שרשור חדש
שרשור הנהלה- חידוד נהלים (עזרו להקפיץ)יעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ג בחשוון תשפ"ו 12:57

 

כללי הפורום

1.  הכתיבה בפורום צריכה להיות מכבדת

 יש דרך להביע דיעות שונות בצורה נעימה (למשל "אני חושבת אחרת...") ובנוסף , בכתיבה לא תמיד קוראים נכון את האינטונציה, אז כדאי להתנסח בצורה ברורה, ומצד הקוראות, לא לפרש אוטומטית בצורה שלילית.

 

2.  הפורום הוא פורום פתוח.

קחו בחשבון שיש פה מגוון גדול מאוד של אנשים שקוראים, גם אם לא מגיבים. מגוון זה כולל בתוכו גם גברים, נערים, נערות, הדודה של השכנה והאחות הרווקה. בחרו בחכמה מה נכון לכתוב, מה שלא הייתן כותבות באף מרחב ציבורי אחר לא בטוח שנכון לכתוב פה.

 

3.  גברים שנכנסים לפורום: 

הפורום משמש הן להתייעצויות טכניות בנושאי הריון ולידה ותקופות החיים הראשוניות והן כמרחב חברתי-נשי.

גברים יקרים-אם יש לכם שאלה חשובה לגבי ההיריון של נשותיכן או התינוקות הקטנים, או תשובה לשאלה טכנית בלבד שנשאלה שלא בנושא אינטימי- מוזמנים בשמחה. במקרים אחרים נשמח שתכבדו את המרחב המשותף והמרקם החברתי של הפורום ותמעטו להגיב.

 

4.  הפורום הוא פורום דתי

יש לנהוג בכבוד כלפי התורה ולהיזהר בכבוד רבנים מכל הקשת הדתית.

 

5.  פניה למנהלות במקרה הצורך יש לפנות אלינו על ידי כפתור 'דווח' ולא בתיוג או בסתם הודעה.

אם יש הודעה שלא נראית לכן, בבקשה דווחו לנו, ואל תגיבו ותשפטו על גבי הפורום.

גם אם יש למישהי בקשה שקשורה להודעה/שרשור שלה, היא יכולה לדווח על הודעה אחרת באותו שרשור, ולכתוב שם את הבקשה שלה. ולא לתייג אותנו או לקוות שנראה… 

 

6.  זהירות משיחות בפרטי נא לדווח לנו על דברים חשודים, ולחסום אם משהו לא נעים בשיחה. אל תרגישו לא בנוח "להיעלם" פתאום לבן שיחתכם.

 

 7.  ניק אנונימי כדי לקבל סיסמה לניק האנונימי צריך לפנות למנהלות. ניתן לקבל רק אחרי וותק משמעותי של השתתפות בפורום.

בבקשה להשתמש בו רק כשבאמת צריך.

בשום אופן אין לכתוב ביקורת מהניק האנונימי.

 

אין להשתמש בניק האנונימי להתכתבויות אישיות.

מחיקה/נעילה של הודעות שנכתבו על ידי האנונימי ולא תואמות את הכללים יתבצעו ללא אזהרה נוספת. 

 

8.  שרשורי שמות

שימו לב לא להגיב בזלזול/ בצורה שלילית על שמות, תמיד יכולות להיות פה בנות עם השם הזה או שלילדים שלהן הן קראו ככה, וזה עלול לפגוע

 

9.  פרסומים בפורום מותר רק בתוך שרשור כשזה קשור לנושא, ורק אחרי שיש וותק בפורום. אסור לפתוח שרשור במיוחד לשם הפרסום. 

 

10. עזרה כלכלית בתוך הפורום או מחוצה לו כל התארגנות או בקשה לעזרה כלכלית בתוך הפורום אסורה.

 

גלישה נעימה🌸

הודעות חשובות וטיפים- קישורים לשרשורים שונים.תחיה דולה
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ד' בשבט תשפ"ו 11:19

 


טיפים ללידה ראשונה בלי אפידוראל:
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1276953#13695507
 

/Forum/Forum.aspx/t772343#8426847

 

שרשור עוגיות מוצלחות🍪 - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/forum/t1430885#15654667

שרשור אירוח עם מרים קלין 

 

 

 

שרשור הטיפים הגדול להריון

 

מה עזר לכן להתמודד עם הצירים

 

סיפורי לידה

 

משכב לידה

 

פינות הנקה בכל הארץ
 

אירוח עם יועצת שינה וגמילה
 

עוד אירוח בנושא גמילה

 

אירוח עם נורה בן נון מדריכת הנקה מוסמכת
 

הכל על תחילת הריון- טיפים ושאלות

 

שבועות וחודשים בהריון

 

שרשור אירוח עם רותם טל-סטיילינג בהריון

 

זכויות עובדת בהריון

 

מה הטיפ הכי טוב שלך לאישה שמתחילה עכשיו חודש תשיעי. 

 

טיפים לקיסרי
 

תיק לידה
 

אני עוד לא בהריון, להילחץ?

 

למה חשוב לעשות סקירת מערכות מאוחרת??

 

ביות מלא או לא?

 

מה עזר לכן להתמודד בלידה ללא משככי כאבים?

 

טבלת השוואה בין אמצעי מניעה שונים

 

גלולות למניעת הריון

 

טיפים לאמא המלווה בחדר לידה

 

מה טווח ערך הבטא לכל שבוע?

 

הכנה פיזית לצום ביום כיפור או תשעה באב

 

טיפים לקיצור ימי הדימום בווסת
 

טיפים לטיפול בדלקת בשד בזמן הנקה

 

שרשור המלצות על בתי חולים בכל הארץ

 

אירוח עם מיכל צור יועצת שינה

 

שרשור טיפים להנקה הגדול

 

שרשור שאלות ותשובות הגדול! לאמא החדשה

 

סיפור לידה עם טיפים חשובים


 


https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t640214#14155812

אם יש עוד הודעות שכדאי לנעוץ תשלחו לנו קישורים בבקשהפרח


 

כללים לגלישה בטוחה בערוץ-מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ג באייר תשע"ט 11:53

כולנו רוצים להנות משימוש מועיל ובטוח בערוץ. רוב המשתמשים בערוץ הם אנשים טובים עם כוונות טובות, עם זאת יש לזכור שכמו בכל מקום גם כאן קיימים אנשים העלולים לפגוע ולנצל את תמימותם של אחרים. על מנת שהשימוש אכן יהיה בטוח אנחנו ממליצים:


  1. שימו לב עם מי אתם מדברים, לא לכל מי שפונה אליכם חייבים להגיב. גם אם התחלתם לדבר עם מישהו ובאיזשהו שלב אתם מרגישים שלא נוח לכם להמשיך בשיחה מכל סיבה שהיא - אל תהססו להפסיק את השיחה ואף לחסום. וזיכרו - ותק ומעמד אינם ערובה להתנהגות נאותה, בדקו היטב במי אתם נותנים אמון.
     

  2. הימנעו מדיבור על נושאים שהצנעה יפה להם, בפרט בשיחה עם בן המין השני. לעולם אל תדברו על נושא שלא נוח לכם לדבר עליו, אם מישהו לוחץ עליכם לעשות זאת חסמו אותו מיד.
     

  3. אל תשלחו תמונות שלכם למשתמשים אחרים, בטח שלא בעקבות הפעלת לחץ מצידם. אל תשתפו פרטים מזהים ו/או פרטי התקשרות אישיים (מספר טלפון, מייל וכדו') עם מי שאתם לא מכירים ולא ברורה לכם הכוונה שלו.
     

  4. בכל מקרה של דיבור או העלאת תכנים בעל אופי מיני ללא הסכמה מפורשת מראש מצידכם, או שידול והפעלת לחץ לקיום דיבור כזה בין אם בשיחה אישית בערוץ ובין אם ע''י מעבר לפלטפורמה מקבילה (מייל, וואטסאפ וכדו'), או הפעלת לחץ לקבלת תמונות ופרטים אישיים – חיסמו את אותו הניק ודווחו עליו במסר לאחד מהאחראים לקבלת תלונות על הטרדות או במייל  divuah.a7@gmail.com. האחראים: @אלעד,@+mp8 ו@ענבל. כמו כן, בשיחות האישיות ישנה אפשרות לדווח על השיחה. הדיווחים ייבדקו ברגישות ובדיסקרטיות.



 

בברכת שימוש מועיל ובטוח, מנהלי הפורומים.



מישהי חוותה בהריון ? (פירוט בפנים רק לנשים)מעיין34

מישהי חוותה בהריון תופעה של שיערות צפופות ושחורות בקו בין השדיים??

מרגישה כמו גבר מה זה

קבוע אחרי כל לידה קניתי ערכת חימצוןאוזן הפילאחרונה

זה קשור להורמונים, ואצלי זה בעיקר השפיע בסוף. או שרק אחכ הייתי פנויה לזה בכלל.

לא רציתי לגלח וחימצון שקונים בקופסאות בסופרפארם עבד לי מעולה.

הקו גם ממשיך לאורך הבטן, לפעמים יותר לפעמים פחות.

מרדימים ערבים בבתי חוליםטוהר12

אני לקראת לידה רביעית...

בשתי לידות, היו לי שתי מרדימים ערבים שונים, כל אחד מהם היה נראה שהוא לא יודע מה הוא עושה, ואפידורל שהם הזריקו הכאיב באופן קיצוני וגם לא עבד בגלל הזרקה לא טובה )ליטרלי קמתי והתהלכתי מייד אחרי הלידה, לא היה שום נימול(.

בלידה השניה שלי, היה לי מרדים יהודי, הוא נכנס בביטחון, הזריק לי בזריזות והיה נראה מיומן. וזה היה האפידורל היחיד שעבד כמו שצריך, וגם הזריקה עצמה לא כאבה.

מסתבר ששתי המרדימים הערבים האחרים היו גם בלידה של אחותי, וגם לה קרה לה אותו דבר איתם )כאב באופן קיצוני, הזריקוצלא נכון והאפידורל לא עבד(, ומאז היא מפחדת לקחת אפידורל ועושה לידות בלי.

אני כל כך מפחדת מהלידה הרביעית. הבנתי שאי אפשר לבחור מרדים דרך שירות פרטי.

עוד מישהי שחוותה הזרקת אפידורל על ידי רופאים ערבים, והיה לה לא טוב??

זה ממש לא בקטע הגזעני, אלא מניסיון אישי, שגורם לי לחשוש מאד אם ייפול עליי מרדים ערבי בלידה...

זה תלוי איך את מגדירה גזענותצלולה

יש היום כמה גישות למה קוראים גזענות.

יש כאלה שאומרים שכל הבחנה על סמך הגזע של האדם היא גזענות. ואם ככה את מגדירה גזענות- אז אכן יש כאן גזענות.

ויש כאלה שאומרים שכל עוד יש סיבה להבחנה (שאינה קשורה בהכרח לגזע) אז זה לא נחשב גזענות, כמו שעלה פה בשרשור שלא סומכים על רופאים ערבים בגלל לימודים במסגרות פחות איכותיות או העדפה מתקנת, או דעות של אנשים רפואה ערבים שפורסמו אחרי ה-7.10 ועוד. לפי ההגדרה הזאת הפותחת לא דיברה מגזענות אלא מחוויה אישית.

