דיייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ימח שם עראפת

אני לא יכול יותר לראות קיר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

השבת פתחתי את מגזין 'קומיקס' שאנו מנויים אליו.

יש שם פינה של ציור של מקום בארץ וצריך לזהות פריטים בתוך הציור.

נחשו מה היה הפעם - הקיר!!! סליחה, הכותל!!!

החנקתי אנחה, לא ציפיתי למשהו אחר מעיתון חרדי.

אבל כשהסתכלתי היטב בציור, חטפתי קריזה.

בציור ישנו הקיר, ישנם עצי הברוש שניתן לראות מלמטה.

אבל הציור מצויר בזווית שהרואה כביכול עומד במקום גבוה יותר מהקיר.

נחשו מה אפשר לעשות במקרה כזה? נכון! לראות מה יש מעבר! נחשו מה מצויר?

עצים, גבעות, והמון בתים עם גגות אדומים. מה???????

בציור מתואר הקיר בתור אחד שניתן לגשת אליו מכל הצדדים.

ואם זה עיצבן אותי מאד אבל היה מובן לי, הרי שהטור של 'הרב' ליאור אנגלמן בבשבע הוציא אותי מן הכלים.

 

הוא היה בכותל, מספר. הייתה שם תיירת. היא התרגשה יותר ממנו. הוא כבר רגיל במראה 'קדושת הכותל'.

ואז, הוא מתחיל לעצבן ממש: אולי הכותל כל כך נגיש לו שהוא כבר לא מתרגש יותר?

אוי, מה אפשר לעשות???

בשורתיו הראשונות תפסתי את העיתון בחמת זעם והטחתי בו אגרוף אחר אגרוף, ולכשנגמר העיתון פניתי לקירות המסדרון.

 

עד עכשיו לא יוצא לי מהראש הדברים המעצבנים הללו, שבמגזין קומיקס למשל היה בועת דיבור: "טוב שיש הרבה מדרגות לכותל, יהיה לי שכר פסיעות".

 

או שבחופש בכיכר הרובע שאלתי עוברים ושבים מה המקום הקדוש בעולם, וענו לי כמובן, מאחוריך, הכותל.

 

 

דייייייייי לקייייייירררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

אפילו קדושת בית כנסת אין לו, וקדושת הר הבית ודאי שאין לו לפי שהוא בהרחבות הורדוס.

 

די לקיררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר

יופי של התנשאות מטופשת על גדולים ממך וכעס צדקניחושבת בקופסא

וכמובן לא נשכח הצהרות נחרצות שמראות חוסר הבנה מוחלטת בקדושת הכותל.

בדרך הזאת אתה בטוח לא תשיג את המטרות שאתה גם ככה לא ראוי להן בגלל כל אלו.

 

שבוע טוב.

שבוע ממש לא טוב.ימח שם עראפת

כתבתי מאמר קצרצר בנושא לפני כחצי שנה:

 

"כותל מערבי - לא זזה ממנו שכינה לעולם"

 

ונשאלת השאלה - האומנם?

מי אמר? ובכן, שמות רבה פרשה ב':

"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה הדא הוא דכתיב (חבקוק ב כ) וה' בהיכל קדשו אמר רבי שמואל בר נחמן עד שלא חרב בית המקדש היתה שכינה שורה בתוכו שנאמר (תהלים יא ד) ה' בהיכל קדשו ומשחרב בית המקדש נסתלקה השכינה לשמים שנאמר (שם) ה' בשמים הכין כסאו רבי אלעזר אומר לא זזה השכינה מתוך ההיכל שנאמר (דה"ב ז, טז) והיו עיני ולבי שם וגו' וכן הוא אומר (תהלים ג ה) קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה אף על פי שהוא חרב הרי הוא בקדושתוו בא וראה מה כורש אומר (עזרא א ג) הוא האלהים אשר בירושלים אמר להן אף על פי שהוא חרב האלהים אינו זז משם אמר רבי אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי שנאמר (שיר ב, ט) הנה זה עומד אחר כתלנו"

 

ובכן, רבי אחא אמר. והנה - רואים אנו שלכאורה השכינה לא זזה מכותל מערבי. מה טעמה ששכנה שם?

מקומו של ארון הברית היה בהיכל בתוככי קודש הקודשים בצד מערב.

 

לפיכך שרתה שם השכינה.ואולם, מדובר בכותל של בית המקדש, לא בכותל המערבי המוכר לנו כיום.

 

הדברים לבטח מקוממים מאד, מי אני שאכתוב כדבר הזה?

 

ובכן, אוכיח זאת. הכותל המערבי נבנה על ידי הורדוס הגר כמחווה של רצון טוב כלפי עם ישראל. כאשר הורדוס בנה את בית המקדש, הוא הבין שלא יהיה אפשרי לבנות מבנה גדול על הר בצורה עגולה, יהיה צורך לשטח את ההר, והעבודה עלולה להיתארך יותר מדי עד אשר תפקע סבלנות היהודים שגם כך לא סמכו על הורדוס הגוי, והם ימרדו בו, או לחלופין יבואו מרומא ויעצרו את בניית הבית בטרם החלה.

 

לשם כך הורדוס מחליט להרחיב את רחבת הר הבית בצורה פשוטה יותר. הוא בונה קשתות ענק על צלע הר המוריה, ובונה להן קירות שיתמכו בהן. אותם קירות הם הכותל המערבי, הכותל הדרומי והכותל הצפוני. לעומתם הכותל המזרחי נבנה באותו מקום בו נבנה על ידי שלמה המלך.

 

לאחר בניית הקשתות העצומות הורדוס ממלא את החלל שבין קשתות הענק והכתלים בעפר (על כל פנים את שכבת הקשתות העליונה, הוא בנה קשתות על גבי קשתות). כמויות עצומות של עפר סלעים ואבנים מוכנסים אל השטח, עד שלבסוף נוצרת רחבה עצומה בגדלה עליה הוא מתחיל בצעדי ענק לבנות את בית המקדש השני.

