האם ראש ישיבת הר ברכה, אהמ, משנה מן האמת?

בהנהלת: ימ''ל
ז' אדר ב 14:59
https://twitter.com/turgeman_eliav/status/1501677427138961422?


עוד חוליה בשרשרת הראיות למה לצערנו אי אפשר כבר לסמוך על פסקי האדם הזה.
י"ט אדר ב 18:41

עדיין בהרצה, אבל כבר כולל לא מעט חומר:

מסורת הפסיקה - מסורת הפסיקה בישראל

 

מצ"ב לטעימה מאמר טרי הסוקר כמה מהפכים שעבר בעל הפנה"ל:

20220322184728.pdf

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

כ' אדר ב 13:04
הכשרת כלים ודג ובשר נשמעים לך מוכרים?
שלא לדבר על זה שהרב ליאור הוא הרב היחיד כבר 20 שנה שאומר שכזאת הוא 9 סמ"ק ולא 28.
כל הפסקים האלו ניתנו לפני שהרב היה הן 85.
נ.ב לפני שהיה גם בן 80.
כ' אדר ב 15:02

ואני ממש ממש לא פוסק ככה. וזה אפילו ממש תמוה בעיני.

 

אבל יש 2 הבדלים.

א. גודל הכתפיים של הפוסק.

ב. לרב ליאור יש נימוקים הלכתיים לזה. יצא מתישו קונטרס של אחד מתלמידיו על זה. קונטרס ארוך שבו הוא מנמק את דעתו. זה לא רק ספר קיצור הלכות לכלל עם ישראל, אלא יש לו נימוק וטענה בצידו. אתה רוצה לחלוק? מוזמן. גם לי זה תמוה. אבל הוא לפחות מסביר את הטענות שלו.

כ' אדר ב 15:42
לכל דבר הוא כותב מקורות
כ' אדר ב 15:49

ויש לזה כמה דוגמאות..

 

בכל מקרה, יש לכתוב ספר קיצור לבעליבתים שזה חשוב מאוד.

ויש לכתוב תשובה עם נימוק כמו שצריך.

כ"א אדר ב 12:29
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך כ"א באדר ב תשפ"ב 12:50
תגיד, כמה תשובות של הרב ליאור למדת?

הרב ליאור מתנגד לכתוב תשובות ארוכות ומנומקות, מוזמן לעיין בהקדמתו.
(אמנם יש לו כמה תשובות מנומקות, אבל זה המיעוט שבמיעוט.)
כ' אדר ב 15:49

דוגמאות קטנות:

20220323154915.pdf

יש שם איזו נקודה או שתיים שכנראה תוקנו במהדורות מאוחרות.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

כ' אדר ב 15:57

שהרב מלמד כתב "ודעת האוסרים: רב א. רב ב.ג.ד.ה וכו' אך הסברות להקל חזקות."

כ' אדר ב 17:27


כ' אדר ב 17:56
הוא מביא סברות מקילות וסברות מחמירות, וכותב שלדעתו הסברות המקילות יותר חזקות
כ' אדר ב 19:17
רשימת הפוסקים שהוא דחה שם בשל "חוזק סברתו" היא: אגרות משה, מנחת יצחק, הגרש"ז אויירבך, יחוה דעת, הגרי"ש אלישיב, שבט הלוי, ציץ אליעזר.

למותר לציין שכל אחד מאלו, מלבד שקוטנו עבה מכריסו של הרב אליעזר עשרת מונים, גם כתב "תשובה" מנומקת, מפורטת ומעמיקה בה הוא דן בדברים עד שהכריע לאסור.
ומה הרב מלמד עשה? דחה אותם בהינף יד, כי יש לו "סברא חזקה להקל"..
כ' אדר ב 23:10
וזה ממש לא נכון שהוא סומך רק על עצמו ולא מביא עוד פוסקים שמתירים
@עברי אנכי