על פי החוק הישראלי, ממה שאני מבינה גזענות היא רק אם יש פגיעה באחר על רקע הגזע. ואז כמובן שאין פה גזענות.

דרך אגב, האם זה כזה נורא להיות גזען? האם היית מוכנה שילד שלך יתחתן עם גויה ח''ו? וזאת כמובן גזענות לפי שתי ההגדרות הראשונות שכתבתי...

פריקה לגבי חוסר פרגון של הבעלהדרים

בעלי בן אדם מדהים , מכיל ורגיש, אבא מקסים . לאחרונה עובד קשה מאוד, לא רק כי צריך אלא כי החלום שלו זה תמיד לפרוץ בעסקים וזה גם סוג של הגשמה עצמית עבורו עוד לפני הכסף .. (הוא תמיד אומר שהחלום שלו זה להיות עשיר שגם לי זה מפריע שזה לא חלום להיות דווקא ירא שמיים אלא עשיר, נראלי שנובע ממקום חסר ביטחון ורצון להוכיח לעולם שהוא יצליח אבל זה נושא לשרשור אחר).

מאז שאני בחופשת לידה (חוזרת בספטמבר) מרגישה שהוא פחות מעריך אותי , כאילו בימים שהייתי באה מאוחר מהמשרד בהייטק הוא היה מתלונן שהוא עם הילדים, ועכשיו כשאני עם הילדים ומתקשרת אליו לשאול מתי בא (בכ"ז אוגוסט עם שלושה קטנטנים כשאחד מהם על הנקה מלאה), הוא אומר לי את לא יכולה להסתדר בלעדיי וכו. עכשיו אדגיש שנכון יש ימים קשים ש אני משתפת אותו בקושי, אבל היה לנו דיון על משפחה מורחבת כי אני מאוד רוצה , והוא אמר לי אל תעלבי אבל אני לא חושבת שזה מתאים לנו, את לא מהאמהות שמסתדרות ויכולות לדאוג להכל, את יותר קרייריסטית. עכשיו זה נכון שאני מאוד אוהבת ללמוד ולהתפתח, אבל זה מעולם לא בא על חשבון הילדים, גם כשאני בימי שגרה בעבודה אני לרוב עובדת מהבית, יוצאת לאסוף אותם ומתרכזת בהם כולל ניתוק פלאפון אחה"צ , ומה שצריך משלימה תכנות בלילה. לדעתי יושב לו דפוסים שגויים של מה שהוא ראה בבית, אמא שלו לא למדה בחיים ולא עבדה כדי לגדל אותם, לא משנה שהיום היא אחת הממורמרותתתתתתת שיא ובזוגיות חרא , מבחינתו אם אני לא אחת שמסוגלת לא להתקשר יום שלם ולא "להציק" ולא "מעמידה סירים" על ימין ועל שמאל אלא אחת שלוקחת קורסים ומתפתחת, אז אולי מתאים לנו שלושה ילדים ולא שישה כמו שאני חולמת בע"ה

עכשיו שלא תבינו לא נכון הוא גם לא היה רוצה שאהיה עקרת בית עם סינר שמכינה כל היום מאכלים, אני יודעת שהוא מעריך את זה שאני אישה משכילה , ומשמשת לילדים דוגמא של השכלה קריאה למידה חוברות וכו'. אבל מרגיש לי שהוא עם דפוס שגוי בתת מודע שאם אני אמא כזו , אז לא מתאים לנו משפחה ברוכת ילדים. שנינו מרוקאים אבל המשפחה שלו מאוד מאוד של פעם הוא גדל בשיא הפריפריה ומרגיש לי שהוא עם דפוסים מעוותים (כנ"ל ביישוב שלנו יכול להיות שהוא יחשוב שזוג אחר התנשא עליו כשהזוג בכלל לא התנשא , סתם ממקום עדתי הוא בא מבית של "אכלו לנו שתו לנו" "האשכנזים האלה " וכו). בעלי לא איזה ענתיקה אבל ההורים שלו כן וברור שזה חלחל , וזה מפריע לי גם ברמת הבית למשל הוא עושה המון עם הילדים משחק מקלח וכו אבל אחכ תמיד הוא יגיד אחד מהגברים במדינה לא עושה כמוני וכו, נטו כי גדל עם אבא שייח. ואולי בגלל זה הוא חושב שאני לא "אמהית מספיק" (הוא מבשל אצלנו בבית אז זה גם נקודה שהוא זוקף בתת מודע שלו לחובתי בסוף למרות שהוא עושה את זה מאהבה ולא תגידו שאני נחה אני אחראית ניקיון מנקה אחריו מתייחסת בלי סוף לילדים). היום רציתי ללכת לאימון והקטן לא נרדם עדיין והוא אמר לי "תלכי מה אני אגיד לך למה את קובעת אימונים ל20 ולא מאוחר יותר יש לך שלושה קטניפ" ביטלתי אימון מהבאסה אבל זה מרגיש לי בעיה ככ שורשית שגם כשהוא ירדים אותם ויעשה הוא תמיד יחשוב שזה איזה מעשה אקסטרא אורדינרי שהאישה מתאמנת והוא הגבר שמרדים ילדים. ואין לי איך לפתוח את זה איתו הוא תקוע בדעות קדומות. מצד אחד משוויץ בי שאני מהנדסת ולומדת קורסים בנושאים שונים ומלמדת את הילדים דברים ומצד שני בכל הזדמנות מזכיר כמה אני לא יכולה בלעדיו ולא מסתדרת לבד עם ילדים ושלא מתאים לנו משפחה גדולה. הוא חי באיזה סרט שמי שיש לה שישה או שבעה ילדים לא מתלוננת אלא מחייכת כל היום כי יש לה את זה ב "בילד אין". וחמותי שמאז המלחמה נעשתה בלתי נסבלת לצערי … רק דואגת לשבח את הבנים שלה ולהגיד כמה הכלות זכו , כבר יצא שאמרה לי "את הולכת

ומתפתחת והבן שלי תקוע" כשהתחלתי לעבוד בהייטק, לפני שבעלי מצא את עצמו (מעולם לא אמרתי לו לא ללמוד הוא פשוט לא בראש של תואר הוא יזם בראש שלו וקופץ מעסק לעסק יש לו חכמה רגשית מטורפת ועסקנות זה לגמרי הוא , הוא ממש מוכשר אבל לא רוצה ללמוד והיא כאילו הפילה את זה עליי), זה גם אישיו שלאחרונה ממש ממש קשה לי איתה אני יודעת שמאז שפונינו מהבתים גם מאז שהיא חזרה לצפון היא עוברת טיפולים ולא קל לה אבל כולנו עברנו והיא לא מפסיקה להטיח ובעיקר בי (לא חזרנו צפונה מבחירה משותפת וכמובן היא חושבת שאני הכלה שמרחיקה את הבן והנכדים שלה) כשבפועל אני מתקשרת אליה יותר מהבנות שלה כל שבוע , עוזרת לה הכי הרבה בבית בכל פעם שמתארחים, מארחת אותה מלא בייחוד כל המלחמה רוב החגים היו אצלנו, מכילה אותה ובחיים לא עונה לה או פוגעת בה).

יצא מלא נושאים כזה הצפה של הכל מהכל תודה לקוראות

ולעונות

באמת העלת מלא דבריםלא מחוברת

ממש אני רוצה להתייחס לנקודה אחת

באמת אי אפשר הכל

גם מאה עם הילדים גם בעל שפחות נוכח וגם עבודה קשוחה וגם המון ילדים וגם נקיונות ובישולים.

אני רק עם הילדים לפעמים קורסת 😅

אם באמת אתם ככה עובדים וחשוב לכם משפחה גדולה

לדעתי תהיו חייבים לקחת עזרה קבועה בתשלום

אם זה בייביסיטר שתעזור במקלחות או מבשלת קבועה נקיון או מה שיתאים לכם

הכרתי מקרוב 2 משפחות שהיו ממש קרייריסטים והיה להם המון עזרה קבועה בתשלום

אני חושבת שזה פשוט יכול להכניס לסחרור של מריבות

ועוד משהו

גם אני התחתנתי עם מישהו שאבא שלו שייח

ולקח לו מלאאא מלאא זמן לשחרר ועדיין מידי פעם הוא צריך תזכורת

לדעתי חשוב לשבת ולדבר על זה בנחת

ובעיקר להזכיר לו שהוא לא התחתן עם אמא שלו

ונשמע קשוח אז חיבוק ❤️

קראתי, חיבוק גדול!!שלומית.

ממש בא לי לקרוא בנחת ולהגיב וכרגע לא פנויה, שומרת לי להמשך.

אבל באמת שאת מהממת ואלופה

אני רק אומרת שלי יש קרוב לפי 3 ילדים ואני חופשישם משתמשת חדשה

מתלוננת ומרגישה שלא מסוגלת לפעמים בלעדיו(ושליש מהשנה מגוייס🫣)

וזה לא סותר שאני מרגישה מסוגלת ויכולה ואפילו לרוב מרגישה אמא טובה ככל יכלתי

זה שאנחנו מסוגלים משהו לא אומר שאסור שיהיה גם קשה או עמוס..בטח עם ילדים ..זה באמת דורש מלא.

ןבטח מותר להתלונן

אבל אם לו זה נקודה שיושבת על איזה ציור מדומיין מהבית

היתי פשוט לומדת את הדינמיקה ישותר עובדת בינכם

ומתלוננת לחברה או שכנה

לא שבכלל לא

ממש לא

אבל כן ממתנת את זה כי מנסיוני כשגבר לא במקום מכיל הצפת רגשות אז כן עדיף למתן קצת

...

אבל במקביל..במזנים רגועים

לדבר לדבר לדבר

לא בהאשמות

בהכרות עם העולם הפנימי לש כל אחד

נשמע שהוא בעמדת התנצחות מולךהמקורית

ואת לא מצליחה להגיע ללב שלו, וגם לא עומדת מספיק על שלך.

אז הוא אומר שאת לא יכולה בלעדיו - נכון, לא יכולה בלעדיך. זה מעבר לעזרה הטכנית, זה גם השותפות שנותנת לי כח. ברור.

ובינינו - ברור שקשה לבד, ואת צריכה עזרה. אם הוא בתקופה של יותר פניות להתפתחות מקצועית - תנסי להשיג אותה בתשלום.

קחי בחשבון גם שאם הוא רואה אותך מאוד מתוסכלת סביב הילדים כרגע ולא מבין את המורכבות והצורך שלך בו - הרצון שלו בעוד ילדים פוחת, כי הוא מבחינתו -זה לא עושה לך טוב

ובקצרה אומר -

אתם צריכים לעבוד על אינטימיות רגשית ועל הדינמיקה ביניכם לדעתי. שיהיה לך מרחב להביע תסכול והוא יוכל להכיל את זה בלי להתגונן באופן שטחי/ להאשים אותך/ לכבות אותך עם התגובה שלו, אלא להחזיק את זה איתך ביחד ואף להוות לך משענת ולא להיות חזית נוספת להתמודדות

וכן,גם שתצאי ב20 להתאמן והוא יהיה איתם, למה לא? ציפייה הגיונית ביותר.. אפשר גם עם בייביסיטר בבוקר אבל צריך שתהיה כזו שתחזיק אותם

אני ממליצה על טיפול זוגי או אישי אפילו עבורך. חיבוק♥️

רק להגיד שקראתיאישהואימא

והזדהתי מאד עם חלק מהדברים.

