מבינים שאלו החיים וככה גם אנחנו נהיה אחרי חתונה ומוצאות חברות אחרות.

ויש חברות נשואות טובות שעדיין שומרים איתם על קשר, אמנם פחות מבעבר אבל עדיין קשר איכותי. 

שלרוב אני זאת שמבחירה מנתקת קשר עם חברות  אחרי חתונה,חוץ מאלה שממש קרובות.

הרבה פעמים הן רוצות לשמור על קשר (רוצות את האוורור הזה ומתגעגעות לשיחות כאלה) ומנסים בהתחלה אבל מרגיש כבר לא שייך, נושאי השיחה פחות רלוונטים וגם עצם זה שהסטטוס שונה משפיע.

ונתקלת בצד השני ב"אני צריכה לשאול את בעלי מתי הוא עסוק", כאילו שמדובר בילדון שצריך בייביסיטר.

אז תעזבי אותו לשעתיים, מה יקרה??

סליחה, אני קצת מתוסכלת

אני מבינה אותך.

לרוב אם הייתה לכם באמת חברות טובה ואכפת לכן אחת מהשניה זה אמור להימשך אחרי חתונה.

תראי עד כמה היא באמת מתאמצת בשביל החברות שלכן. זה מוזר מאוד שהיא לא יכולה להקדיש לכן שעתיים, אני מאמינה שהיא לא עם בעלה 24/7. גם תלוי כמה זמן אחרי חתונה עבר.

התסכול שלך מוצדק אבל תנסי קצת לחשוב מהמקום שלה, תהיי כנה עם עצמך.

הן עדיין חברות. לא רק היו.

אגיד במאמר מוסגר. שהרבה אומרים את זה שוב ושוב, שזוגות בשנה הראשונה צריכים את החברים הטובים שלהם. זאת שנה מסובכת מאוד רגשית.. זה כבר משהו שאת יכולה להועיל להן. ואם זה יקרה, זה אולי השקעה מצידך, אבל ככה חברה טובה מתנהגת..

איך מתמודדים? תלוי במעגלים החברתיים שלך. כמה למה איך. הכל.. זה שהן פחות זמינות לא אומר שלא תפגשי אותה בלימודים או משהו כזה.

בהצלחה

אני צריך אותו הוא עוזר לי

וכן להפך.

בע"ה, גם את תהיי נשואה בקרוב ממש, את תצטרכי אותן גם.

למרות שמבחינת עניין ברור שלרווקה יותר מעניין 

כאילו נראלי זה קצת דרך העולם כזה

שאחרי החתונה הם קצת פחות עם חברות..

אבל כן זה מבאס

וזה גם תלוי בחברה יש כאלה שגם אחרי החתונה מחפשות תקשר וזה כיף

ויש כאלה שלגמרי נעלמות וצריך לשחרר

בכל מקרה פשוט תתמקדי בחברות שעדיין לא התחתנו ופנויות להיפגש חופשי חחחח

הן נמצאות בשלב קריטי של בניית זוגיות. הם עדיין לומדים להכיר אחד את השנייה. נוכחות של עוד מישהי יכולה לבלבל, ולדעתי זה לא שייך.

זה לא שהן הבייביסיטר של הבעלים. זה החיים המשותפים שלהם כרגע. הם בונים את הביחד שלהם, ולוקח זמן עד שמבשילים לבנות את הלבד בביחד הזה. הבעיה היא שהרבה פעמים הזמן הזה מגיע כשכבר עוברים לדברים שמטרידים בשלב הבא של החיים: לבחור מקום מגורים, היריון, לידה - דברים שכנראה פחות רלוונטיים לעולם הרווקות, ולכן החברות עוברות לחפש את קבוצת השוות, נשים שנמצאות בשלב דומה של החיים.

האם אפשר להישאר חברות טובות כשאחת רווקה ואחת לא?

לדעתי כן, אבל זה לא כזה קל. צריך להתאמץ. צריך להבין שזה "חברות טובות" אחרת ממה שהכרת עד כה, וצריך למצוא דרך מאוזנת לשמור על הקשר הזה.

