אבל הביטויים האלה פשוט מרגיזים אותי. למה אי אפשר פשוט להתנסח קצת יותר ברגישות ובפשטות?
לא חייבים להשתמש בביטויים שיכולים להישמע מזלזלים/ מתנשאים/ מעליבים

שבהכרח השפיע על נפש הבחור באופן קשה.

(כמובן אחרי בדיקה שאכן זה כך)

זה שיקול שצריך לקחת בחשבון (לדעת איך החיים יראו ואיך להתמודד) אבל בסוף מה שקובע זה הבחורה עצמה. אני ממש לא מתכנן להפסיד את אשתי לעתיד בגלל שאחיה לא נחמד...

אגב, זה בדיוק מה שאבותינו עשו. לאמהות לא היה ייחוס מי יודע מה...

ייחוס - יהודיה, משפחה - בני המשפחה בפועל.

כמובן שהאבות היו בני נוח אבל הייחוס היה מקביל (יחסית) ליהדות. כמובן שלא 100%.

שצריך לתת עליה את הדעת כל מקרה לגופו. 

מה שכן אפשר להגיד-

הרבה אנשים יסתכלו לכתחילה על הבחור/ה ועל התהליך שהוא/היא עברו ויבדקו איך הם מתמודדים עם הסיטואציה ואז יחליטו כמו כל דבר אחר האם הקשר מתאים להם/ן או לא.  

זה נורא יפה להגיד בקלילות על גבי הפורום שאנשים לא פוסלים 

בפועל , זה קורה. 

בסוף - גם משפחה היא חשובה. 

שאני שם לב בזמן האחרון לאיזו תופעה כזו של רומנטיזציה עם כל מיני משפטים בסגנון "מה אכפת לי המשפחה שלו/ה, אני מתחתנת איתו, לא עם המשפחה שלו" וכו' (נאמר על ידי שני המינים כמובן). וזו טעות מרה וחמורה. בסוף הכל טוב ויפה, המשפחה היא השורשים של בן האדם והיא אומרת עליו המון. המון. גם אם הוא יצא שונה באופי מההורים שלו - זה הגיוני ולגיטימי וקורה בלי סוף, לא על זה דיברתי. אבל מאוד חשוב לבדוק אם זו משפחה חזקה, ערכית, עם חינוך טוב, או משפחה חלשה ומפורקת. כי בסוף, ויעידו על כך כל בעלי הניסיון, ברגעים הבאמת קשים של החיים (ולצערי יש, לרוב המוחלט של האנשים, מתישהו), גם האנשים הכי מקסימים וטובי לב, פשוט יתפרקו ולא ידעו לתפקד אם הם לא באים ממשפחה חזקה עם שורשים חזקים. לא מדבר דווקא על משפחה מכובדת או מיוחסת או אנא עארף, זה סתם קישוט, לא אומר כלום, מדבר על ערכים, חינוך וליכוד. זה רכיב קריטי, שלגיטימי מאוד ואף נצרך לפסול עליו, חד משמעית. (הרבה יותר מעל תמונה למשל אבל לזה לא אכנס עכשיו כי זה לא ייגמר)

גם אנשים ממשפחות מפורקות יכולים לצלוח את אתגרי החיים, ולפעמים גם להיות מחושלים יותר מאחרים.

אבל... הם צריכים לעבור עיבוד שיאפשר להם תהליך של בניה.

אחרת לצערנו זה קשה.

לא דיברתי בהכרח על אנשים ממשפחות שמוגדורת טכנית כמפורקות (גירושין או פטירה ל"ע וכו') אלא משפחות לא טובות פשוט.

רק אומרת שאם אדם עובד על עצמו ובמודעות אז גם אם הרקע שלא לא משהו הוא יכול להיות אדם מקסים ובנוי ונהדר. ולבנות בית לתפארת.

אבל זה קשה, מסובך ולא בהכרח כדאי לבנות על זה...

זה כבר נכנס למכלול השיקולים.

ודאי שיש לזה משקל.

השאלה איזה ועד כמה.

ומהיכרות אישית, מכירה כמה וכמה אנשים שגדלו ברקעים קשים ובנו את עצמם בידיים, והקימו משפחות לתפארת.

וכמובן מכירה גם מקרים אחרים...

נראה לי אם כך שאנחנו בהסכמה(;

אפשר וצריך לקחת הכל בחשבון. בסוף מה שמשנה זה האדם.

אם הוא מתעלה ומתגבר המשפחה שלו לא משנה לעניין זה. 

זו תפיסה מקסימה ויפה, לא עומדת במבחן המציאות.

די והותר מבחני מציאות ובעלי ניסיון ששמעתי...

וגם מכיר באופן אישי.

אני פחות מסכים עם הרעיון שהמשפחה אומרת המון על האדם ושהיא ממש השורשים שלו

אנשים יכולים לצאת שונים בתכלית מההורים שלהם / סביבה שלהם וזה לא אנקדוטלי בלבד זאת המציאות בפועל, אם להסתכל על איך ההורים נראים אז פסלנו חוזרים בתשובה פסלנו גרי צדק פסלנו חלק לא מבוטל מעם ישראל שלמרבה הצער לא זכו למשפחה "נורמלית"

אם לחפש "משפחות עם חינוך לערכים", ובכן... או שההיכרות האישית שלי היא נגד הסטטיסטיקה או שהסטטיסטיקה עגומה, לא נתקלתי בכל־כך הרבה משפחות שמשדרות את האווירה הזאת

מאידך בהחלט אסור להתעלם מהעניין, לפעמים מדובר במצבים פתולוגיים ולא כל־אחד יכול לבלוע את זה גם אם הוא רוצה, יחסים של עוינות זה לא משהו ש"האהבה תנצח למרות הכל" בהחלט יכול להיות מכשול עצום

"יעידו על כך בעלי הניסיון" אשמח להכיר אותם, סליחה שאני תקיף אבל זה לדעתי גובל בזלזול

ובתשומת לב מחודשת לדברים שכתבתי ניתן לראות שאכן הדגשתי שאין הכוונה לראות איך ההורים מבחינת אופי וסגנון ולהשליך את זה על הצאצא אלא מהבחינה של בריאות ויציבות, מאיזה בית האדם הגיע יש השפעה אדירה עליו, לא מבחינת אופי, מבחינת התמודדות עם החיים.

אינם חסינים וחזקים כמו אלה שגדלו על פלגי מים ולא ידעו מחסור מימיהם?

מי שההורים תמכו בו מגיל 0 ושלחו אותו לחוגים ומימנו לו השכלה גבוהה ומאז שהתחתן תמכו בו כלכלית הוא חזק כי יש לו תמיכה מהמשפחה בעוד זה שנאלץ לעשות הכל בעצמו חלש כי הוא יתפרק ברגע האמת?

איני יודע.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.