אני חושבת שיש לנו איפשהו מאבק תמידי תת קרקעי בתוכנו עם מה שאנחנו באופי שלנו מול הרקע ממנו באנו (משפחה, עדה וכו')

גם בעלי בא מעדה דומה כמו שתיארת אבל באופי האמיתי שלו הוא שונה מזה(וגם הוא המבשל בבית למרות שבעדה שלו הנשים הן הבשלניות) אבל לא רק בזה, זה מתבטא בעוד דברים. ולפעמים זה בולט יותר ומתפרץ כמו בוץ כזה שמעכיר את היחסים בינינו בתקופות שגם ככה קשות בזוגיות(אצלנו זה בעיקר כשאני לא מרגישה טוב, בהריונות וכו') אבל אני תמיד משתדלת לחשוב שזה לא הוא האמיתי אלא דפוסים שהוא גדל עליהם. ולדבר ולתקשר בינינו והכי חשוב להראות לו הערכה. שמתי לב שהוא מרגיש לא מוערך או חסר אונים מול הקשיים שלי אז הוא חוזר למגננות ולדפוסים מהם הוא בא(משפחה ועדה)

החיים הם מורכבים ועוברים הרבה מסעות ואתגרים ולא תמיד פשוט אבל באמת חשוב לראות את הטוב שבאחד בשני ולדבר מהלב ולתקשר.ולזכור את נקודות החוזק שלנו כזוג.

(ודרך אגב גם בעלי אומר לי כשהוא מרגיש שקשה לי שלא מתאים לי הרבה ילדים. ואני בכלל לא קרייריסטית. אבל אני יודעת שאצלו זה בא מהצורת חיים שהוא בא ממנה שנשים לא מתלוננות. שומרות את הקשיים לעצמם. ואני חושבת לעצמי לפעמים שאולי באמת לא מתאים לי הרבה ילדים? זה גם תהיות שלי עם עצמי.)

הלוואי שהוא לא היה אומר את הדבריםאפונהאחרונה

שמכאיבים לך.

אבל אפשר גם לשמוע את הדברים ולהיות תלויה בהם פחות. לשמוע את מה שהוא רוצה לבטא (ויוצא לו עקום)

ולא מה שזה אומר עלייך.

זה דורש עבודה

אבל זה יכול לפתוח לכם עומקים אחרים לגמרי.

מחפשת המלצה על מדריכת הורים בירושליםטרכיאדה

שמתמחה בילדים עם קשיים בויסות, אימפולסיביות והתנהגות מאוד סוערת בבית.

הילד מתפקד יפה בבית הספר, קשוב וממושמע, אבל בבית יש קושי משמעותי מאוד בוויסות גופני והתנהגותי. הוא נמצא כמעט כל הזמן בתנועה, נוגע באנשים, קופץ, מתהפך, מחבק בעוצמה רבה ולעיתים נראה ממש כאילו הוא לא מצליח לעצור את עצמו, גם כשמבקשים ממנו.

אנחנו כבר בתהליך של אבחון ריפוי בעיסוק, ובמקביל מחפשים הדרכת הורים שתהיה רלוונטית בדיוק לקשיי ויסות ואימפולסיביות ולא רק להדרכה כללית סביב גבולות ומשמעת.

בנוסף, אם למשהי יש נסיון איך עושים את התהליך של הדרכת הורים דרך הקופה (כללית) אשמח גם לשמוע (מאמינה שדרך הקופה זה המתנה ארוכה לכן מנסה לבדוק את כל הכיוונים)

תודה רבה!

אני גם אשמח להמלצה, בנושא אחר..אוהבת את השבת

מוזמנת בשמחה גםאפונהאחרונה

אני יכולה לעזור לך למצואאפונה

בשמחה בפרטי.

רק אומרת שכמעט כל המדריכות המדריכות שאני מכירה עובדות בזום. אתם מעדיפים פרונטלי?

הזמן הזההריון ולידה

של בין לבין

4ת מרגישה שהפעם זה קרה

הגוף אומר לך

הלב רוצה להאמין

והמח אומר לא לא אל תאמיני ואל תתמסרי, שלא שוב תתאכזבי

עוד פעם לחכותתתתתתת

בתקווה שהפעם זו הפעם האחרונוזה יהיה סופסוף

כןןןןןן

🫂 אמן!!יעל מהדרום

בע"המוריהאחרונה

בבריאות, שמחה וידיים מלאות.

לא קשור לפה, מקווה קשה בסדר- שאלה על מדיחמרימוש!

שוקלים לקנות מדיח ולא רוצים להשקיע מדי כי זו דירה שכורה ואי אפשר לדעת אם גם בעתיד יהיה מקום למדיח.

מחפשת המלצות למדיח שעושה את העבודה אבל לא יקר במיוחד

לא רוצה מדיח שצריך להכניס לגמרי נקי אבל יודעת שככל שיהיה זול יותר כנראה יתמודד פחות טוב עם שאריות אוכל. .

ממליצה על יד2אוהבת את השבת

הרבה מוכרים כי קונים מטבח חדש שהמדיח בנוי בפנים, לא זוכרת את השם של זה

קנינו ב600 מדיח מעולה ב"ה

מצטרפת להמלצהאפונהאחרונה

פתחתי ניק זמני לשאלה...מיזופוניה

אולי במקרה במקרה למישהי יהיה רעיון לעזור לי.

אני סובלת ממיזופוניה, רגישות לרעשים ספציפיים. כשהייתי ילדה זה התבטא בעיקר ברגישות לרעשים גרוניים ותקתוקים, מה שהיה מאוד בעייתי כי אחותי היתה עם ''תיקים'' גרוניים בתקופות. זה שיגע אותי ברמה מטורפת ולא היה מה לעשות עם זה, חוץ מלהתרחק ממנה (כשהיינו יחד בחדר לפעמים עברתי לישון בחדר הורים לדוגמא.. אבל האמת שהקושי שלי לא באמת קיבל הכרה וציפו ממני להבין שהיא לא עושה את הרעשים האלו בכוונה ולהתמודד כמו כולם. לא הבינו כמה זה מטריף לי את השכל).

כשיצאתי לדייטים ידעתי שעם כל ההבנה, אם יש משהו שאני לא מסוגלת שיהיה לבעלי זה תיקים.. והנה הקב''ה כמובן מסדר לכל אחד את ההתמודדויות שלו, תקופה קצרה אחרי שהתחתנו בעלי התחיל לסבול מליחה ומלאאאא רעשים גרוניים. הוא כמובן יודע שזה מטריף אותי ועושה מה שהוא יכול כדי להפחית אותם (תרופות לאלרגיה וכד') וזה באמת מגיע בתקופות.

הבעיה העיקרית התחילה כשלבן שלי התחילו תיקים. חיפשתי כל דבר שיכולתי איך להרגיע את המיזופוניה ולא מצאתי. למזלי התיקים עברו אחרי תקופה קצרה ואני חזרתי לנשום.

ועכשיו... הבן השני שלי עם תיקים😖 זה פשוט מטריף אותי ואין לאן לברוח. זה יכול להיות תוך כדי שהוא מדבר איתי ואני לא מצליחה להקשיב לו. ולמרות שההתמודדות הכי נכונה עם תיקים זה להתעלם, אני לא מצליחה לא להעיר לו. מרגישה שאני עושה לו במו ידי נזק רגשי, שאני לא מצליחה להמנע ממנו.

עכשיו אשכרה הכנתי להם ארוחות ערב עם אוזניות מפחיתות רעשים, וזה עדיין לא עזר. פשוט מרגישה את העצבנות הולכת ונבנית לי בתוך הלב ובסוף זה יוצא איכשהו.

מציינת שהמיזופוניה שלי תנודתית, יש ימים שיותר קשה לי וימים יותר קלים (הבנתי שזה קשור גם למצב הורמונלי).

אולי במקרה במקרה למישהי יש תובנות או רעיונות...

אשמח לשמוע❤️

ממה שאני מכירהכל היופי

מהבת שלי, המיזופוניה שלה מחמירה כשהיא מוצפת רגשית או עמוסה תחושתית בתחומים אחרים, נגיד כשהיא בלחץ.

אם זה עובד ככה אצלך, כדאי לראות מה מחמיר את המצב ולהפחית את זה - זה יכול להיות גם על ידי "הגדלת הקיבולת" כלומר לאו דווקא להוריד דברים מלחיצים, זה יכול להיות גם על ידי משהו שמוסיף רגיעה.

(למשל אצלי לדבר עם חברה או להשקיע זמן בתחביב זה לפעמים יותר אפקטיבי מלהוריד משימות כי זה נותן לי מרווח נשימה להתמודד)

ובנוסף מראש, בימים שאת יודעת שהגיוני שיהיה יותר קשוח (נגיד על רקע הורמונלי) להתארגן אחרת.

אוזניות מסננות רעש זה טוב, גם אם זה לא מספיק...

נשמע נכוןמיזופוניה

והגיוני וקצת מרגיע.

בעלי במילואים, ובאמת יוצא ימים מעייפים ומציפים. היום בטעות לקחתי את עצמי לקצה (תכננתי יום בית אחרי יום עמוס אתמול, ובסוף כן יצאנו) ואולי לכן הגעתי לרמה הזאת. לפחות יש לתקופה הזאת סוף (לא מעט זמן אבל לפחות זה לא כל החיים).

עכשיו כשאת כותבת על להתארגן מראש, אני חושבת לקנות לעצמי אטמים- בדיוק אותו ילד ביקש שנקנה לו אטמים כי גם הוא משתגע לשמוע את אחותו🤭 נקנה לשנינו, יכולים להזדהות אחד עם השני😅

לוקחת את הנקודה של מרווח נשימה. תוהה לעצמי אם יצליח אבל אולי כן בתוך הבלאגן לפרוש למשהו שעושה לי טוב. צריכה לחשוב מה.

תודה רבה🫶🏼

עבודה רגשית. גם לי יש רגישות לרעשיםהמקורית

וזה לא פשוט בכלל

אבל בימים שאני בטוב רגשית ונוכחת, זה הרבה פחות מפריע לי. אגב, זה גם משפיע הורמונלית

אם את מחפשת מאיפה להתחיל אז לדעתי קצת פעילות גופנית ואם יש אפשרות זמן לעצמך לבד

וימים כמו החופש הגדול - הרבה זמן ברצף עם הילדים, הרבה רעש, פחות שינה.. זה ממש מציף ומגביר הכל

שולחת חיבוק מבין♥️

זהו בעלי במילואים החל מהשבוע האחרוןמיזופוניה

אולי לכן כל כך הציף אותי. ודווקא מאוד אוהבת את החופש בד''כ (עובדת במערכת החינוך) אבל לשמוע את זה כל יום כל היום כנראה גם משפיע...

פעילות גופנית וזמן לעצמי- אני צריכה ללמוד איך משיגה אותם עם המילואים. כי אין לי בעיה לקחת בייביסיטר, אבל לא רואה מתי, צריכה ללמוד עדיין את האיזונים שלי (איך לא להגיע לערב גמורה, ואיך להכניס את מטלות הבית כמה שיותר במהלך היום כדי שבערב אהיה פנויה יחסית... ביומיים האחרונים גם התינוקת לא עזבה אותי אז עוד יותר לא היתה לי דקה).