אבל כמו שאותה כבר יתחילו לעניין דברים אחרים, הדברים שמטרידים אותך כבר יתרחקו יותר ויותר מהעולם שלה. וגם את צריכה את קבוצת השוות שלך, שמבינות איפה את נמצאת. חברות זה דבר חשוב, וזה באמת נהיה מורכב שכשולם מתחתנות ואת נשארת מאחור...

התחברתי מניק חדש כדי להגיב

כי בטח החברות המדוברות קוראות כאן 🤭

אז ככה

קודם כל-

זאת התחושה הכי קשה והכי מתסכלת שיש בשלב הזה של חברות שמתחתנות!!!

התחתנתי בין הראשונות אבל הספקתי לחוות כמה סיפורים כמו שאת מתארת

חברה שבשנייה שהם סוגרים ביניהם -

אין על מה לדבר חוץ מהחתונה והבחור

ואחרי החתונה - אין בכלל עם מי לדבר,

נעלמות כאילו לא היינו ביחד כבר שנים.

אז לפני הכל אני רוצה לשלוח לך חיבוק

מבינה אותך ממש,

זה באמת תחושות לא פשוטות!!!

עכשיו לשאלה שלך וברשותך אני מתחילה מהסוף -

כתבת 'חשבתי שהיו' ואני לגמרי מבינה למה

אבל שתדעי

שחברות טובות שהיה לכן טוב ביחד -

זה לא נעלם ככה סתם.

נכון שיש מקרים שבהם הקשר באמת מסתיים לנצח בחתונה

אבל זה לא רווח בכלל!

מהניסיון שלי - יש חברויות שחיכו כמה שנים עד ששתינו התחתנו והתבססנו

והקשר חזר להיות ממש חזק! ממש כמו פעם!

אנחנו נפגשות הרבה והדיבורים כיפים כמו פעם

אבל הייתה באמצע תקופה של ניתוק,

וזה הדבר הבא שאני רוצה לכתוב לך

(וסליחה שיוצא לי כזה ארוך 🙈)

אני אכתוב על עצמי ואת תקחי לך מה שמתאים לך:

רק אחרי שהתחתנתי,

הבנתי מה זה להתחתן.

רק כשחברה אמרה לי

'אבל אמרת שאת לא תהיי כמו זאת וזאת ולא תעלמי'

הבנתי.

אני עשיתי רונדלים באוויר כדי לשמור על קשר גם אחרי החתונה.

והקרבתי המון.

פעם אחת זה עלה לי בזוגיות.

ואז הבנתי שאני פשוט לא יכולה לתזז בין שני העולמות!

טכנית!

בעלי יצא פגוע מזה,

החברות כעסו וממש לא הבינו

הם לא ראו בכלל את המאמצים שלי

ואני הפנמתי סוף סוף

שהן פשוט לא יבינו עד שהן בעצמן יהיו נשואות!!!

את שואלת מה יקרה אם ניפגש פעם בחודש?

תשובה -

פעם בחודש זה המון!!! המון! בשביל זוג צעיר.

שוב אני כותבת על עצמי -

הייתי סטודנטית, הוא אברך.

למדתי עד שש. נפגשנו בשבע.

יש לי מטלות להגיש,

שיעורים למחר להכין,

ומה עם ארוחת ערב/ בוקר צהריים למחר?

מה עם לשבת לדבר?

מה עם זמן לעצמית

ללכת לישון בשעה סבירה?

לעשות קניות לבית?

לנקות את הבית?

קניות לעצמי בגדים וכו'?

ערבי נשים?

שכנות שמצפות ליחס?

אמא וחמות שרוצות להיפגש לפעמים?

אחיות/ גיסות כנל?

מקווה פעם בחודש?

הרשימה עוד ארוכה,

אבל נוספו לי לחיים כל-כך הרבה משימות שפתאום פשוט לא יכולתי להשאר אחרי הלימודים לעשות משהו ביחד

פשוט לא היה לי זמן!

שלא לדבר על העומס הנפשי שמביאה איתה חתונה.

