אם מישהו יכול לעזור לי לשכנע את הרבנים המשפיעים היום וכמו כן לפרט לי מי הם, אני וכל עם ישראל נודה לו מאד.
נ.ב. זה פרקטי. תחשבו על זה - הציבור החרדי הדתי והמסורתי מתאגדים - רוב בארץ. דרישה להקריב קרבן פסח על פי כלל טומאה הותרה בציבור. רק לשכנע את כל "הראשים" של הציבורים, דהיינו הרבנים המשפיעים על הציבור.
קרבן פסח - עוד השנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
"טומאה הותרה בציבור" כשרובו טמא, לא כולו..
לעניין טומאה הותרה בציבור
שאי אפשר שכל הציבור יעשה פסח שני...
נשמע הגיוני
הגמרא לא חשבה שיכול לקרות דבר כזה שכולנו נהיה טמאים, אבל אם טומאה הותרה בחלק שטמאים, קל וחומר גדול מאד שאם כולנו טמאים ניתן להקריב בטומאה.
מכל דבריך שמעתי משפט אחד, תקן אותי האם אני טועה:
אינך מעוניין להקריב קרבנות ואתה מחפש תירוצים. נוח לך ממצבך העכשווי.
רק יש לי כמה שאלות...
איך?
הרי אסור במות,
ואין לנו מושג איפה באמת אמור להיות המזבח.
והאם בכלל מותר לנו להכנס להר הבית כטמאים?
ימח שם עראפתלגבי המזבח, יש לנו מושג היכן הוא אמור להיות. וכדי לצאת מכלל ספק, אפשר להגדיל אותו במידה כזו שללא ספק הוא יהיה במקומו.
להלן הסברי הקדוש:
מידת האמה בעצם גורמת לנו לצרה מכיוון שאיננו יודעים כמה היא אמה וישנה מחלוקת בין הפוסקים האם היא בין 45 ל48 ס"מ, או 56 ל58 ס"מ. לכשעצמו הדבר אינו אמור להוות בעיה, מכיוון שאפשר למדוד מקצה החומה המערבית למזרחית וכן בדרומית והצפונית, ונדע כמה היא אמה על ידי חישוב פשוט למדי, שהרי יודעים אנו שהר הבית היה ת"ק על ת"ק אמה, כמו שמבואר במסכת מדות פרק ב' משנה א'.
אלא שכאן צצה בעיה בדמות הורדוס. הורדוס הרחיב את הר הבית משלושה כיוונים, צפון דרום ומערב. את הצד המזרחי לא הרחיב.
בעצם הורדוס הרס לנו את החישוב, ואיננו יודעים כמה הוא הרחיב בדיוק. לו היינו יודעים, הרי היינו יכולים לערות את החישוב ולדעת היכן מקום המזבח.
ובאמת אחרי ההסבר הכה נפלא שלי, ניתן להבין - שאין לנו שום מושג היכן מקום המזבח. אז באמת מה אני רוצה בכלל???
אלא שיש פיתרון! נניח שאמה היא באורך 58 ס"מ. נמדוד כך מקצה לקצה, ונדע בערך כמה אמות הוסיף הורדוס על הר הבית.
נחשב כך בערך עד שנגיע למקום המזבח פלוס מינוס, וכדי שלא יהיה לנו בעיית בערך - רמבם הלכות בית הבחירה פרק ב' הלכה יז': ארבע קרנות של מזבח ויסודו ורבועו מעכבין וכל מזבח שאין לו קרן יסוד וכבש וריבוע הרי הוא פסול שארבעתן מעכבין אבל מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אינן מעכבין והוא שלא יפחות מאמה על אמה ברום שלש אמות כשיעור מקום המערכה של מזבח מדבר.
כלומר, אפשר להגדיל את המזבח לגודל כה גדול שודאי הוא יהיה במקום המזבח גם על פי ה"בערך", ולכן בעיה א' נפתרה.
בעיה ב': ובכן, להר הבית עצמו מותר לנו להיכנס כשאנו טמאי מתים אך לא בטומאות היוצאות מן הגוף. לעזרה גם אם אנו טמאי מתים (או שרצים) אין אנו יכולים להיכנס. ואכן תקלה, שהרי עלינו להקריב קרבן פסח.