עכשיו כשאני חושבת שוב, אולי אנסה לקחת בייביסיטר מחר ואצא לסיבוב קניות לבד (או עם התינוקת). נראה אם אצליח.

תודה גדולה על ההזדהות והרעיונות❤️

בחיים לא ידעתי שיש דבר כזה..חידשת לישם משתמשת חדשה

תודה על העלאת המודעות..זה חשוב

ומעניין..לי יש סלידה נוראית מחריקות שיניים או מסגנון דומה של חריקות.. גם קנקים באצבעות עושים לי צמרמורת

הבת שלי משתגעת מרעש של הסכום על הצלחות.. פעם ממש היתה חוטפת עצבים מסה ולא הבנתי אותה

לא חושבת שזה אותו הדבר כי זה רק במשהו אחד

אבל מרגישה שזה עזר לי להיות יותר רגישה.

דווקא נשמע שכןמיזופוניה

גיליתי שיש לזה שם רק בשנים האחרונות. גם אני עד אז חשבתי שזה לא זה כי הרגישות אצלי היא ברעשים ספציפיים ולא כמו שעד אז הכרתי- סלידה מרעשי אכילה, תקתוקים בעט וכד', שלרוב לא מפריעים לי.

והעניין עם העצבים... כן זה בדיוק זה... אחרי שקראתי על זה באינטרנט משהו בי נרגע והבנתי שלתחושות שלי יש שם ולא שאני סתם קטנונית ועצבנית.

(אגב אולי זה עדיין מפריע לבת שלך והיא למדה לשתוק. לא יודעת אם שייך אבל אולי כדאי לדבר איתה על זה ולהכיר בקושי. בדיעבד אני יודעת שזה היה לי מאוד חסר כילדה, שבעיקר קיבלתי חוסר הבנה לרגישות הזו וציפיה שאתגבר. למדתי לשתוק אבל האמת שסבלתי מזה ממש, וזאת הסיבה היחידה שבגללה חיכיתי לצאת מהבית. היום אני שמחה להבין את הבן שלי שמשתגע לשמוע את אחותו, ולתת לזה מקום).

תודה שאת נותנת לזה מקום🫶🏼

לא פשוט בכללנעומית

מצטרפת לקודמותי

במצב רוח טוב, כששבעים ולא עייפים או לחוצים המיזופוניה ממש נרגעת.

משהו שאצלי עזר. ההבנה היא שהקושי הוא אצלי ולא אצל הסביבה. הבעיה היא אצלי שאני מאוד רגישה ולא אצל אחרים שמשחקים עם העט/מושכים באף/ אוכלים/נושמים ברעש.

זה מאוד מקל על ההתייחסות שלך ושל הסביבה. זו דרך טבעית להעיר פחות ולמצוא פתרונות הגיוניים.

(לדוג' לשמוע ולהקשיב לו כשיש מוזיקה ברקע, תוך כדי שאת אוכלת.)

בעיקרון אני מאוד מודעת לזה שזה אצלימיזופוניה

בגדול, גדלתי בהרגשה שאני לא בסדר שזה מפריע לי, ומשלב מסוים גם התביישתי בזה. רק בשנים האחרונות הבנתי שיש לזה שם ושזה הגיוני ולגיטימי...

תודה על הרעיון להקשיב לו תוך כדי שמיעת דברים אחרים או אכילה, אנסה בע"ה.

וגם אנסה לתת לעצמי יותר נחת ושמחה (לומדת את זה)❤️

לא רק שיש לזה שם,קנמון

יש לזה גם הכרה כסוג מסוים של נכות.

יש לזה כל מיני תתי הגדרות וסעיפים (ואפשר לקבל מרופא אף אוזן גרון אבחנה אם אכן זה המצב) וקראתי שאפילו חוקית-יש עיגון למצב הזה: מותר למי שסובל לבקש במקומות ציבוריים כמו בית קפה או קניון להנמיך את מוזיקת הרקע והם מחוייבים לכך. (יש כאלו שהסבל שלהם כולל אי סבילות לרעש שנמצא ברקע)

בנוסף, עוד מידע חשוב-

הרעש שמעצבן, מייצר בגוף תחושת מצוקה ואפילו נחווה כאלימות שמופעלת נגדו.

ולכן התגובה הקשה של עצבים בגוף.

אז דבר ראשון תני לעצמך הכרה וחיבוק.

דבר שני-לנסות להפחית רגישות. לא להגיע למצב שאת על הקצה, למשל לישון מספיק, לא להיות רעבה (לפעמים גם מרגיע לדעת בזמנים הורמונליים כשהרגישות גוברת-שזה המצב ההורמונלי. ולהיות בחמלה על עצמך) להכנס לחדר כשמתחיל להציף ולנשום כמה דקות של שקט..

יש כאלו שמוזיקה (נעימה,שהם אוהבים) בחלל הבית מרפה אצלם את הדריכות.

יש כאלה שדווקא מוזיקה יוצרת עומס.

תבררי את עצמך- מה מוסיף מתח ומה מרגיע ותנסי ליצור מרחב יותר רך עבורך עבור ההתמודדות.

בהצלחה גדולה

וואו, מעניין!מתואמת

אני נמנעת מהגעה למקומות שעלולים להיות לי מציפים מבחינת הרעש, אבל לא תמיד יכולה, ולפעמים עומד לי על קצה הלשון לבקש שינמיכו את המוזיקה וכו', אבל אני לא מעיזה... (האמת שזה קורה בעיקר באירועים בבתי הספר של הילדים, שאלה מקומות לא רשמיים ולכאורה אם אבקש בנחמדות הם יסכימו להנמיך, בלי קשר לחוק או לא. אבל אני לא מעיזה להיות המעצבנת הזו שהכול מפריע לה... אז לפעמים סותמת את האוזניים באצבעות כדי להפחית את הרעש, ולפעמים אם הילד לא שם לב אני יוצאת החוצה. ולפעמים פשוט סובלת...)

בכל אופן, איך רופא אא"ג יכול לאבחן שמדובר במיזופוניה? זה לא משהו מדיד רפואית... (אצלי זו לא מיזופוניה, או לא רק, אלא רגישות כללית שמתבטאת בעוד דברים)

אין לי איך לתאר לךמיזופוניה

כמה התגובה הזאת משמעותית.

מדהים שיש לזה הכרה רפואית. אולי אנסה לבדוק את זה, בעיקר בשביל ההרגשה שלי.

התיאור של המצוקה פשוט מדויק, מסביר הרבה.

תודה רבה. בע"ה שבוע הבא אנסה לראות אם מוזיקת רקע עוזרת לי (עכשיו סיימתי נסיעה ארוכה איתם וחששתי שיהיה לי ממש קשה. אבל שמתי מוזיקה בווליום יחסית גבוה וב''ה עבר הרבה יותר טוב משחשבתי. אבל כנראה שגם העובדה שהתכוננתי טוב לנסיעה בשינה ובאוכל עזרה... אז צריכה לבדוק לעומק את עניין המוזיקה).

ממש ממש תודה❤️

יכולה להבין שזה מציקים...

נראה לי שכל החיים ברחת מזה ואיכשהו זה מגיע אליך דוקא בגלל זה.

תשימי לב כשזה גורם לך לכעס, צאי החוצה וצירגעי. תני לעצמך זמן למנוחה ולהירגע ורק אז לחזור חזרה

אולי זה יעזור

ממש ככהמיזופוניה

מנסה לברוח וזה רודף אחרי, ותמיד גורם לי להרגיש לא ממש בסדר שככה זה משפיע עלי (גם אם לא חיצונית. נגיד אני לא בטוחה אפילו שאחותי זוכרת שזה ככה מפריע לי מרוב שמלא זמן לא הבעתי בפניה את זה, ועדיין יושבת לי הרגשה לא בסדר שככה אני מרגישה מושפעת מהרעשים האלו).

אני אנסה, תודה. לא תמיד אפשרי עם בעל במילואים. אבל היום ראיתי שאם הבן שלי בחדר שלו ואני בסלון עם אוזניות אני לא שומעת את הקולות ועשה לי טוב. אולי אנסה ליצור לעצמי זמנים כאלו.

תודה🫶🏼

אין לי תובנות, אבל מזדהה אחד לאחד!מסע של החיים

גם עם הבעל, גם עם אחד הילדים, ששם זה ב"ה עבר אבל אני יכולה להעיד על עצמי שלא הגבתי כמו שצריך ושלפעמים יצאתי מדעתי והתגובה שלי לא רק שלא עזרה אלא פגעה בילד ונתנה לו הרגשה לא נעימה.

זה מתסכל, וכמו שאמרת החומרה משתנית לפי תקופות.

סבלנות והכלה לעצמך קודם כל❤️

וואי תודה גדולה על השיתוףמיזופוניה

פעם ראשונה שאני שומעת על עוד מישהי עם התמודדות כזו אפילו מול הילד שלה. יש בזה משהו מרגיע.

תודה❤️

וואו, אני כל כך מזדהה. אני מיזופונית קשה. גדלתיהתייעצות הריון

במשפחה ברוכת ילדים וסבלתי המון בילדות מרעשים של אכילה ונשימה שאחים שלי הציפו אותי בהם, ולא היה לי לאן לברוח.. התחושה של מצוקה בגוף ושאני עוד מעט עומדת להתפוצץ כל כך חזקה אצלי. עד היום. בעלי ואני כמעט לא אוכלים יחד כי אני ממש סובלת מהראש, למרות שהוא ממש משתדל..

דרך אגב, אצלי היה שיפור משמעותי ממקוםהתייעצות הריון

לא צפוי.. חוויתי דיכאון אחרי לידה וטופלתי תרופתית בציפרלקס. אחרי זמן מה של טיפול נהייתי פחות רגישה ו'חדירה' לרעשים שפעם היו מטריפים אותי. אז אין פה המלצה לטיפול תרופתי, אבל רק מניחה פה את מה שחוויתי..

וואו איזה מפתיעמיזופוניה

אם (ח''ו) יום אחד אצטרך ציפרלקס, זה יכנס לשיקולים🤭

ותודה על השיתוף. וואי רק מלחשוב על ההצפה הזאת מכל כיוון, אפשר לצאת מהדעת...

זהו, שבהסתכלות לאחור אני דווקא יכולה להביןהתייעצות הריון

למה זה השפיע! אני לא מומחית גדולה, אבל מבינה שהציפרלקס גורם למערכת להיות פחות חדירה ומוצפת, וזה השפיע עליי לטובה בזכות זה

וואלה, מעניין ומגניב ממשמיזופוניה

אני מזדהה בצורה קשהשירה_11

ממש מרגישה איך העצבים וחוסר הסבלנות זורם לי בדם עד שאני מתפוצצת

זה בלתי נסבל

אני מפלצת כשזה קורה זה נורא

בול, ממש מרגישיםמיזופוניה

את העצבים הולכים ונבנים בתוך הגוף😖

תודה על ההזדהות🫶🏼

גם אני כשהייתי בדיכאון הייתי נלחצת מרעשיםפלפלונת

אצלי זה לא לחץמיזופוניהאחרונה

אלא עצבנות ועצבים

הרגשה שאני פשוט לא יכולה יותר לשמוע את הרעש הזה

צורך מטורף להפסיק לשמוע את הרעש או אשתגע😵‍💫

לאיזה דברים אוסטאופתיה עוזרת?כבת שבעים

תינוק בן 3 שבועות, צרחן לא קטן...