מקווה שהבנת אותי

חשוב חיבוק זאת חוויה ממש לא כיפית ♥️

לסיכום

אם קראת עד כאן 😅

1. את נורמאלית עם התחושות שלך

2. גם הן נורמאליות

3. בחברויות טובות הקשר בעז"ה יחזור לעצמו, תני להן ולך את הזמן

4. תנסי לזכור שאת לא לגמרי מבינה

5. מצטרפת להמלצה שעלתה פה לדאוג לסובב את עצמך בחברות שכן טוב לך אתן, אולי רווקות ואולי לא, שזורמות ובראש שלך.

בהצלחה!!

תודה רבה על התגובה וההבנה, כתבת ממש יפה ודי הכנסת אותי לנעליים שלהן.

עכשיו השאלה שלי איך לדעתך קשר כן אמור להתנהל? להציע לה לצאת פעם ב או בכלל לא? מה כן היית מצפה מחברות שלך? 

שמרתי על קשר עם חברות בשנה הראשונה היה נוח לי לדעת שהן רוצות להיפגשש ושהיה לי זמן הייתי קובעת איתן הייתה לי חברה כמוך שהייתה חברת ילדות שלי היא לקחה את זה ככ כקשה ממש נפגעה וזה הגיע למצב שהעיק כבר לדבר איתה כי היא כל הזמן לא הבינה למה נעלמתי ולא הבינה שזוג בשנה הראשונה צריך ספייססס וזמן

יצא שניתקתי איתה קשר אחרי שנתיים היא גם התחתנה ומהר מאוד קלטה;) והיום ששתינו נשואות כמה שנים אנחנו שוב חברות נפש

אני ברמה האישית כן הייתי שמחה שחברה תמשיך להציע מידי פעם להיפגש, בלי לתת תחושה שאני חייבת להגיד כן.

פשוט להיות שם

ואני אדע שברגע שאני יכולה אני פונה אליה בחזרה.

אבל זאת אני ברמה האישית,

ויכול מאוד להיות שלך בתור חברה לא מתאים להיות במקום הזה

וזה לגמרי בסדר!

אני זוכרת את עצמי מציעה לחברה שלי לצאת ולהיפגש ועוד פעם ועוד פעם וכל פעם היה לה תירוץ אחר

וזה יצר אצלי משקעים ממש לא נעימים

למרות שבתכלס בדיעבד הבנו שתינו שזה מה ששמר על הקשר שלנו

מבינה?

אם זה משהו שלא עושה לך טוב אז ברור שאת לא צריכה לעשות כזה דבר!

אם זורם לך להציע מידי פעם להזכיר שאת פה בשבילה- אני מאמינה שזה אחלה דבר ומעריכה מאוד מאוד מי שעושה ככה!

אם כרגע יותר מתאים לך להתרחק ולחפש את המקום שלך והחברות שלך

אז כן, זה הדבר הכי טוב בשבילך!

גם עם בחורה שמתחתנת אני מצפה להבין את החברות הרווקות שלה אם הן קצת מתרחקות

הלוואי שיותר

נתתי את זה כאחת מתוך המון דוגמאות

למה שזוג עושה היומיום

וזה עוד בלי לדבר אחר כך על גידול ילדים 😉

נניח שאת אחותי אני פוגשת פעם בחודש

עוד פעם בחודש פגישה עם הגיסות

פעם בחודש קניות לעצמי

פעם בשבוע קניות לבית

פעמיים בשבוע ניקיונות

זה כבר בקושי נשאר זמן זוגי 🤪

ולכן מגיע המקום הזה של -

מתי אצא עם חברות??

אגב מהניסיון שלי

דווקא כעבור כמה שנים כשיש יותר עומס וילדים ועבודה

אז פתאום גם נהיה צורך יותר משמעותי לצאת עם חברו ♥️

הרבה יותר מאשר בשנה הראשונה 

את אחותי אני פוגשת מלא ..

אני באמת חושבת שאם את אוהבת מישהי

את יכולה לתת לה מקום לא משנה מתי

אני כן יכולה להבין שבשנה הראשונה יש יותר קושי ..