מעתיק מההערה שם
"אולם הסברות להקל חזקות: ראשית, כלי זמר אינו בהכרח ביטוי של שמחה, וכבר מצינו שניגנו בחלילים לקינה בעת הלוויה, עי’ שבת קנא, א. וכן התיר הפמ”ג לנגן לפרנסה, והובא בבאו”ה תקנא, ב. ומהר”ם שיק יו”ד שסח, התייחס לחילוק שבין ניגון של שמחה לניגון של עצב, שניגון של עצב אינו אסור בימי אבל. (אמנם אסר שם ללמד ילדים מסוימים נגינה בשנת אבלותם, משום שכל לימודם לשחצנות ולא לפרנסה). מ”מ מצינו שרק ניגונים של שמחה אסורים. וכן משמע מלשון הרמב”ם בהל’ תעניות ה, יד, כשעוסק באיסור ניגון אחר החורבן: “וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר כולן. וכל מיני זמר… אסור לשמוח בהן ואסור לשומען מפני החורבן”. הרי שעיקר האיסור לשמוע כלי זמר הוא בשירי שמחה השייכים לריקודים ומחולות, אבל שירים רגילים, וק”ו עצובים אינם אסורים. עוד סברה העלה בשו”ת חלקת יעקב א, סב, ששמיעת רדיו וטייפ אינה בכלל הגזירה (או מנהג האבלות), כיוון שלא היו באותם זמנים. ואולי כאשר מכשירים אלו היו נדירים, היתה בשמיעתם חגיגיות, ולכן רבים חלקו עליו. אבל כיום שמיעתם שגרתית ואין בה שום חגיגיות, ולכן אינה בכלל מנהג האיסור. וכך דעת אבי מורי. וכעין זה כתב הרב שמואל דוד בתחומין יג. ועוד עי’ להלן ח, ד. וכיוון שכל האיסור מצד מנהג, במקום של ספק, הלכה כמיקל. וכן נהג ערוץ שבע לשדר בימי האבלות שבספירת העומר שירים רגילים ולהימנע משידור שירים שנועדו לשמחות וריקודים."
כ"א אדר ב 10:44
מבין כל המתייחסים ל*שאלה זו* - כולם אוסרים, ואפילו לשיטתו - יש רק מתיר אחד, החלקת יעקב. (וכבר מזמן אני לא סומך עליו בלי לבדוק בפנים, אבל נניח)
כל השאר - סברות שהוא עושה בהם פלפולים: "כתוב שרק שמחה אסורה, והרי מצינו ניגון בחליל לעצב, אז סימן שהחליל הוא לא שמחה, ולכן אפשר להתיר אותו בכל מקרה". אני מתלבט אם צריך להיות בכיתה ג' או ד' כדי להבין את רמת חוסר-הביסוס בפלפול הזה.
וכן הלאה. זה נראה הרבה מקורות - אבל כשקוראים טוב ולא רק מחפשים מלמעלה איפה יש ציון מקום, רואים שהוא לא מבוסס על כלום, חוץ מ"ראיות" שהביא "ממרחק תביא לחמה", בסברתו האישית, שאף פוסק לא הסכים להם.
אז הדברים בעינם עומדים: כל הפוסקים ישבו על הסוגיה, על שלל מובאותיה, והסיקו שאין היתר. הרב אליעזר החליט שהמובאות האלו - שעוסקות בהיתרים אחרים - כן יוצרות סברא להתיר גם בנידון דנן, והתיר בלי הנד עפעף, נגד כל הרשימה דלעיל, שנזכירה שוב לתועלת הציבור: אגרות משה, יחוה דעת, הגרש"ז אויירבך והגרי"ש אלישיב, שבט הלוי, מנחת יצחק וציץ אליעזר.
אומץ לב יש לו, מה נגיד...
כ"א אדר ב 12:25
אמרתי שמה שכתבת (לא ברור למה אבל גם עכשיו אתה ממשיך) שהוא סומך רק על סברה שלו מול כולם זה פשוט לא נכון.
הוא מסתמך על שות חלקת יעקב שמתיר מוזיקה מוקלטת, וגם על מהר"ם שיק שמחלק בין מוזיקה שמחה לעצובה (הרב אליעזר לא התיר מוזיקה מוקלטת שמחה) וגם על אביו הרב זלמן.
כ"א אדר ב 19:57
א. כתבת: "וגם על מהר"ם שיק שמחלק בין מוזיקה שמחה לעצובה (הרב אליעזר לא התיר מוזיקה מוקלטת שמחה)" . ובכן - כל למדן מתחיל בודק את הנתונים. ומי שבודק מגלה - שהמהרם שיק התיר דווקא מוזיקה עצובה *במוצהר*, כלומר, לא "כל מה שלא שמחה ממש ממש מותר" אלא "מה שממש ממש עצוב - אסור". הנפקא מינה היא כמובן במוזיקה "פרווה" - שאינה של שמחה דווקא, אבל אין בה שום דבר עצוב. מה הדין בה? ובכן - מהר"ם שיק אוסר, הרב מלמד - כמה לא מפתיע - מתיר. ולא שוכח לעשות תרגיל קטן שיגרום לך לחשוב שזה מהר"ם שיק ולא הוא, מה שאולי כבר יותר חמור מהפסיקות העצמאיות שלו, זו ההטעיה השקרית שלו, שאגב - מתאימה ממש להודעה בה פתחתי את השרשור: האדם הזה נוהג בעקביות - סליחה על הביטוי - לסלף, כדי להציג כאילו יש לו ביסוסים, בעוד שאין לו.

החלקת יעקב איננו לפני, אבדוק בהמשך. אבל כאמור - לא מופקע בכלל שגם אותו הוא סילף או הוציא מהקשרו, כמנהגו העקבי.
אבל גם אם החלק"י אכן כתב כך, אז בסדר, יש פוסק אחד, ולא הכי בכיר בעולם, שהתיר. לעומתו כוווווווווולם (כן, כולל מהרם שיק..) אוסרים. כולל כל גדולי דורינו - שהכירו את החלק"י ודנו בו. ובכולם - אין פרץ ואין יוצאת, כולם מסקנתם לאיסור, אחרי תשובות ארוכות ומנומקות. רק הרב מלמד החליט שהוא ראוי למחוק את כולם כי הסברא נראית לו חזקה, ועוד לעשות את זה בשתי מילים בלי כל מו"מ הלכתי. הזוי שיש עוד שחושבים שכך נראה "פויסק".
כ"א אדר ב 20:30

סוף סוף אתה מסכים שהוא לא מביא רק סברא שלו כנגד כל הרשימה שהבאת.

עכשיו הטענה שלך היא אחרת- איך הוא מסתמך רק על פוסק אחד, ועוד בלי להביא סיבה.

א. הוא כותב שם סיבה "ששמיעת רדיו וטייפ אינה בכלל הגזירה (או מנהג האבלות), כיוון שלא היו באותם זמנים. ואולי כאשר מכשירים אלו היו נדירים, היתה בשמיעתם חגיגיות, ולכן רבים חלקו עליו. אבל כיום שמיעתם שגרתית ואין בה שום חגיגיות, ולכן אינה בכלל מנהג האיסור."

ב. מעניין מה תאמר על הרבנים הבאים שגם התירו:

https://www.yeshiva.org.il/ask/79519

מהלכות ספירת העומר - כושרות

https://www.yeshiva.org.il/ask/87325

כ"א אדר ב 20:55
וזו חלק מהבעיה, שאתה וארץ השוקולד ועוד - לא מבינים. ההבדל בין רבנים שונים בהיררכיה.
כן, למרות שחסידיו השוטים נוהגים לשאול בהיתממות מה ההבדל בינו לבין הרב עובדיה...
כ"א אדר ב 21:19
היה אחד מתלמידי הגר"א הגאון מווילנא - שהלך בדרכו של הגאון מווילנא לפרש משניות שלא לפי הפירוש של האמוראים בגמרא.