 

הכותל המערבי המקורי הופך להיות תל אבנים מתחת לרחבה העצומה של הורדוס. ההרחבה המשמעותית ביותר היא בדרום, שאר ההרחבות לכיוון הצפון והמערב.

 

ועיינו בויקיפדיה על מקדש הורדוס.

 

עד כאן מעט היסטוריה.

 

עכשיו נחזור לכותל המערבי. הכותל המערבי החדש הנו קיר תמך בלבד, לכשעצמו אין לו קדושה, לכאורה. ואם נאמר את הטעם שיש לו קדושה משום ארון הברית, הרי שאין, לפי שבבית שני לא היה ארון הברית במקדש, כיוון שנגנז.

מה גם שהכותל המערבי ששכינה לא זזה ממנו מדובר בכותל של המקדש עצמו, כפי שכאן אבאר:

 

דגם של בית המקדש השני המוצב במוזיאון ישראל. צילום: shutterstock 

 

בתמונה אנו יכולים לראות שיש חומה המקיפה את הרחבה הגדולה, המכונה רחבת הר הבית. אנו מסתכלים מצד מזרח, מולנו הכותל המזרחי, ומולו הכותל המערבי שאנו מכירים כיום.

 

ניתן להבחין שבתוך הרחבה ניצבת חומה נוספת, מסביב להיכל ולעזרה, ושם בצד מערב, ישנו הכותל הנקרא, איך לא, הכותל המערבי.

 

זהו הכותל ששוכן קרוב כל כך אל ארון הברית, הכותל שממנו לא זזה שכינה לעולם אף על פי שנהרס, כפי שמשתמע משמות רבה.

 

"משחרב בית המקדש נסתלקה השכינה לשמים שנאמר ה' בשמים הכין כסאו רבי אלעזר אומר לא זזה השכינה מתוך ההיכל"

ציטוט מתוך השמות רבה שמופיע למעלה.

 

ובכן, משתמע מכך ומין ההמשך, שהשכינה לא נסתלקה.

 

ואולם, כותל מערבי שנבנה על ידי הורדוס מוסכם בין הפוסקים שלא נתקדש, לפי שהם אומרים שההרחבות לא נתקדשו, לפי שעל מנת לקדש חלקים נוספים שתתווסף להם קדושה - יש צורך בנביא, מלך, וסנהדרין גדולה. מאידך גם הכתלים לא נתקדשו.

 

בכל אופן, לסיכום, ככל הנראה לא הייתה לכותל קדושה מיוחדת בפני עצמו, למעט קדושת ארץ ישראל וקדושת ירושלים.

 

היום כמובן יש לו קדושת בית כנסת, לחלקו הפנימי המחופה בתקרת אבן יפהיפיה, אבל הרחבה החיצונית הרי היא כחצר, וקשה לומר שחלים עליו דיני בית כנסת.

 

ובכל אופן, קדושתו אינה גדולה מבית כנסת החורבה שבכיכר הרובע.

הוכח כברekselion

שיסודות הכותל מבית ראשון

אתה מדבר שטויות. לכולי עלמא יסודות הקיר מבית שניימח שם עראפת

תוכיח את דבריך, הרי במדידות שעשו הר הבית גדול יותר מת"ק על ת"ק, כמו שהיה בבית ראשון על פי המשנה במסכת מידות.

ויוסף בן מתיתיהו והגמרא אומרים שהורדוס הרחיב לשלוש רוחות השמיים - צפון מערב ודרום. רק יסודות הכותל המזרחי הנם מבית ראשון.

אכןekselion

כנראה התבלבלתי עם ממצאים אחרים

עכ"פ מעצם העובדה שהמוני עם ישראל מייחסים למקום הזה חשיבות גדולה ומתקבצים שם ולומדים ומתפללים שם תדיר, רק מעצם המצב הזה מוכח שהמקום קדוש.

האינטואציה הזאת שיש לכל יהודי מסורתי ביחס לכותל מוכיחה שיש שם שכינה

ישראל אם לא נביאים אם הם, בני נביאים הם.

 

היה צורם לראות אותך מתייחס ככה "לקיר" הזה.. גם אם יש מעט צדק בדבריך זה לא אומר שנכון להתבטא ככה.

וכמובן שאני מוחה גם על היחס שלך לרב אנגלמן..

 

שבוע טוב

(מוציא לשון) (אין אימוג'י כזה)ימח שם עראפת

מעצם העובדה שכמוך רב עם ישראל מתבלבל, נייחס למקום קדושה?????

הלא בשביל לקדש מקומות שלא הוקדשו צריך סנהדרין של 71, מלך, ונביא.

 

זה שישראל בני נביאים הם, לא מוכיח דבר. הכותל אינו קדוש. לכו לצידו השני, במקום בית הקברות המוסלמי נמצא הכותל המזרחי, הוא נבנה על יסודות הכותל המקורי מבית ראשון. לכו להתפלל שם.

 

כותל = קיר. כותל שאין בו קדושה = קל וחומר = קיר.

הרב אנגלמן טועה ואומר דברים ללא טעם וריח = מעצבן.

 

חודש טוב.

חודש טובekselion

האם מהסיבות שציינת זה אומר שהמקומות הבאים לא קדושים?

 מערת המכפלה 

קבר רחל? 

קבר יוסף? 

מזבח יהושע?

 

מבלי ידיעתך עיצבנת אותי חבל"ז.ימח שם עראפת

מזבח "יהושוע" בהר עיבל לא נבנה על ידי יהושוע בן נון, אלא אם כן השומרוני שבנה אותו גם נקרא בשם זה.

אין כאן המקום להאריך אודות ה"מזבח". רק בקצרה - במסכת סוטה שם שם כתוב במשנה שיהושוע לקח איתו את אבני המזבח לגילגל.

