המדביר אמר שהמקור זה מהמלטת חתולים ולא חייב להדביר בבית.

שיתפנו את המשכירים שלנו והם התעקשו שהם ישלמו. הגיוני כי זה היה בשטח שלהם.

עכשיו המשכיר פנה לבעלי ואמר שזה שהם שילמו על ההדברה זה היה לפנים משורת הדין. הביא לו תחושה שהוא לא היה צריך לשלם.

הקטע שהוא ואשתו ישר אמרו שהם ישלמו ואפילו אשתו אמרה לי "בבקשה אתם לא משלמים אל תשלמו כלום"

הביא לנו חשק לעזוב את הדירה. איך יצאנו לא בסדר אם זו הצעה והתעקשות שלהם?

אוף

זה לא אומר שיצאתם לא בסדר124816

לי נראה שהם פשוט רצו שתדעו שהם לא מתחייבים לשלם אם יהיה שוב צורך.

הוא תפס את בעלי וביקש שנשלם חצי חצימעיין34

כנראה הוא ואשתו לא הסכימו ביניהםהמקורית

היא אמרה שלא תשלמו והוא כנראה חושב שכן

הייתי משתתפת בתשלום וזהו

בסוף הם באמת לא חייבים לשחם לכם על ההדברה

אבל תכלס אם זה משו שכנראה יחזור על עצמו הייתי שוקלת אם להאריך חוזה שם.

לפי הידוע ליבשורות משמחות

כי גם אנחנו מדבירים זה תמיד על בעל הדירה

אז חוקית זה שטות מה שהוא אומר זה לא מלפנים משורת הדין

את יכולה להיות רגועה זו חובה שלו

כמשכירת דירה בעבר - לא מקובל בהכרחהמקורית

אני לא הייתי משלמת על הדברה לדיירים שלי.

אם היו רוצים להדביר בבקשה, אבל על חשבונם

עגבניות יתקבלו בהבנה

אני אומרת את זהבשורות משמחות

משני הצדדים גם כשוכרת וגם כמשכירה

אם זה מטבע הדירה למשל אנחנו כרגע משכירים דירת גן זה לא קשור להתנהגות שלנו כדיירים

אז זה מטבע הדירה שצריך הדברה

וכמשכירה דיירים נכנסו לדירה חדשה אז עוד יש עניינים בתשתיות עד לאיכלוס מלא של האזור זה גם מטבע הדירה ובמקרה כזה ההדברה היא חשובה לתנאי דיור נאותים

בעיניי לא האמת. אבל כל אחת והסטנדרטים שלההמקורית

..אדם פרו+אחרונה

.

אנחנו שילמנו לבד כשוכריםאורוש3

אף פעם לא שמעתי שזה על בעל הדירהחילזון 123

כשוכרת שילמנו על הדברה בעצמנוזמינה

ואני שומעת מחברים ששוכרים שכך

גם אצלם

איך פוגשים משפחה כ"כ קרובה אבל כ"כ רחוקה?אנונימית בהו"ל

שאני לא מסוגלת להסתכל להם בפנים בכלל

בגלל שאנחנו עוברים תקופה לא פשוטה עם אחד הילדים ונמצאים

הרבה בבתי חולים

והם-מתעלמים.

לא טלפון,לא הצעת עזרה

זה פוגע במקום הכי עמוק שיש.

ויש לנו כמה מפגשים שחמי וחמותי יוזמים בחופש ואנחנו אמורים להגיע

ולא מסוגלת לשבת ולצחוק איתם כרגיל כשהם מתעלמים בצורה כזו מופגנת.

כולם יודעים כמובן מה אנחנו עוברים.

כמה אפשר להיות מגעילים?

רק מעירה בזהירותדיאט ספרייט

שלפעמים אנחנו בטוחים שאנשים יודעים ומכירים ובסוף לא.

למשל בהריון הראשון שלי (שהיה באמת לפני הרבה שנים) הייתי בטוחה שאמא שלי סיפרה לאחים שלי ולא הבנתי למה אף אחד לא מתקשר לאחל לי.

כשבדיעבד הסתבר שאמא שלי לא סיפרה לאף אחד כי לא הבינה ממני במפורש שניתן כבר לשתף.

יכול להיות שחמך וחמותך יודעים, אבל לא שיתפו את האחים של בעלך.

אולי שווה להתעניין בנושא.

לא! הם יודעים זו תקופה ארוכה מאודאנונימית בהו"ל

ומשהו שקשה עד בלתי אפשרי להתעלם ממנו

אני מבינהדיאט ספרייט

אין לי תובנות

שולחת חיבוק

הם מבינים עד הסוף את המשמעות? שצריך עזרה?ירושלמית במקור

(אני בטעות עלולה הייתי לחשוב שצחוקים כרגיל זה אולי מה שאתם צריכים ושאין הרבה מה לעשות...)

כן מבינים מאודאנונימית בהו"ל

נוח להם להתעלם. אופי כזה

יש אנשים שלא יודעים איך להגיב במצבים כאלהירושלמית שרופה

בעלי טוען שחסר להם משהו בהרדיסק.

אני עברתי תקופה לא פשוטה והייתי מאושפזת עם ניתוחים ושיקום קשה עם בית מלא קטנים והיום אנשים שהייתי המומה שאפילו לא הרימו טלפון.

ואז בעלי אמר לי שיש אנשים שחסר להם משהו בתוכנה, זה לא משהו אישי נגדי, פשוט חסר להם משהו.

וואו. דבר ראשון חיבוק ענק על התקופה!!!אוהבת את השבת

בע"ה שיהיה לכם מלא בריאות מהר מהר!!!!!

דבר שני, זה ככ קשה בלי תמיכה,

וברור שלפגוש את המשפחה מציף את זה....

זה באמתצורך ככ בסיסי, אבל כנראה שצריך להשלים שלא יגיע מהמשפחה, ואולי כדאי להשקיע, ובטוח שזה קשה, בלמצןא עמותות שיכולות לעזור בליווי ותמיכה רגשית... להבין שישלך כאן צורך אמיתי ולדאוג למלא אותו...

וכמה שזה קשה לעשות את זה אבל זה חשוב!!!!

ואם לא עמותה, אז ליווי מקצועי של איש מקצוע שנותן כלים ועוזר למצוא דרך ...