אבל גם מכירה בנות ששיתפו בקושי ועזרתי להן לצבוע את הדירה / לעצב במקום יציאה וזה הכי נורמלי .

אגב פעם אחרונה הדייט עם אחותי תוך כדי שהיא מכינה אוכל לשבת

אני מבינה שלפעמים יש צרכים שהן חשובים ואין לי בעיה להיות לעזר

בתנאי שגם הן יהיו שם בשבילי .. בטח לא חד צדדי.

אם הייתה לך חברה טובה

שאהבת והיית שם בשבילה

והיא לעומת זאת לא ממש הייתה שם -

זה לא אומר, לדעתי, שהיא לא אוהבת אותך

אגב יש לי חברה כזאת

ממש חברת נפש

והיא כל הזמן מתנצלת שלא נפגשים ושהיא לא מוצאת זמן

וברור שיש לי בלב עלייה

כל-כך קשה לך למצוא זמן?

אז אולי אני לא באמת חשובה לך?

אולי אני בסוף סדר העדיפויות?

אבל אני מבינה שזה שלה

ואני פשוט הפסקתי לרדוף אחריה.

ואכן לא נפגשנו כבר לדעתי שנתיים.

האם אני כועסת? קצת

אבל לא כמו פעם שניסיתי המון וכל פעם היה לה תירוץ אחר

האם אני אוהבת? הרבה. פשוט לא מתעסקת יותר מידי.

היא תרצה? היא תיזום.

את נשמעת באמת חברה מהממת!

הלוואי עליי

יש בה רצון וזה יפה

לא הייתי מנתקת איתה קשר

גם את תודה. 

יש סדר עדיפויות שונה בנישואין

הזוגיות ומשפחה היא קודם ואחר כך משפחה

בדרכ' נשים בזוגיות יותר מחויבות למעמד הבית (תחזוקת בית וילדים בשגרה בדרכ) ואין הרבה פניות למעגל נוסף של חברות למרות שכן יש זמן מידי פעם להיפגש ולעשות משהו יחד אבל גם כאן נכון לומר שנושאי השיחה שמעניינים נשואות לא רלוונטי לרווקות ולכן רווקות הרבה פעמים מרגישות לא חלק ממעגל הנשואות והריחוק שאת מתארת הוא טבעי.

יש לי 3 חברות נשואות שהכרתי אותן אחרי שהן התחתנו .. והן נפגשות לא מעט

אז להיות נשואה זה לא אומר להיות בודדה

וכל הנושאות שנותנת לזה לגיטימציה בחירה שלהן

זה ממש תלוי בך כמה את רואה בעין חיובית את האחר כי מכל אדם אפשר ללמוד ולהתעניין הקבוצה שלנו היא קבוצה מעורבת לחלוטין של רווקות ונשןאות והכל..

תמיד אפשר למצוא נושאים שמעניינים את כולם או לבוא עם עין חיובית

ובנינו מי שאת אוהבת יהיה לך תמיד כיף לידה

אז לבוא ולהגיד

הרווקה לא תרגיש קשורה .. או הנשואה לא תרגיש קשורה

זה לזרוק טייטל ולא להיות בן אדם

אלא להשתמש באנשים לצורך מניע הדיבור שלך

וזה מוזר

תהיי את 

הן פשוט עם סדר עדיפות שונה ומחייב

כלומר אם אני צריכה להוציא תילדים ב15 ולשמור עליהם עד 19 ואז להתחיל מקלחות והשכבות אני לא ממש יכולה להבריז בשביל מפגש 🤷‍♀️

כנל ארוחות כביסות וניקיון וסידור הבית המחוייבות שלך כנשואה משתנה

אני נשואה הילדים והבעל שלי זה לפני הכל אחכ אני יכולה להשקיע בחיי חברה וזה לא אומר ששאין לי אני יוצאת עם חברות לפחות פעם בשבועיים ומתאמנת 4 פעמים בשבוע אבללל זה ממש לא היה המצב בשנתיים ה1 לנישואים

זה שאת רושמת הילדים והבעל זה הכל .. זה מקסים

אבל במידה..