- לא קיבלו את דרכו ואת פירושיו. אבל אין מחלוקת על כך שהוא אחד מתלמידי הגר"א הנאמנים מוסרי תורת הגר"א ומוסרי התורה בכלל.
כ"א אדר ב 21:24
כתבת "רק הרב מלמד החליט שהוא ראוי למחוק את כולם כי הסברא נראית לו חזקה, ועוד לעשות את זה בשתי מילים בלי כל מו"מ הלכתי" אז הראתי לך שהוא כותב יותר משתי מילים למה הוא פסק דווקא כמוהו.

וכאילו שלא שמתי לב שהתעלמת מהתשובות של הרב אריאל והרב לבנון..
חשבתי שיש מסורת פסיקה, איך יתכן שהרב אריאל פסק כנגד כולם?? ועוד בלי לכתוב תשובה ארוכה ומנומקת
כ"ב אדר ב 03:48
תגיד, באמת בחייך לא פתחת שום ספר שו"ת? איו לך מושג איך עובר התהליך של הגעה להכרעה?
ועזוב, אפילו במה שהוא כן כתב - הראיתי לך בזה הרגה שמדובר בסילוף ומצג שוא המטעה את הקוראים, צריך יותר מזה?

האינטרנט לא נועד לתשובות מנומקות - את כוחו בפסיקה ונאמנותו למסורת הראה הרב אריאל בששת כרכי השו"ת שלו. בדיוק כפי שאת עצמאותו וחוסר-אחריותו (והמסתעף....) הראה הרב מלמד בכרכי פניני ההלכה שלו.
כ"ב אדר ב 08:49
אז הוא לא פירט באותו אורך של הספרי שו"תים שהיו פעם, אז מה??
לא מכיר את הספרים של הרב אריאל, אבל אני כן בטוח שהרב ליאור פירט עוד הרבה פחות בדבר חברון מאשר בפניני הלכה.. והאמת שבאתר ישיבה יש רבנים כן עונים באריכות, כנראה שזה כן אפשרי..
ומה נסגר?? הראתי לך שהרב אליעזר פוסק כמו הרב אריאל בנושא, איך אתה ממשיך לטעון ש "לעומתו כוווווווווולם אוסרים. כולל כל גדולי דורינו - שהכירו את החלק"י ודנו בו. ובכולם - אין פרץ ואין יוצאת, כולם מסקנתם לאיסור, אחרי תשובות ארוכות ומנומקות. רק הרב מלמד החליט שהוא ראוי למחוק את כולם כי הסברא נראית לו חזקה"
לא מסוגל לחזור בך?
כ"ב אדר ב 08:55
מספיק אם כבוד קדושתו היה טורח לכתוב חצי מהאורך של פוסקי דורינו שהוא לא מתקרב לקרסוליהם. אותם אלו שאותם הוא דוחה בהינף יד.

המחשבה המבחילה הזו, שאת כל רשימת הפוסקים הנ"ל אפשר לדחות בפסקה וחצי של חצאי ציטוטים, מעוררת שאט נפש.

אכתוב שוב: הרב אריאל הוכיח היטב היטב את פסיקותיו, מנומקות, ארוכות, עמוקות, יסודיות, נסמכות על מסורת הפסיקה. הכל. וזה שאתה לא מכיר אותם אומר שאתה עם הארץ, לא שהרב מלמד הוא בדרגתו...

ולא, הרב מלמד לא נסמך על הרב אריאל - א' כי אתה רואה שהוא לא הזכיר את זה ב' כי תשובתו של הרב אריאל הייתה הרבה אחרי כן, כרונולוגית.
הרב אליעזר ראה רשימת פוסקים - ודחה את כולם בהינף יד, בהסתמך על עצמו בלבד.
אם זו לא מגלומניה, איני יודע מה היא מגלומניה.
כ"ב אדר ב 09:17
מצאתי ועיינתי ו-כאשר צפיתי כן היה. מדהים כמה למדתי כבר לצפות מראש את הרב מלמד ו"סימוכיו"..

הבה ונגלה לך את מה שהגאון העצום בעל פניני הלכה ושאר ספרים לא טרח להודיע לך:

א. החלק"י לא מדבר על ספיה"ע אלא על שאר השנה - מצד הגמ' בגיטין הידועה.
ב. הוא פותח את תשובתו ב"מי יתן והיה אשר יתכשר דרא להיזהר מבלי שמוע זמרת הרדיו, אבל לדאבונינו העולם אינם נזהרים... וצריכין... וללמד זכות. "
ג. לאחר שכותב את הסברא שציטט הרב מלמד הוא מסייג: "שהיא רק סברא בעלמא ומי שירצה יוכל לדחותה, ומכל מקום סניף יש". (סניף - לשאר הסברות שכתב, שרלוונטיות רק לשאר השנה ולא לספיה"ע)


משמעות הנכתב: ראשית - החלקת יעקב לא חלם להתיר לכתחילה בספירה. כל דיבורו הוא רק (א) ללמד זכות על המציאות, שהוא בפירוש מבכה עליה (ב) בשאר השנה.
שנית - את הסברא עצמה הוא מסייג - שמשמשת רק כסניף לסברות אחרות, שעליהן אין חולק שהן לא רלוונטיות לספירה. אלא לגבי שאר השנה קיימות ומצרפים אליהם סברא זו כ"סניף". היא במפורש לא מספיקה במקום שהיא לבדה

אז הרב מלמד הסתיר את כל זה, צירף אותו כמתיר. התיר לכתחילה לכל מאן דבעי, ודחה בקש את כל תשובותיהם המנומקות של אבירי פוסקי דורינו - האגרות משה, המנחת יצחק, הציץ אליעזר, השבט הלוי, הרב עובדיה, הגרש"ז אויירבך והגרי"ש אלישיב.
כשהוא נסמך - כן כן, על עצמו ב-ל-ב-ד!!

עכשיו תורי לסנוט בך שתחזור בך כמו גבר ותודה על האמת?