 

כן, אני לא רואה קדושה מיוחדת לקבר רחל ויוסף. אמנם אני לא סובר כמו הרמב"ם, שכל מי שהולך לקברי צדיקים הוא פסיכי, אבל אני לא רואה בקברים משהו קדוש יותר מקדושת קבר אחר. ישנם קדושות של כבוד המת וכו'. בכל אופן, תבאר לי איזו קדושה ישנה בקברים, כי למיטב ידיעתי כל ההולך שם נטמא, לא נטהר.

 

אז שוב מוציא לשון, אפילו שאין אימוג'י כזה.

אתה לא שווה תגובהekselion


לא. ממש לא.שפרינצא בוזגלו

המחקרים האחרונים מתייחסים לכותל כאל קיר שסיים לבנות נכדו של הורדוס.

--125690

במקום אחר כשמתייחסים לחומה שמקיפה את העזרה קוראים לה "כותל עזרה" אם הכוונה פה הייתה לכותל הזה היה כתוב גם פה "כותל עזרה מערבי".

רבי אחא חי אחרי חורבן הבית ולא ראה את הכותל המערבי של העזרה.

(מוציא לשון)ימח שם עראפת

לכולי עלמא בשמות רבה מדובר על כותל מערבי של העזרה. אין דרך לומר אחרת, כיוון שהכתלים לא נתקדשו כדאיתא שהיו חולצין נעליהן בעובי החומה.

--125690

אם זה לכולי עלמא, למה כולם אומרים שזה מה שקוראים לו בימינו הכותל המערבי?

במדרש לא כתוב שהכותל קדוש

לא ענית על מה שכתבתי כאן--- - הר הבית

הוא לא צודק 🤷‍♀️שפרינצא בוזגלו

הכותל המערבי הוא הכותל שמוכר לך כיום.
מהי קדושתו? זה בהחלט נתון לדיון הלכתי וכמובן לפסיקת הרבנים. זה קצת מורכב.
 

 

זה שאין לו את קדושת ההר זה ברור.
אף אחד לא מתיימר לחשוב כך ומצחיק מצידך לציין את המדרש הלז כי אין קשר בינו לבין קדושת הכותל.

למה כתבת את המשפט הראשון? זה מה שאני מנסה להוכיח לו125690

יש לו סיבה לציין את המדרש הנ"ל

עליו מבוסס הרעיון של התפילה בכותל

 

לא.שפרינצא בוזגלו
קודם כל המדרש הנ״ל לא מבסס את הרעיון של תפילה בכותל.
דבר שני שיני לב שהוא מנסה להוכיח לך שהכותל המערבי שמוכר לנו כיום אינו קדוש, אבל זה לא נכון, הוא מצוטט מדרש שאומר שהכותל אינו מקודש בקדושת ההר, וזה נכון, אבל זה לא אומר שאם זה לא ההר אז הכותל לא קדוש…
הוא קדוש אך פחות מקדושת ההר. זהו.
מחיאות כפיים סוערות!!!ימח שם עראפת

אם כך, איזו קדושה יש לו?

לדון במה? האם יש לו קדושת בית כנסת? לחלקים הפנימיים עם ארונות הקודש גם אני מסכים שיש קדושת בית כנסת.

לחיצוניים תחת כיפת השמיים מגוחך לומר שזהו בית כנסת.

 

אי לכך, איזו קדושה יש לו? קדושת ירושלים!!

מי שרוצה יכול לשבת למעלה, לנדנד רגליים ולנשנש קרבן פסח.

אז זהו, אני איתך בעיקרוןנחשון מהרחברון

אבל זה שקר, יש לו קדושת בי''כ. יש תשובה ארוכהה על זה של הרב עובדיה..

 

אז מה? יש עוד בתי כנסת וההר הרבה יותר קדוש.

 

אני עולה להר, לוקח את הילדים... ולוקח גם לכותל...

 

לא צריך למחוק את הכותל כדי להבהיר את קדושתו של ההר

 

 

שנים עשיתי את זה בדיונים וויכוחים, לדעתי זה לא נכון

 

קודם כל, מזל טוב!!! שתזכה לרוות מבנך הרבה נחת.ימח שם עראפת

ולמה זה שקר? אין לו קדושת בי"כ. אם אתה חושב שיש לו, אנו חולקים.

ואני לא הולך לכותל מתוך עיקרון שלא להיות שותף במחיקת הר ה'.

לפעמים אני הולך לחלק הפנימי ללמוד, לא הולך להתפלל שם, תפילה - או בהר, או בבתי הכנסת שברובע.

 

יש גם תשובה ארוכה כאורך הגלות של הרב עובדיה על איסור הכניסה להר הבית, אלא שרק בעמוד האחרון הוא מתייחס ממש להר הבית, וכל השאר זה ויכוחי ראב"ד רמב"ם אם קידשה לשעתה או גם לעתיד לבוא, מכריע שקידשה גם לעתיד לבוא, ומסביר בכמה שורות למה לפי זה אסור לעלות להר הבית, אני מניח שאתה מכיר את התשובה הזו.

קודם כל תודהנחשון מהרחברון

אני לא יודע כמה למדת דיני בית הכנסת (הרי  כל מהות הבית כנסת היא תחליף למקדש, ואתה לא רוצה להיות שותף למחיקה של המקדש )

להגיד שאין לו קדושת בית כנסת בלי ללמוד את הסוגיות בראשונים והאחרונים זה בדיחה

 

למה אני אומר שלא למדת... כי אם אתה משווה את התשובה על קדושת בית כנסת לתשובה על הכניסה להר הבית זה מראה שלא למדת את הסוגיא בפנים ואני מניח שאפילו לא את התשובה הספציפית הזו ביביע אומר.