והנה מופיע פתרון במסכת פסחים דף סו', טומאה הותרה בציבור. אין טעם להביא את כל מהלך הגמרא, על כן בפשטות מסקנת הגמרא שם שבמידה ורב הציבור טמא, ניתן להקריב קרבנות ציבור (וביניהם קרבן פסח) בטומאת מת. (לא שרץ, על שרץ טובלים ובערב טהורים) ובעצם מכיוון שהיום כל הציבור טמא, ודאי שאנו יכולים להקריב בטומאה.
קרבן פסח - עוד השנה!
לא עוד לשנה הבאה בירושלים הבנויה, יהי הנוסח: לשנה הבאה כמו השנה הזו בירושלים!
אבל
(אני לא ממש למדתי את הדברים האלה...אבל בכ"ז אני מביאה משהו שכן למדתי וסותר את התאוריה שלך: )
כדי להגדיל את המזבח בתקופת עזרא היה צריך נביא שיורה על כך, וגם על מיקומו של המזבח:
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: שלושה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד שהעיד להם על המזבח, ואחד שהעיד להם על מקום המזבח, ואחד שהעיד להם שמקריבין אף על פי שאין בית.
רש"י במקום מפרש ששלושת הנביאים היו חגי, זכריה ומלאכי. הראשון העיד שמותר להרחיב את המזבח, השני העיד על המקום המדויק שבו עמד המזבח בבית המקדש הראשון (ולפי זה ידעו עולי בבל היכן עליהם לבנות את המזבח החדש), והשלישי העיד שמותר להקריב קרבנות למרות שבית המקדש אינו בנוי, משום שקדושת בית המקדש הראשון לא בטלה.
(וגם על זה שמקריבים למרות שאין ביהמ"ק
הבאתי רק את מה שלמדתי,יש לזה המשך שמין הסתם אתה מכיר ואם לא אתה יכול לפתוח גוגל)
וגם- לפי מה ששמעתי יש 101 שיטות איפה בדיוק היה ביהמ"ק והעזרה. סוו....
ימח שם עראפתכן, נביא. הראשון העיד שמותר להרחיב את המזבח, מצויין, הוא אכן המקור לרמ"בם שציטטתי.
השני העיד על המיקום המדוייק - מצויין, בעזרת החישוב הכולל אנו מסוגלים להגיע לאותה תוצאה.
השלישי העיד שמקריבין אף על פי שאין בית, הגמרא הזו מוכרת לי היטב.
מה סותר?
אמנם שלשתם היו נביאים, אך האם הם ניבאו? לא. העידו.
וגם אם נאמר שניבאו, מה שלא משתמע מהפשט, טוב ויפה, אנחנו לא צריכים נבואה ברוך ה'.
לא צריך נביא לעיניינים כאלו, אם איננו יודעים עלינו באמת להעזר בנביא, אבל אנו יודעים, ברוך ה'.
ולגבי מה ששמעת - אינני יודע מה שמעת, אבל יש 2. ואחת מהן בפשטות כל כך לא הגיונית ודי פשוטה להפרכה -
השיטה של אדריכל טובייה שגיב, החולק על כל הראשונים והאחרונים, היא שהמשנה במדות מתייחסת לא להר הבית, כי אם לעזרה וההיכל. דבר שניתן להפריך, בקלות.
המשנה במדות:
הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה;
רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח,
שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן, מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב.
מְקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ, שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ.
אם אתם מבינים שהחלק האחרון של המשנה, רובו מן הדרום וכו' מדבר על העזרה, אתם יכולים להזדהות עם אדריכל טובייה שגיב, אם זה נראה לכם מגוחך אתם נאלצים להסכים איתי.
קרבן פסח! נבנה המקדש!!!!!!!!!!
לא הבנתי איך זה המקור של הרמב"ם שהבאת
מה שזה אומר ע"פ מה שהבנתי זה שצריך נביא בשביל להרחיב את המזבח
(או שמא זה עדות לדורות שמותר? יווו זה מסובך הדברים האלה. צריך רב בשביל זההה)
לאותה תוצאה ***בערך***
(זה הכי משתמע מהפשט אחרת למה כתבו שהם היו נביאים?)