ודבר שלישי, יכול להיות שלנתק את הקשר עם המשפחה,

או לבוא למפגשים המשפחתיים יכביד עליכם יותר...

בסוף להיות חלק מהמשפחה נותן הרבה לכם ולילדים

ונתק מכביד ילדכם ועליהם

ולכן עדיף אולי ממש לנסןת לחשוב חכם ולא לחשוב צודק ולהתעלם מההתעלמות...

אפשר לנסות, וזה ממש קשה.. להגיד לעצמךשבעצם אי אפשר לדעת אם עובר עליהם משהו, סוג של "אל תקיןאדם עד שתגיע למקומו" וברור שזה ממש ממש קשה אבל יכול אולי דווקא לעזור לך להתמודד עם ההתעלמות....

מקווה שהועלתי

וחיבוק ענק!!

וואו כמה שזה קשה!!!!

אני יודעת שזה הפוך על הפוךבשורות משמחות

אבל יש אנשים פאסיבים שמחכים לקבל אור ירוק לפעולה

את יכןלה למראש לבקש עזרה או בקבוצה משפחתית או שאם למשל אתם עוברים בסביבתם ורותים לצאת ולהשאיר את הילדים אז לשאול בפרטי אם אפשר לבייביסיטר

מבינה אותך. גם לנו היתה תקופה ארוכה ואינטנסיביתקופצת רגע

בבית חולים, והמשפחה מצד אחד בקושי עזרה, והמשפחה מהצד השני התגייסה באקסטרים, ממשמרות בבית חולים, משפחה מורחבת שהגיעה עזרה והתעניינה. הניגוד היה כל כך בולט ולא היה אפשר לפספס את זה.

אצלנו זה בהחלט השאיר משקעים בקשר עם הצד הזה, וזה כבר היה לפני תשע שנים...

תודה .רק שאצלנומלצערי שני הצדדים ככהאנונימית בהו"ל

וזה מה שהוא

יכול להיות שהם לא יודעים איך להתייחס? מה יעזור?שיפור

הציעו עזרה פעם אחתאנונימית בהו"ל

כשאמרתי כן אמרו שלא יכולים

וואי ממש לא נעים😒שיפור

כואב מאוד הקור הזהשוקולד פרה.

והתחושה שאתם לבד בתוך מירוץ המכשולים הזה, שנראה שכבר נמשך הרבה מאוד זמן.

אני מצדיקה אותך. משפחה זה קודם כל תמיכה בעיניי. אני מצפה מעצמי להיות שם בשביל האחים שלי (וכמובן ההורים), מעצם זה שאנחנו משפחה.

זה הדבר הכי מצופה ומתבקש, וכשזה לא קורה- באמת השאלה מה התפקיד של משפחה בחיים שלי- עולה.

אני יכולה להגיד לך שאני מבינה אותך מאוד, וחושבת שהכאב שלך מוצדק.

אני הייתי מנכיחה את הכאב שלי ולא מצטרפת לצחוקים.

אם אף אחד לא מספיק רגיש כדי להתעניין ולהציע עזרה בסיסית- מבחינתי הקור הזה הוא הדדי. הדרך שלי להגן על הלב שלי, הוא לא לתת אותו למי שלא יודע להעריך או להתייחס בהתאם.

תודה על התגובה🙏אנונימית בהו"ל

אם אנחנו מדברים על זה בכאב הם טוענים שאנחנו רגישים מדי ולכן מגיבים ככה וכמובן ממשיכים הלאה בחייהן

ברור לי שכל אחד עובר משהו,אני לא מצפה מהם להיות במאה אחוז עזרה ותמיכה עבורנו

אבל משפחה כל כך גדולה ואף אחד לא מתעניין ואף אחד לא עוזר בכלום? זה מאוד תמוה

במיוחד שתמיד נעזרו בנו ותמיד היינו שם בשבילם בכל הרגעים הטובים והפחות

וואו איזה קשה!!!! חיבוק גדול גדול גדול!!!אוהבת את השבת

אתם רגישים מדיי?שוקולד פרה.

זה ממש עצוב. זה להאשים את הקורבן.

בעיניי זו בדיוק המשמעות של קשר דם. של אכפתיות. אם אני רגישה מדיי שאני מצפה לאכפתיות, אז אני הלא בסדר?

תשמרי על הלב שלך שם, נראה שכל הסגנון שם הוא אחר ממה שאת מצפה, רוצה, ורואה כבסיס.

כואב שהם לא החזירו באותה מטבע, אולי זו מנטליות?

שבע"ה יהיו לכם רק בשורות טובות!!

מנטליות כן בדיוק...אנונימית בהו"ל

בעלך רוצה ללכת למפגש למרות? הוא כואב כמוךהמקורית

את המצב?

לדעתי לא חייב ללכת, או שרק הוא ילך אם הוא רוצה

זה חלק מלהנכיח את הפגיעה

נשמע ממש כואב. חיבוק♥️

בול זה מה שאני רוצה לעשותאנונימית בהו"ל

אבל פוחדת לפגוע בחמותי

מה יקרהרקאני

אם היא תיפגע?

מקסימום תגידי לה שהיא רגישה מידי

סתם, אני לא בעד לפגוע

אבל את עצמך נפגעת מהם

ולהגיע למפגש יעצים את הפגיעה

אז מותר לך לדאוג לעצמך

את לא יכולה לקחת אחריות על הרגשות שלהDoughnut

תעשי מה שמתאים לך ונכון לך, לא חושבת שזה המקרה להתחשב בכל הסובבים חוץ מעצמך.