בסופו של דבר אני רואה את זה גם על ההורים שלי

בימים שאמא שלי היתה הולכת לשיעור תורה או עם חברה היא היתה באנרגיות שיא וכל הבית היה מואר

למה לעשות לעצמך זה לא אומר שאת לא עושה לילדים?

את עושה בשביל עצמך כדי שיהיה לך כוח להיות מדהימה כמו שאת

רשמתי שאני עושה המון בשביל עצמי למקרה שפיספסת ..

דבר שני את ראית תזוגיות של ההורים שלך אחרי כמה שנים של נישואים זה ממש לא דומה לזוג צעיר שבונה את עצמו ותקשר שלו

ויש דברים שתביני כנראה בהמשך אם עוד לא הבנת

ורשמתי שהילדים והבעל זה לפני הכל לא שהם הכל..כנראה קראת לא נכון 

יש לי אחיות שהן נשואות והן בקו חשיבה שונה משלך וזה בסדר

לא צריך להתעצבן ולכעוס

אולי אני אבין ואני מקווה שלא

פשןט טבעי שאת לא מצליחה לרדת לסוף דעתי בעיני

מה זה אומר קו חשיבה שונה?

הן לא דןאגות לילדים ולבעל? מה הן חושבות שונה שככ מיוחד מאוד מסקרן אותי

בסופו של דבר אם מישהי חושבת לתעדף חיי חברה ויציאות לצורך עצמה על פני הזוגיות הבית והילדים יש לזה מחיר

אגב הייתה לי חברה כזו שהתחתנה וכל היום טיילה חזרה הביתה מאוחר בעלה היה מחכה לה כל יום שרק תגיע ותביני זה זוג בשנה ה1!

היא יצאה עם חברות כל הזמן והלכה לכל השיעורים שהיא אוהבת כרגיל והאמת שאחרי שנתיים הם התגרשו הוא לא הרגיש שיש לו פרטנרית אני רק מקווה שהיא תלמד מהטעות שלה 

שנגיד הן רואות חשיבות עליונה בטיפוח הגוף והנפש שלהן..

את והבעל והילדים זה לא שהם צריכים להיות לפניך

כדי שיהיה להן כוח להיות אמהות טובות ונשים טובות

והן באמת אמהות כך כל טובות ומסורות

זה ממש לא צריך להיות שחור או לבן ..

אם אפגש עם אחותי זה אחרי שהילדים במיטה או שהיא עשתה מסדר צבאי לבייביסטר והכינה לה בעצם הכל מדוגם עם לוז רשום ומוגזם באהבה.

ברור שבקשרים ממש חזקים ואולי במפגש אחד על אחד של נשואה ורווקה יהיו נושאים משותפים או סתם התעניינות כל אחת בעולם של השנייה. אבל טבעי גם שרווקה תרגיש לא קשורה אם תשב בשיחת נשואות והן ידברו על הבעלים שלהן/ תינוקות וכו, או שנשואה תרגיש ככה בקבוצת רווקות שמדברות על שידוכים/בחורים ... בסוף העולמות שונים, וכל בן אדם רוצה לדבר על התחום שלו ומה שמעניין אותו.

אם מישהי נשואה או לחלופין רווקה עם חבר

לא תפסיק לחפור על כמה הוא מושלם בכל מפגש עם אנשים שונים ..

זה יהיה קצת מוזר:!

שיש בנות שממש משתנות בגלל הבעל וזה מבאס את החברה, כי פתאום היא מקבלת חברה שונה וזה מתסכל מאוד.. 

ויש בנות שלא משתנות ועדיין לבביות

יש לי שתי חברות טובות שהשתנו וזה בהחלט מסתכל

אבל יש גם כאלה שממש לא

חברות שלי ממש התבאסו עליי שנהייתי הרבה יותר רצינית מאז שהתחתנתי

וואלה טוב לי עכשיו הרבה יותר ממה שהיה פעם

אני הרבה יותר מחוברת לעצמי

הנישואין רק עשו לי טוב

האם אני חיה חיי חברה בשביל החברות שלי?