חשבתי שזה מרעב אבל גם אחרי בקבוק הוא לא רגוע (המשקל, טיטולים וכל יתר המדדים של רעב בסדר)

שמעתי בעבר דברים טובים על אוסטאופתיה השאלה לאיזה מקרים זה רלוונטי.

ואם יש למישהי המלצה למטפל טוב באזור השפלה, בעדיפות להסדר עם כללית, כל תושבי הבית יודו לך מאוד! 😉

הייתי אצל מישהי במודיעין. אפשר לתאר לה בטלפוןיראת גאולה

והיא תגיד אם היא יכולה לעזור

אווה מיכלזון

לזה.אפונהאחרונה

יש לי המלצה מניסיון רק בירושלים.

שיפוטיות בצל קשיי סמכות עם הילדיםאובדת חצות

היינו בשבת משפחתית עם הילדים

והם באמת היו קצת מציקים לכולם

עלו על ספות יפות בסלון, שמו בובה בפרצוף של המבוגרים שהיו שם, אמרו "דני אתה מציק" לאחים שלי בצורה לא נעימה ומציקה וגם שברו כוס שתיה כמו גביע זכוכית (בטעות אחד הילדים עשה תנועה לא נכונה אבל גם אמרו להם לא להשתמש בכוסות כאלו וויתרנו להם) ולא רצו לשים סנדלים כדי שהזכוכיות לא יכנסו להם לרגל

זה באמת נשמע המון

אבל הרגשתי ששפטו אותם בצורה שגרמה לי גם להתעצבן ולהיות חסרת סבלנות אליהם וזה ממש כאב לי.

פתאום המארחת קרובת משפחה שלי הייתה נראית לי נוקשה כזו ולא נעימה אליהם.

וזה הוריד לי מהמשפחה שלי

לא מרגישה שנהניתי

מצד שני היום עבדנו בגואש

ואחד הילדים שנהיה חצוף לאחרונה

שפך את הגואש בכיור במטבח ולא בשירותים לפי הכללים

מילא כוסות מים למכחול עד למעלה עד שהכל נשפך על השולחן

והכי גרוע לקח איצטרובל עם צבע לייבוש בחוץ כשהוא מטפטף כי הצבע לא התייבש על הספה והשטיח בסלון!!!

צעקתי וכעסתי והכנסתי אותו לחדר והוא לא הקשיב וניסה לצאת וזה יותר עצבן אותי

ונתתי לו עונש שאין ממתקים היום וגם אין סרטון

בסוף התפשרתי על דבר אחד

הוא נרגע ובקש סליחה אבל רק בסוף

אלו היו דקות ארוכות שפשוט התרוקנתי מכל הכוחות שלי

ועכשיו אני חושבת שהמשפחה צודקת והם באמת בלתי

לא ממושמעים ולא מקשיבים

יודעים לדרוש אבל מתנהגים לא יפה

ילד אחד עלה על צדף ושבר אותה (אבל גם אסף את הדברים לפח עם יאה מייד)

אבל למה הם כל הזמן בוחנים אותנו?

ומה אפשר לעשות עכשיו????

אני רואה דווקא הפוך ממה שכתבתרקלתשוהנ

בסיטואציה המשפחתית נשמע שהם בחנו אתכם, וגם אם לא בחנו היו צריכים גבול . נשמע שהמטרה של ההשתוללות היתה למתוח את הגבול.

יכול להיות ממלא סיבות, גם התרגשות חיובית ושמחה יכולות לגרום לילד להשתולל בצורה מוגזמת שצריך לעצור.

בסיטואציה של היצירה נשמע שהם עשו טעויות (מעצבנות) שילדים עושים, לא נשמע שזה דווקא.

כל מה שכתבת נשמע לי די נורמליריבוזום

המשפחה שלך אם אני זוכרת נכון כבר לא רגילים לקטנים, כלומר - האחים, הילדים שלהם כבר גדולים. יכול להיות שהקשיחות הזו מגיעה מזה? כבר "שכחו" מה זה ילדים...

גואש זה פוטנציאל לכלוך שדורש התארגנות מיוחדת, והסבר מאוד ברור לפני כן מה מותר ואיפה. ועדיין גם עם הסברים זה מועד לפורענות!

בקיצור, לא נעים שקורות תאונות, בטח אם זה בגלל שלא מקשיבים לכללים שהסברנו מראש, אבל לא קראתי פה משהו שנראה לי נורא או לא תואם גיל

כלומר, הם אני לא חושבת שהם כל הזמן בוחניםריבוזום

הם פשוט... ילדים.

ילדים עושים טעויות פשוט מחוסר מיומנות, יחד עם רצון בכל זאת להיות עצמאיים, ובנוסף עדיין לא רכשו אותה רמת שליטה עצמית כמו מבוגרים.

הציפיות שלנו כמבוגרים צריכות להיות תואמות, וזה אמנם דורש הרבה סבלנות ולא תמיד קל, אבל מצד שני שינוי ההסתכלות והתאמת הציפיה עוזר להגברת הסבלנות.

כל מה שאתן כותבותאובדת חצות

מעודד וחמוד

אבל עם כל הכבוד,

יודעות כמה גואש נשפך לכיור על כל הכלים ולקח לי זמן לנקות? הייתי בהלם והלכלוך ברצפה

זה לא מצריך תגובה?

ילד בן 6 לא שופך גואש בגן בכיור המטבח נכון? אז למה בבית הוא מרשה לעצמו ?הערתי מלא פעמים אבל הילד לא שפך את המים הגבוהים בכוס אלא המשיך לערבב גוונים ולהוסיף עוד מים

זה לא נקרא חוסר הקשבה???

או כשמבקשת מהם לאסוף משחק והילד לא מקשיב?

והכי דפוק שניסיתי להתמיד בלהבניס אותו לחדר שוב ושוב כשיצא, ונלחמתי בו כי רציתי להתמיד במה שאמרתי

סוף סוף ולהבהיר שהוא בחדר!

אני לא בטוחה שהייתי צריכה להכניס לחדר אבל הבית היה נראה כאוס!!!

והילד ממרה את פי ויוצא ומצפצף

הוא נלחם בי אז נהייתי יותר לוחמנית ונהיינו ראש בראש כי אצלו זה מחמיר כשכועסים עליו

אוף

אני לא יודעת איך להגיב לכל מצב

אבל בטוח השפיע עליי הכל פלוס המבט המשפחתי על הילדים והשובבות וכעסתי

איך הייתי אמורה להגיב?אובדת חצות

תנו לי איזה כלל אצבע איך ומה להגיב לכל תרחיש? או שאני רכה מדי או שאני נוקשה למרות שגם זה לא עוזר כי נלחמתי היום בתחנות רוח

ומה נותנים כעונש כשהילד עבר גבול?

ומה עושים אם הילד יוצא מהחדר ?

אוףף איזה באסה ליבי יוצא אלייךדיאן ד.

אני גם עשיתי עם הילדים גואש בחופש והתחרטתי ממש

כל הזמן הייתי בלחץ שלא ילכלכו שום דבר ולא היה כזה כייף היצירה שרצינו לעשות.

יש לי מחשבה שאולי יותר להראות להם רגש מצידך שאת מאוכזבת מההתנהגות שלהם

לא כועסת אלא מאוכזבת.

לשדר להם לפני (נגיד לפני היצירה בגואש) שאת מאמינה בהם שהם גדולים ובוגרים וכשהם לא עומדים בציפיה שלך אז לפני הכעס פשוט לשדר את האכזבה.

בלי הרבה מילים.

אצלי כשאני רוצה לתת עונש ולא יודעת מה לתת אז אני אומרת שהיום בערב אני אדבר עם אבא ונחשוב איזה עונש מגיע למי שהתנהג ככה...

זה מאוד מלחיץ את הילדים ונותן לי מרווח נשימה לחשוב יותר בשיקול דעת.

וואי, זה ממש מובןריבוזום

ברור שמשפיעות עלינו דעות של אחרים או מה שאנחנו חושבים שהם חושבים, ברור שקשה לשמור תמיד על אורך רוח כשהילדים מייצרים לכלוך ועבודה קשה נוספת "מיותרת", ברור שלא תמיד יודעים איך להגיב נכון. זה לגמרי לגמרי אנושי וכמובן.

אבל כל אלה הם עניינים נפרדים. אני הגבתי על ההתנהגות שלהם. את דיברת על ההתנהגות שלך.

זה בהחלט ייתכן שילד יתנהג כמו ילד, באופן נורמטיבי, והורה יגיב באופן שאפשר להבין בהתאם לכל הנסיבות, ועדיין למרות שזו תגובה נורמלית בסיטואציה, זו לא בהכרח התגובה המיטבית. אלו פשוט שתי שאלות שונות: האם אפשר להבין כעס בסיטואציה? לגמרי! האם זו התגובה הכי נכונה? זו כבר שאלה אחרת. אולי כן, אולי לא, אולי באופן ובמידה מסוימים?

ומכאן עולה השאלה - אם זו לא התגובה הכי נכונה, איך אפשר להגיע למצב שבדרך כלל (לא תמיד...) נדע וגם נצליח להגיב באופן הולם?

ואחד השלבים הראשונים הוא לשים לב לכך שמדובר בשני דברים נפרדים: ההתנהגות של הילד, ההתנהגות של ההורה. ולהבין שהתנהגות נורמטיבית של ילדים כוללת גם הרבה טעויות.

ומה מעבר להבנה הזו? באופן אישי אני ממש אהבתי את הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו".

גואש זה ממש מאתגר! מצדיעה לך שנתת להםיראת גאולה

אצלי אין גואש, אא"כ אני ממש במצב רוח טוב להכיל את כל הלכלוך, וכמובן רק בחצר.

אבל את משווה לגן, אז בגן הילדים ממש לא נגשים לשפוך בעצמם את הכוס מים. רק הסייעת עושה את זה. וגם לגבי גובה המים בכוס - גואש באמת הוא לא הזדמנות טובה לעצמאות. כשמשתמשים בגואש רק המבוגר מכין את מה שצריך, ומפנה את מה שצריך, זה באמת לא בשביל ילדים. אני כן מצפה מהילדים לא להסתובב עם הגואש אלא רק לצבוע ואח"כ מיד לגשת לשטוף היטב ידיים.

ילדים לא כל כך כתובת להערות מילוליות.

הערת לו מלא פעמים לשפוך את המים הגבוהים מהכוס. במקומך הייתי חוששת שיישפכו לו בדרך... לא שווה לי את התוצאה. אבל גם אם מבחינתך את מסוגלת להכיל את הנזק האפשרי, אחרי שפעם אחת הוא לא ביצע, פשוט תקחי את הכוס ותשפכי בעצמך.

מה שיותר מתאים לדעתי, זה לומר שיותר לא נוכל לצבוע בגואש עד חודש תשרי, ואז נבדוק אם כבר גדלו מספיק כדי להיות ממושמעים לכללי הצביעה בגואש. כי עכשיו הם לא מספיק גדולים ומבינים את הכללים של הגואש, וגואש מאוד מלכלך, ולכן צריך כללים מיוחדים של זהירות. אז בחודש הקרוב יוכלו לצבוע רק בצבעים רגילים, ונקווה שבעוד חודש כבר יהיו מספיק גדולים כדי להצליח לצבוע לפי כללי הזהירות.