גם אצלנוooאחרונה

לא הציעו עזרה בתקופות של אשפוזים

והיו הרבה כאלה

רק באשפוז האחרון מישהי הציעה עזרה כנראה בגלל שהיא קבלה עזרה כספית מאיתנו

אנשים עסוקים עם החיים שלהם

ולא בהכרח מציעים עזרה

גם כשממש צריך

זה לא סותר שזה מבאס ושאפשר פשוט להבריז ממפגש כזה

אפלייה בין נכדיםאנונימית בהו"ל

נתחיל בזה שאני הטיפוס הנוח והנעים של המשפחה, זאת שתמיד עוזרת, דואגת לכולם, מגיעים לשבת מוקדם ומתקתקת חצי שבת. בעלי המהמם החתן שתמיד עוזר, (ברמה שפשוט יש דברים שמחכים לנו שנבוא ונעשה..). בקיצור הילדה הטובה של המשפחה, זאת שלא עושה בעיות😅

אני חושבת שאני גם טיפוס שמרצה את ההורים

ב"ה נולד לנו בן מתוק לפני כמה חודשים ואני מרגישה שהוא רחוק מלהיות אהוב כמו שאר האחיינים שלי. אנחנו גרים רחוק מההורים שלי ומגיעים פעם במספר שבועות לשבת. יש לי אחים שגרים קרוב להורים והם מגדלים להם את הילדים. אחד האחים שלי מגיע כל שבת קבוע לסעודה.. אישתו הולכת לאימון פעמיים בשבוע וכמובן שהילדים אצל ההורים שלי, אוכלים אצל ההורים חצי מהשבוע וכן הלאה… כמובן שהאחים שגרים קרוב, לא עוזרים להורים בכלום ורק דורשים ואם יצא וההורים ביקשו משהו (העזו לבקש!!), הם עושים טובה ולא מפסיקים להתלונן.

גם האחים שגרים רחוק מקבלים מה שרוצים ורק מצייצים שרוצים לבוא שבת, אומרים להם אמן. לנו חופשי אומרים "אין לנו כוח השבת" ואח"כ אני שומעת שאירחו אח אחר וכמובן את האח ה"קבוע".

זה סתם כדי להבין את הרקע..

תכלס, כשאנחנו מגיעים (אחרי שלא היה לנו כזה נוח להגיע השבת והם אמרו שהתגעגעו אליו..) ומנסים לבקש שישמרו לנו על הילד שעה- שעתיים בשבת בצהריים הם עושים פרצוף ואומרים שאין להם כוח, בקושי מתייחסים אליו (עם שאר האחיינים הם יושבים ומשחקים על הריצפה). אמא שלי אומרת לאחיין שכל השבוע אצלם סבתא שרופה ומטפלת בו כל הסעודה, בזמן שאני ובעלי מעבירים את הבייבי בינינו. בעלי חזר מהר מהתפילה כדי להשכיב את הילד לישון ואחי "הקבוע" מתלונן שצריך לחכות לו 5 דקות!!!! ואשכרה פשוט עשו קידוש והתחילו סעודה בלעדיו (סעודה שאני הכנתי חצי ממנה!!!!). יש עוד הרבה דוגמאות (חלקן אאוטינג), שורה תחתונה מרגישה שאנחנו פשוט לא נספרים, כח אנחנו פשוט נוחים ואלה שלא עושים בעיות. עד עכשיו הצלחתי להכיל את זה ולא נפגעתי, כשזה הגיע לילד שלי זה שורף אותי מבפנים!!

חזרתי משבת בוכה ובשיחה עם בעלי הבנתי שזה כנראה לא ישתנה. אני רוצה לעשות עבודה עם העצמי ולקבל את זה, כדי לא לשדר לילד את התחושה שהוא לא רצוי שם.

אשמח לכל טיפ שיש לכן איך אני יכולה להשלים עם זה בתוכי

סליחה על האורך והפריקה

צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי

חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות

כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים

הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).

בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב

אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.

קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח

באלי שיגדלו כבר

אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי

לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.

חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים

אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן

רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל

אצליאיזמרגד1

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

זהoo

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

וואי איזה קשוחצלולה

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

פה בשביל להגידטוט

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

מזכירה לךקדם

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...


בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימי

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

חודש זה כלוםםםםםאוהבת את השבת

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך

בעלי לקח את המזרן שלו לחדר שלה במקום שיקוםניק חדש אנונימי

אליה בכל פעם

אנחנו חושבים שהיא סובלת מאוד מהשיניים בלילה (יצאו לה כבר כמה) עכשיו יש בליטות בכמה אזורים במקביל

לגבי השינייםרק טוב!אחרונה

אצלנו עזר שרשרת ענברים.

מאז ששמנו אין יותר בכיות בלילה. גכה עם 2 ילדים

שאלה שניה- יום ראשון בכיתה א' וקטע חברתי בעיקר.אובדת חצות

אשמח לדעת הכל לגבי היום הראשון בכיתה א' על מנת שהוא יהיה מיטבי. שני התאומים שלי רגישים וקשה להם מעברים. בנוסף, הם יופרדו בכיתות לראשונה! עד עכשיו היו יחד בגן.

-מבחינתי ומניסיונכן: יתנו לי לדעתכם כמורה לאחר לעבודה ולהיות עם הילדים בבוקר בכיתה א'? יגלו רגישות?

-כמה מוקדם כדאי להגיע? חמי אמר לי שכדאי לבוא מוקדם. למה בעצם?

-איך להכין ילדים רגישים למעבר ולשינוי הזה? הלכנו איתם לבי"ס כמה פעמים. אחד מהם שלחתי לקבוצת מיומנות חברתית. יש עוד משהו?

-תאום אחד שלי פחות "מקובל" ומבין קודים חברתיים, אני חוששת ולא יודעת איפה ישב בכיתה? בטח ברגע שילדים יודעים מי עם מי בכיתה הם מתאמים ומסכמים מי ישב עם מי? מה קורה עם מי שאין לו עם מי לשבת? האם המורה עוזרת?

-האם כדאי לדבר עם היועצת על ההפרדה בין התאומות ולגלות רגישות לזה? האם לדבר עם היועצת על התאום שקצת יותר קשה לו חברתית מראש? אם כן כדאי, למי לפנות ומתי? ואם לא כדאי-האם לא עדיף לתת לו להתחיל כדף חלק? האם כשמעלים מודעות ומבקשים שישימו לב זה לא מסמן ילד?

וכל אינפורמציה שתוכלו להוסיף לי בעניין-ממש יעזור. תבורכו

שוב - עונה מה אצלי, תקחי מה שמתאיםאוזן הפיל

אני בגישה קצת אחרת.

אני יוצאת מנקודת הנחה שהם יהיו הכי הכי, שילך הכי חלק וטוב.

אוקי, זה לא נכון, אני חרדתית בדיוק כמוך. אבל זאת השאיפה שלי.