@עברי אנכי, תזכור ושלא תחלש דעתך כשחסידים אחרים שלו ינסו להוכיח לך שהרב מתניה משקר, כמו שניסה @ברגוע עכשיו.
תזכור שכשבודקים - מגלים היטב את משענת הקנה הרצוץ..
@אריאל יוסף, תהנה גם.
כ"ב אדר ב 11:06
שרדיו נחשב פנים חדשות, ולכן אינו נכלל בגזירה. עד כמה שידוע לי גם בזמן הגזירה של ספירת העומר לא היה רדיו.
גם הרב אליעזר לא מתיר עפ"י הסברה הזאת עד הסוף, הוא הרי לא מתיר לשמוע ברדיו מוזיקה שמחה.
ולגבי המהר"ם שיק- הוא מחלק בין מוזיקה שמחה לעצובה, אבל לא כותב מה הדין של מוזיקה "פרווה", זה נתון לפרשנות. ובסופו של דבר גם הרב אריאל התיר לשמוע מוזיקה לא שמחה, אז יתכן שהוא גם מסתמך על המהר"ם שיק, או שהוא גם מדייק מהרמב"ם כמו הרב אליעזר.
כ"ב אדר ב 13:44
הוא כותב את האמירה העקרונית הזו אבל מצהיר שאין לסמוך עליה!
שהיא רק סניף!
שזה רק לימוד זכות!
מה, אתה לא יודע לקרוא? כל כך נסתמאו עיניהם של חסידי הרב מלמד?


לגבי המהר"ם שיק - לא נכון, כי הדגש בדבריו זה ש"עצובה מותר". כל השאר זה קפיצות לוגיות של הרב מלמד.
כ"ב אדר ב 13:47
היית מגלה שגם הרב אליעזר השתמש בזה רק משום סניף, ולא התיר לשמוע ברדיו מוזיקה שמחה
כ"ב אדר ב 13:53
הרב אליעזר כתב שתי סברות - הראיתי למה שתיהן לא רלוונטיות.
אם אחת הייתה רלוונטית- יכלת לומר שהשניה סניף. אבל כעת - סניף ל-מה היא?


שנית, היותה סניף זה רק בעיה אחת. הבעיה השניה היא שהוא כותב שזה רק לימוד זכות בדיעבד, וראוי שלא וכו' וכו'. גם את זה הרב אליעזר כותב?
כ"ב אדר ב 14:35
ושלא תחשוב שלא שמתי לב שהתעלמת מהחלק השני...
כ"ב אדר ב 14:40
הרב אליעזר אכן לא כתב שמדובר על לימוד זכות, אבל הוא כן לקח אותו רק בתור סברא וסניף, ולא הסתמך עליו להתיר כל שמיעה ברדיו, לכן זה לא נראה לי בעיה.
כ"ב אדר ב 15:01
נשנן שוב:
בעיה א: שזה רק סניף לסברות אחרות
בעיה ב: שזה רק לימוד זכות בדיעבד ולא להתיר להתחילה.

אז גם אם נעזוב את בעיה א', תענה לי בבקשה: הרב אליעזר התיר לכתחילה, כן או לא?
כ"ב אדר ב 15:08
הוא לא התיר לכתחילה כל שמיעת מוזיקה ברדיו, הוא צירף את שני הטעמים והתיר רק מוזיקה לא שמחה ברדיו
כ"ב אדר ב 15:14
שמחה, לא שמחה, זה המהרם שיק. עזוב בצד.
הוא השתמש בנימוק של רדיו כהיתר לכתחילה? כן או לא. לא אכפת לי אם הוא סייג במה בדיוק יהיה הלכתחילה, אם שמחה או עצב. זה לא הדיון.


באמת סליחה, אבל מינימום של יצירת סדר בסוגיה עיונית אין לך. מדהים שעוד יש לך האומץ לחלוק על הרב אריאל.
כ"ב אדר ב 15:26
אחד מתיר מוזיקה לא שמחה, השני מתיר בתור לימוד זכות כל מוזיקה ברדיו, אז הרב אליעזר צירף את שני הטעמים והתיר רק מוזיקה לא שמחה ברדיו.

ומתי בדיוק חלקתי על הרב אריאל?
כ"ב אדר ב 15:29
גם הראשון התנה את זה בכך.

קיצור עזוב חביבי, אתה לא מתחיל לתפוס בכלל את הסוגיה.


הרב אריאל אומר עליו את מה שאני אומר, ואתה, אהמ...
כ"ב אדר ב 15:36
המהר"ם שיק התנה שמיעת מוזיקה לא שמחה רק בשמיעת רדיו? נראלי הוא דיבר בכלל על ניגון ממש.

אני אכן לא מסכים עם הרב אריאל שאי אפשר לסמוך על הפניני הלכה, אבל אני נתלה באילנות גבוהים כמו הרב אליהו ור' אברום זצ"ל שנתנו לו הסכמות לספרים הראשונים. זה לא אומר שהם הסכימו עם כל מה שכתוב שם, אבל כן אומר שהם המליצו ללמוד בספר, בלי סייגים.
כ"ב אדר ב 15:44
הרב אריאל לא חושב שיש ויכוח בינו ובין ר' אברום. אל תהיה פתטי.

זה לא ש"הוא חיכה שיעבור המונהמון זמן מאז שהם מתו". אלא שהרב אליעזר מקצין.
אתה יודע טוב מאוד שזה מה שאומר הרב אריאל.

אבל כרגיל, אתה חסיד שוטה שלו ותמשיך להגן עליו בכל מחיר.
עברנו את הדרדעים, נעבור גם את זה
כ"ב אדר ב 15:50
איזה חלק לא נכון במה שכתבתי?

ד"א התעלמת מתחילת התגובה
כ"ב אדר ב 15:54
אני מרגיש מורה פרטי, בלי תשלום. זה קצת מציק.
אני ישבתי ופתחתי את המקורות שלו, למדתי את התשובות, בחנתי מה מבואר בהן. ואז אני צריך להתווכח שעות עם מי שבכלל לא תםס את המבנה של הסוגיה. שובר בסוף.
כ"ב אדר ב 15:59
המהר"ם שיק דיבר רק על רדיו? מאוד פשוט
כ"ב אדר ב 16:01
אתה ככ לא בסוגיה, שאתה בכלל לא אוחז ראש אפילו בדברי בן השיח שלך.