כתבת המון דברים.. אז מתיחסת רק לדבר אחדשם משתמשת חדשה

א.כתבח לך כמה וכמה פעמים ממש כדאי הדרכת הורים.. נשמע שיש פה אתגר שחוזר על עצמו וצריך ללמוד איך להתמקם מולו. ופגישה אחת לא תספיק כנראה..סוג לש ליווי לתקןפה.וזה שווה כל שקל.

ב. אקח רק דוגמא אחת ממה שכתבת- על האיצוטרובל שטבל בצבע.

דבר ראשון - אם נותנים להתעסק בצבעי גואש או צבעי מים - זה אומר שאת במצב רוח שיכל להכיל קצת לכלוך כי כמעט תמיד נשפכים מים והאזור מתלכלך. אם את לא במוד המתאים- אז פשוט לא.

ולגבי מה שקרה-. תראי מבינה למה הקפיץ אותך באמת מבאס שמלכלכים שטיח וספה!

אבל

פה התגובה שלך נבעה מהלחץ שלך. והיא ממש לא היתה אקט חינוכי מועיל

זה מובן. אבל אם את שואלת כדי לקבל כלים לאיך כדאי להגיב בסיטואציות כאלה-

הגיוני שכשאת רואה משהו כזה תגיבי ב- מה אתה עושה? אתה מלכלך את הספה אל תלך משם! הז הגיוני שזה יצא טבעי..

אבל אז אפשר להסביר את התגובה- שהיחד ילמד לתמלל רגשות- אויש אני רואה שהספה התלכלכה זה ממש מצער אותי כי היא חשובה לי וחבל שהיא תהרס"

ובכללי כשבאים 'לחנך' לחשןב לפני מה בעצם את רוצה ללמד את הילד.

אם המטרה פה היא ללמד אותו להיות זהיר יותר על הספה והשטיח וללמוד איך לעבוד עם צבעי מים באופן פחות מלכלך-

אז תנמשי רגע..תזכרי שזאת המטרה לשך.

זה לא משהו שהוא אמור לדעת מראש.

הוא טעה..ילד מרוכז במטרה שלו- לשים את היצירה להתייבש בחוץ. הוא לא עוצר לחושב על הספה. ושאולי יכל לטפטף.

כדי שזה יטמע בתוכו- את צריכה לחזור על הכללים-

כל פעם לפני שמוציאים צבעים- מזכירים את כללי ההתנהגות. גם תוך כדי אפשר.

אין טעם להכניס אותו לחדר לעונש. מה זה עוזר? מזה הוא ילמד להיות זהיר? לחפש שירגיש אשם זה לא חינוך.

זה רק מחליש.

הוא לא התכוון ללכלך הוא פשוט היה מרוכז במשהו אחר

זה טעות

אבל לא מצריכה עונש

רק שיתוף ברגשות שלך- שהספה היא יקרה וחושבה לך ולכל בני המשפחה ותזכורת על הכללים. זה הכל.

אפשר גם לשתף אותו מצד לקיחת אחריות בנקיון.

אבל המטרה היא לא להרגיע את הסערה או להפסיק את ההתנהגות השלילית אלא להעביר את המסר שאת באמת רוצה שילך איתם הלאה

אני מרגישה שבגלל שאנחנו מתעסקיםאובדת חצות

כל הזמן ההתנהגות והשתוללות והקשיים

נהיה לא כיף איתי ובכללי

אני לא רגועה ויותר עצבנית

את צודקתאפונהאחרונה

אתם כל הזמן מפנים פצועים מתחת לגשר, זה באמת נורא מתיש וסיזיפי.

שימי לב שאת שופטת את ההתנהגות לפי התוצאות שלהקופצת רגע

ולא לפי הכוונה של הילדים...

כמו שכתבו לך, עניין הגואש שטפטף היה טעות, זו לא הייתה הכוונה של הילד, ועל זה החלטת להעניש בחומרה.

לעומת זאת, כשהילד מילא יותר מדי מים, לא הגבת בחומרה ולמעשה לא הגבת כמעט בכלל, חוץ מ'לבקש' ממנו לשפוך. את יודעת שהבקשות שלך לא כל כך מתקיימות, ולכן זו לא ממש תגובה.

במקרה הזה המשכת בפעילות עד שהמים נשפכו. הילד כנראה רצה להמשיך בפעילות ולא כל כך עניינו אותו הכללים שלך והבקשות שלך, מבחינתו סך הכל הגיוני. זה התפקיד שלך לאכוף את הכללים שאת קבעת, ולנהל את הפעילות בתנאים שלך. אם את רואה שעוברים על הכללים ולא מגיבה על כך, ומענישה רק על תוצאות, הילדים חווים עולם קצת כאוטי ולא צפוי: ילדים באופן כללי לא כל כך טובים בלהעריך תוצאות. מבחינתם אפשר להמשיך בפעילות בסבבה, למלא המון מים ולשפוך גואש באיזה כיור שרוצים והכל יהיה מעולה, הרי גם את ממשיכה את הפעילות. הם בכנות לא חושבים שהמים ישפכו או שהכלים יתלכלכו, וכשזה כן קורה זה מבחינתם לא כל כך צפוי, אבל כשזה קורה, בלי כוונה מבחינתם כי הם הרי לא תכננו לשפוך מים או ללכלך את הספה, אז הם נענשים בחומרה, לא על ההתנהגות אלא על התוצאה שלה. זה מבחינתם לא צפוי הרי אין להם באמת שליטה על מתי מים ישפכו ומתי לא, זה קורה בטעות גם למבוגרים. אז מבחינתם הם נענשים באופן אקראי.

את שואלת מה היית צריכה לעשות? ( אני כמובן ממש לא טוענת שאצלי או אצל כל אחד אחר כל כלל נאכף בצורה משולמת, אבל שאלת אז אני מנסה)

מראש כשמילאו יותר מדי מים, את בתור המבוגר האחראי היית אמורה לדעת שהמים עלולים להשפך, והיית צריכה לוודא שהמצב תוקן לפני שממשיכים בפעילות. אפשר לקחת את כל הצבעים והמכחולים ולא לאפשר להמשיך עד שהילדים עצמם לא שופכים את המים העודפים לכיור המתאים. ואפשר פשוט להצהיר בקול: 'ככה אני לא מרשה' , לקחת שניה את כוסות המים ולדאוג בעצמך לכמות מתאימה, ואז להחזיר לשולחן ולאפשר להמשיך בפעילות. יש שיחלקו עלי ואולי זה מתאים לילדים צעירים יותר, אבל זה תלוי גם במידת שיתוף הפעולה של הילדים ועד כמה הם כבר שקועים בפעילות וקשה להם להפסיק, אני חושבת שבהחלט במצב כזה של פעילות מלהיבה באוגוסט, עדיף לא להתקע על מי בדיוק יעשה ורק לוודא שהפעילות מתרחשת לפי הכללים שקבעת.

ולגבי השבת המשפחתית: עכשיו אוגוסט, לכולם חם ודביק ומעצבן מדי פעם, גם למי שהילדים שלו כבר גדולים( או רק גדולים בעיניך), ולאף אחד אין סבלנות לילדים שמפריעים וההורים שלהם חושבים שזה לא נורא או אפילו חמוד. בהחלט היה מקום להגיב לעניין הבובות בפרצוף (!) והקפיצה על הספות. אם הם לא מקשיבים (קורה לפעמים גם לילדים הכי רגועים ומחונכים) פשוט לקחת את הילדים משם ולהיות איתם במקום אחר, בחדר אחר או מחוץ לבית. והמסר הוא, שוב, שאפשר להמשיך בפעילות ( =להיות עם כולם) רק כשעומדים בכללים. לא צריך עונשים דרמטיים בדווקא, לפעמים העונש הוא באמת פשוט התוצאה הטבעית של ההתנהגות שלהם.

תראי, יש ילדים שיותר קל לגדל ואחרים שפחות. לי יש אחד מכל סוג 😅, ומהנסיון הזה אני אומרת לך, יש ילדים שגם אם לא תהיי עקבית ולא תדעי בדיוק מה את עושה, הם יגדלו מצויין ויסתדרו בכל מקום. ויש את הילדים הקשים יותר שלא יודעים לווסת את עצמם, ולא יודעים להעסיק את עצמם, והם מפעילים אותך בלי שאת מבינה למה וזה קשה אובייקטיבית. והם צריכים כל כך הרבה הכוונה ותיווך וכללים שקשה כבר לדעת במה להתמקד ומה כאן העיקר ומה הטפל. בהחלט ייתכן שהילדים שלך הם מהסוג הזה, וזו הסיבה שאומרים לך ללכת להדרכת הורים. כי זה באמת קשה ובאמת צריך את המבט החיצוני ו האובייקטיבי, כי את עצמך יותר מדי מופעלת מהם. זו לא בושה, גם אם יש כאלה שגידלו ילדים מצוין בלי זה. כשצריך זה עוזר ממש! וגם זה מנסיון.

זו לא ביקורת, זו עצה ממישהי שגם מגדלת ילד שלפעמים קשה לו וקשה איתו, לכי להדרכת הורים טובה 🙏

יש המלצה לחוף בכינרת שקט, עם מציל? ועדיף גםאוהבת את השבת

נגיש בתחבצ

קפיץאוהבת את השבתאחרונה

פעם ראשונה שקיבלתי מחזור חצי שנה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

בהנקה מלאה

בדרך כלל לקח שנה ואפילו שנה וחצי עד שהמחזור חזר

מה זה אומר?

הרחם חלשה יותר? רצפה אגן השתנתה? מה זה אומר?

מאזן הורמונים שמשתנה עם הגיל ועוד גורמים..טארקו

זה בדכ הפוךעכבר בלוטוס

ככל שהגיל עולה, ההנקה מונעת יותר (זה קשור לזה שהפוריות יורדת)

לא בהכרח..טארקו

יש יותר אי סדירות בדימומים לכל הכיוונים

היה שינוי בדפוס ההנקה לעומת הלידות הקודמות?השם שלי

אצלי זה קרה עם תינוקת שישנה לילות שלמים מגיל קטן.

יש מצב שההנקה עדיין מנעה לי למרות שהיה מחזור.

נראה לי פחות קשור לחולשה של הרחם או רצפת אגן. יותר לשינויים הורמונליים.

זה יכול לקרות וזה תקין, גם אם זה מבאס.

האמת שלא. התינוק לא לוקח מוצץ ואפילו לא בקבוק .אנונימית בהו"ל

לא ישן לילות שלמים

ורק על הנקה

כמו שכתבו יכול להיות שינוי דפוסי חייםעכבר בלוטוס

וגם כמה הגוף חזק

וכמה התינוק 'תינוקי' בעינייך וזקוק לך

יצאת לעבודה? ישנה מאוחר יותר? קיץ/חורף? אוכלת לא מסודר? מוצץ שיש לעומת פעמים קודמות?

ולפעמים פשוט ה' רוצה לרמוז לנו משהו דרך הגוף, הגוף הוא המורה הטוב ביותר שלנו

אני ראיתי שכשאין בי רצון עמוק להניק הווסת מגיעה וגם כשקשה לי מול בעלי אני פתאום מתחילה להכתים..