אני מנסה לשדר את האמון ותחושת המסוגלות. אם יווצר קושי חריג - נטפל, ונדאג, העין תמיד פקוחה.

אבל השדר הפנימי, וגם החיצוני - כלפי הילדים, כלפי הצוות החינוכי - הוא שדר של כח ואמון ביכולות.

ואם יש צורך - מתערבים בזריזות, מביעים בקשה ספציפית (יש לי בן עם רגישות תחושתית ומשהו הפריע לו, ישר הרמתי טלפון, החמאתי על הטוב וביקשתי בקשה ספציפית) ומביעים אמון בשיתוף פעולה ובכוונות הטובות.

את אמא מדהימה, מקדימה רפואה למכה, דואגת ומטפלת ביקרים לך, אני מאמינה בך שתמצאי את הדרך הטובה ונכונה לכם (הפעם זה שדר אמיתי מהלב)

אתם אמורים לקבל מכתב מסודר לגבי כיתה אפילה

בדרך כלל יש מפגש עם מורה , הורים וילדים יום לפני.

ביום ראשון ללימודים יש בתי ספר שבו ילדי כיתה א מגיעים יותר מאוחר מכולם ואז יש טקס נחמד. יש בתי ספר שזה אחרת. יום ראשון ללימודים בדרך כלל יום קצר.

מורה מחליטה מי יושב עם מי. עד סוף יסודי בדרך כלל. לפעמים גם בחטיבה. פעם בכמה זמן מחליפים מקומות.

בדרך כלל יש מפגש לפני כיתה אטארקו

אחהצ, בסביבה מכילה

ושם בוחרים מקום והכל.

לגבי היום הראשון-

אל תגיעו מידי מוקדם אבל כן לנסות לכוון נגיד לסביבות רבע לשמונה ולא ממש לצלצול.

שימצאו מקום שנוח להם, יתמקמו בנחת. בדכ המחנכת שם לכוון בזה ולא חושבת שרוב ילדי א יודעים ליד מי הם הולכים לשבת.. דיי זורמים והגיוני שבשבועות הראשונים המורה תחליף מקומות גם ככה.

תגיעו איתם, תצטלמו בנחת בכניסה, במקום בכיתה.. וזהו לדעתי, תסמכי עליהם ותסמכי על המורה..

לגבי התאומות- לא חושבת שרלוונטי לערב יועצת. הייתי שולחת לכל אחת מהמחנכות הודעה קצרה לגבי זה (שלום איקס, אני וואי אמא של זד. אני לא יודעת אם כבר שמעת, אבל לזד יש תאום, קיו, בכיתה השניה. זו שנה ראשונה שלהם בנפרד אז אשמח אם תוכלי לראות שהוא מוצא את מקומו ללא התמיכה של אחיו.. מצפה להכיר עוד, וואי) ושולחת את זה כמובן לשתי המחנכות.

חוץ מזה- אני משרשרת לך את שני השרשורים לשרשור אחדטארקו

הם באותו נושא ולכן עדיף שיהיו יחד ולא יציפו את הפורום בשרשורים מקבילים

מפגיזה בשאלות היום-ראשונה: קימה אוכל לקראת כיתה א'אובדת חצות

אשמח לדעת כמה דברים:

מה מכינים להם לבוקר? טיפים לייעול? איך מתארגנים סביב זה בבית? גם ככה כשהם היו בגן בקושי קמנו ושנינו פרפרנו כדי להתארגן איתם והגענו מאוחר

אז זו עליית שלב. נשמח להיערך לזה.

אתם באמת מדביקים להם או משאירים פתקים בסנדוויץ?

ומה עושים עם ילד שלא אוהב כלום חוץ משוקולד ופיתה? זה נורא לא בריא. איך חושפים אותו לעוד טעמים? עושה לי בעיות עם חביתה. לשמחתי אוכל סלט.

אני קונה לחם בריא והוא לא רוצה כזה. אולי לקנות לחם לבן או שחור פרוס רגיל? או לחמניות? אתם מביאים כל יום לחמניה או פיתנ לילד כזה? ומה אעשה איתו עם ממרחים?

תודה לעונות!

אני מספרת מה אצליאוזן הפיל

מי שפתוח וזורם עם סנדוויץ בריא, אז עושים יום יום.

מי שלא, ואני יודעת שלא יאכל - אוכל לחם עם שוקולד כל השנה ואנחנו משלימים אבות מזון בבית.

קניתי מדבקות שהם אוהבים, ולפעמים קלפים שהם אוספים, מי שמוכן לבוש, אכל, תיק על הגב - מקבל.

לא משהו גדול, קטן, יומיומי.

ארוחת בוקר - דגני בוקר עם חלב, בייגלה, מאפינס שאני מכינה בכמויות ומקפיאה אם יש לי סבלנות לפירורים

המטרה שלי - שהבטן לא תהיה ריקה.

במהלך השנה כשאני מרגישה שכבר בשלים אני מוסיפה להם מטלות, לעזור להכין סנדוויץ, לארגן בקבוק לעצמם.

אבל בתחילת השנה, ובעיקר כיתה א, יש הרבה התמודדויות חדשות, לכן אני מפחיתה כמה שאפשר.

אם מישהו ירצה שאלביש אותו - אני אלביש אותו. כן , אפילו שהוא יודע לבד

עוד כמה חודשים נעשה מבצע, ונעבוד על זה

לא רואה הבדל בריאותי בין לחם לפיתותטארקו

סליחה שמתחילה מהסוף..

פיתות קלות יותר לתפעול ולכן אצלנו יש בדכ רק פיתות.

לפעמים יש טוסט/פיצה/פוקצ'ה זעתר שאני מכינה כמות ומקפיאה

בכללי אנחנו לא מהמשקיעים

כן משתדלים לארגן מהערב אם מצליחים.

בגן הייתה הזנה?

ישנים בשעה שתאפשר לכם קימההמקורית

בשעה מוקדמת מספיק כדי לא להתנהל במרוץ עכברים

זה גם טוב להם שיש לנם זמן התארגנות והתאוששות. וגם לכם האמת.