(את המשנה ומה שהסברת שם לא הבנתי
)
ימח שם עראפתמה חשבת? שהרמב"ם בדה דברים מליבו? הגמרא בזבחים היא המקור לרמב"ם שמותר להרחיב את המזבח.
מה פתאום? למה צריך נביא? הלא נפסק להלכה שמותר, ועל כן מותר. אין צורך בנביא בשביל זה.
כן, זו עדות לדורות שמותר.
בפשטות בימי בית שני הכל היה מאד מבולבל, כל החכמים הוגלו על ידי נבוכדנצאר, ולא היה חכמים בארץ, וכשהחלו המיעוטים להופיע בא"י לא היה להם עם מי להתייעץ. שלושת הנביאים בפשטות לא נבאו, אלא העידו מה שזכרו מבית ראשון.
אם הם היו סנדלרים, היה אכפת לך? לא, אז היו כותבים אנשים. אבל נביאים זו מעלה, זה מלמד גם שהיו בקיאים מן הסתם, ולא איזה "חאפרים" חס ושלום.
אני אסביר.
יש אדריכל בשם טובייה שגיב שחושב שהעזרה וההיכל, בעצם בית המקדש, היו בנויים בצד דרום, ולא במרכז, וכהוכחה מביא את המשנה במדות:
הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה;
רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח,
שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן, מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב.
מְקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ, שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ.
במשנה אנו רואים שכתוב בהתחלה על הר הבית.
הסוף מתאר לנו את שטח ההר בלשון מליצית. המשנה מתארת לנו את הר הבית מחוץ לבית המקדש, מסביבו, ואדריכל טובייה שגיב טוען שהסוף מדבר על בית המקדש, שבעצם בנוי מכיוון דרום, משוך למזרח, ושם נתקעים כי איך יכול להיות שהמיעוט של העזרה היא מן המערב? הלא מצד דרום הרב, ואיך יכול להיות שמגיע כל כך הרבה מהעזרה לצפון?
ניתן לצייר זאת על מפה, אבל זה פשוט ארוך מדי, ובפשטות המשנה מדברת על הר הבית. כך משתמע לקורא.
בניית המזבח על ידי שבי הגולה | אוצר התורה - לגלות את האוצר שבתורה
מפה העתקתי את זציטוט, ועכשיו קראתי חלק מהמאמר קצת יותר בעיון..
זה מרתק!
"מזבח עד ששים אמה"
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב' הלכה ו'
"אין להוסיף על מידתו ולא לגרוע ממנה"
שם הלכה ה'
"העתיד להבנות מדת ארכו ורחבו ל''ב אמות על ל''ב אמות"
אז אתה יכול להסביר בעצמך את הסתירה ברמב"ם,
שהרי הוא כותב שם בהלכה ג' שמזבח שבנו בני הגולה כעין מזבח שעתיד להבנות עשוהו ואין להוסיף על מדתו ולא לגרוע ממנה.
לכאורה על פי הלכה יז': "ארבע קרנות של מזבח ויסודו ורבועו מעכבין וכל מזבח שאין לו קרן יסוד וכבש וריבוע הרי הוא פסול שארבעתן מעכבין אבל מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אינן מעכבין והוא שלא יפחות מאמה על אמה ברום שלש אמות כשיעור מקום המערכה של מזבח מדבר." זו סתירה גמורה.
אלא אמנם הדבר אינו מעכב מהקרבת קרבנות, אולם הרמב"ם אומר לנו מה גודל המזבח שיהיה בעתיד.
הגעתי (במערב) ל324 אמות זה אומר שהמזבח יהיה צריך להיות גדול יותר מששים אמה
ימח שם עראפתאיך הגעת למסקנה הזו?
האורך של הכותל המערבי הוא 478 מטרים, חילקתי את זה באחת השיטות לגודל של אמה (0.58 מטרים), הורדתי מזה חמש מאות
"והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה"
אין חילוק בין טהור לטמא שכן שניהם יכולים להקריב קרבן פסח, על כן הכרת לא נעלם.