ולחשוב שעם כזו רמת ידע אתה מתיימר להכריע בסוגיה, ולנפנף את כל גדולי הפוסקים שאמרו את דברם.

אם לא הייתי עסוק בלבכות, בטח הייתי צוחק
כ"ב אדר ב 16:02
איך מה לענות אז אתה יורד לפסים אישיים
כל טוב
כ"ב אדר ב 16:04
תעבור רגע כל השרשור. אני משקיע עשרות תגובות בלהסביר לך א' ב' בסוגיה כמו מורב פרטי, רק כי אני ישבתי ופתחתי ולמדתי - כמו שלומדים הלכה, ואתה רק קראת מלמעלה את הפניני הלכה - כמו שחושב הרב מלמד שלומדים הלכה.

כן, בסוף נשבר לי, מודה.
פתטי לומר שאין לי מה לענות, כשכל מי שעובר על השרשור יראה שהסברתי לך שוב ושוב ושוב ושוב אבל אתה מתעקש, מתוך בורות, לא להבין.

רבי פרידא אני לא. מה לעשות.
כ"ב אדר ב 09:21
עוד פעם אתה ממשיך עם השקר של "בהסתמך על עצמו בלבד?" אם הוא היה ממציא מעצמו פסק הלכה הוא בהחלט היה צריך להאריך יותר, אבל זה לא המקרה. לכן אין סיבה שהוא יאריך יותר מספרים אחרים כמו דבר חברון, שש"כ או פסקי תשובות.
הנקודה היא לא אורך התשובה של הרב אריאל או אם הרב אליעזר הסתמך עליו בתשובה, אלא שהם הוא גם פוסק כך אז כנראה שלא מדובר על פסק כ"כ מחודש.
עזוב.. התייאשתי מלדון איתך, אתה פשוט לא מסוגל לחזור בך מטעויות
כ"ב אדר ב 09:26
את המהר"ם שיק - הוא הוציא מהקשרו (אני ממשיך כי כתבתי נכון, הוא פשוט הצליח לשטות בך! - בית המדרש)

את החלקת יעקב - גם (ולגבי החלקת יעקב - אתה מוזמן למנות אותי לנביא - בית המדרש)

תשובת הרב אריאל - נכתבה שנים אחרי כתיבת הפניני הלכה, שהרב אריאל לא מוזכר בו בכלל (לא צריך "שהיו פעם" - בית המדרש)

מסקנה: הוא נסמך על עצמו בלבד, ועל ידי שתי סברות עקומות שהוא מנסה לגבות במהרם שיק וחלקת יעקב שהוציא מהקשרם (והחלקת יעקב בכלל אוסר בעצם בספירה... לא רק הוצאה מהקשר - אלא להגיד את ההיפך! חתיכת חוצפה!) - הוא דוחה לכתחילה את כל (!!!) הפוסקים ומתיר לכתחילה.


עניתי לך על הכל, ראה בלינקים. אבל אתה חסיד שלו ומתבייש להכיר במציאות.
כ"ב אדר ב 14:44
התשובות ממש לא מנומקות שם.

אצרף פה דוגמא מהתוכן למחיש כמה מקום הוא נותן לנמק את פסיקותיו בהלכות שבת.
@עברי79|עברי אנכי]
שתראה גם את אורך תשובותיו של הרב ליאור.

כ"א אדר ב 13:44
בחוברת היא הובאה רק בציון מקור, בלי להזכיר את הנושא (בשונה משיחה בעל פה של הרב קמינצקי).

הרב אליעזר פוסק כאן כמו הרב ליאור והרב אריאל ועוד (למשל https://www.yeshiva.org.il/ask/79519).
שירי שמחה וריקודים אסורים..

כאן https://www.yeshiva.org.il/article/382 מובא גם המקור של המקוננות, ע"י ת"ח שכמדומני קשור לרב אריאל ברמת גן.

בכל מקרה, זה מתחיל במגן אברהם, ושירים ברדיו וכו' זה עניין של העשרות שנים אחרונות, ובשנים האחרונות דברים מאוד השתנו בהרגלי ההאזנה.
ויש כאן מקום גדול להבדל בין הדורות והציבורים (יש כאן חלוקה די יפה בין רבנים דת"ל לחרדים..).
זה המקרה הכי פשוט שת"ח יכול להקל מסברה (שהיא פשוטה בנידון דידן).
זה לא משהו חמור.

כ"א אדר ב 13:51
לא בטוח כמה שיקול תופס אצלו גדלות הת"ח.
מכיר אישית מקרה שמישהו אמר לו 'הרב שלי מורה כך וכך' (משהו שתלוי במנהג, לא הכי חמור בעולם. יש מקומות שנהגו אבל במקומותינו נהגו שלא, והרב ההוא הנהיג אחרת).
והרב אריאל אמר לו 'תחליף רב' (יש על זה תשובה גם באתר ישיבה..).
ומדובר בת"ח עצום, שאין חולק על גאונותו והבנתו.
אממה, הרב אריאל חושב ששיטתו בפסיקה היא טעות גמורה, מנוגדת למסורת וכו.
(זה הפשט גם בדברים שפרסם הרב אריאל בעולם קטן לפני כמה שבועות).
ועל הרב ההוא לא הקימו אתר ואמרו להוציא ספרים, כי הוא חרדלי (אני לא אומר את זה כתלונה, רק מציין את הנק' העיקרית של הרב אריאל לעומת אחרים)
כ"ב אדר ב 00:25
לא נשמע סביר הסיפור שאתה מספר.