לגבי פרוסות - אני מכינה מה שהם אוהבים לאכול. זמן ארוחת בוקר בבית ספר הוא לא זמן לאג'נדות בריאותיות שלא תואמות את הטעם של הילד כי התוצאה היא שהוא עלול להישאר רעב

אני מביאה מה שילד יסכים לאכולפילה

בכיתות נמוכות אני מכינה כריך ושמה בקבוק מים.

אני מביאה פיתה כל יוםאיזמרגד1

אני מנסה להציע עוד דברים- טוסט קר, גבינה וזיתים, מה שיוצא. אם הילד לא זורם אז כן, פיתה ושוקולד

אם יש זמן אני מנסה לשים פרי או ירק לתוך ואז זה יותר מזין מבחינתי

תכלס הכי חשוב זה שילד יצא שבע. אחרי זה אפשר לנסות לגוון לו בדברים בריאים יותר

מבחינת הכנה אני מעדיפה לעשות מהלילה כל מה שאפשר- לבחור בגדים, לוודא שקופסאות אוכל נקיות, לכתוב פתקים וכו'

אצלנודרקונית ירוקה

אני שמה בקופסת האוכל פתק, לא כל יום. מתאימה את רמת הפתק לרמת הקריאה של הילד - ציור עם שם, משפט קצר שחוזר על עצמו, משפט משתנה, פסקה או חידה בחרוזים.

יוצא לי לשים להם בערך פעם בשבוע

לגבי כריך - אני חושבת שיש מספיק התמודדויות בבית הספר, חבל שגם האוכל יהיה בתוכן. גם הרבה יותר קל לתפקד אם שבעים.

בפועל - הבסיס אצלינו זה כריך וירק. שוקולד מקבלים רק בראש חודש, אבל באופן כללי מקפידים על ממתקים רק בשבתות וימים מיוחדים. אם היו מקבלים בשוטף, אז לא הייתי מונעת דווקא בכריך.

קנינו מגוון ממרחים ואנחנו מתאימים למה שהולך לפי תקופה - תמרים, בוטנים, טחינה, גבינה לבנה, גבינת שמנת, טוסט, פיתה זעתר, טונה, דבש. כל ילד בוחר בערב מה הוא ירצה וכך אפשר להכין בבוקר בלי דיונים.

אם יש ילד שלא אוכל כריך אפשר להציע שאריות מהערב. למשל פסטה עם גבינה צהובה או גבינה משולשת ליד, פשטידה, מאפינס שמכינים פעם אחת וכל בוקר מוציאים שניים, ביצה קשה וכו'

ראתי שכתבת שהוא אוכל סלט. אפשר סלט עם טונה, ביצה קשה, אצבעות גבינה או כל חלבון אחר שהוא אוהב. רק שימי לב שהקופסה אטומה והוא יודע לסגור בקלות, שלא ישפך על כל התיק.

לא מכינה פתקיםחילזון 123

אולי באיזה נסיבות מיוחדות. לא כל הזמן ובטח לא בכיתה א'.

אם הוא אוכל שוקולד ופיתה מביאה שוקולד ופיתה.

תחילת הבי''ס זה לא הזמן להלחם על זה...

אפשר להוסיף ירק או פרי .

או לתת ירק או פרי בבוקר כשיוצאים, או אחצ כשחוזרים.

אפשר להציע דברים נוספים אולי משהו הוא כן יאהב?

לחם פשוט, פיתה בטוסטר סנדויצים

פרוסת גבינה צהובה, זיתים, ריבה, חמאת בוטנים

(לא הכל ביחד כמובן)

גם אצלי לא אהבו לחם בריא אז עברתי ללבןזמינה

מעדיפה שיאכלו משהו ולא יהיו רעבים, ינשנשו שטויות או יקחו מחברים

לומדים לקום מוקדם יותר

זה יקח זמן להתרגל, זה תהליך לכולכם

חשוב לתת לזה מקום, בלי לחץ

מוסיפה- אפשר להכין קופסאות אוכל מהערביעל מהדרום

מה הם היו אוכלים עד עכשיו?השם שלי

אם בגן היית מכינה להם אוכל, אז זה אמור להיות אותו הדבר.

אם הם קיבלו הזנה, אז זה משהו חדש.

הילדים שלי לא אוכלים הרבה דברים.

בדרך כלל אני מכינה משהו קבוע. אצלי הם אוכלים טוסט/ לחם עם גבינה צהובה. לפעמים אני מוסיפה גם פרי/ ירק.

אני לא משאירה להם פתקים.

כדי לחסוך זמן בבוקר אפשר להכין את האוכל מהערב.

גם מבחינת התארגנות, לראות מה אפשר להכין מראש. להכין את הבגדים, לדאוג שהתיק מסודר, אפשר גם להשכיב אותם עם הבגדים של מחר. אם צריך חתימה/ אישור לדאוג שזה יהיה מוכן מראש ולא ברגע האחרון.

צריך לראות איפה הקושי בבקרים, ולפי זה לראות מה אפשר לייעל.

מכינה בגדול מה שהם יאכלואורוש3

היינו על לחם מלא. עד שהם הפגינו נגד... עברנו לפיתות. שוקולד לא נכנס כל כך הביתה אבל חוץ מזה מה שהם רוצים, בעיקר טוסטים הולך. משתדלת ירק ליד. פתקים לא. למי יש זמן בבוקר. יש שמכינים בערב בעיני זה לא טעים האמת. מכניס. בקבוק מים. משתדלת מים קרים בקיץ. אוכלים ושותים משהו קטן בבוקר. לפעמים מאפה אם נשאר משבת, לפעמים דייסת קוואקר שזה די מוצלח בעיני אבל לא תמיד רוצים. לפעמים קורנפלקס, משתדלים לא באופן קבוע כי די זבל.

הילדים שלי לא מתלוננים על אוכל שהוכן בערב🤷‍♀️יעל מהדרום

לק"י

וגם אם כריכים מהערב פחות נחמדים בעיניהם, אפשר מראש לחתוך ירקות, לטגן חביתות, להכין כריך לטוסט ובבוקר לשים בטוסטר וכו'.

חח בסדר אין עם זה בעיהאורוש3אחרונה

בעיני אישית זה לא טעים. גם לא חביתה וירקות מיום קודם וגם לא טוסט.

והם רגילים אז קשה לי להאמין שיזרמו...