 

לגבי ה'שותפות' אני לא יודע מה איתך, אני לא תמיד טהור, אני לפעמים עם אשתי שלא יכולה להיטהר והכותל זה ה- מקום לכל מי שלא יכול להכנס להר מסיבה כזו או אחרת

הכותל זה המקום הקרוב ביותר שאליו אני יכול להגיע עם טלית תפילין ולהתפלל במניין, עם ספר תורה, בכל, בכיסופים, בלי לחשוש ששוב יעצרו אותי, ששוב יגישו נגדי כתב אישום על אמירת שמע ישראל בהר הבית... אני ממשיך לעלות, להתפלל, כמו קודם. אבל היכולת להתפלל בחופשיות עדיין לא קיימת.

והכותל זה ה'הכי קרוב' (הכותל הגדול והכותל הקטן...)

 

ואם אתה מעדיף את החורבה למשל כנראה אתה דוגל ב'הכל או כלום' שאני חושב שזה לא הדרך הנכונה

...ימח שם עראפת

לא הבנת. השוויתי שכמו שאני חולק עליו בעניין הר הבית אני חולק עליו בעניין קדושת בית כנסת.

 

אני חושב שהכותל המזרחי שלא הורחב, גם כן פתוח למתפללים אומללים עם תפילין וספר תורה וטלית, וגם שם אין שוטרים שיבואו לעצור אותם.

 

והכל או כלום זו גישה נחמדה מאד, אמור נא לי, בכשרות, אתה אוכל הכל או כלום?

כמו שבכשרות אתה אוכל רק הכשרים מעליא, ולא מתפשר על זוטא, כך גם בהר ה' נתפשר רק על מעליא ולא בבירא עמיקתא שקורין כותל מערבי

אני אוכל רבנותנחשון מהרחברון


שיקצע! בגלל פשרנים כמוך עדיין לא חיללנו את ההר!שפרינצא בוזגלו


מה את רוצה? מי שלא אוכל רבנות - זבשל"וימח שם עראפת

שמעתי ממשגיח כשרות 'ותיק' שרבנות זה כשר אבל לא מהודר. יש רבנויות יותר, יש פחות, אבל זה לא בית יוסף.

גם אני,ימח שם עראפת

בית יוסף אתה אוכל??

וחתם סופר - אנ"ש, דיברתי עם משגיח כשרות שסיפר על הכשר זה דברים מזעזעים ביותר. לא בבשר ועוף, בסתם ממתקים שעשויים מג'לטין בקר, ממש בעיה גדולה, לא כשר!!! כמובן שגם בבשר ועוף ישנן בעיות, אבל לא רק שם)

זהו, גם קדושת בית כנסת לא בטוח יש לושפרינצא בוזגלו

בגלל צורת הבניה של המתחם...

שאלה טובה.ימח שם עראפת

אולי בגלל שאינם בקיאים.

אסביר לך מדוע לא יכול להיות שמדובר על אותו כותל, בקצרה.

הורדוס הרחיב משלוש רוחות השמיים את רחבת הר הבית.

הכותל המערבי הנו אחד מקצות ההרחבה.

הורדוס לא יכל לקדש את ההרחבה, מכיוון שבשביל להוסיף קדושה על מקום כלשהו, צריך סנהדרין, מלך כשר, ונביא.

אי לכך הכותל אינו קדוש. הכותל שלא זזה שכינה מעולם - מה טעם שלא זזה?

מכיוון שהוא היה כותל של העזרה הסמוך להיכל בו שכן ארון הברית.

בכלל, לפני רבי אחא רבי אלעזר אומר שהשכינה לא זזה מן ההיכל. רבי אחא בא להוסיף על דבריו, שגם הכותל, ואם אתה אומר שזה בכל זאת הכותל של הר הבית, מה ההיגיון פה? אלא צריך לומר שמדובר על כותל העזרה.

 

מה שכתוב במדרש, שלא כתוב שהוא קדוש, כיצד תסביר את "לא זזה ממנו שכינה"?

 

ומה שכתבת לפני כן, רבי אחא גם לא ראה את כותל הר הבית, למאי נפקא מינה?

הרבה אמוראים דנים בדברים שלא ראו ולא הכירו. כמו שאנו עושים עכשיו.

 

וזה שבמקום אחר קוראים לכותל העזרה כותל עזרה מערבי, גם לפעמים אני קורא לאח שלי אליהו ולפעמים אלי, למאי נפקא מינה?

 

 

מה שאתה אומר לא כתוב בשום מקופנחשון מהרחברון

בשס ובראשונים שצריך את כל הטקס להרחבת הר הבית זה רק לעזרה

 

האור שמח הראשון שכתב שאולי צריך גם להר הבית

 

הרב ישראל אריאל טוען שתוספות הורדוס התקדשו בקדושת הר הבית כי מכשלא מתואר איך מקדשים משמע שלא צריך שום טקס (ויש בזה סברא חזקה. כי העזרה לא רק קדושה אא מותר לעשות בה דברים מסויימים (אכילת קרבנות מסויימים שנאכלים לפנים מן הקלעים) ולכן ריכה טקס קידוש מלא

הר הבית אין שום דבק שמותר בו רק אסור לטמאים מסויימים להכנס אליו אז לא צריך טקס כי אתה רק אוסר ולא מתיר)

מה שאתה אומר בכלל לא מוסכם, (בטח לא עליי(ימח שם עראפת

בש"ס אכן לא מפורש שצריך את כל הטקס, כלשונך, אבל הרב פיינשטיין באיגרות משה מבין שכאשר אומרים להרחיב את העיר והעזרות מתכוונים גם להר הבית.

 

הרמב"ם גם לא אומר במפורש מה צריך לעשות עם הר הבית על מנת להוסיף קדושה. הוא גם לא אומר במפורש שניתן להגדיל את שטח הר הבית, אבל אם נאמר שסובר שאי אפשר הרי הוא לא מסתדר עם ספר יחזקאל, שכותב שעומדים להרחיב את הר הבית בעוד איזה קילומטר וחצי.