למה לא מקריבים קרבן פסח בזמן הזה? | שאל את הרב - הידברות
לפי מה שהוא כותב, הבעיה היא לא רק מקום המזבח אלא גם הייחוס של הכהנים ובגדי הכהונה
יש לך מקור לזה שהכרת לא נעלם?
חוץ מזה, להלכה נפסק שטומאה דחויה בציבור ולא הותרה אז צריך שהציץ ירצה על ההקרבה
ואם מחמירים, למה אתה רוצה להקל?
אם התכוונת לזה שאין פסיקה בגמרא, זה קיים בהרבה סוגיות אחרות, באף אחת מהן אנחנו לא משנים את ההלכה לפי מה שנוח לנו
השנה נקריב קרבן פסח!!!! לא עוד כנף צלויה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! | ערוץ ７
"הטומאה לא הותרה בציבור אלא באיסורה עומדת ודחויה היא עתה מפני הדחק"
בפסח לה' זה מופיע בהערה הראשונה
ואפשר להכין עוד, זו לא בעיה קשה כל כך.
ולגבי דיני הריצוי והאם צריך כהן גדול ושהציץ יהיה בבית המקדש - עיין בקונטרס "כתר כהונה"
וכשעברתי על התוכן לא ראיתי שם פרק שנראה שמה שכתוב בו סותר את מה שאמרתי.
לא נראה לי שהסופר הקריב קרבן פסח, די קשה להביא הוכחה ממישהו אם הוא לא סובר כמוך
עלון בית המקדש הוא עלון דיגיטלי המפרסם בחינם דברים הקשורים לבית המקדש ולהר הבית
לפרטים נוספים, שלחו מייל: alonbethamikdash@gmail.com
כל העלונים שיצאו עד עתה:
עלון בית המקדש 1 20251211044335.pdf
עלון בית המקדש 2 20251211044552.pdf
עלון בית המקדש 3 20251211044644.pdf
עלון בית המקדש 4 20251211044720.pdf
עלון בית המקדש 5 20251211044831.pdf
עלון בית המקדש 6 20251211044903.pdf
עלון בית המקדש 7 20251211044941.pdf
עלון בית המקדש 8 20251211045147.pdf
עלון בית המקדש 9 20251211045236.pdf
עלון בית המקדש 10 20251211045324.pdf
לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com
אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆
לכתובת: naimlamikdash@gmail.com
זו הלכה מפורשת שנוהגת גם כשאין בית המקדש בנוי.
למה לא עושים?
זה לא כל כך קשה, צריך שיהיה מספיק אנשים שבעניין להקדיש בישביל הקב"ה כמה שעות בשבוע בשביל זה ולעשות משמרות
איך דוד ניסך מים?
לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'
אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.
הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!
אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא
על ניסוך מים בבמות:
ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.
למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך
נסכים מוזכרים רק בקרבנות.
אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.
צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.
רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.
הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.
ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).
כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.
שניסוך המים הוא פעולה ראויה.
אלא שדוד ניסך כי כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.
עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.
בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.
לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).
החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.
שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.
יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?
הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).
למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.
ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.
).שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה
וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...
ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.
מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.
ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.
מה אתם חושבים על הקמת מערכת תחבורה מסודרת להר הבית בשלושת הרגלים?
אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו
כבר בתור ילד...
כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?
כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.
לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו
בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים
איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים).
הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה).
"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.
שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה.
את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.
כן, בדיוק. אמרה הרובוטית.
אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.
הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.
פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו.
תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."
האוטובוסים, הרכבות ועוד...
מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?
או אפילו יותר מזה?
איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?
צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?
האם הוא חייב מיתה בידי שמיים על עשיית עבודה ללא בגדים תקינים, כאשר אינינו יודעים בוודאות מהי תולעת השני שבאבנט?
אבל רק עכשיו ראיתי אותו...
בלי להכנס לדיון שהיה כאן לגבי ההכשר של העבודה, כרת הוא ודאי לא חייב כי הוא אומר מותר שזה שוגג.
גם קרבן הוא לא חייב כי הוא טועה בדבר מצווה.
ימח שם עראפתאחרונה