בשביל להצחיק אותם לבדר אותם לעניין אותם?

להתבאס שחברה משתנה זה טבעי ולגיטימי

אבל אל תשכחי מה העיקר ♥️

אגב לטפח את עצמי ואת הגוף שלי ואת חיי החברה שלי

זה דבר באמת סופר חשוב שנותן המון כוחות לאישה!!

אבל אך ורק בתנאי שזה נעשה בסדר העדיפויות *שלי*

אחרי מחשבה שלי ובדיקה שלי האם זה מתאים לי ולבעלי כמובן

לא בהכרח לפי מה שמתאים לחברות שלי...

סתם נקודה למחשבה ♥️

אם אדם בא ומערער לך את כל מה שהאמנת בו עד היום האמונות התקוות החלומות

זה לא כל כך תקין

אם אדם בא ומוסיף לך לעצמך ומגלה בעצמך נקודות חדשות טובות או מרגיע נקודות כואבות זה כן יפה ומוערך.

לגבי מה שכתבת שאת לא חיה בשביל חברה שלך זה ברור ..

אבל מותר לה להתבאס שעד היום היית משהו ועכשיו את שונה לחלוטין .. ויהיה לזה השלכות אין מה לעשות

הכי לגיטימי בעולם!

אני עד היום מבואסת על כמה חברות...

מותר לגמרי

מצד שני - ברור לי שהן חיות קודם כל בשביל עצמן ובשביל הבית שהן הקימו

כנל אני

וכמובן ברור שכשאני לוקחת את המשפחה שלי כדבר ראשון בסדר העדיפויות

אין לי מה להתפלא אחר כך אם חברות מתרחקות

כל זה בסדר העדיפויות שלי

ועליי לספוג את התוצאות

אגב

כתבת שאם אדם בא ומערער לך את כל מה שהאמנת בו עד היום האמונות התקוות החלומות זה לא כל כך תקין

ואני אומרת -

אם חברה שמתרחקת ומתמקדת בבית החדש שהיא מקימה

גורמת לך לזה (לא לך אישית, כן? בכללי)

אז בעייני זאת חברות לא בריאה 🙈

האמונות התקווות והחלומות שלך

צריכים להיות לגמרי בתחום אחריותך

לא בתחומה של אף אחד אחרת ♥️

חשוב מאוד לדעתי לשים לב

שאף אחת/אחד לא יכולים לערער לך את מה שאת מאמינה בו או חולמת עליו

נשמע שעברת הרבה.

זה ממש לא פשוט,

חיבוק על זה ♥️

לא הבנתי כלום 

אני יקרא שוב עוד מעט ..

לא עברתי יותר מידי עם חברות 

כי ב"ה יש הרבה סגנונות 

אל תחשבי שלחברה לא אכפת ממך.

הבעיה היא שהרווק הרבה פעמים מרגיש קושי גדול יותר כי הוא בודד וכי הוא עוד לא השלים את המשימה.

וגם זה שהרווק עזר והיה שם בשביל וזה שהוא במצב נפשי רגיש גורם לו בקלות יותר להרגיש שלא אכפת ממנו ושאולי אפילו ניצלו אותו. אבל זה לא נכון.

(אפשר גם להסתכל על זה כמו חבר שיצא למילואים ארוכים והוא עמוס והמפקד גם לא משחרר אותו למפגש עם חברים)

(אני אישית התאדיתי ממש, אבל זה לא קשור לזה שהתחתנתי זה קשור לדברים אחרים)

קשה ממש בהתחלה אתה מרגיש קצת נבגד חחחח

אבל אחרי הכל שמח בישבילו ועם הזמן זה עובר ומגיע חבר הכי טוב חדש

וכחברות צריך לאפשר להן לבנות את התא המשפחתי שלהן בנחת.

אפשר לשמור על קשר, וכשהם משתקעים יותר בזוגיות לחזור לצאת.

גם לנשואה בריא לצאת עם חברות.

בינתיים תתחברי לבנות שנמצאות איתך באותו סטטוס.

ותתחברי לעצמך ולקב"ה. זה חשוב...