 

לכן בהכרח צריך לומר שסבר שאפשר להגדיל את הר הבית. איך בדיוק, הוא לא מפרש. על כל פנים אוטומטית בטוח לא, מכיוון שבפירוש המשניות הוא כותב: "ואי אפשר לחדש קדושה אלא בבית דין הגדול". כל קדושה, מכל סוג, צריכה לכל הפחות סנהדרין. אם נאמר כמו הרב פיינשטיין שהכוונה בהעיר והעזרות גם להר הבית, אז אכן גם בדעת הרמב"ם צריך מלך ונביא. וגם אם לא, לכל הפחות צריך סנהדרין.

 

ואי אפשר לומר שבבית שני עזרא הקים סנהדרין וקידש את החלקים, לפחות לא על פי הרמב"ם: 

"כל מקום שלא נעשה בכל אלו וכסדר הזה אין קדוש גמור וזה שעשה עזרא שתי תודות זכרון הוא שעשה לא במעשיו נתקדש המקום שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים ובמה נתקדשה בקדושה ראשונה שקדשה שלמה שהוא קידש העזרה וירושלים לשעתן וקידשן לעתיד לבא"

פרק ו' הלכה יד'. הלכות בית הבחירה. לכן על פי הרמב"ם לא הוקדשו חלקי הרחבת הורדוס.

 

התוספות אומר במסכת שבועות בהתייחסות על שתי הלחם לעניין הרחבת הר הבית, ד"ה ויוצא: 

ויוצא ממנה נפסל. ואם תאמר הר הבית היכי קדיש שאין דבר נאכל בו שיוצא ממנו נפסל ויש לו קדושה בפני עצמו שהוא מחנה לויה וכן בתי ערי חומה דמוכח לקמן (דף טז.) שנתקדשו והא אין דבר שנפסל ביוצא ויש לומר היכא דלא אפשר לא אפשר כדמוכח בשמעתא:

 

הרא"ש והריטב"א פוסקים שאיפה שאי אפשר, לא צריך. והשאלה היא האם הם התכוונו לשתי הלחם, או בכלליות. הרי התוספות מדבר בסוגייה על שתי הלחם, אולם יכול להיות שהתכוון שבכלל לא לעיכובא. אי אפשר לדעת. בכל אופן תודה אפשר לאכל גם בשאר ירושלים, ולכן יש סברה שדווקא זה לא לעיכובא, אבל השאר כן.

 

הרש"ש בכלל סובר שאי אפשר להרחיב את הר הבית יותר מת"ק על ת"ק. וכן סובר האבני נזר. ודבריהם נדחים, בגלל נבואת יחזקאל שההר יורחב.

 

הרב משה נחום שפירא בספרו הר הקודש מביא את דעת התוספות בהבינו שצריך הכל, אולם לא אומר האם בדעת תוספות חלות התודה הן לעיכובא. הוא פוסק כדעת הרש"ש שאי אפשר להרחיב את הר הבית.

 

 

כתבת שהאור שמח כותב שצריך את הסדר גם בהר הבית, אני לא מכיר זאת, אשמח שתשלח את המקור.

 

הסברה לא כל כך חזקה. לומר שזה מתקדש באופן אוטומטי זה קצת מוזר, מה, אם יפלו החומות הקדושה תתפשט לכל כדור הארץ?

 

שכוייח, שבוע טוב!

 

כך שמעתי מהרב ישראל אריאלנחשון מהרחברון

וכך הוא אומר...

 

וכפי שדייקתי... בשס ובראשונים...

 

חידושי אחרונים זה נחמד אבל האם מחייב ללא מקור?

לא הבנתי את דבריך.ימח שם עראפת

הראשנים, בחלקם, סבורים שאי אפשר בכלל להרחיב.

האחרים כותבים שאפשר, ולא ברור איך.

אף לא אחד לא כתב שהקדושה עוברת אוטומטית, או שבכלל אין צורך בכל ה'טקס'.

--125690

באבות דרבי נתן כתוב "עשרה מעלות נסתלקה שכינה ממקום למקום...מגג ההיכל לחומת עזרה ומחומת עזרה למזבח

רבי אליעזר כותב במדרש שהשכינה לא זזה מההיכל כלומר, שהיא לא זזה עד שהוא אמר את זה, רבי אחא אומר שהיא לא זזה מהכותל המערבי לעולם ולכן לא יכול להיות שהחומת העזרה שממנה השכינה הסתלקה היא הכותל שממנו השכינה לא זזה מעולם

הוא לא יגיד על כותל שחרב שלא זזה ממנו שכינה לעולם, אם הוא היה מדבר על כותל העזרה הוא היה קורא לו 'מקום כותל העזרה'

אם יהיו שני אליהו אתה לא תקרא לשניהם לפעמים אליהו ולפעמים אלי, אתה תקרא לאחד מהם תמיד אלי ולשני תמיד תקרא אליהו

מצויין, אז על פי אבות דרבי נתן השכינה לא שורה כלל בהר הבית.ימח שם עראפת

כולל את הכותל המערבי של הר הבית.

וסתם, אם תשים לב ללשון של אבות דרבי נתן, הוא כותב חומת העזרה.

ולא, אם יהיו שני אליהו אני אקרא להם לפעמים אליהו ולפעמים אלי.

 

חוץ מזה, שאתה אולי לא שמת לב, אבל המדרש רבה נכתב על ידי האמוראים, ואילו האבות דרבי נתן על ידי אחד הגאונים. דבר ראשון ממש לא אותה תקופה, וכן, יכול אתה להסביר את דבריהם שבזמן רבי אחא הכותל הזה עוד נותר קיים, ואילו בזמן מחבר אבות דרבי נתן, הוא כבר חרב.

 

אפשר גם להסביר שהם חולקים. אולי ישנן אימרות ואגדות חז"ל שלא נכנסו לשמות רבה, והגיעו למחבר אבות דרבי נתן, ומשם הוא מצטט, גם הגיוני.

 

ולא הבנתי, הוכחת שהכותל הפנימי אינו קדוש. אבל הוכחת זאת מההוכחה שהחיצוני קדוש.

