כתבתי מאמר קצרצר בנושא לפני כחצי שנה:
"כותל מערבי - לא זזה ממנו שכינה לעולם"
ונשאלת השאלה - האומנם?
מי אמר? ובכן, שמות רבה פרשה ב':
"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה הדא הוא דכתיב (חבקוק ב כ) וה' בהיכל קדשו אמר רבי שמואל בר נחמן עד שלא חרב בית המקדש היתה שכינה שורה בתוכו שנאמר (תהלים יא ד) ה' בהיכל קדשו ומשחרב בית המקדש נסתלקה השכינה לשמים שנאמר (שם) ה' בשמים הכין כסאו רבי אלעזר אומר לא זזה השכינה מתוך ההיכל שנאמר (דה"ב ז, טז) והיו עיני ולבי שם וגו' וכן הוא אומר (תהלים ג ה) קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה אף על פי שהוא חרב הרי הוא בקדושתוו בא וראה מה כורש אומר (עזרא א ג) הוא האלהים אשר בירושלים אמר להן אף על פי שהוא חרב האלהים אינו זז משם אמר רבי אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי שנאמר (שיר ב, ט) הנה זה עומד אחר כתלנו"
ובכן, רבי אחא אמר. והנה - רואים אנו שלכאורה השכינה לא זזה מכותל מערבי. מה טעמה ששכנה שם?
מקומו של ארון הברית היה בהיכל בתוככי קודש הקודשים בצד מערב.
לפיכך שרתה שם השכינה.ואולם, מדובר בכותל של בית המקדש, לא בכותל המערבי המוכר לנו כיום.
הדברים לבטח מקוממים מאד, מי אני שאכתוב כדבר הזה?
ובכן, אוכיח זאת. הכותל המערבי נבנה על ידי הורדוס הגר כמחווה של רצון טוב כלפי עם ישראל. כאשר הורדוס בנה את בית המקדש, הוא הבין שלא יהיה אפשרי לבנות מבנה גדול על הר בצורה עגולה, יהיה צורך לשטח את ההר, והעבודה עלולה להיתארך יותר מדי עד אשר תפקע סבלנות היהודים שגם כך לא סמכו על הורדוס הגוי, והם ימרדו בו, או לחלופין יבואו מרומא ויעצרו את בניית הבית בטרם החלה.
לשם כך הורדוס מחליט להרחיב את רחבת הר הבית בצורה פשוטה יותר. הוא בונה קשתות ענק על צלע הר המוריה, ובונה להן קירות שיתמכו בהן. אותם קירות הם הכותל המערבי, הכותל הדרומי והכותל הצפוני. לעומתם הכותל המזרחי נבנה באותו מקום בו נבנה על ידי שלמה המלך.
לאחר בניית הקשתות העצומות הורדוס ממלא את החלל שבין קשתות הענק והכתלים בעפר (על כל פנים את שכבת הקשתות העליונה, הוא בנה קשתות על גבי קשתות). כמויות עצומות של עפר סלעים ואבנים מוכנסים אל השטח, עד שלבסוף נוצרת רחבה עצומה בגדלה עליה הוא מתחיל בצעדי ענק לבנות את בית המקדש השני.
הכותל המערבי המקורי הופך להיות תל אבנים מתחת לרחבה העצומה של הורדוס. ההרחבה המשמעותית ביותר היא בדרום, שאר ההרחבות לכיוון הצפון והמערב.
ועיינו בויקיפדיה על מקדש הורדוס.
עד כאן מעט היסטוריה.
עכשיו נחזור לכותל המערבי. הכותל המערבי החדש הנו קיר תמך בלבד, לכשעצמו אין לו קדושה, לכאורה. ואם נאמר את הטעם שיש לו קדושה משום ארון הברית, הרי שאין, לפי שבבית שני לא היה ארון הברית במקדש, כיוון שנגנז.
מה גם שהכותל המערבי ששכינה לא זזה ממנו מדובר בכותל של המקדש עצמו, כפי שכאן אבאר:
דגם של בית המקדש השני המוצב במוזיאון ישראל. צילום: shutterstock
בתמונה אנו יכולים לראות שיש חומה המקיפה את הרחבה הגדולה, המכונה רחבת הר הבית. אנו מסתכלים מצד מזרח, מולנו הכותל המזרחי, ומולו הכותל המערבי שאנו מכירים כיום.
ניתן להבחין שבתוך הרחבה ניצבת חומה נוספת, מסביב להיכל ולעזרה, ושם בצד מערב, ישנו הכותל הנקרא, איך לא, הכותל המערבי.
זהו הכותל ששוכן קרוב כל כך אל ארון הברית, הכותל שממנו לא זזה שכינה לעולם אף על פי שנהרס, כפי שמשתמע משמות רבה.
"משחרב בית המקדש נסתלקה השכינה לשמים שנאמר ה' בשמים הכין כסאו רבי אלעזר אומר לא זזה השכינה מתוך ההיכל"
ציטוט מתוך השמות רבה שמופיע למעלה.
ובכן, משתמע מכך ומין ההמשך, שהשכינה לא נסתלקה.
ואולם, כותל מערבי שנבנה על ידי הורדוס מוסכם בין הפוסקים שלא נתקדש, לפי שהם אומרים שההרחבות לא נתקדשו, לפי שעל מנת לקדש חלקים נוספים שתתווסף להם קדושה - יש צורך בנביא, מלך, וסנהדרין גדולה. מאידך גם הכתלים לא נתקדשו.
בכל אופן, לסיכום, ככל הנראה לא הייתה לכותל קדושה מיוחדת בפני עצמו, למעט קדושת ארץ ישראל וקדושת ירושלים.
היום כמובן יש לו קדושת בית כנסת, לחלקו הפנימי המחופה בתקרת אבן יפהיפיה, אבל הרחבה החיצונית הרי היא כחצר, וקשה לומר שחלים עליו דיני בית כנסת.
ובכל אופן, קדושתו אינה גדולה מבית כנסת החורבה שבכיכר הרובע.