נשמע רחוק מאוד מהאמת המציאותית.
כ' אדר ב 15:30

לגבי הטענה הראשונה - 

עיין משנה ברורה או"ח קעג, סק"ג ובמג"א
דרכי תשובה יו"ד קטז, טז ובש"ך
ערוך השולחן קטז י
שו"ת 'דעת תורה' יו"ד סימן קטז.

 

לגבי הטענה השניה -

תעבור קצת על הספר הזה:

אוצר החכמה

המחבר לא ממש מתלמידי הרב ליאור...

 

ובעקרון, הרב עובדיה התיר היתרים הרבה יותר משמעותיים,

וזו בדיוק הנקודה: בעל הפנה"ל הוא לא הרב עובדיה ולא הרב ליאור.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

כ"א אדר ב 12:34
ולהורות לפי פסיקותיהם?
(לשיטתך,
שואל במקרה שמדובר ברב פחות גדול, האם אסור לו לסמוך עליהם ולפסוק כמוהם כאשר הוא השתכנע מסברתם?)
כ"א אדר ב 15:47


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

כ"ב אדר ב 15:35

יש סוגיות קלות ויש סוגיות חמורות.

כמו שיש רבנים גדולים ויש רבנים שפחות...

אתה מנסה לייצר כאן השוואה לא נכונה.

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

כ"ז אדר ב 13:25
לדוגמא, היתר להרוג יתושים ביום טוב.
מותר לרב אחר, לדוגמא הרב מלמד, להתיר על סמך הרב ליאור?
(או רב בית הכנסת שלי אם הוא לא תלמיד של הרב ליאור, אבל הוא למד את תשובותיו.)
כ"ז אדר ב 16:12

קח תראה במורד השרשור כמה הורו כך -

הריגת יתושים ביום טוב - פורום אוצר החכמה

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

כ"ח אדר ב 11:33
הרב ליאור הביא 0 פוסקים באותה תשובה שעליהם הוא נסמך ולכן הנחתי שהיא מאוד לא מקובלת. (לרוב הוא מביא פוסק או שניים)
כ"ז אדר ב 13:26
אשמח לתשובה מפורטת מתי לגיטימי ומתי לא ומי כן יכול לפסוק כמו הרב ליאור/הרב עובדיה ומי לא.
מנסה להבין את דעתך
כ"ז אדר ב 16:13

וההודעה הזו מוכיחה שאתה מחפש לקנטר ולא להבין:

כנראה שאסור להסתמך על הרב ליאור לפי אריאל יוסף. - בית המדרש 

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

כ"ח אדר ב 11:33
כ"ח אדר ב 18:24


עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

כ"ט אדר ב 09:48
להשיב ברצינות.
ממילא, סימנתי שראיתי.

מתוך הנאמר בדבריך, אם לרב ליאור יש קולא שהוא פוסק אסור לאחרים שאינם תלמידיו להורות כמוהו.
ועל כך הגבתי בחריפות שזה חסר הגיון.
וכשביקשתי הסבר, אתה מסרב להביא כי הפורום מתאים רק לרדת על רבנים ולא לדון באופן רציני, אז מה אעשה?
כ"א אדר ב 14:23

פסקו את הפסיקות שלהם הרבה לפני שהם הפכו למה שהם היום.

לרב ליאור פחות משנה שהרב מלמד חולק על גדולי תורה אחרים, אלא שהוא לא מנמק את פסיקתו (כפי שהוא אומר בסרטון), ככל הנראה הראו לרב ליאור את הפסיקה על התקן תוך רחמי, שאינה מנומקת בספר - אלא במאמר ארוך מאוד באתר, שאם היו מכניסים אותו לספר, היו עשרות עמודים רצופים של הערה אחת.

 

ראיתי שתקפו את הרב מלמד על הפסיקה שלו בארבע כוסות בליל הסדר, אז קראתי את הפסיקות של הרב מלמד והרב ליאור בנושא. הבאתי את שני הפסיקות להשוואתכם: מי מנמק יותר (ושמה: מי מנמק כלל ועיקר)?

ז - היין - פניני הלכה

כ"א אדר ב 15:49
 

עריכה | הגהה | הבאה לדפוס
לפרטים ניתן לפנות באישי

כ"א אדר ב 12:30
מותר רק לרב ליאור לומר כך אבל אסור לאחרים לפסוק כמוהו בחלק מהפסיקות.
כ"א אדר ב 23:21
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"א באדר ב תשפ"ב 23:35

כי ברור לי שעל כל מאמר שפורסם יש מאמר תגובה ואני לא כזה מבין (או כל אדם אחר שאינו בקיא בכך) כדי עכשיו לקרוא מאמרים בנושא גיור ולהבין למה הרב עוזיאל התכוון בפסק שהרב מלמד מכוון.

 

הרב דרוקמן מכבד מאוד את "פסקי האדם הזה" (כלשונך) והרב יעקב אריאל דיבר ביחס לפסקים עצמם ולא ביחס לרב ככל הידוע ובאמת הרב דב ליאור והרב מזוז דיברו בחריפות מאוד נגדו.

מסתבר מאוד מאוד שדעותיהם/גישתם של הרבנים שהזכרתי עכשיו אינם חופפות בהרמוניה נפלאה אלא מבטאות סקאלה של דעות ביחס חינוכי וערכי לרב מלמד ולכתביו.

 

האם זה שאני שוקל את דעתי ולא מיישר קו עם הרב יעקב אריאל והרב דב ליאור זה פוגע בכבודם?

האם זה מתקבל על הדעת להפעיל שיקול דעת עצמאי ולסמוך על אחד הרבנים הגדולים שמסתבר שהגענו לאותו מסקנה שלו?

 

כ"ב אדר ב 00:24
דיון של סברות זה דיון של בית מדרש.

דיון בפורום עדיף שיהיה מבוסס על מאמרים שנכתבו על ידי בני-סמכא, או על סברות מוכרות מוסכמות ללא פקפוק - סברות שגם אם יש מחלוקת על היישום שלהם - אין מחלוקת על עצם הסברא. סברות הנתונות במחלוקת בית מדרשית - אינן עניין להכרעה בפורום
כ"ב אדר ב 03:46
ממה נפשך, מי שברמה ללמוד ולעיין- שיעשה את זה.
ומי שלא - שיהיה עניו ויקבל על עצמו את הוראותיהם של מי שיודעים זאת ברמה הכי גבוהה - גדולי וזקני הפוסקים.

