י"ח שבט 09:53

תָּקְפִּי וְתֻשְׁבַּחְתִּי דְחִילָא יְיָ וַאֲמַר בְּמֵימְרֵהּ וַהֲוָה לִי לְפָרָק דֵין אֱלָהַי וְאֶבְנֵי לֵהּ מַקְדְשָׁא אֱלָהָא דַאֲבָהָתַי וְאֶפְלַח קֳדָמוֹהִי:

 

בעיקר את החלק המודגש. תקפי - כוחי, ותושבחתי - ?, דחילא ד' - ??

 

@חסדי הים 

האם אני רץ כדי לחסוך זמן או כדי להרוויח זמן? האם אני נרדף מההעדר או רודף אחר השלמות?

"אתה יכול לזכות בכל הטוב שבכל העולמות אם תתחיל עוד פעם אחת מחדש." [שמואל פרדניק, בדרך אל הגאולה]

מנהל פורום פרוזה וכתיבה חופשית ופורום צלילים ומוסיקה - מוזמנים לבוא לבקר!

י"ח שבט 11:38

תוקפן ורב תושבחתן דחיל על כל עלמיא יי (יונתן)

תוקפא ורוב תושבחא דחיל כל עלמא יי (אחר)

 

בעצם יש 2 אפשרויות מה לעשות עם הפסוק

עזי וזמרת -> צורות שיריות מיוחדות, כמו "מושיבי עקרת הבית", כאשר המשמעות היא "עוז וזמרת" או "עוז וזמרה".

עזי וזמרת -> כפשוטו, שהקב"ה הוא עוזי וזמרתי (תהילתי)

 

לכן אונקלוס כרגיל הולך המילולי ביותר, כלומר שעזי וזמרתי הם הקב"ה היראוי (דחילא יי, או דחיל על כל עלמא יי)

כאשר התרגומים הירושלמיים כוונתם "עוז וזמרה [לך,] הקב"ה היראוי"

י"ח שבט 12:55

(כדברי ה'ויק"ר אחרי מות כא)

השבח- "הוא תהלתך" (רמב"ן שם בדעה השנייה "יאמר הוא תהלתך שבו אתה מהולל על כל העמים כלשון כי תפארת עזמו אתה (תהלים פט יח) ה' עזי ומעזי (ירמיהו טז יט)")

'י-ה'- התרגום אונקלוס מתרגם את השם הזה כאן ולגבי עמלק (המקומות בתורה), ועוד תרגומים בתנ"ך בכלל, כשם של יראה כי זה בא בהקשר של דין.


אז העוז והשבח של עם ישראל הוא ה' שיראים ממנו שעושה דין בעמים להושיע אותנו ולבנות את בית המקדש.

י"ח שבט 14:48

 

שהוא מרא דתרגום אונקלוס. 

 

לא עיינתי בשאלה ובתשובה, אני פשוט מעתיק בתקווה שזה יהיה לעזר.


 

 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

י"ח שבט 14:49
אם זה חשוב לך אפשר לנסות דרך המייל. יש לי לאחרונה בעיה להעלות תמונות. 

בביאת ג״צ ובחורבן בג״צ ננוחם. 

 

(ותודה לשום וחניכה)

אולי יעניין אותך