היום הראשון משתנה ממקום למקוםהשם שלי

אני מניחה שהמורה תודיע לכם מה הלוז, מה צריך להביא וכו'.

בדרך כלל עושים מפגש עם ההורים לפני תחילת השנה.

כיתה א' זה חדש לכל הילדים, והמורה אמורה לתת לילדים מענה ולעזור להם בהסתגלות.

אפשר להכין ביחד איתם את התיק והקלמר.

להגדיר מקום לכל דבר, לעטוף ספרים, לכתוב שמות על הציוד.

הם מכירים חלק מהילדים שיהיו איתם בכיתה?

אפשר ליזום מפגשים עם ילדים אחרים בחופש.

לגבי לאחר לעבודה שלך, זה תלוי במקום העבודה.

בעיקרון 1/9 זה יום בחירה במשק.

אם את עובדת במערכת החינוך, זה תלוי מה התפקיד שלך ומה הצורך.

לדעתי לא כדאי לדבר מראש על הקשיים. תני לילד להתחיל, ויכול להיות שיהיה לו שונה ממה שהיה בגן. בהמשך השנה, אם עולים קשיים, כדאי להיות בקשר עם המחנכת ואם יש צורך לפנות גם ליועצת.

רק לגבי זה שאת מורההבוקר יעלה

זוכרת שאת מורה מקצועית. פשוט להודיע שתגיעי אחרי הטקס ביום הראשון. גם אם זה אומר שזה ייהיה כל היום.

הילדים שלך מקום ראשון ומורה מקצועית פחות נורא ממחנכת. ששם זה יותר בעייתי..

אני כשמעלה לכיתה א תמיד מאחרת משמעותית וב"ה יש הבנה למצב.

מסכימה. אם המחנכים מגיעים בשמונהיעל מהדרום

לק"י

פחות דחוף שאת תגיעי.

אם את לא מחנכת אז הייתי מבקשת מראשאורוש3

לאחר או אפילו לא להגיע. לפעמים יש גם טקס שזה שעה שעתיים אחרי הכניסה בבוקר.

לא הייתי אומרת שום דבר האמת. מניחה שהצוות מודע שיש תאומים. תני להם צ'אנס להתחיל ותאמיני בהם. אני כן תיאמתי לבן שלי עם אמא של חבר שישבו יחד. כי רוב החברים שלו מהגן שובצו לכתה השניה. סתם כדי שיהיה לו עוגן כזה להתחלה. אח''כ בכל מקרה המורה מחליטה על מקומות. בהמשך את יכולה ליצור קשר, עם הרבה פרגון ולבוא בטוב, ואז לשאול איך הולך לו חברתית. בהתחלה גם המורות צריכות להכיר כל ילד להתאפס על הכתה ולהבין מה הולך לשים לב ולזכור על כולם. אין מה לפנות בשלב הזה.

איזה מתסכל זה שספקים לא עומדים בזמניםחמדמדה

יש להו כמעט כמעט הכל לבית

חסר המקרר

והמיטה של הילדות

המקרר הזמנו כבר לפני כמעט שבועיים אמרו לנו אספקה תוך שלושה ארבעה ימים גג שבוע, עדיין לא התקשר הספק, כל יום מתקשים לחנות'יתאמו איתכם ידברו איתכם בלה בלה'

מעצבן כי זה לא תנור נגיד שאפשר להסתדר, בלי מקרר מסובך להיכנס

והמיטה היה אחור להגיע מחר, התקשרו אמרו אין מזרונים ייקח כמה ימים, אבל תיאמתם כבררררר

אופ

כל עכבה לטובה, אני יודעת

ולכל דבר יש זמן

ומאת ה'

וברוך ה' שרוב הדברים הגיעו

פשוט מסובך לי שלא יודעים מתי עוברים, וכמה להשאיר מחוץ לארגזים ואיך להתנהל

ממש מתסכל!רק טוב!

ואת נשמעת מאוד רגועה יחסית למצב.

מה עם לבקש לבטל את ההזמנה? לפעמים זה יכול לעזור להם לגרום לזה להגיע... במיוחד מקרר. עם המיטות עוד אפשר להסתדר עם מזרון משכנים..

כן אמרנו להם שנבטלחמדמדה

הם כמו מופתעים

מה לא קיבלתם שירות???

חח בעלי כבר ממש התעצבן עליהם…

הרים קצת צעקות

אמרו לו שעד היום לא היה לזה התקן שבת ולכן זה התעכב ומחר הם יקבלו זמני הפצה, שידאגו שנשובץ לשלישי

קרציות לא יכלתם להתקשר להגיד שמתעכב??

למה צריך לרדוף אחריכם שבוע כשידעתם כל הזמן את התשובה?

אני במקומךרקאני

הייתי מחליטה על יום שעוברים בו לא משנה מה

ומסתדרים בינתיים

עם מזרונים ואיזה מקרר קטן או לשים חלב אצל השכנים כמה ימים

תחשבי כאילו יש לכם חוזה שנגמר מתישהו

האי וודאות יותר מעצבן מלחיות כמה ימים בלי מקרר

וכן הייתי כמובן משגעת את החנות שישלחו את זה

אולי גם דורשת החזר כספי מלא אם זה לא מגיע תוך מספר מסוים של ימים

בדרך כלל איומים כאלה עוזרים לזרז

העניין הוא שבגלל שאנחנו לא באמת עם חוזה שנגמרחמדמדה

אז אנחנו כאילו 'חבל' לנו לעבור מהר ובסוף הבית לא מאורגן ואין חלב ואין מצרכים לצהריים וכו וכו

(וגם תכננו להעביר את הקטנה מהמיטת תינוק למיטת חבר עם הגדולה ולא להעביר גם מיטת מעבר אז זה תוקע אותנו כי למזון לדעתי יותר קשה להתרגל, זה פחות תחום

במקרה כזה מבטליםכורסא ירוקה.אחרונה

אומרים להם תעשו לי ביטול עסקה יש לי ספק שמביא לי את זה מחר. עשיתי את זה פעם אחת ולפתע פתאום יכלו להגיע יום למחרת והסאגה הסתיימה

נראלי שאני על סף גירושים...אלסה

גילויים קשים על בעלי לצערי..

קשים מאוד מאוד.

ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.

הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.

הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...

מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.

וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.

במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.

וואו!!! איזו אמיצה את!!! מעריכה מאד ששיתפתם אתאמהלה

ההורים. זה צעד חשוב בהחלמה

ומעריצה אותך שאת למרות הכל קמנ ואוספת את השברים ומנסה ולא שוקעת

מאחלת לך רק טוב תמיד, הרבה הצלחה וסיעתא דשמייא

מגיע לך הכי טוב שיש

דברים שקונים לפני לידה- משאבת הנקה?הרמה

אני יודעת שיש בבית החולים אםיש צורך

אבל אין כמו משהו שהוא משלך נקי

השאלה אםכדאי להשקיע כל כך הרבה כסף ולקנות מראש ולבוא עם זה לתיק אשפוז.

אין צורךמקקה

אם צריך קונים חלקים משלך ורק את המנוע לוקחים מבית החולים

חבל ממש לקנות מראש

לא. קונים אם רואים צורך בהמשךיעל מהדרום

לק"י

נראה לי שרוב אנשים לא זקוקות לזה מיד אחרי הלידה.

לדעתי לא כדאי לקנות מראששלומית.

בד"כ לא צריך מיד אחרי הלידה לשאוב, ואם כן- יש את של בית החולים.

אני חושבת ששווה לחכות שההנקה קצת מתבססת ואז יותר בהיר מה הצרכים ואיזו משאבה הכי מתאימה

אני רק מוסיפה כיוון אחרכנה שנטעה

לפעמים (אצלי נגיד ככה היה) הייתי צריכה לשאוב כדי להתחיל הנקה, להגביר ייצור חלב וזה. תכלס קניתי משאבה יום אחרי שהשתחררתי, הייתי רגועה יותר אם היתה לי לפני.

אז לא יודעת אם כדאי לקנות מראש כי אולי באמת לא תצטרכי אבל כן הייתי ממליצה לבדוק מאיפה נוח לך לקנות ואיזה סוג מומלץ לאישה צורך כדי לייעל אח''כ את הקניה. זה לפעמים יכול להיות לא פשוט להתעסק בזה אחרי לידה, תלוי במצב שלך, של התינוקי ושל מי שסביבך.

לדעתי שווה שתהיה משאבה ידנית למקרה הצורךרק לרגע 1

כן כדאיבשורות משמחות

יש לי ידנית פשוטה פשוטה מאליאקספרס

ונוחה מאוד

גם השאיבה היא לא כמויות מטורפות זהמיותר לעיסוי פטמות אומגירןי להנקה בימים הראשונים

לבית כדאי חשמלית שנוחה לך לשאיבות לכמויות

לא בכל לידה צריך אבל קרה לי ב2 הלידות האחרונות שהייתי צריכה

לאניגון של הלב

בבית חולים יש משאבות וגם אח"כ יש הרבה גמחים שמאפשרים לשאול משאבות לתקופות קצרות, עד שתביני מה הצורך שלך. יש נשים שלא צריכות בכלל, יש נשים שצריכות רק בחזרה לעבודה, יש כאלה שצריכות בהתחלה בגלל בעיה נקודתית ויש כאלה שצריכות כל הזמן... ולכל צורך יש גם משאבה אחרת שמתאימה. אז לדעתי עדיף לחכות ולראות מה הצורך שלך ולפי זה לקנות, כי בסוף זה דבר יקר. ולגבי הנקי- גם בבית חולים וגם כששוכרים יש לך סט נקי משלך שמתחבר למנוע.

לדעתי לא כדאי לקנות מראשהשם שלי

את לא יודעת מה בדיוק תצטרכי אחר כך.

את יכולה לבדוק בבית החולים שבו את מתכננת ללדת, מה אפשר לקבל שם.

באחת הלידות שלי קיבלתי ערכת שאיבה חד פעמית שמתחברת למשאבה של בית החולים.

יצא לי לצאת מבית החולים ישר לבית מרקחת לקנות משאבה, למרות שהיו לי משאבות בבית. כי באותו זמן הייתי צריכה משאבה לשאיבה בלעדית, ולא יכולתי להסתפק המשאבות הידניות שהיו לי.

בזמן שהייתי מאושפזת עשיתי בירור מה ואיפה לקנות, ומיד כשהשתחררתי הלכתי לקנות, כי בעלי הסתבך עם זה.

לאאיכהאחרונה

יכול להיות ממש שלא תצטרכי אותה בכלל

המשאבות של הבית חולים הם מעולות ומצוינות ואם צריך תשתמשי בהם.

אם הייתי משקיעה כסף לפני הלידה, הייתי עושה הכנה להנקה אצל מישהי מהתחום (בדכ מה שיש בתוך הקורס הכנה ללידה לא מספיק רחב..)

וגם הייתי מבררת איזה משאבות יש לקופה שלי להציע, ואיזה מהם יותר מומלצות כדי שאם יהיה צורך תוכלי לשלוח את בעלך/מישהו אחר לקנות לך בבית מרקחת במחיר מוזל.

יחסים מול אבאמדפדפת

אשמח לעצות שלכן

אני מרגישה שאבא שלי לא אוהב את בעלי וזה כל הזמן מתבטא בעקיצות וכעס כלפיי

זה קשה לי כי באמת חשוב לי להיות ביחס טוב איתם והם גם עוזרים המון

ואילו מבחינת אבא שלי אם אנחנו נוסעים לצד השני זה מוזר והוא לא מאמין לי אף פעם שאני בסדר עם המשפחה של בעלי

כל היחס והעקיצות כל הזמן מאוד יושבות עליי

ממש לא נעים!!!🫤😣❤️שיפור

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

היינו ביחסים ממש טוביםמדפדפת

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

היה לי ככה עם אמא שליאונמר

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

זה ממש קשהמדפדפת

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לא חושבת שאת צריכה להפחית רק לסנןעל הנס

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

אצלי אישית כןשלומית.

יש הפרדה מסויימת בין ההורים

עם אמא שלי קשר מעולה ועם אבא שלי פחות.

עם אמא שלי אני כל יום מדברת בטלפון, מדי פעם קופצת באמצע שבוע, וכשמתאחים שבתות אני פוגשת את אבא שלי בעיקר בסעודות

נכון.אונמר

זה באמת קשה. אבל אפשר נראלי להפריד ברמה כלשהי בין אבא לאמא.