יש לך רווח כולשהו מהווסת? יש משהו שהיא נותנת לך שאת זקוקה לו? שאלות למחשבה

במידה ואת לא מתחברת לגישה אז מה שכתבתי למעלה אלו הסיבות היותר טבעיות

גם לי קרה, אצלי נראה לי שהיה קשור למניעה שונהשיפור

אולי אם זו מניעה עם הורמונים אז זה משנהאנונימית בהו"ל

אולי ישמע מוזר❤️

אבל בקיץ יש סיכוי לקבל מהר יותר

דיעה שלי בלבד

ומנסיון

מעניין למה זה קשור..טארקו

אולי עניין של מאזן נוזלים

אצלי זה לא היה קשוריעל מהדרום

לק"י

פעמיים שילדתי בטבת ותמוז, קיבלתי אחרי שנה ו-3-4 חודשים.

וכשילדתי בתשרי קיבלתי אחרי שנה וחצי בערך.

כשאת אומרת קיץ, את מתכוונת לזמן הלידה או לקיץ שאחרי הלידה?

אז אותו דבר פחות או יותראנונימית בהו"ל

לא הבנתייעל מהדרום

לקיץ שאחרי .❤️

כמובן שלא אצל כולן בכלל

אבל החום לדעתי גורם לקש ששובר

אם בחורף למשל מישהי חווה סטרס לא יגיע מהר דימום

אבל תוספת קיץ זה סיפור אחר

הגעת למסקנה רק מנסיונך?יעל מהדרום

לק"י

כי אני מאמינה שמלא נשים לא מקבלות מחזור שנה+-, ככה שהקיץ עובר בלי לקבל.

לכן אמרתי לא אצל כולן בכלל❤️

זה עוד גורם בעיניי

השאלה איך הגעת למסקנה הזאת...יעל מהדרום

לק"י

בעיני צריך לבסס את זה מעבר למקרה ספציפי ותחושות בטן.

דיעה אישית כמו שכתבתי❤️

תשאלי תבינה

אולי יש הגיון בדברי🙂

אצלי שמתי לבהשם שלי

שבקיץ יש לי הרבה פעמים דימום יותר ארוך, ואני מצליחה לעשות הפסק יותר מאוחר.

אף פעם לא הצלחתי להבין למה זה ככה, אבל זה כן משהו שחזר על עצמו.

זה שינויים במאזן ההורמונליפרח חדש

וזה לא בהכרח מעיד על 'בעיה'

אצלי דווקא היה הפוך

המרווחים בין הלידה למחזור ראשון הלכו והתארכו

חודשיים אחרי לידה

4 חודשים

6 חודשים

8 חודשים

אתלי התברר שקשורהריון ולידה

אם ישנים איתי בחדר או לא, פחות מטעימות מוצצים וכו

כי זה השפיע על ההנקה בלילה?השם שליאחרונה

צ'יפ מעקב לתיק של הבן שליוואלה באלה

אז הגענו לגיל שהוא רוצה ללכת לבד לבית הספר

זה ממש מפחיד אותי למרות שאנחנו מרחק 7 דקות הליכה

זכור לי שמישהי כתבה פה על צ'יפ שהוא כמו מעקב למזוודות ואפשר לשים בתיק של הילד ולראות איפה הוא נמצא

אייר טאג וכאלה לא רלוונטי כי הוא באיזור שרוב האנשים לא עם סמארטפונים…

יש משהו זול? רואה דברים ב800 שח ומעלה

קידיווטש וכאלה גם לא רלוונטי, אסור אצלם.

אולי זאת היית את? @מקרמה

פלאפון מקשים פשוט גם אסור?יעל מהדרום

קנינו פעם באלי אקספרס בכמה שקליםרק טוב!אחרונה

לא יודעת להגיד אם זה טוב, כי בפועל לא השתמשנו. סתם כי לא ידענו איך להפעיל ולא הגענו להתעסק עם זה שמנו בצד ושכחנו מזה.

אשמח לרעיון לכיסוי שיהיה פרטיות במרפסת ובחלונותפלפלונת

ואם יש המלצה איפה לקנות אני רוצה לסגור את המרפסת אבל עדיין להשאיר אפשרות להסתכל החוצה וגם שזה לא יראה כל כך סגור ומסוגר וגם בחדר שינה שאני אוכל לקום מהמיטה בלי מטפחת משהו בחלון לשים.

בחדר שינההשם שלי

הכי פשוט לשים וילון.

במרפסת- זאת מרפסת סגורה או שאת רוצה לסגור אותה?

אצל ההורים של בעלי הקירות של המרפסת הן זכוכיות אטומות. למעלה יש חלונות, שהם גם אטומים. אפר לפתוח את החלון ולהסתכל החוצה, אבל זה גבוה יחסית וכן נראה סגור.

הוילון נדבק לרשת וחוסם את האויר ולמרפסתפלפלונת

תוהה איך לחסום אך גם לאםשר לנו להביט החוצה.

לחדר שינה אולי רשת דמוי עלים. למרפסת קנים או בד. ענו לי מנסיונכן.

יש חיפויבשורות משמחותאחרונה

לזכוכית שחורה

משהו כזה שמבפנים את יכולה לראות החוצה ומי שבחוץ לא יכול לראות אותך

אבל נראה לי שזה מכהה את אור השמש הטבעי שנכנס מהחלון

מה עושים בכותלעוד מעט פסח

כשאני רוצה ללכת לבד, בלי בעלי, אבל כן עם בנים בגילאי יסודי (שמצד אחד גדולים מדי לבוא איתי לעזרת נשים, מצד שני קטנים מדי ללכת לבד)?

הלוואי ויהיה לכן רעיונות.

שאלה טובה...מתואמת

האפשרות היחידה שעולה לי היא להישאר יחד ברחבה החיצונית, לפני החלוקה לגברים ונשים.

או למצוא אדם שנראה אמין ולבקש ממנו להשגיח עליהם, אבל זה נראה לי עדיין מלחיץ...

לענ"ד נכנסים לעזרת נשים אבל בחלק האחוריnik

גם אני חושבת ככהשואלת12

עדיין קיים הבית כנסת בחלק המקורה?טארקו

אם כן אפשר ללכת לשם שהגברים ונשים צמוד..

אפשר להיות בחלק המשותף לפני הכניסה לנפרדחילזון 123

האמת, אני לא חושבת שזו בעיה שיבואו איתךכתבתנו

זה לא שה'פעילות' בכותל היא כזו שלא מתאימה שבנים בגיל יסודי יראו אותה. אני הלכתי עם ילדים לבד או אפילו עם בעלי כשהבנים רצו להיות איתי ואף אחד לא אמר כלום מעולם. אני באופן אישי לא מרגישה שזה פוגע בצניעות (אפילו אם גבר מבוגר יכנס לעזרת הנשים כדי לקרוא למישהי באופן ענייני זה בסדר מבחינתי)

וואי, מענייןעוד מעט פסח

אשמח לדעת אם עוד נשים חושבות ככה.

אני אמורה להגיע רק עם ילד בן 8 (ובנות...).

לדעתכן זה בסדר?

כי לבוא עד הכותל ולהישאר רחוק יהיה לי באסה.

ילד בן 8 לגמרי הייתי מכניסה איתנו לעזרת נשיםטארקו

בגיל 10-12 הייתי כבר מתלבטת

אבל 8 ודאי שכן

זה לא בריכה או שירותים...

בדיוקשיפור

מסכימה גםיראת גאולה

נראה לי שזה בסדר...מתואמת

יכול להיות שזה היה מעט מפריע לי, אבל בסופו של דבר הוא די קטן.

ויש גם סדרנים שמסתובבים בעזרת הנשים - זה אם כבר יותר מפריע לי...

הייתי מכניסה חופשי לעזרת נשיםשיפור

בגיל 8 לגמרי שיכנס איתךרק טוב!

בגיל הזה הוא לא נכנס לעזרת נשים בביהכנ"ס?

ממש בסדראורי8

לא בעיה בכלל. הבן שלי בן 8, ונראה לי שהיתה סיטואציה שהוא היה איתי בעזרת. נשים בכותל, לא חשבתי בכלל שזה יכול להיות בעיתי.

ברור חופשי מהDoughnut

כן ברוראמאשוני

ילד בן 8 לגמרי צריך להיות צמוד לאמא שלו.

לא מזמן הייתי בכותל והיו בנים בגילאים האלו (היו גם גילאי 10 לדעתי)

גיל גבולי חשבתי 12-13

יש בנים שעדיין לא עצמאיים בגיל הזה.

ברורר ילד בן 8 מכתחילה תכניסי איתךSeven

לא רואה בעיה

גם אני חושבתאוהבת את השבת

אופס לאחרונה הכנסתי ילד בן כמעט 9צלולה

ואפילו לא חשבתי שזה עלול להיות בעייתי🫣

בעלי היה איתי אבל רצה להתפלל כמו שצריך בלי לדאוג לילדים...

זה לא עלול להיות בעייתיDoughnut

חשבתי ילד בן 12-13, עד אז לא רואה שום בעיה.

לדעתי כןממשיכה לחלום

זה לא אמור להפריע לטעמי

שייכנסו איתךמקקה

לא רואה מה הבעיה

מצטרפת לתגובות שבגיל הזה אפשר לקחת איתךהשם שלי

מוסיפה כשאני ואחותי היינו בגיל הזה, כן היינו הולכות לעזרת נשים כשאבא שלי ואחרי היו הולכים לגברים.

היינו מסכמים מקום ושעה למפגש בסוף התפילה.

אבל היינו שתיים, לא לבד.

וגם זה שונה להיות לבד בעזרת נשיםאוהבת את השבת

מאשר להיות לבד בעזרת גברים

וואי, תודה רבה!עוד מעט פסחאחרונה

האמת, הופתעתי מתמימות הדעים כאן שזה סבבה להכניס בגיל 8 לעזרת נשים.

אבל אכן פתרתן לי את הבעיה.

עוד רגע אלול- שרשור רעיונות והצעות לתכנים ושות'מרגול

לעמוסות יותר ופחות מבינינו

אשמח לשמוע!

תכניות חביבות שראיתן או תשתתפו בהן

דברים שאתן רוצות לעשות בעצמכן

דברים שעבדו לכן טוב שנים קודמות

ושיהיה לזכות אחדות ישראל, הצלחת צה"ל וכוחות הביטחון, רפואה שלמה לכל החיילים שנפצעו (גם בגוף וגם בנפש), בתוך כל שאר חולי עמ"י.

ובתפילה שנעורר ליבנו לה', ומתוך כך גם יאיר ליבנו אל הסובבים אותנו ואל עצמנו.

נרשמנו לתוכנית של חנה כהן אלורושמשית123

הבת שלי שמעה את התוכנית קיץ שלה ומאוד התחברה, מקווה שגם זה יהיה מוצלח

מקוון? יש לה אתר?מרגול

כן, בזוםשמשית123

אנסה לצרף קישור

חנה כהן אלורו

איזה כיף שפתחת!אמאשוני

אשמח ממש להמלצה על שיחות מתאימות בפודקאסט.

לאו דווקא כאלו שמעלים במיוחד לאלול, אלא כל דבר כזה שפותח את הנשמה.

ראיתינפש חיה.

⏰*עוד 36 שעות זה קורה*⏰

🍏אלווווול!!!🍏

יום העיון המרכזי העולמי בתורת רבי נחמן "תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה"🤲

חגיגה של התחזקויות שיעורים והשראה בהשתתפות הרבנים מיכי יוספי, מאור קריו, אלישיב בלוך, דן לוינזון ועוד ..

