י"א טבת 22:06

״…באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות דכתיב (משלי כט, ג) ורועה זונות יאבד הון מיד (בראשית מט, כד) ותשב באיתן קשתו א"ר יוחנן משום ר' מאיר ששבה קשתו לאיתנו ויפוזו זרועי ידיו נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו מידי אביר יעקב מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד אלא אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה ונעשה רועה שנאמר (תהלים פ, ב) רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף״ (בבלי סוטה לו ע״ב)

 


 

מה פשר הלימוד של הגמרא ? כלומר, כיצד בנוי הלימוד של הגמרא מהפסוק ״ורועה זונות יאבד הון״ ?


 

רש״י מפרש ״יאבד הון: שם טוב שהוא יקר מכל הון״. המהרש״א שכנראה היתה לו אי נוחות מפירוש זה אחרי שהוא מצטט את רש״י הוא כותב ״ויש לפרשו כפשטיה יאבד הון היינו אבן האפוד שהיה שווה הון רב…״.


 

אני רוצה לטעון שייתכן שהלימוד של חז״ל מהפסוק היה אחר. לפי שיטה מקובלת בראשונים האותיות שהיו על האבן של יוסף באפוד היו ״ון״ (הסיומת של ״ישרון״). ואם נלך לפי שיטה זאת הגמרא דורשת את הפסוק ״ורועה זונות יאבד הון״ כאילו כתוב ״ורועה זונות יאבד ון״ (שהרי ון והון נשמעים אותו דבר). ואולי צריך לומר שרש״י שנדחק לפירושו סבר כשיטות האחרות (לפי בעל הטורים האותיות על האבן של יוסף הן ׳רן׳ ואילו לפי הרמב״ם כמדומני אין עליו אותיות). 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

י"ב טבת 10:33

חנוכת התורה מ״א:א׳

 

איתא במסכת סוטה דף ל"ו. באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ואמר לו יוסף עתידים אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות דכתיב רועה זונות יאבד הון וכו' עיין שם. ותמוה איך נשמע דהון קאי על אבני אפוד. ויש לפרש דהנה איתא עוד שם בגמרא יוסף שקידש שם שמים בסתר ניתוסף לו אות ה"א ונקרא יהוסף עיין שם. והנה איתא במסכת יומא דף ע"ג דעל האפוד היה נכתב גם אברהם יצחק יעקב וגם שבטי ישורון עיין שם. וכתב החזקוני בפ' תצוה דבכל אבן היה נכתב שש אותיות כמנין בנימין למשל באבן ראשון היה נכתב ראובן א' ובאבן שני שמעון ב' ובאבן שלישי לוי רהם וכו' ובאבן יוסף היה נכתב ו"ן מן ישורון עיין שם. לפי זה שפיר מבואר הגמרא הנזכר לעיל וכך אמר לו אם תעבור חס ושלום אז תאבד הו"ן דהיינו הה"א הניתוסף לך וגם ו"ן של ישורון הרי הון:

י"ב טבת 23:34

במס' סוטה (דף ל"ו ע"ב) באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות, דכתיב ורועה זונות יאבד הון, מיד ותשב באיתן קשתו וכו'. ופירש"י יאבד הון, שם טוב שהוא יקר מכל הון עכ"ל:

 

ולפע"ד י"ל כי תיבת הון מרמז, שאילו חטא יוסף ח"ו היה מאבד אותיות הון. והוא עפמ"ש רבנו בחיי בפרשת תצוה [כ"ח ט"ו], כי על י"ב אבני החשן היה כתוב י"ב השבטים גם אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון, שהם הכל ביחד ע"ב אותיות ו' אותיות על כל אבן: הרי כי אצל יוסף היה כתוב על החשן ון ובנימין מלא. ועל האפוד פסק הרמב"ם (בפ"ט מהל' כלי המקדש ה"ט) שהיה כתוב יהוסף בה"א ובנימן חסר, וע"ש בכ"מ ובהג"ה דכיון דקתני בברייתא שעל האפוד היו נ' אותיות, כ"ה על אבן זו וכ"ה על אבן זו, הוזקק הרמב"ם לפסוק כר' יצחק, דאם איתא דבנימין נכתב שלם ויוסף בלא ה', נמצא שבאבן א' היו כ"ד אותיות ובאבן א' היו כ"ו. והנה התוס' במס' ע"ז (כ"ד ע"א) ד"ה ואבני מלואים וכו', כתבו דמ"ש אפוד הכוונה על החשן ונקרא אפוד כיון שמחובר לאפוד ע"ש. ומכ"ש דהכא מה שאמר עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד וכו', די"ל שהכוונה היא על שניהם דהיינו על האפוד והחשן, וקראן אפוד לפי שגם החשן מחובר לו. ולפי"ז י"ל דהכי פירושו, דאם היה ח"ו יוסף חוטא היה מפסיד אות ה מן האפוד ואותיות ון מן החשן והיה מאבד הון, והוא כפתור ופרח בעז"ה, ואשמחה כאילו מצאתי הון. (ע' בס' מאיר נתיבים ח"ב פ' ויצא).

י"ב טבת 23:47
שלו.


('נתעלם' זה לא ביטוי מכובד וגם לא במקום. לצערי הרב יש גדול שהשתמש בביטוי הזה בהגזמה, וכדאי לא ללכת בדרכו בעניין הזה)

י"ג טבת 09:21

מהיכרות עם "אפריון", הוא בהחלט הכיר את חנוכת התורה. למיטב זכרוני - מזמן לא עסקתי בו, אבל זה מה שאני זוכר מהתקופה שכן.

