כ"ד באייר תשפ"ב 19:56
לילדכן להסתובב בחוץ?
מעניין אותי במיוחד מה תשובותיכן במיוחד לילדים בגיל 12 ככה
כ"ד באייר תשפ"ב 21:14
אני מרשה עד 21:00
בפועל הוא חוזר לרוב עד 20:00
כ"ה באייר תשפ"ב 19:19
וגם כאן מקובל ככה. הילדים מסתובבים זה אצל זה, פעולות בני עקיבא מתחילות רק ב19:00 וחוזרים הביתה ב21:30 ככה. כשאני הייתי נערה 21:00 זה היה רק בארועים מיוחדים. כאן זה בשגרה
מצד אחד נראה לי מוגזם ומאוחר. מצד שני, ככה מקובל כאן ולא רוצה להחריג את הילדים שלי מהחברה
תוהה אם זה עניין סביבתי (של יישובים) או שוני דורי...
אשמח לשמוע עוד
כ"ה באייר תשפ"ב 20:02
שבישובים נמצאים יותר בחוץ, בגלל שיש פחות תחבורה סואנת, אז הילדים חופשי עם אופניים/ רולרבליידס/ קורקינט/ משחקים ברחוב, וגם בגלל שהבתים יותר צמודי קרקע, הדלתות פתוחות והילדים יוצאים/ נכנסים הרבה.
כ"ה באייר תשפ"ב 21:56
מהשעות המאוחרות...
כ"ה באייר תשפ"ב 22:07
זה גולש לשעות יותר מאוחרות
כ"ט באייר תשפ"ב 09:26
אני חושבת שההורים מרגישים שזה כביכול מקום מוגן יותר, אז פחות מגבילים ילדים עם שעות.
זה לא נכון בעיניי, אבל ככה אני מבינה את ההבדל הזה...
בעלי עבד עם נוער ביישוב, אומנם בגילאים גדולים יותר אבל עדיין נוער,והיו לילות שהוא שהוא היה חוזר ב1-2 בלילה. זה היה קצת מעצבן אותי, כי מה זה השעות? ולמה ההורים לא אומרים לילדים שלהם לחזור הביתה?
אז הוא הסביר שזה המצב, ואם הוא לא יהיה איתם, אז הם סתם יסתובבו חסרי מעש, אבל בחוץ הם בכל אופן יהיו...

בקיצור, יישוב זה סוג של בועה, שעלולים לחשוב שהיא מוגנת, אבל היא לא. אז מבינה את זה שאי אפשר להשאיר את הילד בבית כשכולם בחוץ, אבל כן חשוב בעיניי לקבוע כללי בטיחות, וגם להיות מודעים לבעיות, להתעניין מידי פעם מה עושים וכו'
כ"ה באייר תשפ"ב 22:53
או שמונה וחצי
מפתיע אותי השעות שכתבת, הם באמת קצת מאוחרות.
אם הייתה פעולה אז תשע גם לגיטימי
אבל בשגרה אחרי תשע זה רק אחרי שהייתי בתיכון
כ"ו באייר תשפ"ב 09:23
כ"ו באייר תשפ"ב 09:35
לנו היה אמצע שבוע ושבת...
כ"ו באייר תשפ"ב 10:32
כ"ו באייר תשפ"ב 00:00
אני גרה בעיר ודי בהלם מהשעות פה.
א. הילדים שלי לא מסתובבים, הם הולכים לחבר מסוים, כשאני יודעת למי הלכו, או נשארים בבית.
ב. בן ה 11 שלי חוזר בשמונה/ תשע בערב רק אם יש פעילות מיוחדת כלשהי. בסביבות שבע , גג שבע וחצי הוא בבית.
כנל בן ה 13. אם יש פעילות יכול לחזור ב 21:30, אבל זה קורה גג פעם בשבוע, וגם הוא לא מסתובב, אלא הולך למקומות / חברים מוגדרים.
האמת, קוראת פה ומודה לה' שאני לא גרה בישוב, ממש מלחיץ אותי , ההסתובבות....
כ"ו באייר תשפ"ב 09:23
אני גם עדין בהלם
כשגרנו בעיר ידעתי בדיוק היכן הילדים שלי ובשבע גג כולם היו בבית. סדר ערב בניחותא.. היום אני כל הזמן "רודפת" אחריהם ומנסה לדעת איפה הם
הבן שלי חמוד, מנסה לחזור מידי פעם לעדכן עם מי הוא ומתי חוזר, אבל נראה שלא עומד בקצב... הולך לחבר ספציפי ביחד עם עוברים להוא ואז יוצאים למגרש ולשם ולהוא...
כ"ו באייר תשפ"ב 09:38
צריך להתקשר הביתה לקבל רשות.
ואם לא מצליחים להשיג אותם אז לא. נשארים איפה שאמרנו שנהיה או שחוזרים הביתה.. וזה היה כשהיינו ילדים, לא היה לנו פלאפון..ולהורים שלי לא הייתה קליטה ביישוב שלנו.
למכולת בכלל היה אסור (מותר רק אם זה היה ביוזמת ההורים שלי, אבל זה לא מקום ללכת ל"בילוי" בו.)
כ"ו באייר תשפ"ב 10:34
ואני מבינה כי עשיתי עבודת שטח ואני רואה איך זה מתנהל ..הם מסתובבבים בספונטניות כזו כמעט לא מרגישים איך הם נודדים ממקום למקום...
לא רוצה להחריג אותם, גם ככה קשה להשתלב בחברה חדשה
אבל מתלבטת אם לפתוח על זה הודעה בקבוצת נשות היישוב
כ"ו באייר תשפ"ב 10:35
כ"ו באייר תשפ"ב 18:18
אחרי החושך- חובה להתקשר כשעוברים מקום
במשך היום- מסתובבים רק בקבוצות של שלוש ומעלה
ואת יכולה רק לקנות לו טלפון טיפש כזה, רק לשיחות כדי שתמיד תוכלי להתקשר וגם הוא במקרה שקרה משהו
כ"ז באייר תשפ"ב 23:22
כ"ה באייר תשפ"ב 22:37