יום חמישי הזה (13.08) ראש חודש אלול חלק א' 8:30-12:00 חלק ב' 20:00-22:30

🔥הרשמה מהירה ללא עלות🔥: תשובה פשוטה כנס אלול נהר דעה

אפילו הרהור תשובה אחד לרגע אחד גם אם הוא מיד יעלם -שווה הכל !!

תודה שפתחת!ואני שר

לתוכניות פרונטליות, יש מישהי שריכזה הרבה -

טוב לי תורת פיך | תוכניות לימוד תורה לנשים

מעבר לזה אני משתדלת לשמוע שיעורים כשיש לי זמן וכוח, בוחרת רבנים שאני יודעת שאני אוהבת לשמוע כי זה יותר קל לי. יש היום ביוטיוב של המון רבנים וכמעט לכל ישיבה או מדרשה.

לימוד יומי בספר רמזי אלול של הרב אייל ורד, מרגישה שעוזר לי לשים לב יותר לתקופה...

יש את הכנס לנשים (חינמי - שיעורים מוקלטים)בארץ אהבתי

של ליאון קנדיל.

השתתפתי בשנים קודמות והיה שם הרבה שיעורים שממש הוסיפו לי.

💫 *כנס תשובת הלבנה4 יוצא לדרך*

💜 5 שבועות של מסע רוחני-נשי

🩷 7 שיעורים בכל שבוע ללא עלות

❤️ 35 רבניות ומרצות מומחיות בתחומן

🧡 תשובה אל הגוף, הנפש, הבית והמחה, הזוגיות והקודש

💛 שפע מתנות במיוחד בשבילך

והכל ללא עלות! לכל אישה, בכל שלב!

להרשמה:

הרשמה לכנס תשובת הלבנה2

אבל באמת יותר מהכל -בארץ אהבתי

בעיני אלול משמעותי זה לא אלול שאני שומעת בו הרבה שיעורים, אלא אלול שאני מצליחה לעשות בו עבודה פנימית על עצמי.

השיעורים יכולים לתת כיוון, לעורר את הרצון, אבל לבד זה לא מספיק. בסוף אני צריכה לפתוח קובץ להתבוננות (או דף ועט, למי שאוהבת כמו פעם...), וממש לכתוב שם דברים לעצמי.

אני אוהבת לכתוב לעצמי שאלות מנחות, זה עוזר לי להתמקד.

לא כל שנה אני מצליחה באותה מידה. היו כמה שנים ששיתפתי פה את השאלות שאני עבדתי איתן (זה גם עזר לי להתמיד). היו שנים שפחות הצלחתי.

לא יודעת כמה אני אצליח השנה. מרגישה כרגע קצת בעומס, במיוחד שרוב אלול אנחנו עוד בחופש הגדול. אבל מקווה להצליח לפחות משהו...

איזה תובנה משמעותית... באמת הלוואי להצליח..אוהבת את השבת

מתאים לך לשתף בשאלות מנחות?

מצאתי את הקישורים לשרשורים שפתחתי פה פעםבארץ אהבתי

זה הראשון

ר"ח אלול - איך חוזרים בתשובה? (די ארוך - כולל שיתוף אישי) - הריון ולידה

ואחרי שנתיים עשיתי פה שוב-

התבוננות אלול תשפ"ג - מי מצטרפת אלי השנה? - הריון ולידה

השנה אני עוד לא יודעת מה אני אעשה... מקווה להצליח בכלל לפנןת לזה את הזמן ולא לתת לאלול לעבור עם כל העומס בלי לפנות זמן לעצמי ולהתבוננות.

תודה! יש סיכוי שגם השנה תעשי דומה בפורום?מרגול

אהבתי מאוד מאוד

אני לא מחפשת דווקא שיעורים, אלא כל דבר שמעורר תשובה ומחבר לתקופה.

אם לעוד מישהי יש רעיונות אשמח לשמוע!

ואני בלי נדר אעבור על מה שכתבת בשרשורים שצרפת

תודה שביקשת...בארץ אהבתיאחרונה

אני כמה ימים מתלבטת על זה, כי אני מרגישה די בעומס.

ומצד שני אני גם רוצה להצליח לעבור אלול משמעותי, גם אם רובו בתוך החופש, ועם עוד הרבה עומס מסביב...

אז בעז"ה בלנ"ד אני כן אשתדל לפתוח שרשור אלול גם השנה.

הפעם זה לא יהיה כל יום כמו בפעמים הקודמות, אלא משימה שבועית. נראה לי שככה יש יותר סיכוי שאני אעמוד בזה.

אם מישהי מחפשת משהו יומי - מוזמנת להיכנס לשרשורים משנים קודמות שקישרתי פה, וללכת לפי ההנחיות שם...

מקווה בלנ"ד להתחיל מחר. הלילה לא חושבת שאצליח.

תודה שצרפת!!! אלופה את!!!!אוהבת את השבת

צריכה חיזוקיםאנונימית בהו"ל

הבטחתי לעצמי השנה שאני מקשיבה לעצמי

הבטחתי לעצמי שהשנה אני עושה מה שהכי טוב- לי

מנטרלת את הפחדים

מנטרלת כל חשש

הבטחתי לעצמי השנה שאני נשארת בראש השנה בבית עם הילדים

הבעל טס ואני עם הילדים

בשנים הראשונות נסעתי

כבר כמה שנים קבוע אצל חמותי בראש השנה בסבל ....בעצבים,...במריבות...

הבנות שלה קשות קשות קשות,רעות ,מתעללות

אין שום חמלה כלפי אף אחד

הן לא רוצות אותי ולא את ילדיי איתן.

וחמותי משקשקת מכל תגובה שלהן

אבל שורף לי. העלבון צורב כשהיא אמרה שהשנה לא.

ואני יודעת שזה קדם להטפות מוסר מצידן.

אז כואב לי

כי ההרגשה של להיות לא רצוי היא הרגשה קשה מאוד.

ולצערי אני סוחבת אותה כבר כמה שנים כמו תסמונת האישה נמוכה, חוזרת שוב ושוב

ואחר כך בוכה ומרירה

אז השנה החלטתי לבחור בטוב. ובכל זאת קשה לי.

כי פעם ראשונה אהיה בחג לבד עם הילדים,אחרי שרגילים לביחד

אבל ביחד כל כך רעיל ולא

והשיחה של חמותי הגיעה כל כך מוזרה..סיפרתי על הילדים ומה שלומם ואני שומעת שקט

מצידה,חוסר התעניינות שהיא רק רוצה כבר לומר שאל תבואו כי הבנות שלי לא מסכימות

והיא צלצלה וחזרתי אליה ואז היו מלא מלא ממתינות ואז היא התקשרה כל כל הרבה פעמים שזה היה תמוה לי ממש וכבר חשדתי שזו שיחה קשוחה

אני צריכה חיזוקים..עצוב לי. עצוב לי להבין שאנחנו לא רצויים למרות שהרגשנו את זה כל השנים אבל עכשיו זה ממש להפנים

ואו חיבוק גדול! זה לא קלברונזה

וממש מעריכה אותך שעשית סטופ לזה השנה

מדהימה!

אולי להזמין לחלק מהסעודות חברים או משפחה?

יש לך מישהי שבעלה גם טס? אולי לעשות ביחד סעודה?

אם תשארו רק המשפחה המצומצמת אולי לחשוב על תוכנית בסעודות ובמשך היום שירגישו אוירת חג וכייף

תודה ♥️אנונימית בהו"ל

התכנון זה להיות בשקט בבית, בלי הפרעות

אולי כן אצליח קצת להתפלל בין לבין. זה באמת ניסיוני השנה

ואולי להזמין את כל האוכל מקייטרינג למרות שזה יקר ממש

אולי בתור פיצוי.

🫂 לא מבינה אנשים כאלהיעל מהדרום

לק"י

אני בטוחה שיהיה לכם הרבה יותר טוב השנה בבית מאשר אצלם.

אני רק -הדרים

למרות התחושה הקשה תשמחי שחסכו לך את הצד של להיות הפוגעת. אני במקום שלא סובלת להיות אצל חמותי כבר מרוב הערות והתערבויות והיא תמיד בחיבוק דוב מתעקשת על חגים אצלה וזה גורם לי למריבות ולהרס בשלום בית כי בעלי רוצה מצד אחד לרצות אותי ומצד שלי לשמח את אמא שלו , לא משנה שהיא פקעת עצבים כשכולם מגיעים ואף אחד כבר לא רוצה להגיע , כולם מגיעים נטו כדי לרצות אותה כדי שהיא תרגיש שהיא אירחה למרות שהיא מחכה רק לשקט ורק מעירה . אז חיבוק גדול גדול אבל תראי את חצי הכוס המלאה יקרה בטוחה שאת לא צריכה קשר רעיל כזה עם הגיסות שלך ובע"ה יהיה לך ולילדים חג מהמם !!!

חיבוק חיבוק חיבוקמתיכון ועד מעון

תני לעצמך זמן להתאושש מהשיחה ומהחוויה.

דווקא נשמע שזה לטובה שלא תהיי במקום שלא טוב לך.

ועכשיו תחשבי מה ואיפה יהיה לך הכי טוב ומוצלח ותעשי את זה הכי נעים וטוב

אין דבר יותר כואב מלהרגיש דחיהבאתי מפעםאחרונה

כמה שידעת שהן רעילות, ורעות ומתעללות המשכת להגיע ולסבול והנה, אמרו לך בפנים. אווצ'

מאמי, קחי את הנפילה הקשה הזאת רק לעלות למעלה גבוה, תעשי לכם את החג הכי כיף ומשמח ומפנק שיש.

הנה, היא חסכה לך את השיחה שאת היית אמורה לעשות בעצמך ולהגיד - לא נגיע כי סיוט לי. הבטחת לעצמך שתדאגי לעצמך השנה ולא עשית זאת אז הקב"ה דאג שתהיי במקום יותר נכון ומדויק לכם.

מישהי הייתה בקניון רמות בג'ימבורי. מומלץ? גילאים?פלפלונת

מקפיצה ליפלפלונת

מקפיצה לךאמהלה

הייתי לפני אולי שנתייםoo

עם ילד בן 4 וילד בן 14 שיחק איתו כדי להשגיח עליו

היו מתקנים גם לתינוקות

מקום נחמד

רועש מאד

הם החזיקו שם כשעה

זה עלה יחסית יקר או שזה המחיר לא יודעת כ50 שח

תודה רבה!פלפלונת

אנחנו היינו כמה פעמים. שווה ממש!מתואמת

מתאים עד גיל 10-11 בכיף, וגם לקטנים יש מה לעשות.

החיסרון היחיד הוא המחיר... אבל התמורה שווה.

תודה, יש שם לונאפרק לחוד וגימבורי לחוד?פלפלונת

יש בעיקרון משחקייה אחת עם כמה מתחמיםמתואמת

אבל רובם בקשר עין עם הספסלים של ההורים

המתקניםoo

זה בנפרד וזה לא משהו קבוע

בדר"כ בחופשים מביאים מתקן או יותר

היו זמנים שכם היו מכוניות חשמליות וגם לקטנים

תודה לכן על ההסבריםפלפלונתאחרונה