 

אז באמת על פי דבריך לא הבנתי מדוע אתה חושב שלכותל ישנה קדושה אם הוכחת לי כל כך יפה שאין לו.

--125690

כן, אם השכינה לא יכולה להיות ביותר ממקום אחד בו זמנית

כי הוא מדבר על התקופה שבה הבית היה בנוי

ואז הם לא ידעו למי אתה קורא

המדרש הוא מתקופת הגאונים אבל מביא הוכחות מפסוקים שנכתבו לפני החורבן, רבי אחא חי לפני ר' יוחנן אבל הוא אמר "לעולם" אם השכינה הסתלקה משם זה לא לעולם

זה הגיע למחבר מדרש רבה המדרש הזה מופיע גם באיכה רבה, אין סיבה לפרש שיש מחלוקת אם זה לא הכרחי

לא נכון, הוכחתי שלא יכול להיות שהמדרש מדבר על הכותל של הר הבית כשהוא אומר שהשכינה לא זזה ממנו מעולם

יש לך אוקימתא מוזרה ביותר ואין לך שום ראיה.ימח שם עראפת

שוב, אין לך ראיה לאוקימתא הזו.

 

לא נכון.

 

מה הקשר? למה האמוראים לא מביאים פסוקים? הם נכתבו לפני החורבן בכלל, מה הקשר? וכשבגמרא כתוב לכולי עלמא ושנייה אחרי זה מתקיף לה רבי זירא, אז מה זה? זו צורת ביטוי!

 

ואם אותו מדרש מופיע פעמיים במדרש רבה, אולי פשוט זו אותה ברייתא?? או אותו אמורא? את האיכה רבה האמור לא מצאתי.

 

נכון, זה מה שהוכחת. אז למה אתה מתווכח איתי כבר שבועות שזה הכותל עליו נאמר שהוא קדוש??

פשיטא שזה כותל העזרה.

איזו אוקימתא?125690
זה או זה או שחומת העזרה הייתה בנויה אחרי חורבן הבית
איך הם יוכלו לדעת למי אתה קורא?
הם לא אומרים את זה מעצמם אלא מהפסוקים
הכוונתי לכתוב כותל העזרה
אם היה פשיטא לא היו כל כך הרבה אנשים שחושבים שזה לא ככה
אני אחפש בעז"ה את המדרש אח"כ
קודם כל- למה לעזאזל אתם מנויים לקומיקס?שפרינצא בוזגלו

עצוב ביותר, אבל חבל על כוחות הנפש שלך.
אלו חרדיים, אל תצפה מהם. 
(כן, זה עצוב לשחרר בלב, זה אפילו תהליך אבל, אבל אין מה לעשות, הם לא איתנו באותו ראש, ונראה כי הגאולות שלנו שונות, נראה שאנחנו מחכים לדברים שונים, חבל על כוחות הנפש שתוציא על זה, במקום לצעוק לך ללמוד מסכת יומא או קצת רמב"ם הלכות בית הבחירה, זה יותר מועיל)

קודם כל - למה לעזאזל את אומרת לעזאזל?ימח שם עראפת

כי עיתוי המגזר הדתי לאומי דלים מאד. חרדלניקים לא מוציאים עלונים, רק לייטים, והנ"ל לא ממש לרוחינו. מה גם שהם יקרים מאד ודלי תוכן.

אנחנו מנויים גם לזרקור אם מעניין אותך, וכמונו לא מעט אנשים מהיישוב, או בכלל מהשומרון. חברים ומרווה לצמא גם תופסים מקום אצל אנשים רבים מהיישוב, וגם אלינו הגיעו לא מעט עלוני חברים ומרווה לצמא.

 

אלו חרדים, אמת, אבל לא ציפיתי להכחשה כל כך בוטה וחסרת שכל.

 

ולא, ללמוד עוד מסכת ועוד פרק רמב"ם לא יועיל אם עד יום מותי זה מה שאני אעשה כל זמן שאני נתקל בגישת העולם החרדי.

אם זה מה שאעשה, הרי שהבית לא ייבנה בקרוב.

 

חודש טוב

כוונתך רצויהדעתן מתחיל

מעשיך אולי מעט פוגעים בה.

אין צורך לדרוך על מקום קדוש גם אם קדושתו נובעת מתפילות עמ"י בו בלבד. גם אם קדושתו הינה רק מרחק גאוגרפי. ויותר הדבר פוגע דווקא במטרה אותה אנחנו רוצים לקדם מכיוון שמרחיקה, בין השאר, את המחפשים קדושה גם אם לא מדקדקים היכן היא יותר נמצאת.

אבל צדיק אתה ומדור הגאולה ועל כך אני מחייך לקרוא אותך. רק מעט יותר אסטרטגיה מול הגלות (:

בדיוק, אין צורך!!!ימח שם עראפת

אין צורך לדרוך שם!!!!!

אז למה ימח שם ערפאת מיליוני אנשים נוטשים בית ה' ופונים לקיר אותו בנה הורדוס??

אדרבה, איני חושב שכותל זה קדוש הוא, אפילו סוג של עבודה זרה ממש יש בו. "להכניס פתקים לכותל"??

זה מנהגים נוצריים! חוקות הגויים!

 

ולגבי מה שכתבת שהם מחפשים קדושה אבל אינם מדקדקים היכן היא נמצאת, מה היית אומר לו חילוני היה מתנצר?? מה, הוא מחפש קדושה! האם גם אותו תנסה לקרב מבלי לזלזל בנצרות כלל ועיקר?

--125690

אנשים נוטשים את הר בית ה' ופונים לקיר בגלל שזה המקום הכי קרוב למיקום המקדש שאין דעה שאסור להיות בו

לצערו של החילוני, אסור להתנצר 

--- חזרהימח שם עראפת

מותר לחילוני להניח כף רגלו בכנסייה?