ואולי תמלאי את היומן בדייטים

רווקה. רוב חברותי נשואות.

כשרק חברה אחת שלי התארסה היה לי ברור שהיא מתחתנת ונעלמת.

והיא הבטיחה לי שלא. וקיימה. אבל הקשר נהיה אחר. (והאמת שבמקרה הזה לאחר כמה שנים אני נעלמתי)

אבל בזכותה הבנתי משהו שמשמש אותי כבר הרבה שנים כשכל חברותי סביבי מתחתנות.

הקשר הוא אחר, גבולות הגזרה הם שונים. חייב להבין שהבעל והמשפחה קודמים לי. שאין שיחות של שעות ולא כזה גמישים להפגש וגם שיש נושאים חדשים שמעסיקים אותה.

אבל זה לא אומר שאני לא קיימת.

וברוך ה' זכיתי ולא מעט מחברותי הנשואות בקשר איתי. מי יותר, מי פחות... עם כל אחת למדתי ולומדת את גבולות הגזרה שלי ושלה.

זה אפפעם לא כמו ברווקות. זה שונה.

אבל זה לא בלתי אפשרי.

אני רק אציין, יש גם כאלה שהרגשתי שרק אני מנסה לשמור על קשר ולא נשארנו בקשר.

יש בחינות שברור לי שאני זאת שיכולה להיות יותר גמישה בהם. אבל אם אני יודעת שזה כן חשוב גם לצד השני - אני אשקיע את זה.

בסוף זה אחר! התדירות, הזמן, היחס. אבל זה לא בלתי אפשרי והרוב גם רוצות לשמור על קשר...

וגם אם הן מתעסקות יותר בגננת ובטיטולים, הן משתפות במה שמעסיק אותן ואני יכולה לשתף במה שמעסיק אותי. וזה לא סותר.

וכן יש כאלה שזה עובד יותר טוב ויש שפחות וזה הרבה עניין של אופי ומנטליות. אבל זה לא איזה גזרה משמיים. זה משהו שאפשר לשמור עליו רק בצורה שונה מבעבר.

בשנים הראשונות לחתונה עיקר העיסוק הוא במשפחה שבונים.. יש פחות זמן לחברות בגלל שהלוז משתנה.

אני למשל הייתי עם 2 צמודים בבית גרה בעיר אחרת, ורק עכשיו, 7 שנים מהחתונה, אני באמת מתפנה לחברות.. דיברנו ומדברות כל הזמן. ולי לעומת חברותיי הנשואות האחרות עוד  יש הרבה זמן לדבר כי בעלי עובד הרבה בשעות הערב. לפעמים איתן דווקא שומרת פחות על קשר, כי בבוקר עובדים אחהצ עם הילדים, בערב השכבות וכט ואז זמן עם הבעל או שנגמרים וישנים מוקדם...

אבל בגדול, אם משלבים בנוסף עבודה, עייפות, שגרה, תינוקות.. גם לאמא שלי אין לי את אותו הזמן מן הסתם כדי להיפגש.

פעם בחודש זה ממש הרבה בעיניי. גם כשהייתי רווקה וחברותיי התחתנו, היה לי ברור שזה לא יהיה אותו דבר מבחינת להיפגש וכו. נישואין לוקחים אותך למימד אחר מבחינת זמנים והתנהלות. גם כשזה בלי ילדים בהתחלה. וגם במגזר הלא דתי שאני באה ממנו. זה פשוט מתבקש לתעדף וזה לא מחוסר אהבה או רצון, יש יותר דברים לעשות כנשואה שלוקחים את הזמן והכח והאנרגיות..

כשהיתי מאורסת כל מה ששאלו אותי כל הזמן זה על החתן והחתונה ונמאס לי לדבר על זה, רציתי לדבר על דברים אחרים אבל זה מה שהחברות העלו...

בדרך כלל מאורסות זה כל מה שעומד להן בראש וגם אם מנסים ליצור שיח על משהו אחר, בסוף הן חוזרות לזה. הגיוני כמובן.

מעניין לשמוע שלא כולן ככה