ולכן אני מופתע שהו לא מציין אותו, כיון שחידושי חנוכת התורה הם ניכרים מאד ואין הרבה מהם ולכן כנראה היה זוכר.

זאת הסיבה שאני כותב שזה נתעלם ממנו, כי הייתי מצפה ממנו להכיר את הנקודה הזאת.

 

אני לא מרבה להשתמש בביטוי הזה, אבל בהקשר הזה שבהחלט הייתי מצפה ממנו להכיר ואני מתפלא שהוא לא, אני חושב שהביטוי במקום. 

י"ג טבת 09:46
שאני כזה בקיא ב'אפריון'. אולי כן מצטט.)
י"ג טבת 09:50

חיפוש בספר לא נותן שום אזכור... מסתבר שזכרוני הטעני.

 

יכול להיות שבזמנו זיהיתי את המאמר הזה, ואולי אחרים, שדומים לכתוב שם, וקישרתי ביניהם, ולכן אתמול זכרתי כאילו הוא מכיר את הספר ורגיל בו.

י"ח טבת 22:56

האם אני רץ כדי לחסוך זמן או כדי להרוויח זמן? האם אני נרדף מההעדר או רודף אחר השלמות?

"אתה יכול לזכות בכל הטוב שבכל העולמות אם תתחיל עוד פעם אחת מחדש." [שמואל פרדניק, בדרך אל הגאולה]

מנהל פורום פרוזה וכתיבה חופשית ופורום צלילים ומוסיקה - מוזמנים לבוא לבקר!

י"ח טבת 23:19

"וכיוון שכעס נתעלמה ממנו הלכה א"ר הונא בשלשה מקומות כעס משה ונתעלמה ממנו הלכה וכו' ".

תלמיד חכם לא צריך להכיר כל ראשון לא ידוע או אחרון.

י"ט טבת 00:16

אני יודע מה משמעות המושג ואני מקבל את זה שלא כולם אמורים לדעת את הכל, אבל למה זה מגונה? מה הבעיה להגיד שזה נעלם מעיניו? הוא פספס את זה כי הוא לא הכיר את הספר. זה שהוא לא הכיר את הספר זה לא עוול, זה נורמלי.

האם אני רץ כדי לחסוך זמן או כדי להרוויח זמן? האם אני נרדף מההעדר או רודף אחר השלמות?

"אתה יכול לזכות בכל הטוב שבכל העולמות אם תתחיל עוד פעם אחת מחדש." [שמואל פרדניק, בדרך אל הגאולה]

מנהל פורום פרוזה וכתיבה חופשית ופורום צלילים ומוסיקה - מוזמנים לבוא לבקר!

י"ט טבת 06:13

מהמדרש רבה. זה העיקר.

בנוסף, לפעמים זה נאמר בהקשר של קושיא כשאין קושיא, כי המחבר מניח שאותו אחד אם היה רואה דבריו היה חוזר בו וזה לא כך.


אני לא טוען שאין שום מקום לביטוי, אבל צריך להיזהר בו.

י"ט טבת 10:03
להבנתי מדובר ברגישות אישית שלך. ואדרבא מהמקור שהבאת ניתן ללמוד שאין בזה שום ביטוי מגונה. קא סלקא דעתך שרב הונא ישתמש בלשון מגונה כלפי משה רבינו ?!

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

י"ט טבת 10:13

וזה אכן דרך לומר שהמאוחר יותר טעה בגלל שלא ראה את דברי קודמו, וזה אכן לא מאד מכבד.

בכל מקרה, זאת לא היתה כוונתי. התכוונתי לומר שדרכו להזכיר אותו (וזאת טעות שלי) וכאן לא הזכיר

ט"ו טבת 17:30
לא חשבתי על זה. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ט"ו טבת 17:30

הכרת את זה לפני או שחיפשת ומצאת את זה במיוחד?


ביצעתי חיפוש לפני שכתבתי את ההודעה אבל לא מצאתי…

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ט"ו טבת 21:02
פעם ראשונה ששמעתי על הספר הזה…


מי המחבר ? אין עליו ערך בויקיפדיה

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ט"ו טבת 21:19

ויקיפדיה הוא לחלוטין לא המדד לערך של ספר או מחבר.

מציע שתקח את הספר, תקרא אותו מתחילתו עד סופו (לא ייקח יותר מיום), כולל הסיפורים, ואז תדע עליו בערך את כל מה שיש לדעת

 

השיל מקראקא – ויקיפדיה

וזה כתגובה להוצאת הלעז שלך...

ט"ו טבת 22:27
לא טענתי שויקיפדיה היא מדד לערך, אלא ניסיתי לטעון שזה לא ספר ידוע כל כך. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ט"ו טבת 23:23
״אתה צוחק נכון?״ היו נקראות כלעג קל. ממש לא. שאלתי בתמימות. לא הבנתי אם אתה צוחק או לא. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ט"ז טבת 02:56

הניסוח "לעז" היה קצת בצחוק

ט"ז טבת 09:46

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

ט"ו טבת 22:32

התוספות (גם עוד ראשונים) שגדר בהמה שודאי דרוסה שמספיק שראינו שהבהמה נדרסה.

הוא מכנה אותו "מ"ו הגאון הגדול מהר"ר העשיל נר"ו"


גם הט"ז באבן העזר סימן קנ"ו שכותב תשובה על עגונה מת"ח ות"ט שהעידה שמת בעלה ורק אחר כך בנה והיא לא זקוקה ליבום, מביא שהשאלה נשאלה לפני "אביר הרועים הרב המובהק מהר"ר העשיל שי' ".


אשמח אם תוסיפו עוד מקורות כאלו.

אולי יעניין אותך