אני לא יודע אבל משער שלפי רוב הדעות לא125690

אני משער גם שזה לא משפיע אם הוא חילוני או לא

יפה, כך גם אסור לדרוך ברחבת קיר,ימח שם עראפת

שמתפלליו מייחסים לו קדושה כלשהי והופכים אותו לאלוקיהם ושוכחים מהקב"ה וביהמ"ק.

ממש גדול הדור שיכול לסתור את כל הפסיקות שבאו לפניוחושבת בקופסא

כמה זכינו בצדיק כמוך שכל כך מזלזל בהמוני אנשים כולל רבנים בהאשמות חמורות חסרות בסיס מתוך עצבים ילדותיים.

את הפסיקות שלפני? אשמח לשמועימח שם עראפת


תפסיק כבר לקטרג על עם ישראל בדברי הבלekselion

אף אחד לא חושב שהקיר הזה הוא אלוהים ח"ו

צא מהסרט

חוששני שלא אני צריך לצאת מהסרט, ענק הברזל.ימח שם עראפת


--125690

מעניין, אתה אומר שבכנסייה הנוצרים עובדים את הכנסייה ושוכחים מהקב"ה ושבכותל המתפללים מתפללים לקיר ולא לקב"ה. וברור שכל מי שמנסה להתקרב כמה שהוא יכול למקום המקדש שוכח ממנו

כן, ממש מנסה..ימח שם עראפת

משתדל שחס ושלום לא יכניס אצבעות לכותל, בוכה בדמעות תנין ואינו חושב כי לא בשמיים היא, אינו מבין כי בידו הדבר, אם בגאולת אחישנה, אם בקמעה קמעה, נשאר אותו מתקרב על יד השער וזועק בחמת זעם: כורעס!!! ואילו הוא דת"ל, זועק הוא: הרב זצ"ל!!!

ובגלל שהוא לא למד הכותל הוא עבודה זרה?125690אחרונה


עלון בית המקדש - עלון בפורמט דיגיטלינ א

עלון בית המקדש הוא עלון דיגיטלי המפרסם בחינם דברים הקשורים לבית המקדש ולהר הבית

לפרטים נוספים, שלחו מייל: alonbethamikdash@gmail.com

 

כל העלונים שיצאו עד עתה:

עלון בית המקדש 1 20251211044335.pdf

עלון בית המקדש 2 20251211044552.pdf

עלון בית המקדש 3 20251211044644.pdf

עלון בית המקדש 4 20251211044720.pdf

עלון בית המקדש 5 20251211044831.pdf

עלון בית המקדש 6 20251211044903.pdf

עלון בית המקדש 7 20251211044941.pdf

עלון בית המקדש 8 20251211045147.pdf

עלון בית המקדש 9 20251211045236.pdf

עלון בית המקדש 10 20251211045324.pdf

מי שמעוניין/ת לקבל את העלונים במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

מיזם נעים למקדש - AI. מה דעתכם על זה?נ א
תמונה 1נ א
תמונה 2נ א
תמונה 3נ א
כמעט תאונהזיויק
מיזם נעים למקדש הוא מיזם להקמת מערכת תחבורה אל הרנ א
עבר עריכה על ידי נ א בתאריך י"ח בכסלו תשפ"ו 22:59

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

לא יודעת אם הוא עוד מסתובב כאןקפיץ

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

תכתבו מה דעתכם על התמונות... אהבתם?נ א
תמונה 4נ א

תמונה 5נ א

תמונה 6נ א

התמונות לא עובדות לי בכלל.צחקן
אוכל לשלוח לך את התמונות במיילנ א
כתוב לזה פסוק:קעלעברימבאר
"כי נעים נאווה תהילה"
יפה! 👍נ א
מי שמעוניין/ת לקבל את התמונות במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

למה אין בימנו משמר המקדש?ירחמיאל

זו הלכה מפורשת שנוהגת גם כשאין בית המקדש בנוי.

 

למה לא עושים?

 

זה לא כל כך קשה, צריך שיהיה מספיק אנשים שבעניין להקדיש בישביל הקב"ה כמה שעות בשבוע בשביל זה ולעשות משמרות

האם היה אפשר לנסך מים בבמות בשעת היתר במות?קעלעברימבאר

איך דוד ניסך מים?

מה המקור שלך שגוד ניסך מים?שלג דאשתקד
הגשש החיוור שם שם🎶קעלעברימבאר
סתם, כתוב במפורש בפסוק שדוד התאווה למים מבור בית לחם, והביאו לו הגיבורים מים והוא ניסך אותם לה'. כמובן אפשר לתרץ שזה היה בסוכות והוא הביא את זה למשכן בגבעון שהכהנים ינסכו, אבל זה דחוק
שתהיה לי בריאשלג דאשתקד
אין הכוונה שם למצוות ניסוך המים, גם לפי הפשט של הפסוק (מי *ישקני* מים מבור בית לחם) והן לפי האגדה המסובכת בבא קמא דף ס
הנה הפסוק:קעלעברימבאר
ויבקעו שלשת הגיבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם לה'


לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'


נכון נשמהשלג דאשתקד

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

לא בסוכות. אבל משמע שבהיתר במותקעלעברימבאר

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

עיינתי וראיתי שיש עוד פסוקקעלעברימבאר

על ניסוך מים בבמות:

 

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

 

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם אתה מדבר על תופעהשלג דאשתקד
של ניסוך מים לה', אז כל המקורות שלך אחלה מקורות וזה לא קשור להיתר במות. זה קשור חזה שבא לי לפתוח את הברז בבית לכבוד ה' יתברך.


אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

לנסך מים לה' נשמע כמו ניסוך על המזבח. לפחותקעלעברימבאר
אצל דוד.


נסכים מוזכרים רק בקרבנות.


אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.


צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.


בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

יישר כח!שלג דאשתקד

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

הרלב"ג לא אומר שלמדו מדוד..אדם כל שהוא

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

 

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

צודק ולא צודקשלג דאשתקד

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

אולי דוד ניסך מים בהוראת שעה של עצמו כנביא, כשםקעלעברימבאר

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

 

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

לא הבנתישלג דאשתקד

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

לא בטוח שמותר לנסך מים בברז שלי. האם מותרקעלעברימבאר
לי להקריב צבי לה' על מזבח בחצר הבית שלי?
לכן דחוק שזה קרה בסוכות. אני מסכים שהואקעלעברימבאר
התאווה לשתות ואז ניסך. אז אולי היה אפשר לנסך בנדבה ביחיד בבמה כל השנה, או שהיתה זו הוראת שעה על פי נבואת דוד עצמו
הגמרא אומרת שזה הלכה למשה מסיני כיקעלעברימבאר
דברי נביאים הם רק אסמכתא והרי לא לומדים מדברי נביאים לעולם מה גם זה לא כתוב שם במפורש והאוקימתא של בר קפרא דחוקה שזה קרה דווקא בסוכות.


ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.


אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

לגבי הטענה שבכוונה נמנעים מדברי נביאיםשלג דאשתקד
ראיתי במקרה לשון יפה של ה"בן יהוידע", ברכות מח,ב: "אף על גב דילפותא מפסוקי תורה עדיפה, עם כל זה כיון דילפותא הנזכרת אינם מתיישבים בפשט המקראות, לכך אמר אינו צריך למילף בדרשה דחוקה, כי הדבר מפורש להדיה בפסוק של נביאים".
עדיין מה שיש לו מקורקעלעברימבאר
רק בנביאים זה עדיין נקקרא הלכה למשה מסיני
נכון מאודשלג דאשתקד
לצערי לא זכרתי איפה בדיון כאן היה צריך להכניס את הקטע הזה, הרעיון הוא שהגמ' בתענית מחפשת מקור ואין לה מקור טוב, אז היא כותבת בפשטות שזו הלכה למשה מסיני. אם המקור מדוד היה נראה לה טוב, סביר להניח שהיא הייתה מביאה אותו (ועדיין זה היה בגדר הלמ"מ ).


בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

אני חושב שלא שייךקעלעברימבאר
לדבר על הצער בעסקה כל חול המועד מפני שמחת החג. אבל גם אני נכשלתי בזה הרבה מפני שעמום
הוא אשר דיברתישלג דאשתקד

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

מטרת המועדים זה לשמוח מצווה דאוריתאקעלעברימבאר
בבשר ויין כשיש מקדש. דבאי רבי אבא הם דרשה בלבד, עובדה שהוא לא התיר מלאכה בסוף. וגם הוא דיבר על פוחזין כלומר חוטאים  . לבזבז את הזמן זה לא פוחזים אלא סתם בזבוז
אני לא בטוחשלג דאשתקד

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

 

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

כי יש עניין עצמי לשמחה ברגל ללא קשרקעלעברימבאראחרונה
ללימוד תורה. כמו שבשבת יש עניין עצמי
ניקים משועממים בגיזרת ההר והבית-ימח שם עראפת
ברגעים אלה אני מוכר דגלי בית המקדש ביציאה מהר הבית, מוזמנים לבוא לקנות ולפטפט
אפשר להגיע/לקנות מעוד סיבותשלג דאשתקד
לא רק בגלל שמשועממים.
אמת ויציב, ברוך אומר ועושהימח שם עראפתאחרונה
אבל כוונתי למשועממים הייתה למטרת פיטפוט
מה אומרים על הקמת מערכת תחבורה להר הביתנ א

מה אתם חושבים על הקמת מערכת תחבורה מסודרת להר הבית בשלושת הרגלים?

יש לכם רעיונות כיצד כדאי שזה יפעל? אשמח שתעלו כאןנ א
מערכת תחבורה להווה או לעתיד?קעלעברימבאר
לעתיד, כשייבנה בית המקדש בעזרת ה'נ א
בטח יהיו טכנולוגיות מתקדמות יותר מימינו,קעלעברימבאר

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

וואי, אתה נוגע שאלה שמאוד הטרידה אותישלג דאשתקד

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

מי יודע מה תהיה הטכנולוגיה שביתקעלעברימבאר
המקדש יבנה? אולי ההנדסה הגנטית תיצור סוסים מעופפים שנטוס עליהם ויהיו חסכוניים יותר ממכונית?
לא זה מה שהטריד את מנוחתישלג דאשתקדאחרונה
יותר הסתפקתי מה יהיה יותר מגניב/מרשים
צריך לקחת בחשבון ענייני טומאה וטהרההסטורי
אולי איזה גלאי טמאים, שלא יתן להם להכנס לקרונות שמיועדים לטהורים🙄😏🫣
או ספסלים פשוטים מעץ, בלי שום בית קיבול.הסטורי
אני חושב שצריך יהיה מתחם של טבולי יוםים התכלת

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

כתבתי על זה ספר שלםrrinaa

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

 

 

 

 

איך מערכת התחבורה תראה?נ א

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

בהנחה שיהיו אוטובוסים ולאקעלעברימבאר
מכוניות מעופפות מבוססות ai
רכבותshindov
לדעתכם, יהיה צריך מערך הסעות כמו למירון בל"ג בעומרנ א

או אפילו יותר מזה?

 

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?

האם הכהן שהניף את 2 הלחם סמוךקעלעברימבאר
למקום המזבח המשוער, חייב כרת, או שטומאה הותרה כשכל הציבור טמאים גם לשתי הלחם?


האם הוא חייב מיתה בידי שמיים על עשיית עבודה ללא בגדים תקינים, כאשר אינינו יודעים בוודאות מהי תולעת השני שבאבנט? 

אני רואה שהשרשור די ישןניב שטרן

אבל רק עכשיו ראיתי אותו...

בלי להכנס לדיון שהיה כאן לגבי ההכשר של העבודה, כרת הוא ודאי לא חייב כי הוא אומר מותר שזה שוגג.

גם קרבן הוא לא חייב כי הוא טועה בדבר מצווה.

שיר וקליפ לירושלים והר הביתElad Mukades

אולי יעניין אותך