עד 10 וחצי אם יש פעילות מוגדרת. אם לא- תשע וחצי, עשר, כשאני יודעת איפה היא ועם מי היא. 

כ"ו באייר תשפ"ב 09:33
אבל בדרך כלל עד 7 הוא בבית
אם יש סיבה מיןחדת אתן לו כמה שצריך ואם ממש מאוחר אז אחזיר אותו ולא אתן לו ללכת ברגל..אבל כמעט ולא קורה
כ"ח באייר תשפ"ב 22:06
כולם חוזרים הביתה לארוחת ערב (סביבות 6 וחצי 7) ואחריה לא יוצאים שוב. רק הגדול בן 12 שהולך למנחה וערבית. להתחיל פעולה ב7 זה ממש מאוחר בעיניי. אצלינו המדריכים שאלו את ההורים עד איזה שעה הם חושבים שסביר לעשות פעולה, אני עניתי שעד 7 יסיימו בשגרה ואם יש זמנים מיוחדים כמו לג בעומר אז כמובן אפשר מאוחר יותר. (ויודעת שזה פחות או יותר מה שענו גם ההורים האחרים) אבל בשגרה כולם בבית מ6 וחצי- 7.
כ"ח באייר תשפ"ב 23:56
אצלי עד בערך גיל 9-10 הם אמורים להיות בבית עד שבע אבל הרבה פעמים זה מתארך עד השקיעה - כי הפ בחוץ עם החברים ורק כשנהיה חושך מבינים שנגמר היום.
(יש לי כלל - שאם שומעים את המואזין של השקיעה זה סימן שכבר הייתם צריכים להיות בבית וצריך לרוץ הביתה..)
אבל..
יש אצלנו בבית הכנסת מתמידים ומבצעים בין מנחה לערבית- אז הבנים רק חוזרים הביתה אחרי ערבית שזה יוצא לקראת שמונה וחצי.
הבת הגדולה בת 13 והרבה פעמים עוד עם חברות, ולפעמים הן רוצות לעשות הליכה ותכלס אלה השעות ההגיוניות כשלא כל כך חם אז אני מרשה לה עד שמונה וחצי..

בקיצור - ילדי הגן אכן נמצאים בבית לפני שבע, הגדולים יותר מתחילים להתכנס יותר לכיוון שמונה וחצי.

אני מגישה ארוחת ערב בערך בשבע (לפעמים ברבע לשבע כדי שהבנים יאכלו לפני שהם הולכים למתמידים.)
מי שלא נמצא - אוכל כשהוא מגיע.
בשבע וחצי בערך אני מתחילה להשכיב את הקטנים.
וכאן יש קושי כי הגדולים עוד לגמרי בתנועה רועשת ובעלי בתפילה ואני צריכה לנהל במקביל שתי חזיתות (להשכיב את הקטנים בשקט בחדר ובמקביל להזיז את התנועה של היותר גדולים לכיוון מקלחות..)
אני צשתדלת שבתשע וחצי כולם יהיו במיטות (גיל 13 ומטה..) אבל זה לא תמיד מצליח..

והממש גדולים (14 וחצי ומעלה..) - ממש יותר קשה לי להגביל כי ברגע שהם יוצאים לפנימיה יש תחושה שהם מנהלים את עצמם והרבה יותר קשה לשים גבולות.
רובם מצליחים יפה להתארגן עם הזמן. יש לי בן אחד שצריך שאנחנו נהיה קצת יותר "שוטרים" ובעלי לקח את זה על עצמו והוא מנהל איתו את שעות החזרה הביתה..

אולי יעניין אותך