מצד שני גם לא כזה משנה שזה קשה. אם זה מה יש, מה אפשר לעשות?

אין לנו איך לשנות את ההורים שלנו. יש לנו לבחור איך להתנהל מולם.

לשתף את אמא, רלוונטי?באתי מפעם

אמא יודעתמדפדפת

היא לא רוצה להתערב בינינו

חיבוק. נשמע כואב מאוד ❤️באתי מפעם

ניסית להראות לאבא שאת נפגעת?

יש לו נטיה לסובב דבריםמדפדפתאחרונה

תמיד אני לא בסדר אם נפגעתי

כבר התייאשתי ומנסה לשמור על קשר טוב

לוח חופשאונמר

הילדים בני 5 ו2 וחצי.

אני רוצה לעשותלהם ליתרת החופש לוחופש שיהיה כל יום משהו אחר.

אז יום אחד יהיה מתנפחים פה בישוב ונלך.

יום אחר קיטנת סבתא.

יום אחר בנודודות יגיעו ויעשו ארוחה ביחד.

אשמח לעוד רעיונות מהמנוסות פה, שאתן עושות (או שלא חח) דברים פשוטים שמשמחים ילדים...

תודה!!

רעיונות124816

עיסת נייר,

בצק משחק,

אוהל משמיכות בסלון,

להנביט קטניות ולעקוב אחרי זה,

לבנות מגדל הכי גבוה שאפשר מקפלות/לגו/מגנטים וכדו,

פקניק,

ללכת לגן משחקים שונה מהרגיל,

אמבטיה עם קצף/משחקים/צבעי ידיים, אם לובשים בגד ים ומשקפת אפשר למתג כבריכה.

בריכה קטנה אם יש.

צבעי גואש.

לשטוף רצפה ולהרטב תוך כדי,

להכין עוגיות/עוגה/חלות לשבת,

להכין לחם פרצוף לארוחת בוקר/ ערב (את שוטפת וחותכת ירקות, הילדים מסדרים בצורת פרצוף על פרוסה עם גבינה/טחינה וכדו)

להזמין חברים.

אני בגיל הזה לא הייתי בונה לוח חופש אלא אוספת רעיונות לעצמי ושולפת לפי מה שמתאים לי כל יום.

ולא חייב כל יום משהו, עדיף ללמוד להנות גם מסדר יום רגיל בלי משהו מיוחד.

תודה!!אונמר

את הלוחחופש הוא הביא מהגן שעשו להם כל יום ציור ביום שלו ולפי זה הם חיכו למחר..

יום מים, יום עוגיות, כאלה..

תודה!

רעיונותרק טוב!

פיקניק בפארק קרוב או גן משחקים או אפיחו במרפסת

להכין כדורי שוקולד

בר בצק/פלסטלינה

פארק מזרקות אם יש באזורכם

אוהל בבית- אם יש אוהל של טיולים שקל לפתוח זה הכי פשוט

ספר ילדים עם המחשה או יצירה בהקשר

שיפודי פירות

וואי מעולה! תודה רבה!!אונמר

פארקים וגני שעשועים, פיקניק, בריכהיעל מהדרום

לק"י

פעילויות זולות אם יש דרך המועצה/ עיריה.

תודה!אונמר

לפעמים אני עושה פעילויות לפי נושאיםשיפור

נגיד לפי צבעים ואז גם אם אין משהו מיוחד זה מיוחד שהיום היום אדום- אכלנו תפוח אדום, צבענו דף צביעה של דברים אדומים, הרכבנו פאזל עם כבאית בצבע אדום ובנינו מגדל אדום ממגנטים וכן הלאה...

מגניב. תודה!אונמר

יש מלאדרקונית ירוקה

יום אפיה - כובעי טבחים, סינר גדול (אפשר לקשור מטפחת ישנה). ללוש בצק יחד, לעקוב אחרי התפיחה ובסוף להכין פיצות או לחמניות.

יום שוקולד - מציירים קווי מתאר של תמונה על דף, שמים מעל נייר אפיה. ממיסים שוקולד לבן ושוקולד חום ומכניסים לשקיות זילוף. מזלפים עם החום על קווי המתאר וממלאים עם החום או הלבן. דרושה עמידות גבוהה לליכלוך

יום מים

יום חדי קרן - לגדול יש סרטונים שמראים קיפולי נייר של חדי קרן. להכין כתרים עם קרן ולהסתובב ככה. הכנו פנקקים והילדים קישטו כמו חד קרן. אפשר להוסיף כיד הדמיון הטובה

לקחת סיפור ילדים וללמוד בעקבותיו. למשל שנה אחת לקחתי את איילת מטיילת - יום חיפושית, יום ציפורים, יום חילזון, יום צב וכו' בכל אחד מהימים עשינו יצירה קשורה ולמדנו על החיה. איפה היא חיה? מה היא אוכלת? מה שעות הפעילות? בנוסף ציירתי על קרטון ביצוע ילדה עם שמלה, הם צבעו. כל יום הם צבעו את החיה של אותו יום ושמנו סקוטצ'ים. בסוף היתה לכל ילד איילת עם סקוטצ'ים ואת כל החיות והם יכלו לשחק ולהמחיש את הסיפור.

לאפות עוגיות לחיילים

חפש את המטמון

מסיבת פיג'מות

רעיונות מעולים. תודה!אונמראחרונה

חיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

יש אנשי מקצוע מעולים בתחום. לברראוהבת את השבת

חשוב מאוד מאוד

ניסיתם לפנות לטיפול?שיפור

יש מכונים שיכולים לעזור למצוא מטפל/ ת מתאימ/ה כמו מכון ריין ומכון רותם.

בוודאות הבעיה היא לא רגשית לדעתי רפואיתאורית595

הוא לא מספיק יוזם מהלך ולא יודעת מה לעשות

אני חושבת שבמכון רותם יש גם הכוונה רפואיתשיפוראחרונה

לפי התאור הקצרצר שלך נשמע שיכול להיות גם רגשי. אני לא מבינה בבעיות רפואיות בתחום. אבל יכולה לתאר לעצמי שיהיה לגבר מאוד מורכב מבחינה רגשית לעבור בדיקות רפואיות בנושא הזה.