אמירתך לגבי הרב דרוקמן היא שקר. הוא בפירוש לא מאשר את פסקיו, אלא מכבד את האדם עצמו, הפער עצום.
למעשה, בראיון עם הרב דרוקמן בגליון לכבוד הרצי"ה הוא דיבר בחריפות נגד גיור בלי קבלת מצוות, ואמר ש"הוא לא מאמין שהרב מלמד יגיד ככה". לא עבר שבוע - והרב מלמד ירה לעצמו בראש עם מאמר שבו הוא אכן כן אומר ככה.... אז דברי הרב דרוקמן הם האחרונים שיכולים להיות הגנה עליו.

לגבי הרב אריאל - מעולה, זה בדיוק מה שאני רוצה. שיבינו שאי אפשר לסמוך על הפסקים.

הדיון הוא לא אם אתה "פוגע בכבודם" אלא אם אתה מקיים את ההלכה. הם לא חברים שלך ולא "נעלבים ממך". אבל אם אתה בוחר לצפצף עליהם, אז העבירות על הצוואר שלך.
החשיבה שאתה בכלל ראוי "לשקול את דעתך" ולהחליט נגדם, היא בעצמה חוצפה וחורבן. אבל כך נאה וכך יאה למי שמגן על הרב מלמד, שגם הוא "שוקל בדעתו" ומכריע נגד שולחן ערוך... לא לחינם אתם יכולים להזדהות זה עם זה.
כ"ב אדר ב 13:46

הרב דרוקמן שיבח את הפניני הלכה בצורה בלתי מעורערת ועמד לצד הרב מלמד.

גם אם הוא אמר שהוא לא מאמין שהרב מלמד יגיד אחרת בנושא הגיור והרב מלמד אמר אחרת, לא מחזיר את דברי הרב דרוקמן ב180 מעלות. הוא עדיין מעריך מאוד את מפעל  ה'פניני הלכה' ואת הרב מלמד 

 

אבל בעיקר בעיקר הטענה של הרב דרוקמן היתה ביחס לאיך עושים מחלוקת, זה היה לב הטענה שלו. ולפי דעתו האופן שבו מתנהלת המחלוקת מול הרב מלמד היא לא ראוייה.

 

אני לא מצפצף על אף רב שדובר בו ואני לא דוחה את דעתו. כמו כן גם אני לא נכנסתי לעצם תוכן המחלוקת עצמה.

כשאני שוקל את דעתי אני לא נמצא בעמדה של מורה הוראה. אם הייתי חושב שאני מורה הוראה והייתי מורה אחרת זה בהחלט חוצפה גדולה שאי אפשר לדמיין בכלל. העמדה שאני תופס היא ביחס לדיון עצמו מבחינת סברה.

 

חשוב מאוד שאדם ידע לחשוב בצורה עצמאית ואם זה לא מסתדר לו עם דעת רבותיו אז שיפעיל יושרה אינטקטואלית ויאמר "איני מבין את דעת רבותי". במקרה זה אני הולך את רבותי, ולכן אני לא מבין מה כל כך חצוף מצידי - שאני מקשיב לדמות תורנית אחרת שסותרת את הדמות התורנית שאתה מקשיב לה?

כ"ב אדר ב 13:51
מדהים שמה שאת מטיפים למתנגדי הרב מלמד הוא הפח שאתם נופלים בו בעצמכם.
הרי מה אתם צועקים על המתנגדים? "זה שיש פסיקות שאמרו לא לסמוך עליהם לא אומר שלא צריך לכבד את האדם". כלומר: אפשר להתנגד לפסיקה ובד בבד לכבד את האדם
אבל פתאום, כשבא רב ומכבד את האדם - אתם שוכחים את הלוגיקה שלכם וצועקים במקהלה: "הנההה!! יוצא שאפשר לסמוך"
בחייאת, לא פדיחה?

וכן, בהמשך דבריך כתבת במפורש למה מה שכתבת קודם זה שטויות. כי בדיוק זו הנקודה: הרב דרוקמן מתייחס לכבוד, לדרך, לצורה. בשום פנים ואופן לא לפסיקות.
אז המסקנה היא שיש מחלוקת בין הרב דרוקמן לרב אריאל על צדקת הצורה והסגנון, ולגיטימי לאחוז כמו אחד מהם. אבל *אין* מחלוקת על הפסיקה למעשה - שלסמוך עליו אי אפשר בפסיקותיו החדשות. בין לפי הרב אריאל ובין לפי הרב דרוקמן. אלא שהרב דרוקמן מכבד יותר את האדם, ביג דיל.


ולכן, כל עוד שתאמר "מבחינת הצורה אני עם הרב דרוקמן" - אין לי שום בעיה.
אבל ברגע שאתה אומר "אני שוקל בדעתי ומחליט שאפשר לסמוך על הפסיקות שלו" - שבזה - אתה *לא* נסמך על הרב דרוקמן אלא על שכלך האישי בלבד, זה כבר חורבן.
כ"ב אדר ב 16:12

א. מתי הטפתי לך? תן לי ציטוט, ולא מ"שדר" או מדמיון אחר. אם צריך אבקש סליחה. זה לא מכבד שאתה יורד לפסים אישיים על דבר שלא היה. אני ממש משתדל לדבר אליך בכבוד על אף שאתה רושם נגדי בצורה אישית לא נעימה (אותם מסרים בדיוק אתה יכול להעביר בצורה יותר נעימה).

ב. הרב דרוקמן מתייחס נותן ברכה לסדרת ספרי פניני הלכה באופן מפורש - 

 דקה 2:06 "אני מבקש בהזמנות זו לברך את הרב אליעזר מלמד על סדרת פניני הלכה וכו'" וזה כמובן בהקשר הישיר למחלוקת שהתפרצה עליו. זה מתן לגיטימציה מפורש לרב מלמד בתור פוסק הלכה שמפרסם את פסקיו.

 

כ"ב אדר ב 16:17
ברכה כללית על התועלת בסדרה שקרבה לבבות - אין בזה שום ראיה להיסמכות על הפסקים.

וקח, מתנה מהשמיים, ראיה שאני צודק: רבה של קרני שומרון נגד הרב מלמד: "יש דברים שהצנעה יפה להם" - כיפה
כ"ב אדר ב 16:24

כשהרב דרוקמן יגיד אותו דבר כמו שהרב יצחק הלוי אמר אז תהיה לך ראיה. זאת פרשנות שלך.

 

כ"ב אדר ב 16:26
אדם אמר "אבג" האם זה מוכיח ש x?
ובכן, שאלה טובה.
אבל אם חבר שלו אמר "אבג" והצהיר: "אין כוונתי ל x"
אז רק מי שמפוצץ נגיעות עד צוואר ימשיך לטעון ש"אבג" הכוונה x


ועצוב שאתה כל כך בז לרב דרוקמן, שאתה חושב שהוא לא מסוגל להתבטא כמו בן אדם בלי קונצים.
כ"ב אדר ב 16:26

"אשריך ר' אליעזר שזכית לכך ואתה מזכה בכך את עם ישראל כולו" - במה הוא מזכה בדיוק? בספר הלכה שאי אפשר לסמוך עליו?

 

כ"ב אדר ב 16:28
בקירוב עם ישראל להלכה.

בזה שבמשך קרוב לשני עשורים כן היה אפשר לסמוך עליו.


ובינינו, אתה יודע את זה לבד. למה שאלת?
כי אתם נהנים לשחק אותה ראש קטן, העיקר להתחמק מהמסקנות הכואבות...
כ"ב אדר ב 16:29

אז הרב אליעזר מלמד הוא סבבה בשאר פניני הלכה?

כ"ב אדר ב 16:30

למה מבזבז עלי את הזמן היקר שלך?

כ"ב אדר ב 16:31

תופס את הפורום בצורה רצינית למדי, לדעתי יותר מדי

ובעצם אתה לא מדבר אתיי בגובה העיניים אלא רק רוצה להציל מפני, אני מבין שעל בסיס זה אתה מדבר

כ"ב אדר ב 16:32


כ"ב אדר ב 16:34
הקב"ה ערב למנוע את סילוף ההלכה. השאלה מי בוחר להצטרף ומי יצטרך להידרס לצורך כך...
כ"ב אדר ב 16:34

ולא את הסגנון המזלזל בחברי הפורום

כ"ב אדר ב 16:36

לא אמרתי את זה כדי להיות מעליך, אמרתי לך את זה בהקשר ענייני בלבד.

לכן זה לא משנה מה אני עושה ביחס אליך.

כ"ב אדר ב 16:39

"אשריך ר' אליעזר מלמד שהיה אפשר לסמוך עליך בשני עשורים תמימים שזה לא מובן מאליו, אבל כיום ניתן להינות רק מההוצאת ספרים של מכון הר ברכה אבל חלילה שלא יחשבו שאתה פוסק גם כיום ושצריך להתייחס לספרי ההלכה שלך ברצינות, חלילה"

 

 

ג' ניסן 00:59
הסתכלתי בהלכות שלו בפסח, לגבי מכירת חמץ, והוא בכוח מנסה להתיר

ויש מהצד השני את רבי דוד שלוש שאומר שלא רק שאסור לסמוך על המכירה ולשמור חמץ בבית, אלא אסור בכלל למכור. עושים ביטול חמץ וביעור חמץ וזה מספיק.



ג' ניסן 01:19
אין עוד רבנים שמתירים מכירת חמץ? רק הרב אליעזר חולק על הרב שלוש?
ג' ניסן 01:25
הרב מלמד בשיטתיות מתיר דברים בכוח. והוא בחיים לא יביא את הרב שלוש או הרב קנייבסקי או רב אחר שאוסר דברים באופן גורף
ג' ניסן 09:17
איפה הוא מתיר "בכח"? (חוץ מטהרת המשפחה)
ג' ניסן 15:42
הרב מלמד מן הסתם פוסק כדעת המקלים בנושא.
ובסהכ ידוע שיש דעות מקלות בעניין המכירה.. אז לא הבנץי למה מכירת חמץ הוזכרה כאן?
ג' ניסן 17:26
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך ג' בניסן תשפ"ב 18:11
הרב מלמד בדרך קבע מנסה להתיר כמה שיותר.
ומילא להתיר ולכתוב שזה קולא, אבל הוא עושה מזה עיקר הדין.
מה שכל אברך יודע - שיש לכתחילה ובדיעבד, למהדרין ושעת הדחק, הפסד מרובה וכבוד הבריות, וכן הלאה והלאה - הוא כנראה "לא יודע".
כל אימת שיש איך לדחוק היתר - הוא הופך אותו לשורת הדין והוראה לרבים.

וזה לא שהוא נסמך על פוסקים שאותם הוא מחשיב במיוחד, אלא שתמיד הוא מוצא דווקא את הקיצוניים לקולא.
בסוגית הגיור לדוגמה - הוא מביא את הרב גלזנר - שלא מופיע בשום מקום בפנה"ל! ואת הרב עוזיאל - שמופיע עשרות בודדות בכל הסדרה. ומתעלם מהחזון איש - שאותו הוא הביא ברחבי הסדרה כמעט 600 פעם. מוזר, לא?
אלא מה, שהוא מחפש בכח להתיר, ומצרף דוחק לדוחק וסברא לסברא ורב נדיר לרב נדיר, כדי להתיר הכל לכתחילה.

(וזה לפני שנתייחס לנושא השרשור, שגם את מי שהוא כן מביא וכביכול מסתמך עליהם - הוא מסלף)